סצנת סיום העונה הראשונה של "האחרונים מבינינו" הייתה תמצות יפה למה שהופך אותה למיוחדת. בניגוד ליצירות דיסטופיות שבהן הגיבורים מנסים להציל את העולם, להקריב את עצמם למען עתיד טוב יותר לאנושות - הסיפור במרכזה היה הסיבה שגורמת לגיבוריה להמשיך. ג'ואל (פדרו פסקל), שאיבד את עולמו עם אובדן בתו, בורא אותו מחדש בזכות אלי (בלה רמזי). היא מצדה, זוכה באמצעותו לראשונה בחייה בדמות שניתן לבטוח בה. מישהו לגדול ולצמוח לצדו. התמה הזאת הדהדה לאורך העונה הראשונה כולה, מגבשת בכל פעם זוגות - אחים, נאהבים, אב שכול ויתומה - שמגדירים את עולמם האחד בשני.
הגישה הזאת הפכה את המשחקים שעליהם מבוססת הסדרה להצלחה גדולה כל כך. הבחירה ללכת דווקא אל האישי וקטן במקום אל הנשגב והכוללני, הבדילה את "האחרונים מבינינו" מכל כך הרבה משחקים דיסטופיים אחרים. אלא שההצלחה הגדולה של החלק הראשון הביאה איתה אתגר מרתק לא פחות: איך מוסיפים שכבה נוספת על גבי הנוכחית? איך הופכים את התלות האדירה הזו בין צמדים לכזו שמשפיעה על התפתחות הדמויות? התוצאה הייתה בחירה לא שגרתית ואמיצה אפילו יותר מהחלק הראשון: הפרדת הדמויות באופן שתכריח אותן לגלות מי הן לבדן.
כזכור, סיום העונה הראשונה הביא את ג'ואל ואלי לתחנה האחרונה במסע המפרך ברחבי ארה"ב של אחרי התפרצות הפטרייה הטפילית: המעבדה הסודית של "הגחליליות" בסולט לייק סיטי. כשגילה שהדרך להפיק תרופה מאלי החסינה מפני הידבקות, תביא למותה - ג'ואל הרג 15 מהאנשים במתחם כדי למלט אותה ממנו. סצנת הסיום שבה הוא נשבע לה שהגרסה השקרית שסיפר לה על ההתרחשויות הייתה נכונה, פוגשת אותנו עם תחילתה של העונה החדשה - חמש שנים לאחר מכן. אלי וג'ואל הם כעת חלק מהקהילה השוקקת של העיר ג'קסון בוויומינג, שמונהגת על ידי טומי, אחיו של ג'ואל. החיים אמנם רחוקים מאוד מהמצב של לפני ההתפרצות, אבל בהתחשב בנסיבות מדובר בנווה מדבר של ממש: מוסדות, תשתיות, ביצורים והגנה חמושה, שמאפשרים לתושבים אשליה של חיי שגרה נורמטיביים לכאורה.
אלא שהקשר בין אלי לג'ואל נפרם. היא כעת בת 19 ומרחיקה את עצמה ממנו בכל דרך אפשרית - החל ממגורים במוסך ביתם ועד התעלמות מופגנת בפומבי. כבר בשלב מוקדם ברור שיש כאן הרבה מעבר למתבגרת שמחציפה כלפי אביה המאמץ. הוא מצדו מנסה לפענח באמצעות גייל (קתרין אוהרה, "שיט'ס קריק") - הפסיכולוגית-אלכוהוליסטית של היישוב - האם יש דרך לתקן את מערכת היחסים. את החלל שהותיר תופסת דינה (איזבלה מרסד, "דורה והעיר האבודה"), החברה הטובה ומושא האהבה הלא ממש נסתר על אף ניסיונותיה.
מנגד, בסולט לייק סיטי, השלכות הבחירה של ג'ואל בסיום העונה החולפת מחברות אותנו שוב אל האישי והקרוב. אבי (קייטלין דיוור, "לא ייאמן"), בתו של רופא שנרצח במסע ההרג של ג'ואל, מקבצת סביבה חבורת שורדים ששמה לעצמה למטרה לאתר את ג'ואל ולנקום בו. בנוסף, ישנם כמובן גם הנגועים. התפשטות הפטרייה הוצגה כבר בעונה הראשונה כתהליך שנעשה באופן סמוי מן העין, לא פחות מהגלוי והטראומטי. ההתנגשות בינם לבין החיים מייצרת מוטציות חדשות, לא רק במובן הפיזי. חלקם מתפתחים גם אסטרטגית וטקטית, מאתגרים את הציפיות מהם ומציגים דרכים חדשות לממש את מטרות ההתפשטות שלהם.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
קרייג מייזין ("צ'רנוביל") וניל דרוקמן (יוצר המשחק), יוצרי הסדרה, ממשיכים את הנאמנות לקו העלילה של המשחק. הגיימרים שבינינו מבינים היטב את המשמעות של השורה הזאת לגבי ההתרחשויות של העונה, אבל גם מי שלא שיחקו בו מעולם יבחינו היטב בשינוי בהלך הרוח. מהיצמדות לחיים באמצעות אהבה, "האחרונים מבינינו" הופכת את המשוואה חלקית על פיה: מה שמגדיר לא מעט מהגיבורים והנבלים הפעם הוא דווקא נקמה בוערת, אלימות שממלאת את החור הגדול שיצר האובדן. השינוי הזה מערער את הקרקע מתחת לרגלי הדמויות ודורש מהן לקבל החלטות, שבחלק מהמקרים לוקחות אותן לכיוון ההפוך מזה שהלכו בו עד כה.
