פירס מורגן שאל: כמה טרוריסטים הרגתם? מאי גולן עשתה בושות

רק שבוע עבר מאז שעמיחי שיקלי עשה בושות אצל פירס מורגן - לעצמו, ובעיקר להסברה הישראלית. "אם היית יודע כמה ישראלים התנצלו בפניי על הדרך שבה ייצגת אותם, היית סותם את הפה. אתה מביך אותם", צייץ מורגן, בלי פאסון של מנצחים, יום לאחר הריאיון.

מאי גולן ראתה את הטיפול שקיבל שיקלי אצל פירס מורגן, והחליטה שהיא רוצה גם. זה טוב לבייס, ואם מתישהו יהיו בחירות - אז גם יהיו פריימריז והיא תוכל לספר לחברי מרכז הליכוד איך היא התמודדה באומץ מול איזה אנטישמי עם מבטא בטלוויזיה.

יש לציין, כבר עם ראשית הדברים, שמאי גולן עשתה עבודה הרבה יותר טוב משיקלי. לא מדובר במשימה קשה מדי. שיקלי הגיע נפוח מחשיבות עצמית מדומיינת, עם שפת גוף של מציל בסרטים של אורי זוהר, אללה ירחמו, בעוד מאי גולן בחרה טקטיקה אחרת ומתלהמת הרבה פחות.

השרה גולן למדה את החומר והבינה שהיא מגיעה למלחמת נרטיבים, והיא ידעה לתפוס את זמן המסך, ובעיקר לא לאפשר למורגן להיסחף לנאומים. זה עבד לה לא רע בתחילת הריאיון, כשהיא ידעה ללחוץ בדיוק על נקודות התורפה של פירס מורגן, כמו גם על נקודות החוזקה של ההסברה הישראלית.

הצוות שהכין את מאי גולן לריאיון עשה עבודת תחקיר טובה על שיטות העבודה של מורגן, שאוהב להצמיד את היריב שלו לפינה ואז להכות בהם בלי רחמים באמצעות רטוריקה משובחת, וקצת עזרה מהעובדה שהמרואיין תמיד נמצא בדיליי ולכן לא יכול לנהל איתו ויכוח אמיתי. גולן הקדימה אותו, ונהנתה מהיתרון הזה בעצמה, עד שהוא נאלץ לקטוע אותה ולהגיד לה שהיא לא נותנת לו לסיים משפט (מה שהוא עושה בדרך כלל למרואיינים), ואז היא התנצלה באדיבות ואמרה שהיא מתנצלת, אבל כנראה שיש דיליי בשידור. האמת, התרשמתי.

זה היה בעיקר מפתיע כי אנחנו מכירים את הראיונות של מאי גולן לעיתונאים ישראלים, שם היא לא שולטת תמיד בטמפרמנט שלה, בלשון המעטה. חובבי הנוסטלגיה מוזמנים לחפש את התוכנית "משעל השבוע" מ-2014, בה מאי גולן צרחה על העיתונאית איילה חננאל בווליום כל כך חזק, עד שנסים משעל נאלץ לקום מהכיסא שלו ולגשת אליה במטרה להרגיע אותה. "תראי איך מירי רגב יושבת בשקט", אמר לה, "בדרך כלל מירי היא זאת שצועקת פה".

והנה, עשור אחרי ואותה צרחנית מייצגת את ישראל בעולם כשרה בממשלה - ובכל הקשור לסגנון, היא עושה את זה לא רע. הבחירה שלה להגיב ברוגע ובענייניות לשאלות הקשות של מורגן שיחקה לטובתה. אני לא חושב ששמעתי אותה אי פעם רהוטה בעברית כפי שהיא נשמעה באנגלית מול מראיין בריטי ותיק.

אלא שזה לא הספיק לה, כי למרות האנגלית המשובחת שלה, ולמרות ההכנה הטובה לשיטת הריאיון האגרסיבית של מורגן - גולן לא הגיעה מוכנה לשאלות המאוד צפויות של מורגן. מורגן חזר ושאל על האמירות של השרים בן גביר וסמוטריץ', שקראו כל אחד בדרכו הציורית לניקוי עזה מתושביה הפלסטינים. האמת היא שאין שום דרך טובה להסביר את האמירות האלה, שמצטיירות בכל דרך כקריאה לטיהור אתני - שהוא פשע מלחמה.

מאי גולן ניסתה להסיט את הנושא. ראשית היא ביקשה לחקור את מורגן אם הוא ראה את קלטת הזוועות של ה-7 באוקטובר (הוא ראה), אחר כך טענה שהדברים שסמוטריץ' ובן גביר אמרו היו בתגובה לנאום של דונלד טראמפ (שקר וכזב, אפשר לחשוב שלפני טראמפ בן גביר וסמוטריץ' היו פעילים ב"שלום עכשיו"), לבסוף כרתה לעצמה את הקבר וטענה שהם אמנם חברים בממשלה, אבל הם לא חברים במפלגה שלה.

זה בדיוק היה הסימן למורגן לשלוף דף שהוכן מראש עם מיטב הציטוטים של מאי גולן, כל אחד מהם גזעני יותר מהקודם. "צריך לעשות עוד נכבה!", אמרה בהפגנה למען התיישבות יהודית בעזה; "אני גאה בהריסות של עזה!", אמרה במליאת הכנסת; "לא אכפת לי מעזה. מילולית לא אכפת לי", אמרה בריאיון בשבוע אחרי השבעה באוקטובר. פאדיחות, אבל מה לא עושים בשביל לקושש קצת קולות בבייס.

