מרוב רעש וצלצולים, כלומר אסי ורותם מתפרצים מהקונטרול תוך כדי שהם כופים על הצופים לדעת עוד פרטים לא רלוונטיים מחייהם האישיים, לפעמים קל לשכוח ש"הכוכב הבא לאירוויזיון" היא תחרות שירה. כמה קל? ובכן, המשימה המאתגרת של הפרק נועדה לבחון האם המתמודדים יודעים לשיר בלייב בלי לזייף.
מצד אחד, לשיר בלייב זו יכולת הכרחית למי שייבחרו לייצג אותנו, גם אם כולנו יודעים ששריקות הבוז יגיעו בכל מקרה. מצד שני, שבועיים לפני הגמר היה אפשר לקוות שסוגיית "האם הם בכלל יודעים לשיר" כבר נסגרה מזמן. כל מה שנכתב עכשיו היה בגזרת הרצוי, כי בגזרת המצוי הפרק ששודר אמש הוכיח שיש כרגע בתחרות לכל היותר ארבעה מתמודדים רציניים על הכתר (שניים מהם הופיעו אתמול), וכל השאר רק מתחרים על סדר ההדחות.
יעניין אתכם גם:
הכוכב הבא לאירוויזיון: נועם בתן נראה כמו המועמד המוביל
השיר של קרן פלס לא נבחר כאחד המועמדים לייצג את יוון באירוויזיון
קראתם נכון: ישראל במקום הראשון בטבלאות ההימורים לזכייה באירוויזיון
מייקל, אלונה ותמיר
מייקל הרפז, למשל, מקצוען אמיתי, אדם שהמילה זיוף רחוקה ממנו שנות אור, וכפי שראינו גם אבא של כוכבת נולדת לעתיד, שהשתלטה על עמדת הראיונות ולא נתנה לאף אחד אחר להוציא מילה. הניסיון הבימתי שלו, יחד עם הכישרון, הפכו את הביצוע שלו ל-"Story of My Life" של וואן דיירקשן לאחד הטובים שלו בתחרות, ודווקא בגלל זה מאוד ברור שהוא לא נמצא במקום הנכון.
זה היה כל כך מדויק עד שזה הרגיש חסר ייחוד, ובשילוב העובדה שנראה שהרפז כבר עבר את השנים שבהן הוא נהנה לקפוץ על הבמה, נדמה שזה הזמן לרנסנס מקצועי בארץ ופחות לתחרות בווינה. מה שכן, הביצוע שלו הוציא מאמדורסקי את אחת המחמאות-עלבונות שלא שמענו ממנו מספיק העונה, כשציין שלמייקל "אין את החנפנות בביצוע שהרבה אנשים בפופ ניחנים בה". אין כמו מחמאה מתנשאת.
גם אלונה ארז, פייבוריטית עוד משלב האודישנים, ניחנה באותה "בעיה", רק שאצלה, בניגוד להרפז, היא נובעת מצורך בעוד כמה שנים של ניסיון. הביצוע שלה ל-"Stay" הנהדר של ריהאנה היה מדויק להפליא, הדגיש את הקול העמוק שלה, שנשמע בוגר בהרבה מגילה, אך גם נשכח מיד בתום הביצוע.
לעומתו, הביצוע של תמיר לוי ל-"Smells Like Teen Spirit" של נירוונה כמעט הצליח להוציא את שולחן השופטים המנומנם משלוותו. מה שהתחיל בשיעור היסטוריה קצר שהעבירו קרן פלס ושירי מימון לאיתי לוי על פועלו של קורט קוביין ז"ל - ואני בוחר להאמין שהבורות המוזיקלית של איתי לוי היא למען בידור הצופים - התפתח לדיון סמי-סוער על מקומם של ז'אנרים שאינם פופ בתחרות.
