אם תבדקו את דירוג הסרטים המצליחים ביותר בתולדות אולפן האנימציה של דיסני, תמצאו בחמישייה הראשונה שני סרטים על אנה ואלזה ועוד שניים על מואנה. רק ספוט אחד שייך לסרט נטול נסיכות: "זוטרופוליס", שהרוויח למעלה ממיליארד דולר בעולם, בלי לספור רווחים ממרצ'נדייז. האמת, מפתיע. זה לא הסרט הראשון של האולפן שמתרחש בעולם כמו-אנושי שבו חיות לובשות בגדים ומפטפטות באנגלית, אבל קשה לומר ש"רובין הוד" או "צ'יקן ליטל" הם מלהיטי האולפן המוכרים או האהובים ביותר. "זוטרופוליס" התגלה בתור סרט שמתאים כמעט לכולם. הרפתקה כיפית, מצחיקה וצבעונית לילדים שגם מספקת ערך מוסף להורים - בהומור עמוס הרפרנסים, בעיצוב העולם המפורט והמרהיב או דרך העיסוק בנושאים חברתיים ובפרט בגזענות ובדעות קדומות.
דיסני של 2016 ושל 2025 הן חברות שונות שגם מחזיקות בגישה שונה לסרטי המשך. אז השאלה הייתה האם יש טעם וביקוש לסרט המשך, היום השאלות הן מתי הוא מגיע והאם יהיו גם סדרה או רימייק לייב אקשן. לפחות הפעם לקחו את הזמן וחיכו כמעט עשור עד הסרט השני בסדרה. כל זאת וגם טריילרים לא מלהיבים בעליל הביאו אותי להתיישב באולם הקולנוע עם ציפיות ברצפה וחשש ממשי שהסדרה המסוימת הזו עומדת להפוך למקבילה הדיסנית של סרטי "גנוב על הירח" והמיניונים. כלומר, צל חיוור של הסרט הראשון בסדרה שמסתמך על בדיחות עצלניות ומחזור עצמי נצחי כדי לשעשע ילדים בלי סטנדרטים.
הרשו לי להודות - יצאתי פיתה. זאת לא ההתנסחות הכי רצינית שיצאה תחת ידי, אבל זה הולם לגמרי את "זוטרופוליס 2", סרט בלתי רציני באופן מבורך. זה סרט מושקע ומרשים שיש בו גם מידה של רגש וגם מסרים חברתיים, אבל המינון השתנה בסיבוב השני וכולל עכשיו הרבה יותר כיף וצחוקים והרבה פחות "זה סימן בשבילי". "זוטרופוליס" הוא עדיין אחלה סרט, אבל הוא מרגיש קצת כמו סרט שנוצר מתוך תודעתו של רשג"ד בצופים. הפרו-ממסדיות, הדידקטיות הכמעט טרחנית וגם הנאיביות, שהפכה לשריד מימים אחרים. כאלה שבהם אנשים התעדכנו בפוליטיקה דרך מאמרים עמוסי אנימציות גיף בבאזפיד והתרגשו לקראת בחירתה הקרבה של הנשיאה האמריקאית הראשונה.
"זוטרופוליס 2" עוקץ בעצמו את הסרט הראשון כשהוא מתבדח שהארנבת ג'ודי הופס והשועל ניק ווילד (בקולותיהם של ג'ניפר גודווין וג'ייסון בייטמן) שמו סוף לגזענות. לא הרבה זמן אחר כך מתבהר שהמצב שונה לגמרי. הגזענות בממלכת החיות עדיין קיימת והיא גם הרבה יותר ישירה ואכזרית מהעקיצות על ארנבים סתומים ושועלים תחמנים בסרט הקודם. הגזענות הזו מופנית, אבל לא מוגבלת, ליצורים שכמותם בכלל לא פגשנו בעולם הזה בעבר: יונקים ימיים, שנדחקים לשכונות צדדיות ומוזנחות, ובמיוחד זוחלים, שאפילו לא נחשבים לחלק מהחברה החייתית.
