ישראל שרדה את ניסיון ההדחה מהאירוויזיון, אבל הסערה רחוקה מסיום

מאז פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023 עלו קולות הקוראים להוצאת ישראל מהתחרות. עם זאת, בשתי התחרויות שהתקיימו מאז ישראל השתתפה ואף זכתה בהישגים נאים. כזכור, נציגת ישראל יובל רפאל זכתה במקום השני באירוויזיון 2025 והראשון בהצבעת הקהל, ובשנה שלפני כן זכתה נציגת ישראל עדן גולן במקום החמישי.

בעקבות ההישגים, מדינות שונות העלו שורה של טענות על מניפולציות כביכול וניצול לרעה של שיטת ההצבעה בידי ישראל - טענות שאיגוד השידור האירופי דחה לחלוטין. הטענות הללו מצטרפות לביקורת על ישראל בשל המלחמה בעזה והאשמות ברצח עם, לכעס על הרג עיתונאים בעזה ועל האופן שבו ישראל מונעת סיקור בינלאומי מתוך הרצועה, לתלונות על התנהלות המשלחת הישראלית באירוויזיון 2024, ולפעילות המתמשכת של תנועת החרם. כמה איגודים החברים בגוף מחו תוך כדי האירוויזיון נגד השתתפות ישראל, ואחרי התחרות - קראו ביתר שאת להוצאתה ממנה. זאת, בהסתמך על התקדים הבולט האחרון - השעייתה של רוסיה מהאירוויזיון לאחר הפלישה לאוקראינה.

ראשי ה-EBU דחו את כל הקריאות להדחת ישראל מהתחרות, ושם מקפידים להבחין בין הממשלה ובין גוף השידור, כלומר: בין ישראל ובין תאגיד השידור הישראל כאן 11, שהוא עצמאי.

עם זאת, האיגוד הלך כברת דרך כדי לפייס את המדינות שתמכו בהדחה. בין היתר, הוכרזו שינויים משמעותיים בחוקים שרובם מהווים תגובה ישירה לטענות נגד ישראל. בין השינויים: הצבעה של השופטים גם בחצי הגמר ולא רק בגמר, החמרת ההגבלות על קמפיינים לעידוד הצבעה, הגבלת מספר ההצבעות המותרות ל-10 לכל אחד, במקום 20 כפי שהיה נהוג עד כה; והגברת פיקוח שנועד למנוע זיופים ההצבעות.

מליאת איגוד השידור האירופי התכנסה ביום חמישי האחרון לדיון שעסק בחוקים החדשים וגם בהשתתפות הישראלית באירוויזיון. זה נגמר עם סוף טוב.

בישיבה בז'נבה השתתפו גם נציגי תאגיד השידור הציבורי, המנכ"ל גולן יוכפז ועו"ד איילה מזרחי, נציגת כאן באיגוד השידור האירופי, שהדגישו כי לשיטתם תאגיד כאן לא הפר אף נוהל של התחרות, ולכן הדחה של ישראל תהיה צעד בלתי נתפס. "אין לראות במהלך להדחת כאן מהאירוויזיון - אלא חרם תרבותי של ממש", אמר יוכפז בדיון. "חרם שעלול להתחיל היום בהדחת כאן - ואין לדעת היכן יסתיים ובמי עוד יפגע. האם גופי שידור ומערכות עיתונאיות מוכנים להיות חתומים על חרם תרבותי? האם חברי ה-EBU מוכנים לתת יד לפגיעה בחופש הביטוי ובחופש היצירה? האם זה מה שראוי שייזכרו בסופו של דבר מיובל ה-70 לתחרות?". יוכפז ומזרחי הדגישו כי התאגיד לא היה מעורב בשום קמפיין אסור בניסיון להשפיע על תוצאות התחרות האחרונה. "כאן גאה ומעריכה מאוד את השירים והאומנים ששלחה לתחרות, שזכו להצלחה גדולה בכל העולם. לא נעמוד כאן ונאמר: 'סליחה שהצלחנו'".

בין המדינות הנוספות שדיברו בדיון, לפי אתר eurovisionfun, היו טורקיה, סלובניה, נורבגיה, שבדיה, ספרד, אוקראינה ובלגיה. לפי הדיווח, שבדיה ובריטניה קראו לכל המדינות להימנע מלערב פוליטיקה באירוע ולשמור על אופיו הנייטרלי, ואוקראינה הביעה התנגדות להעלאת הנושא הישראלי להצבעה, והדגישה כי המקרה של ישראל אינו דומה לזה של רוסיה - שנודתה מהאירוויזיון אחרי הפלישה למדינה.

כמה מדינות ניסו לכפות הצבעה על הנושא, אך במקום זאת נערכה הצבעה על אישור החוקים החדשים. מרגע שאלה אושרו, נחסך הצורך בהצבעה נוספת - ונסללה הדרך להשתתפות ישראל באירוויזיון.