הביצוע עצמו אכן לא היה טוב, הרגיש כאילו נלקח הישר מבימת התיאטרון. למרות שתמיר הוא מתמודד חזק שהיה יכול לכבוש את אירופה בזכות הרבה כריזמה ונוכחות בימתית, לצד מתמודדים כמו נועם בתן וגל דה פז הוא פשוט נבלע. מה שכן, העובדה שהשופטים מתעלמים מכך שבעולם שמחוץ לישראל (ע"ע העולם) רוק הוא כבר כמה שנים אחד הז'אנרים שכובשים מצעדים, עם כוכבות כמו אוליביה רודריגו שממלאות אצטדיוני ענק, בעיקר מעידה על הניתוק שלהם ממה שקורה מחוץ לסצנה המקומית.
גל, תמיר והדחה כואבת
מי שמקבלת שוב ושוב עקיצות על חוסר ה'ישראליות' שלה היא גל דה פז, בקלות המתמודדת הכי מקצועית, מקצוענית ומנוסה בתחרות, שכל עמידה שלה מול שולחן השופטים מלווה תמיד בתחושת קרינג' קלה, מתוך ידיעה שהיכולות הקוליות שלה עולות בקלות על אלו של מבקריה. ברור שהבחירה ב-"(You Make Me Feel Like) A Natural Woman" היא ככל הנראה לא זו שתביא לה מעריצים צעירים או חדשים, אבל רבאק, זה היה ביצוע מדויק כל כך, חכם כל כך ופשוט וירטואוזי, כזה שאין לי ספק שאם פרנקלין עוד הייתה איתנו, היא הייתה מחבקת בשמחה.
לשמוע את שירי אומרת בסיום שהביצוע נשמע כאילו דה פז "לא מתאמצת" נתן תחושה קלה של ספק קנאה מקצועית ולא בהכרח ביקורת בונה. הניסיון מוכיח שהקהל בארץ נרתע מזמרות כמו דה פז, שמביאות איתן שילוב של טכניקה, אינטליגנציה וניסיון, אבל רק המחשבה עליה ניצבת על הבמה הגדולה ביותר באירופה כבר מעבירה תחושת צמרמורת קלה.
כמו שזה נראה כרגע, נועם בתן הולך לקחת את הגמר הקרוב בהליכה, והביצוע שלו ל"לילות וקללות" של עומר אדם (פיי, איזה שיר נהדר זה) היה עוד כוכב מוזהב ברצף של ביצועים כמעט מושלמים. בתן, בניגוד לדה פז, מייצג הרבה דברים שהצופים אוהבים. מלבד העובדה שהוא מוכשר כמו שד וחתיך, הוא גם מדבר על בורא עולם וציונות, ובוחר תמיד שירים שנוגעים קודם כל בבטן ורק אחר כך מגיעים לראש. לא פלא שאיתי לוי כבר מנסה לקחת בעלות על ההצלחה ומגדיר את עצמו כאבא גאה. אני מניח שההצעה לחוזה אמן בחברה שלו כבר נמצאת בדרך.
והייתה גם הדחה כואבת. צפויה אך כואבת. אפשר להסתכל על הסיפור של איתן אהרון בציניות, אבל האמת היא שהבחור הצעיר והמוכשר הזה מצליח לפרק כל חומה. אתמול, כשהוא חולה ועם לחץ שכנראה היה מכריע מתמודדים שהתחרות מאתגרת אותם הרבה פחות, הקול שלו נשבר יותר מפעם אחת בביצוע ל"עוד יהיה לי" של מרגלית צנעני.
ובכל זאת, איזה כיף שהוא היה בתחרות עד עכשיו. הנוכחות שלו ושל אחיו אורי על המסך סיפקה רגעים של ישראליות שכבר שכחנו שיש כאן, מחבקת, תומכת, חומלת ולא מוותרת לרגע. אם ייצא מהעונה הזו כוכב נולד בשוק הישראלי, אני מאוד מקווה שזה יהיה איתן אהרון.