בין שמה המקורי של הסדרה הזו לתרגום העברי ישנו הבדל קטנטן: ה"א הידיעה. "האביר משבע הממלכות", כשמו המתורגם של הספר מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין, היא סדרת בת שנייה ל"משחקי הכס" האפית, אך היא מספרת סיפור קטן, אפילו שולי. במקור הכותרת מדברת על A Knight of the Seven Kingdoms - רק עוד אביר, לבנה אחת בחומה, עם שאיפות צנועות. טיפוס שבעונה רגילה של "משחקי הכס" היה כנראה סיידקיק נשכח או גונב הצגה חביב בעלילה צדדית. אך לרוע מזלו הפעם נכפה עליו להפוך להערת שוליים בהיסטוריה של ווסטרוז.
האביר הזה הוא סר דאנקן הגבוה, שהוזכר לרגע בעונה הרביעית של "משחקי הכס", אז ציין ג'ופרי שהוקדשו לו ארבעה עמודים שלמים בספר היסטוריה ארוך ומייגע כלשהו. בעונתה הראשונה של "האביר משבע הממלכות" - שהפרק הראשון שלה ישודר ביום שני הקרוב ב-HBO מקס (כל ששת הפרקים נשלחו מראש לטובת הביקורת) - אנו פוגשים את דאנק הרבה לפני שהיה משהו ראוי לתעד אודותיו. הוא נמצא רק בראשית הדרך כאביר של ממש, לאחר שהאביר שהוא שימש לו נושא כלים מצא את מותו. הוא מחליט לנסות את כוחו בטורניר אבירים גדול בהשתתפות בתי ווסטרוז המכובדים, בתקווה שאחד מהם ירצה לשכור את שירותיו.
הוא מגיע לטורניר ללא מעמד, ניסיון, שיריון מתאים או אפילו חגורה שאיננה אלתור מחבל. מה שכן יש לו זה לב טוב, דבקות במטרה ונכונות לעגל פינות או לדלג קלות על כללי הסדר והנימוס כדי להשיג את מטרתו. בדרך לטורניר הוא פוגש ילד קירח וחצוף המכנה את עצמו אג, המתעקש להצטרף לאביר השאפתן בדרכו ולשמש לו בן לוויה, כפי שעשה עד לא מזמן דאנק עצמו.
עלילת "האביר" מתרחשת מתישהו בין אירועי "בית הדרקון" ו"משחקי הכס", בשיא מלכותה של שושלת טארגאריין אבל בתקופה שבניה כבר לא רכבו לשדה הקרב על גבו של דרקון. הדרקונים הם כעת אגדות חצי נשכחות, והדרקון היחיד שנראה על המסך בששת פרקיה הוא בובה המופעלת בהצגת תיאטרון, לבידור מבקרי הטורניר. "בית הדרקון" עצמה הייתה סדרה רצינית, כבדה ואפית אפילו יותר מסדרת האם שלה, מעין שיעור היסטוריה מומחז שלא היססה לבצע קפיצות זמן של שנים בין פרק לפרק או לסכם תקופת חיים ארוכה בסצנה וחצי.
למרות שחיבבתי את שתי עונותיה של "בית הדרקון", הרגשתי הקלה עצומה כשהבנתי ש"האביר" איננה אפוס דרמטי ורב חשיבות. כמה דקות פנימה נקטעים צלילי נעימת הפתיחה של סדרת האם באופן בוטה שהם לא מעיזים להבליח שוב בפתיחת הפרקים הבאים, שכיאה לסדרה קומית (בעיקר) לא עוברים את גבול 40 הדקות. זו קומדיה רצופת טרגדיות, או אולי להפך, שדובקת בהומור ובקלילות בצורה ש"משחקי הכס" כמעט ולא הרשתה לעצמה, על אף שמרטין הוא כותב מצחיק לא פחות משהוא חכם או מיומן ביצירת דרמה.
במרכז עומד פיטר קלאפי, שחקן רוגבי בעברו המתנשא לגובה מרשים של 195 סנטימטר. עם תספורת קסדה בלונדינית ובגד ירוק הוא נראה בעיקר כמו גרסת ימי הביניים של שאגי מ"סקובי דו", והתגובות של דמויות מכובדות למיניהן כלפיו נעות בין בלבול מנומס ל"מי זה הדביל הזה".
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
דאנקן לא טיפש, הוא בעיקר שוקיסט, אבל האינטליגנציה הרגשית שלו גדולה מהרבה מיכולתו השכלית. את חסותו וחיבתו הוא מעניק בחדווה לא רק לאנשים שהוא פוגש, אלא גם לבעלי חיים - אנו חוזים בו מתיידד עם סוסה לבנה יפה אבל גם מנסה ללטף חולדות. העדינות שלו בולטת במיוחד בקשר בינו לבין אג, שמציג את עצמו כיתום חסר ישע אבל ניחן בתחכום מתנשא שרומז לרקע שונה לגמרי.
דקסטר סול אנסל בן ה-11 ("משחקי הרעב: בלדה לנחשים וציפורי שיר") מצליח להימנע מהמלכודות המוכרות לשחקנים-ילדים ומעניק לאג את השילוב המדויק של תחמנות ותמימות ילדית.
ייחודה הגדול של "האביר משבע הממלכות" הוא לא בהכרח הטון המבודח שלה, אלא ההומניות. אביר נטול אדון מרקע עני ועלוב זוכה כאן למעמד של דמות ראשית - תואר שאף אחד ממוכבדי ואצילי "משחקי הכס" או "בית הדרקון" לא ממש זכה לו. יש כמה וכמה דמויות מיוחסות בסדרה, אבל היא מתמקדת יותר בשולי החברה ובאנשים הפשוטים שמאכלסים את ווסטרוז. אלה שעד כה ראינו בעיקר כנתיניהם וידידיהם של אנשים חשובים יותר, או כדי לתת פנים אנושיות טבח המונים בחסות בית אצולה מושחת.
השאלה למה דווקא דאנקן עולה שוב ושוב גם בסדרה עצמה, כשהשורה התחתונה היא שגם אנשים קטנים יכולים לשנות את המציאות, במעגל אחד או עבור הממלכה כולה. מסר מוכר אבל עדיין יפה וחשוב, שמסופר בצורה נוגעת, מהנה וגם די מצחיקה.
"האביר משבע הממלכות" תשודר מדי יום שני ב-HBO מקס החל מ-19 בינואר 2026.