1. "נשות המרגלים" (Ponies, יס, הוט ונקסט טי וי)
אם הייתי צריך לחשוב על בעלי מקצוע שלעולם לא יפסיקו לספק חומר לסדרות, מרגלים בוודאי היו מגיעים למקום הראשון (במקומות השני והשלישי, אם תהיתם, נמצאים רופאים ועורכי דין). מצד אחד, זה אומר שיש כאן פוטנציאל כמעט בלתי נגמר לסיפורים מרתקים; מצד שני, קיימת תחרות גדולה עם המון סדרות אחרות. ברצינות, מי רוצה להיכנס לאותה קטגוריה שבה נמצאת, למשל, "האמריקאים" המופתית?
"נשות המרגלים" - השם הטלנובלי למדי שנבחר כאן לסדרה החדשה של רשת פיקוק, "Ponies" - עוסקת בשתי נשים אמריקאיות הנשואות למרגלים ומוצבות יחד עם בעליהן ברוסיה של סוף שנות השבעים (1977 ליתר דיוק). בי (אמיליה קלארק, "משחקי הכס") וטוויילה (היילי לו ריצ'רדסון, העונה השנייה של "הלוטוס הלבן") מעבירות את זמנן בעבודה משרדית בשגרירות האמריקאית בשיא המלחמה הקרה, כשברקע בעליהן מסכנים את חייהם כמרגלים. כאשר שניהם נהרגים בתאונה מסתורית, השתיים הופכות במהירות (יש שיגידו רבה מדי) מנשים חסרות חשיבות מודיעינית - ומכאן שם הסדרה, ראשי התיבות ל-Persons Of No Interest - למרגלות בעצמן. עכשיו, הן לא רק מחפות על אובדן כוח האדם בנציגות ה-CIA, אלא גם מנסות לברר מהן הסיבות שהובילו למות בעליהן.
עם שמונה פרקים בלבד (כולם זמינים לצפייה), "נשות המרגלים" מתגלה במהרה כממתק אמיתי. היא נוצרה על ידי דיוויד איזרסון (מכותבי "מר רובוט") וסוזנה פוגל (מפיקת "הדיילת"), ובזכות העיצוב התקופתי המוקפד ושלל צילומי החוץ - לא תופתעו שעיקר הסדרה צולם בבודפשט ולא במוסקבה (אולי כי המלחמה הקרה לא באמת הסתיימה) - היא נחשבת לאחת ההפקות היקרות ביותר של פיקוק עד היום.
בפרק הראשון היא עוד נותנת רושם מטעה של סדרת ריגול קונספירטיבית עם ניחוח הומוריסטי, כשהיא מציגה לנו את חייהם של האמריקאים המוצבים במוסקבה, הפחד המתמיד מסוכני הקג"ב והבדלי התרבות הרבים. אבל מהפרק השני ואילך היא הופכת כולה למופע של קלארק וריצ'רדסון, שהכימיה ביניהן מזכירה כמה מהצמדים הטלוויזיוניים הטובים ביותר שראינו.
בעוד בי היא המשכילה בין השתיים, זו שנולדה למשפחה של מהגרים מרוסיה ואמורה לשחות בקלות בעיר, זו דווקא טוויילה - שבאה מעיירת "שום מקום" בארה"ב - שהופכת למובילה של הצמד בזכות חוכמת הרחוב שלה וחוסר הפחד. הן משלימות זו את זו בצורה נהדרת ועם תזמון קומי מפתיע, במיוחד מצד קלארק שמוכיחה כאן שהיא שחקנית ורסטילית מאוד.
לצידן של שתי הכוכבות, יש קאסט נהדר שכולל כמה פרצופים מוכרים כמו אדריאן לסטר ("סנדמן") כמנהל תחנת ה-CIA, הארייט וולטר ("יורשים") כסבתה של בי ועוד. בדומה לסדרות ריגול אחרות (היוש, "טהרן"), גם "נשות המרגלים" מצריכה מהצופים לוותר לא פעם על ההיגיון ולקבל פתרונות קלים או "מזליסטים" מדי, אבל מרגע שמשחררים מזה - מקבלים סדרה שללא ספק שווה את הזמן שלכם. עם קליף-האנגר כמו זה שמסיים את העונה, נותר רק לקוות שהיא תחודש במהרה לעונה נוספת.