סרט ההמשך מתחיל זמן קצר אחרי אירועי קודמו, אפילו לא חודש אחרי שניק הפך לשוטר מן המניין. חקירה שגרתית לכאורה מובילה את הגיבורים למה שנראה כמו נשל נחש, חיה שלא נצפתה כבר שנים רבות בעיר. ג'ודי נחושה לחבר בין קצוות החוטים בידיה ומשוכנעת שמשהו אפל ומסוכן קורה מאחורי הקלעים, בעוד ניק לא ממש מבין בשביל מה בכלל להגדיל ראש. העניינים מסלימים והשניים נקלעים בדיוק לנקודת העימות בין נחש בשם גארי (קי הוי קואן, ילד הפלא מהאייטיז שגם זכה באוסקר על "הכל בכל מקום בבת אחת") למשפחה של שונרים שיותר ממזכירה את משפחת רוי מ"יורשים". את אחד מבניה אפילו מדבב מקולי קאלקין, עוד ילד פלא שבגר אבל גם אחיו של קירן קאלקין, ששיחק את רומן באותה סדרה.
כל זה נשמע רציני מאוד וכבר אמרתי ש"זוטרופוליס 2" הוא סרט בלתי רציני, אז אבהיר שחוסר הרצינות נובע יותר מהדרך מאשר מנושאי העיסוק. יש בסרט עלילת הון-שלטון-עולם תחתון ותחושת סכנה מתמדת שנותנת לכל הסיפור אווירת ניאו-נואר, אבל יש בו גם ערימות של משחקי מילים מטופשים, הומור פיזי, רפרנסים שאף אחד לא מצפה למצוא בסרט ילדים, מרדפי מכוניות, עקיצות עצמיות ומלא-מלא שטויות. גם כשדברים נעשים אפלוליים במיוחד, הסרט הזה נשאר קומדיה מובהקת ומאוד מאוד כיפית. זה לא רק אחד מסרטי ההמשך הכי מהנים של דיסני, אלא גם אחד הסרטים הכי טובים של החברה בעשור האחרון.
בין אלגוריה חברתית לבדיחה דבילית ומעולה לשיר גנרי חדש של שאקירה, הסרט מוצא גם זמן לדבר על מערכת היחסים בין ג'ודי וניק, שהופכת מרכזית לסיפור יותר מהחקירה המשטרתית שמניעה אותו. לארנבת הלחוצה והשועל המתוסבך יש בעיות בקשר, אפילו שהיא לא מודה בזה והוא לא לגמרי כשיר רגשית להתמודד איתן. הבעיות כל כך אקוטיות שהם אפילו צריכים ללכת לטיפול קבוצתי המיועד לזוגות. של פרטנרים-שוטרים, כן? אחרי התגובות הנלהבות עד סוטות לחלוטין לזוגיות אפשרית בין השניים שגרר הסרט הראשון, "זוטרופוליס 2" מתעקש לתפוס את המקל בשני קצותיו. גם לעסוק הרבה יותר לעומק ביחסים המתהווים של השניים, אבל גם לא להצהיר רשמית "הם מאוהבים" בשום שלב. הסלטות האלה באוויר הופכות גם הן לבדיחה חוזרת, שמתחילה עם ההצהרה "ג'ודי וניק בדרך לשם עם התינוק שלהם" וממשיכה לרצף מפתיע-במחויבותו-לדאחקה של קריצות לקהל. ואם לא הבנתם למה בכלל מזכירים תינוק - עזבו, אתם באמת לא רוצים לגלות מה ההקשר.
רוב המדבבים מהסרט הקודם חוזרים לסיבוב נוסף - כולל הופעת אורח של זאק בראף בתור פלאש העצלן - כשבין המצטרפים החדשים הבולטים נמצאים הקומיקאים פורצ'ן פימסטר, אנדי סמברג ופטריק וורברטון (פאדי מ"סיינפלד" וקרונק מ"הקיסר נפל על הראש") בתור ראש העיר החדש והטמבל של העיר. יש גם כמות מטורללת של הופעות אורח שכוללת בין היתר את ג'ון לגוויזאמו, קואינטה ברונסון, דני טרחו, ז'אן רנו, דוויין ג'ונסון, ג'ון סקוויב ואפילו מייקל ג'יי פוקס (בתפקיד מייקל ג'יי השועל, כמובן), רובן כל כך זריזות שתרצו לחזור לצפייה נוספת רק כדי לחפש אותן. נו, מזל שהסרט כיפי.