השינוי הבולט ביותר הוא של אלי. אף שהקשר עם ג'ואל ממשיך להיות זה שמגדיר את התפתחות העלילה כולה, הריחוק ממנו מאפשר לה למצוא את עצמה בזוגיות חדשה. לא עוד דמות אב, אלא אהבה רומנטית, מישהי לחיות לצדה ועבורה. מרסד זוהרת כבר מההתחלה כדינה, שמשמשת כאנטיתזה לאלי: מוחצנת ובטוחה בעצמה, מי שמתנהלת ברציונליות על פני האימפולסיביות המתפרצת שמגדירה כמעט כל צעד או מילה שיוצאת לאלי מהפה. החיבור הזה מאזן וטבעי על הדף, אבל הכימיה ביניהן על המסך מאפשרת לו לגדול באופן טבעי ויפה. הוא פותח פתח להתבגרות שונה מזו שראינו עד כה, כולל שימוש חכם ורגיש במוזיקה כאמצעי לפתוח את המגננות סביב אלי. הוא בעיקר מייצר סיבות חדשות לחיות ולשרוד עבורן.
אלא שיש בבחירה הזו גם חיסרון ברור: צמצום הקשר בין אלי לג'ואל. אמנם הסדרה עובדת בחוכמה כדי לשמר אותו בשלל דרכים, כולל פרק נהדר שמגולל את מה שעבר עליהם בחמש השנים שעברו מאז שפגשנו אותם לאחרונה (כל שבעת פרקי העונה נשלחו מראש לטובת הביקורת). ובכל זאת, החיסרון הזה ניכר דווקא מפני שהוא הגיוני להתפתחות של אלי כדמות. הצורך להגדיר את עצמה כאדם בוגר ונפרד מג'ואל, נוגע שוב ושוב בדברים שלמדה ממנו, אבל גם סותר לא מעט מהם. "האחרונים מבינינו" בעצם מכריחה אותנו לעבור את התהליך של אלי: למצוא דרכים להתאהב מחדש, סיבות חדשות לרצות בטובתם של הגיבורים, גם כשהם מאתגרים את מה שאהבנו בהם מלכתחילה.
זאת דרך אמיצה לספר סיפור והיא ראויה לשבחים, גם ברמת הרעיון וגם ברמת הביצוע. כך זה גם עם אבי, דמות נבל שמערערת כל הזמן את תפיסת הנבל. הנקמה שלה לא רק לגיטימית, אלא גם מתחברת במדויק לשיטת הזוגות של "האחרונים מבינינו". האדם הקרוב ביותר אליה נלקח ממנה באקראיות שכבר בזמן אמת נראתה אכזרית, והצורך שלה באיזון המשוואה הוא בדיוק מה שאלי הייתה מבקשת לעשות במקרה הפוך. עוזרת לכך בוודאי העובדה ששתיהן דומות, גם במראה אבל גם באופיין, כך שהן מהדהדות את הטוב והרע באופן שמציב מראה בפני אלי.
לצד הכתיבה החכמה, "האחרונים מבינינו" מזכירה פעם אחר פעם שהיא נהנית גם ממעמד של סדרת דגל ברשת שיודעת להפגין עוצמה. הבימוי והצילום מרהיבים ורמת ההפקה מרשימה גם במגוון העצום של מקומות מובחנים והאופן שבו העזובה עיצבה אותם, אבל בעיקר בסצנות קרב רבות משתתפים. מאז "משחקי הכס" לא נראו סצנות מרשימות כל כך, הן מבחינת היקף ההתרחשויות והן ביכולת של הסדרה לשלוט בהן כך שלא יהפכו לבליל רנדומלי של דמויות שמוטחות זו בזו. היכולת הזו לזהור גם בעוצמה וגם בשקט היא סימפטום של סדרה גדולה.
אלא שגם ברמה הגבוהה הזאת יש העונה חריקות קלות. זה קורה בעיקר בהקלות שעושה העלילה כדי להגשים את הרצונות של דמויותיה. כך, דמות מגיעה בדיוק בזמן כדי להציל את חברתה ממוות בטוח על אף שההסבר הקלוש לכך שידע למצוא אותה, נתקל אפילו בספקנות של הניצולה עצמה. במקרה אחר, דמות מוצאת את עצמה בליבו של מתחם מאובטח להפליא מבלי שפגשה התנגדות. במקרה צורם יותר, חושפת אחת מהדמויות פרט סודי מאוד על עצמה, והוא מתקבל כמעט בטבעיות על ידי האחרת.
החריקות האלה לא מנטרלות את היתרונות של הסדרה, אבל הן בהחלט משהו שראוי לשיפור בעונה השלישית (שכבר הוכרזה עוד בטרם עליית העונה השנייה). בעיקר מפני שבפועל, מדובר בפיצול של המשחק השני של "האחרונים מבינינו" לשתי עונות בגרסת הטלוויזיה. התוצאה של ההחלטה הזו היא גם סיום תמוה במידה מסוימת, שמותיר מן הסתם הרבה שאלות פתוחות - אבל גם מעלה תהייה לגבי הכוונה של היוצרים, בעיקר עבור מי שלא שיחקו במשחקים.
עם שבעה פרקים בלבד וכל כך הרבה איכות ברמת המשחק, בכתיבה, בצילום ובבימוי, קשה להתנתק מהתחושה שהעונה הזו של "האחרונים מבינינו" משאירה הרבה מאוד טעם של עוד. זה כמובן מבורך בעידן שבו סדרות לא תמיד יודעות מתי ללחוץ על כפתור הסיום, אבל גם מלווה בתקווה שהעונה השלישית לא תדרוש שוב פגרה של שנתיים. אבי וג'ואל זה קשה מספיק - אבל איך נסתדר בלי דינה?
פרק חדש בעונה השנייה של "האחרונים מבינינו" משודר מדי יום שני ביס, הוט וסלקום טי-וי.