אריק וייס הוא ככל הנראה המגיש הכי אנדר-רייטד על המסך שלכם. עיתונאי חד, מנחה חריף ובעיקר מראיין מעולה - כזה שתמיד יודע איך להנעים את השיח עם המרואיין שלו, ולהוציא ממנו לא פעם דברים שמראיינים אחרים לעולם לא היו מצליחים להשיג. החליט מי שהחליט ברשת 13 לשים אותו דווקא בשעה המתה של הפרה-פריים של שישי בערב, בדיוק מול המכונה המשומנת של אופירה ולוינסון. התוצאה מצד אחד הייתה דשדוש ברייטינג, ומצד שני חופש עיתונאי די גדול. אם ממילא אף אחד לא סופר אותך, לפחות תעשה טלוויזיה שמכבדת את עצמה.
המעטים שכן בוחרים בערוץ 13 בשעות האלה, מקבלים את אחד הפאנלים הכי מאוזנים בתכניות האקטואליה הישראליות. לא עוד פוליטיקאים לשעבר או גנרלים בדימוס שבאים לשמוע את עצמם, אלא אנשים פעילים, מהשטח, משני צדי המתרס, שמבינים איך הדברים עובדים בפועל, ולא באים למרוח את הצופים בבולשיט.
מצד אחד יש שם את יועץ התקשורת חיים רובינשטיין, ממייסדי מטה החטופים ואחד האנשים שמכירים הכי מקרוב את המאבק לשחרור החטופים - כמו גם את ההפקרה מהצד של הממשלה. מהצד השני את סטלה ויינשטיין, מנכ"לית מפלגתו של בנט לשעבר. מהזווית הביביסטית מספקים לנו את השואו של עמית לוינטל (אם כבר ביביסטים, אז שיהיה כיף). ומהזווית הימנית התמימה יותר יש את אורי גבריאל, שלא ברור האמת למה הוא נמצא שם חוץ מאשר להיות שק חבטות על בסיס חוסר ההבנה שלו כמעט בכל נושא שעולה בדיון. ייתכן שזה ניסיון של רשת 13 לייצר עוד אייל ברקוביץ', כזה שמדבר בלי פילטרים, אבל התוצאה לא עושה חסד עם גבריאל מחד, ומאידך גם לא באמת תורמת לצופים. לא ברור איך רעות ענבר, אחת הדוברות המבריקות והמעודכנות על המסך (שלגמרי מבוזבזת בשעה הנידחת הזאת), אמורה לנהל דיון ענייני עם אדם שכלל לא מתמצא בעובדות.
ובכל מקרה, בשורה התחתונה, יש לא מעט פוטנציאל בתכנית הזאת - קודם כל בגלל אריק וייס עצמו, אבל גם בזכות ליינאפ מעניין, שנוגע בסוגיות הכי חמות בצורה קצת פחות מעונבת מאשר במהדורות - בלי לגלוש ל"שכונה" סטייל אופירה אסייג. הם משלמים על זה מחיר ברייטינג, אבל דווקא מעמדת הנחיתות הזאת הם יכולים לערוך ריאיון נדיר עם רופא שעבד בבית חולים בעזה, ושלח מסר קשה לציבור הישראלי: "אתם הורגים חפים מפשע".
אלא שאחרי כל המחמאות נשארים עם החלטת עריכה זוועתית וראויה לכל גינוי, של להביא לאולפן לריאיון את רמי בן יהודה. סמל הביריונות של הביביזם. באפריל 2021 כבר נכתב פה על האיש שמשתמש בשפה היפה של אליעזר בן יהודה (אין קשר משפחתי, סביר להניח) בצורה הכי דוחה שאפשר. איש שהשתמש בקללות הקיצוניות ביותר, המיזוגניות ביותר, כנגד מריה, אשתו של זאב אלקין - מול בתה בת ה-5. אז, הוא התראיין בתגובה לטענות בכאן 11 וחדשות 12 ולא רק שסירב להתנצל, אלא גם הוסיף איום לא מרומז לגבי תקיפות נוספות נגד בנות זוג של אנשי ציבור שהוא מתכנן בעתיד. למה זה שודר בטלוויזיה? למה נתנו במה לבריון לאיים על אזרחיות פרטיות? לא הבנתי אז, ובטח שאני לא מבין היום.
התקיפה מחוץ לביתו של זאב אלקין, שמאז כבר זחל בחזרה לתוך ממשלת נתניהו, ממש לא הייתה מקרה חד-פעמי. נגד בן יהודה כבר הוגש כתב אישום פלילי בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לאחר שחטף בכוח רמקול מידיה של מפגינה נגד נתניהו בבלפור, וגרם לפציעתה. ברשת צצו לא מעט סרטונים שלו מקלל בצורות בוטות במיוחד חברי כנסת. בין השאר הוא תקף את חברות הכנסת שירלי פינטו וקארין אלהרר, תוך כדי שהוא מתייחס לנכות שלהן: "הקדוש ברוך הוא בשמיים לא סתם הפיל מום עליהן".
ביולי 2022 הקדיש ציון נאנוס כתבה שלמה במהדורה המרכזית של חדשות 12 לאיש האלים הזה. זו הייתה כתבה קשה לצפייה. הצצה אל מאחורי הקלעים של איך מייצרים את הפסטרמה הרקובה שנקראת "מפלגת הליכוד". נאנוס הראה כיצד בן יהודה מקלל את חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו מ"יש עתיד" ושואל אותו: "האם מנסור עבאס עושה אותך מאחורה או מקדימה?", ומיד לאחר מכן מתחבק עם אמיר אוחנה, עלה התאנה הגאה של הליכוד.