בחזית ההתנגדות להשתתפות הישראלית ניצבו ספרד, אחת מחמש המדינות הגדולות שעולות אוטומטית לגמר ונושאות בחלק משמעותי ממימון התחרות, וכן אירלנד, סלובניה, הולנד ואיסלנד. כל החמש איימו לאורך החודשים האחרונים לפרוש מהתחרות במקרה של השתתפות ישראלית. גם בלגיה, פינלנד ופורטוגל נחשבו לכאלו שעשויות להצטרף למחאה.

ואמנם, התגובות מהגוש לא איחרו לבוא: מיד בתום הדיון, הולנד הכריזה על פרישה מהתחרות הקרובה. אחריה הכריזו גם ספרד, אירלנד וסלובניה על עזיבת התחרות. תאגידי השידור הציבוריים של המדינות הללו לא ישדרו את האירוויזיון, אבל רשתות טלוויזיה אחרות בהן עשויות לעשות זאת במקומם. איסלנד, צפויה לקבל החלטה בנושא בימים הקרובים. ביורק, אולי האמנית הגדולה ביותר שיצאה מאיסלנד, קראה לתאגיד השידור המקומי לפרוש מהתחרות. גם פולין עדיין שוקלת את צעדיה.

אבל יש גם סימנים מעודדים: בלגיה הודיעה כי תשתתף בתחרות. ההסבר לכך הוא מורכב. הנציגות הבלגית לאירוויזיון מאורגנת ברוטציה בין שני תאגידי שידור ציבורי הפועלים במדינה: הפלמי והצרפתי. התאגיד הפלמי VRT היה אחד הארגונים הקולניים ביותר בנושא ההשתתפות הישראלית בתחרות והביע תמיכה עקבית בהדחת ישראל. אולם, השנה הנציגות מאורגנת בידי התאגיד דובר הצרפתית RTBF, שהתבטא בנושא באופן מסוייג הרבה יותר - והוא החליט להשתתף בתחרות. VRT הודיע כבר שיכבד את ההחלטה של התאגיד המקביל, וישדר את התחרות אם יוחלט כך. גם פינלנד ופורטוגל, מדינות שנחשבו ביקורתיות ביחס להשתתפות הישראלית, הבהירו כי ישתתפו בתחרות בעקבות שינוי החוקים.

ייתכן שיהיו הפתעות נוספות. איגוד השידור האירופי אפשר השנה למדינות, באופן חריג, לבטל את השתתפותן עד 10 בדצמבר - כלומר: לאחר קבלת ההחלטה בנושא הישראלי.

בנוסף, ייתכן שהתחרות תכלול השנה שתי מתחרות חדשות: קזחסטן וקנדה, וייתכן שגם מונקו תשוב אליה - מה שאולי יסייע למלא את השורות שהידלדלו בעקבות הפרישות.

המפקח הכללי של האירוויזיון, מרטין גרין, אמר כי הוא מצפה שכ-35 מדינות יגיעו השנה לתחרות בווינה - אחד הנתונים הכי נמוכים במאה ה-21 - וכי הוא מקווה שהמדינות הפורשות ישובו לתחרות בשנה הבאה. אולם, גם אם באיגוד השידור האירופי מנסים לשדר שהכול בעצם כרגיל, הסערה רחוקה מלהסתיים, ולהחלטה יש מחירים.

קודם כל, צמצום היקף התחרות יביא לצמצום חצאי הגמר, ואולי גם לצמצום מספר המשתתפות בגמר: הרי ספרד, החברה במועדון חמש המדינות הגדולות שכזכור עולה מדי שנה אוטומטית, לא תופיע.

מכאן נגזרת השלכה שנייה, כלכלית: ספרד גם נושאת מדי שנה בנטל משמעותי יותר מרוב המדינות מבחינת מימון התחרות, ומבחינה זאת חסרונה יורגש בהחלט.

ישנה גם השלכה ישירה שלישית: עבור קהילת מעריצי האירוויזיון, יהיה קשה לחגוג את המהדורה ה-70 של התחרות בחודש מאי הקרוב ללא כמה מהמדינות המזוהות איתה ביותר. הדבר נכון לא רק לספרד, אלא קודם כל למעצמות האירוויזיון הולנד ואירלנד, שהיא - לצד שבדיה - שיאנית הזכיות בתחרות עם שבעה ניצחונות.

הנקודה האחרונה החשובה מאוד: תאגידי השידור באירופה אולי התייצבו לצד ישראל, ואוסטריה המארחת היא בוודאי ידידה גדולה שלה. לעומת זאת, קהילת מעריצי האירוויזיון מפולגת בהרבה - וקבוצות שונות, כמו גם זוכי עבר בתחרות, כבר הביעו תסכול מההכרעה. איש לא יתפלא אם גם השנה, בזמן ששעל במת האירוויזיון ינסו להציג עולם שמאוחד דרך מוזיקה, ברחובות הסמוכים ייערכו הפגנות סוערות, ובקהל יישמעו קריאות בוז צורמות לעבר הנציגים מישראל.