בפאנל שנערך אחרי הריאיון, אמר הפובליציסט האמריקני-פקיסטני ווג'האט עלי שזה מפתיע לגלות שמאי גולן היא "השרה לשוויון חברתי", כי היא נשמעת יותר "השרה לג'נוסייד". ד"ר מוחמד מוסטפה, הרופא האוסטרלי-פלסטיני שהתראיין לפני גולן, התחיל לצחוק כשהוא התייחס לתפקיד הרשמי של השרה. "למה אתה צוחק?", שאל אותו מורגן, ומוסטפה הסביר שהעובדה שאדם כמו מאי גולן דואגת לשוויון חברתי "זה כמו פרק של מראה שחורה. זו פרודיה".

ובכל מקרה, למשך כמה דקות מאי גולן באמת החזיקה מעמד לא רע מול מורגן, שזה הרבה יותר משאפשר להגיד על עמיחי שיקלי והרבה מסבירנים ישראלים אחרים שהגיעו לתוכנית. זו גם הסיבה שהריאיון נמשך יותר מ-26 דקות, הרבה מעבר לזמן שהוקצב לגולן. אלא שאז מורגן שאל אותה את אותה שאלה שהוא שואל כל נציג ישראלי בפאנל - כולל את שיקלי לפני שבוע - למה ישראל לא מאפשרת לעיתונאים זרים להיכנס לעזה, כפי שנעשה בכל מלחמה בעידן המודרני.

אולי כדי לא לחזור על אותה תשובת מערכת קבועה ("אנחנו לא נותנים להם להיכנס כדי להגן עליהם"), גולן הסבירה למורגן כי הלוחמים של צה"ל יורים על בודדת ולא בצרורות, "זה לא כמו בסרטים", היא הדגישה. לא ברור למה היא אמרה את זה או למה זה קשור, אבל זו בהחלט הייתה תשובה יצירתית שאולי הייתה מבלבלת מראיין פחות מנוסה ממורגן.

בשלב זה עימת מורגן את השרה הישראלית עם תחקיר שפורסם בסוף השבוע בעיתון "הארץ" על הפגיעות באזרחים של חיילי צה"ל. זה היה משעשע לצפייה כי ברור שאם זה היה ריאיון בישראל מאי גולן הייתה מתחילה לצרוח שעיתון הארץ הוא עוכר ישראל וצריך להרוס את המדרכה מחוץ לכל פיצוצייה שמוכרת אותו - אבל בריאיון בחו"ל זה לא יעבוד. היא תצטרך להתמודד עם תחקירים עיתונאיים גם אם מדובר בכלי תקשורת שאשכרה עושה את העבודה שלו במקום להוות להקת מעודדות לשלטון.

כאן התחיל הדיאלוג המשעשע הזה (תרגום של הח"מ, חלקו בפראפרזה וקיצורים כדי לחסוך מקום וזמן):
פירס מורגן: כמה חברי חמאס הרגתם?
מאי גולן: אני לא חושבת שנהרוג את כל חברי החמאס כמו שלא הרגנו את כל הנאצים.
פירס: אבל זה לא מה ששאלתי, שאלתי כמה הרגתם.
מאי גולן: אתה שואל כאלה שאלות ארוכות, אתה חייב לתת לי זמן להגיב.
פירס: זאת לא שאלה ארוכה. זו שאלה קצרה. כמה חברי חמאס הרגתם?
מאי: אני לא אכנס לפרטים איתך.
פירס: אבל את יודעת כמה הרגתם?
מאי: נסיים את המלחמה, ואתה תוכל להיכנס לעזה ואז נרד לפרטים המדוייקים.
פירס: אם את לא יודעת כמה הרגתם, איך את יודעת כמה נשאר לכם להרוג?
מאי: אני יודעת, אבל אני בוחרת לא להגיד לך.
פירס: אז את יודעת?
מאי: ברור שאני יודעת, אני חברת ממשלה.
פירס: אז כמה?
מאי: למה אתה מתכוון, כמה טרוריסטים הרגנו?
פירס: כן.
מאי: אני אגיד לך - יש לנו עוד להרוג!
פירס: אז כמה?
מאי: אני לא אגיד לך. לא אגיד לך!
פירס: וכמה אזרחים הרגתם?
מאי: אתה יכול לשאול את זה כמה פעמים שאתה רוצה אני לא אענה.
פירס: כמה אזרחים הרגתם, את יודעת?
מאי: אזרחים? אני לא יודעת. אני לא יודעת. אני לא יודעת כמה אזרחים.
פירס: אז את יודעת כמה טרוריסטים הרגתם, אבל אין לך מושג כמה אזרחים הרגתם
מאי: כן, כי יש לנו רשימה של טרוריסטים שאנחנו רוצים להרוג, אין לנו רשימה של אזרחים.

זאת רמת ההסברה של הנבחרים שלנו. את הקטע הזה כנראה שהשרה גולן לא תפיץ בטיקטוק שלה לעוקבים עם תרגום לעברית. והנה שוב המלצה חמה לכל חבר ממשלה שחושב שזה רעיון טוב להתראיין באנגלית בחו"ל - DON'T.