בתקופת ממשלת השינוי הוא הפך לסיוט של חברי הקואליציה. הבריון התייצב מול ביתו של ח"כ מתן כהנא וקרא לו "להיזהר לא להוריד את המכנסיים ליד ניצן הורוביץ, הוא מוריד לך את הכיפה ואונס אותך". גם הדברים האלה לא הפריעו לאוחנה להצטלם עם ההומופוב הבוטה. אפשר להמשיך עם הקללות שלו נגד ניר אורבך ("תוריד את הכיפה ותדחוף אותה לתחת") או נגד עידית סילמן ("יא בוגדת עלובה! שטיח של האחים המוסלמים!"), האחרונה היא שרה מטעם הליכוד היום - אבל זה אפילו לא קצה הקרחון.
למעשה, כל מי שהשתתף בהפגנות נגד הממשלה בשנים האחרונות - ומדובר במאות אלפי ישראלים - כנראה פגש מתישהו את רמי בן יהודה. אני ראיתי במו עיני את בן יהודה בפברואר 2023, בזמן הפגנת ענק בירושלים נגד המהפכה המשפטית, מסתובב עם מגאפון ופשוט מקלל פעילים במחאה. בשלב מסוים הוא זיהה בין המפגינים את העיתונאי ישראל פריי, והחל לזעוק "ישראל הבוגד, תומך טרור" עד שעשרות אנשים החלו להתגודד בצורה מאיימת סביב פריי, שלבסוף חולץ מהמקום על ידי כוחות משטרה.
אגב, לא במקרה התסיס רמי בן יהודה את האספסוף נגד ישראל פריי. חצי שנה קודם לכן פריי פרסם סרטון של רמי בן יהודה תוקף באלימות מפגין ערבי שנתמך בקביים. בן יהודה צעק עליו עם המגאפון: "יא זבל, יא מחבל, יא ערבי, מקבל ביטוח לאומי" ובהמשך הדף אותו בחוזקה עם המגאפון. בהמשך הסרטון, הקשה לצפייה, ניתן לראות את המפגין מתפתל וזועק מכאב. הפרשה הגיעה לבית המשפט, שם קו ההגנה המקורי של בן יהודה היה: "אם הייתה לי כוונה לתקוף אותו יכולתי לשים לו את המגפון בראש ולא להדוף אותו". מקסים. במקרה הזה, בית המשפט הרשיע את בן יהודה בפברואר האחרון בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית.
הדבר העצוב באמת
זה האיש שחדשות 13 החליטו להזמין ביום שישי לאולפן כדי לדון איתו על ההיבטים המוסריים של המלחמה בעזה, האסטרטגיה מאחורי החזרת המשלחת מדוחא, המשמעויות הגיאופוליטיות של הסדר אזורי עם סעודיה וכמובן, החידושים האחרונים במאיץ החלקיקים בסרן. סתם נו, נראה לכם? רמי בן יהודה הוזמן לאולפן כדי לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב - להתבריין מול המצלמות. מצידו הוא הגיע להתבכיין על זה שעכשיו כשהצטברו נגדו תביעות דיבה במאות אלפים הליכוד זנח אותו להתמודד לבד - דבר מאוד מפתיע, הרי ההיסטוריה לא רצופה בנאמני נתניהו שמצאו את עצמם עזובים בצד הדרך.
מהצד של חדשות 13 הסיבה להזמנתו של בן יהודה הייתה ברורה: פרובוקציה. ליתר דיוק: פרובוקציה נואשת. לגרום לאנשים לדבר על התכנית (הלא רעה, כאמור) ואולי להרוויח עוד חצי נקודת רייטינג. אלא שבפועל, רוב מוחלט של צופי הטלוויזיה לא מעוניינים לראות את האיציק זרקאים או הרמי בן יהודאים על המסך. את הפרצוף של הישראלי המכוער הם יכולים לראות ברחוב, בכביש ולפעמים הוא סתם חותך אותם בתור לסופר.
אריק וייס עצמו הגיע כבר בליל שבת לרשתות החברתיות כדי להסביר את חשיבות הריאיון. לשווא. לא נראה שאפילו מגיב אחד קנה את ההסבר המפותל שלו. כי האמת פשוטה: אין שום ערך עיתונאי בלראיין עבריין שרק לפני שלושה חודשים הורשע בתקיפת נכה - אבל אם אתה מזמין אותו ולא מדבר איתו על זה, אלא רק מנסה לגרום לו ללכלך על נתניהו (נו באמת) אז קח נשימה ארוכה, תבין שחטאת לאינטליגנציה של הצופים המעטים אך הנאמנים שלך, ותגיד את שתי המילים הכי חשובות שעיתונאי יכול להגיד במסך הטלוויזיה: "טעיתי. סליחה". זה כנראה לא יקרה, וזה הדבר העצוב באמת: תוכנית שלא פוחדת לגעת בנושאים אמיתיים, שמצליחה לשחות נגד הזרם, הפכה בהחלטה אומללה אחת לעוד תחנת עצירה במסלול ההתבהמות.