2. "גנבה" (Steal, אמזון פריים וידאו)
אמנם רק בשנה שעברה הצליחו שודדים לגנוב תכשיטים היסטוריים ממוזיאון הלובר, אך אם להיות ריאליים, נדמה שזמנם של מבצעי שוד 'הירואיים' - כאלה שכוללים ציוד פריצה מתוחכם ושודדים שצונחים מהתקרה באמצעות כבלים - כבר חלף מן העולם. היום, מי שרוצים להתעשר באמת ולגנוב סכומים שאת מספר האפסים שלהם קשה אפילו לספור, צריכים להיות בראש ובראשונה אשפים טכנולוגיים: כאלה שיודעים באיזה אפיק דיגיטלי מסתתר הכסף הגדול ומהי הדרך הנכונה לקחת אותו מבלי להיתפס.
"גנבה" סדרת השוד החדשה של אמזון פריים וידאו - שששת פרקיה זמינים לצפייה ואף מומלצים לצריכה בבינג' - מתארת סיפור כזה בדיוק. במרכזה עומדת קבוצת שודדים שקטה וערמומית המגיעה למשרדי חברת פיננסים המנהלת מאות מיליארדי פאונדים של משקיעים.
השודדים לא מכסים את פניהם או לובשים מסכות; במקום, הם משתמשים בפרוטזות משונות על פניהם שנועדו למנוע את זיהויים על ידי מצלמות האבטחה. במשרדים הם פוגשים את זארה (סופי טרנר, "משחקי הכס") ואת הקולגה שלה לוק (ארצ'י מדקוויי, "מידסומר"), ומאלצים אותם להעביר לכיסיהם סכום דמיוני של ארבעה מיליארד פאונד, שחלקו הגדול מבוסס על כספי הפנסיה שהחברה מנהלת.
מרגע שהשוד מתבצע (עד כאן אין ספוילר), אנחנו לומדים ששום דבר ממה שחשבנו בתחילה על האירוע הזה אינו כפי שהוא נראה. לתמונה נכנס החוקר המשטרתי ריס (ג'ייקוב פורצ'ן-לויד, "גמביט המלכה") ומתחיל להדביק את חלקי הפאזל. בשלב הזה הכל משתנה והופך לא רק למותחן אלא גם לטקסט ביקורתי על קפיטליזם, חזקים מול חלשים והכוח שיש (או אין) בידי האדם הקטן. כאן עדיף שאעצור, כי מדובר במסע רווי טוויסטים בהילוך מהיר, שבו יש חשיבות רבה למה שהצופים יודעים - ובעיקר למה שהם לא.
לפני שאגיע לתצוגת המשחק המצוינת של טרנר, שהיא ככל הנראה מוקד המשיכה המרכזי של הסדרה, שווה להתעכב על היוצר שלה, סוטיריס ניקיאס. זוהי אמנם הסדרה הראשונה שכתב, אך הוא כבר זכה להצלחה רבה כסופר ספרי מתח תחת שם העט ריי סלסטין, והניסיון שלו מורגש היטב; בניית המתח לאורך הפרקים נעשית ביד בטוחה וחכמה.
ולגבי טרנר - ממש כמו אמיליה קלארק הנ"ל, ניכר שגם היא עושה ככל יכולתה כדי להשתחרר מדמותה ב"משחקי הכס", סאנסה סטארק. לפחות עד שנראה אותה נכנסת למכנסיים הצמודים של לארה קרופט בסדרה החדשה של "טומב ריידר" (המצטלמת בימים אלה ומיועדת לשידור גם היא באמזון), סטארק עושה כאן עוד צעד כדי לבסס את עצמה כשחקנית איכותית ורב-גונית.
