בסקוטלנד של שנות השמונים גרים שני נערים באותו חדר. האחד מופנם וביישן עם פוני מוזר, השני חסון וקולני עם קעקוע על הצוואר. ניאל סופג בשקט בריונות ואלימות בבית הספר וחולם שיום אחד ימציא את עצמו מחדש במקום אחר, אולי אפילו יצליח להפוך לסופר כפי שאבא שלו רצה להיות אבל לא הספיק. לרובן, שהוא כולו איד, אין ממש תוכניות לעתיד. הוא רק בן 17 וכבר מסובך עם החוק, וכולם יודעים שזאת לא תהיה הפעם האחרונה.
בסדרה אחרת ניאל ורובן היו הגאולה זה של זה, אבל "חצי בן אדם" (Half Man) מבהירה כבר בפרק הראשון שלה שאין להם סיכוי. בסיפור המסגרת שפותח אותה, רובן יוזם עימות אלים עם ניאל דווקא ביום חתונתו. בכל פרק הסיפור הזה מתעבה קצת יותר - על החתונה, על החתן, על האורח האלים וגם על הנסיבות שהציבו את כולם איפה שהם. ששת הפרקים מגוללים את הסיפור המכוער, העמוק, הנוגע והמגעיל של השניים, הבנים היחידים של זוג נשים שהתאהבו, שבעצמם אוהבים אחד את השני רק באותה המידה שהם שונאים ונוטרים טינה. הוא נמשך עשורים ושולח אותם לגלות את עצמם ולאבד שוב ושוב, הכל בשילוב מטונף של אלימות, אובססיה וסקס.
מתחייבת הרבה יותר לכיעור
על תצוגת התכלית המדממת הזו מנצח ריצ'רד גאד, שגם מככב כגרסה הבוגרת של רובן לצד ג'יימי בל בתפקיד ניאל. את גאד פגשנו בעבר ב"אייל קטן", מיני-סדרה מבית נטפליקס שהפכה במהירות הבזק לתופעת תרבות ענקית.
זה מסוג היצירות שהן כמו הרמה להנחתה של "תסמונת האלבום השני". איך מתעלים או אפילו שומרים על הרצף אחרי שהסדרה הראשונה שלך הייתה יצירה אוטוביוגרפית, מדוברת בטירוף, שלוטשה לאורך תקופה על הבמות ואתה משמש בה לא רק כיוצר אלא גם כשחקן הראשי?
התשובה, לפחות לפי "חצי בן אדם", היא לנסות להבריח את עצמך מאור הזרקורים. וזה לא שהתפקיד של גאד שולי או בלתי חשוב - רובן צוחק על אחיו שגם בחייו שלו הדמות הראשית היא רובן - פשוט קל לשכוח שגוש הזעם הרוטט הזה התפרסם בתור התגלמות גשמית של פגיעות ועדינות.
גאד עצמו עבר שינוי פיזי לא קטן כדי שאפילו מבט מהיר בו לא יזכיר את הסדרה ההיא, ומציג הפעם משחק חייתי, סוער, מלהיב ולפעמים גם מצחיק, כשהוא עובר את הגבול מאדם אלים לגרסה אנושית של טאז מ"הלוני טונס".
גם ניאל הוא לא עוד גרסה של דוני השברירי מהסדרה ההיא, שאולי מזכירה את "אייל" בעיסוק שלה באובססיה, ביחסים אנושיים כמעין התמכרות ובכיעור של חיי בדידות והסתרה, אבל מטפלת בכל אלה מזווית קצת שונה. לא ברור אם היא חומלת פחות או רק אכזרית יותר, אבל היא עושה את זה טוב - מותח, מטריד, מצחיק ומאוד מבולגן, עם הופעות משחק מצוינות ולא מעט רגעים שיהיה קשה לשכוח.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
הפסיכולוגית שלכם תעוף על זה
אם "אייל קטן" הייתה מעין וידוי מוזר, מצחיק ומטריד שנשאר גם רגיש ופגיע מאוד, "חצי בן אדם" מתחייבת הרבה יותר לכיעור, ומדי פעם מפנקת בקצת צחוקים או מלודרמה סנסציונית בשביל שהמצב לא יהיה יותר מדי מייאש. כנראה האנשים שהכי ייהנו לראות את "חצי בן אדם" הם פסיכולוגים - זו יצירה מהסוג שמתענג על הסתירות והמוזרויות הכי עמוקות בנפש האדם, והיא מציגה אוסף קשוח במיוחד של דמויות רקובות מוסרית - או לפחות שבורות מאוד.
גם הגיבור שלה, שבתור נער עוד היה לו את הפוטנציאל להתעלות על נסיבות ילדותו הקשות, מתגלה עם הזמן כאדם קשה לעיכול. הוא לא קורבן תמים של פסיכופט אכזרי, אלא מישהו שמתעלל בעצמו באכזריות שלא נופלת מזו של הפוגעים שלו. אפשר לטעון שכל החלטה גרועה שהוא עושה היא בסוף הדהוד של טראומת עבר כלשהי - אבל זה המצב גם עם רובן, שההחלטות הגרועות שלו בדרך כלל מובילות לזה שמישהו יקבל רגל לפנים.
אם בתחילת הדרך עולות שאלות כמו עד איזה גבול אפשר להכיל ולקבל פגיעה מצד אדם פגוע שעוד לא יודע להביע אהבה בדרך אחרת, בשלב מסוים כל העניין כבר הופך למעין פארסה מטורללת שכבר ממש עושה צחוק מההקצנה של גבריות רעילה והומופוביה מופנמת. כמעט כמו עוד עונה (שנונה ועשויה היטב) של "עצבים", נפרש כאן רצף של התעללויות הדדיות ועקיצות מרושעות מצד ניאל, רובן, אמא של ניאל ושאר אנשים תמימים שנקלעו בעל כורחם לסיטואציה.
אז סיכמנו, ל"חצי בן אדם" יש חיים משלה בנפרד מהסדרה הקודמת של היוצר, אבל האם היא טובה באותה המידה? כאמור, מבחינתי היא הייתה שונה מספיק כדי להיחשב טובה בצורה אחרת, ובעיקר משמחת בכך שהיא מציגה את גאד כיוצר ורסטילי שיכול לעשות יותר מאשר לספר באופן מורכב את ההיסטוריה הפרטית שלו.
עם זאת - וכנראה באופן צפוי - היא פחות מהודקת ושלמה מקודמתה. החלקים שפחות אהבתי בה מתרכזים ברובם בשני הפרקים האחרונים (העונה נשלחה במלואה לטובת הביקורת), שכבר שוחים כל כך עמוק במלודרמטיות, עד שהם פוגמים בעוצמה שהקשר המרכזי צבר בארבעה שקדמו לה. בכלל, הסדרה הייתה מרוויחה מקיצור משמעותי, נניח משישה פרקים של בערך שעה לארבעה או חמישה פרקים מהודקים היטב.
פרק חדש של "חצי בן אדם", תחת השם Half Man, עולה מדי יום שישי ב-HBO מקס.