דמותה של זארה מגלמת את הקושי של הדור הנוכחי: הקונפליקט שבין לקחת חלק במשחק התאגידי, לעבוד מסביב לשעון ולהתקדם בסולם הדרגות, לבין ההבנה שהכסף הגדול באמת - זה שיכול למנוע ממנה להישאר עוד בורג במכונה - נמצא בידיהם של מי ששוברים את הכלים. בכל מקרה, "גנבה" היא אחד המותחנים היותר אפקטיביים שמשודרים כרגע, ולגמרי שווה את הזמן שלכם.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
3. "על קרח דק" (Finding Her Edge, נטפליקס)
ענפי ספורט הם כידוע עניין תרבותי. אצלנו ענפים המזוהים עם החורף, כמו הוקי קרח, סקי והחלקה אמנותית, זוכים לסיקור מועט עד אפסי, בצפון אמריקה הם פופולריים ברמה כזו שהכוכבים הגדולים בתחום הופכים לכוכבי פופ. לדוגמה, בעונה הנוכחית של "הבוגדים" האמריקאית משתתפים שני מחליקים על הקרח זוכי פרסים.
"על קרח דק", הדרמה החדשה של נטפליקס, התבססה במקום הראשון בדירוג הסדרות הנצפות ביותר בשירות, ובהתאם חודשה ממש אתמול (שלישי) לעונה שנייה. היא לוקחת את עולם ההחלקה על הקרח והופכת אותו לדרמת נעורים רווית יצרים, תככים ואינטריגות, עם קאסט שנראה כאילו נשלף כולו מקטלוג דוגמנות.
ג'ף נורטון, שואוראנר מנוסה בז'אנר המבוגרים הצעירים (השם הנכון פוליטית לדרמות נעורים), עיבד למסך את ספרה המצליח של ג'ניפר יאקופלי על אודות אדריאנה רוסו (מדלין קיז), הילדה האמצעית בשושלת מחליקים על הקרח. אדריאנה מנסה למצוא את מקומה בין אחותה הגדולה והמצליחה אליס (אלכסנדרה ביטון, "פיצוי יתר"), שנמצאת בדרכה להתמודד על זהב אולימפי, לבין אחותה הקטנה והמבולבלת.
במקביל, היא מנסה להתמודד עם אביה הכוחני וויל (הרמון וולש), ששנתיים לאחר מות אמה האהובה שרה, נמצא בסחרחרה של רומנים ובדרך לאבד את עיקר ההכנסה המשפחתית: המרכז להכשרת מחליקים. כאשר אליס נפצעת, אדריאנה נקראת לדגל ומוצמדת ל"ילד הרע" של הענף, בריידן (קייל אמברוזיק), תוך שהיא נאלצת להתמודד עם העובדה שהאקס המקצועי והרומנטי שלה, פרדי (אולי אטקינס), מתחרה גם הוא לצד חברתה הטובה לשעבר.
אם מנכים את עולם ההחלקה על הקרח מהסדרה - לשם צילום סצנות ההחלקה נקראו לדגל כמה מהמחליקים המובילים בקנדה לשמש ככפילי גוף - נותרים עם שרשרת האירועים הכי גנרית שניתן למצוא. העלילה, בהשראת "השפעה" של ג'יין אוסטן, לא מוסיפה דבר למקור האיקוני. אותו סיפור על צעירה שתמיד התעלמו ממנה למרות שהיא הכוכבת האמיתית, מתובל במסרים רדודים של העצמה נשית ובביקורת מרומזת על כוחן ההרסני של הרשתות החברתיות.
באופן אירוני, "על קרח דק" - ובשמה המקורי "Finding Her Edge" - היא סדרה כל כך נטולת שפיץ, עד שהיא הופכת במהרה לתוכן שיכול לרוץ על המסך מבלי שתבחינו מתי פרק אחד הסתיים והבא אחריו החל. היא לא סדרה רעה, כמו שהיא פשוט נשכחת תוך כדי צפייה.