מאות נפרדו מישי לוי בדרכו האחרונה: "היית לוחם אמיתי וניצחת את החיים"

ישי לוי, מגדולי הזמרים בתולדות המוזיקה הישראלית, מובא כעת למנוחות בבית העלמין בראש העין, העיר בה נולד. לוי הלך לעולמו לאחר שאושפז במצב קשה בבית חולים. מוקדם יותר היום נמסר מטעם משפחתו: "בכאב בלתי נתפס אנחנו מודיעים על פטירתו של ישי לוי הלילה. נעדכן באופן מסודר בשעת ומיקום ההלוויה היום. אין מילים כרגע".

אשתו איריס ספדה לו: "אין צייר שמסוגל לצייר ואין פסל שמסוגל לפסל את הכוחות שמחזיקים אותי בתוך הנשמה. יש אהבות של פעם בחיים. הייתי העץ עליו נשענת, אבל אתה השורשים. מיליוני אנשים נפרדים ממך היום, נפרדים מאגדה. עבורי אתה המציאות היומיומית, הבית, השקט, גם כשהיית רועש אתה היית השקט בתוכי. יש לך את הלב הכי גדול וחזק שאני מכירה. הוא שמר על שנינו שלא ניפול. נגעתי בכל כך הרבה חיים. מיליוני אנשים מרכינים ראש היום, ואני רוצה להגיד להם להזדקף, להיפרד ממך ביראת כבוד, על הכנות, על היושרה, על כך שמעולם לא התפשרת ועל החותם העצום שהשארת בתרבות הישראלית".

"הילדים שלנו הם אתה ואני, מקור גאווה. זכינו לקן חם. זכינו בהכל. אני לא נפרדת ממך, לא עכשיו ולא אף פעם. אנחנו שזורים זה בזו. אתה תמשיך להתקיים לנצח עבור אנשים בשירים ותמשיך להתקיים לנצח בתוכי. בכל אדם יש אהבה ורגש, אבל כמוך אין אף אחד. 40 שנה היינו ביחד, פחות כמה חודשים. עליות, מורדות, שריפות, בכיות, הנאות, ילדים. עברנו המון דברים. גם הרבה דברים קשים. אבל התגברנו וצמחנו. כל דבר רק קרב אותנו והעצים את האהבה שלנו. היא לא תיגמר לעולם. זה לא נגמר וזה לא ייגמר. אני לא אוכל להסביר את גודל האהבה שהיתה בינינו. תנוח על משכבך בשלום".

בנו אושר ספד לו בבכי: "תגיד לי אתה מה לעשות? אני לא יודע מה להגיד לך. אתה תמיד היית איתי גבר. לא היינו צריכים מילים. גם אם כעסתי תמיד הייתי למענך ותמיד אני אהיה למענך. אני אוהב אותך ואני מבקש ממך סליחה ומחילה ואני מוחל לך על הכל".

בתו ספדה לו: "לאף אבא ובת לא היה קשר כמו לי ולך. אתה אהבת חיי. זכיתי בך. היית אבא טוב, רגיש, ילדותי, מצחיק. רק מי שהכיר אותך ידע שאתה בועט רק בגלל שאתה רגיש. שאתה אדם שלא מסוגל להכאיב. אני אוהבת אותך. היית אבא מדהים. סליחה על כל השטויות שעשיתי לך ולאמא. אנחנו אוהבים אותך. אתה תהיה בגן עדן. מה אני אעשה בלעדיך? חיים שלי, תנוח על משכבך בשלום".

המנחה דידי הררי אמר באשכבה: "איריס והילדים היקרים, איך מספידים אגדה כזאת? איך מצליחים בכמה מילים לדחוס חיים שלהם של זמר פנומן, אדם חם וחכם וספר פתוח? כל שיר מחובר לחוויה, כל מילה מנגנת על עצב שמזכיר משהו. מעבר לשירים יש את ישי האדם, האיש שנותן כבוד לשפה העברית, האיש שמדבר בגובה העיניים, בלי פילטרים. היו לי הרבה שיחות עם ישי. בשיחות שלו הוא אמר 'לא כדאי לתת לאדם כבוד אחרי מותו, חבקו את האדם ותנו לו כבוד עוד בחייו'. ישי נשאר איתנו, הוא יחיה בלב שלנו לנצח".

המוזיקאי בר צברי אמר: "קמתי לבוקר איום ונורא. האיש שלמדתי ממנו כל כך הרבה על איך מביאים אמת לבמה. המון פעמים ביצירה חשבתי לעצמי איך אתה היית חושב. הזכרת לי להיות אמיץ. שובר לי את הלב שאתה לא פה. הופעתי עם אנשים בחיים על אותה במה, אבל אתה עשית את זה בגאון. הגשמת לי חלום, ישי. אני זוכר את הרגעים באולפן, כולנו הרגשנו שאנחנו חולקים חדר עם אגדה חיה. כל פעם לשמוע אותך שר היה עושה לי צמרמורת בכל הגוף. נפלת וקמת חזק כל פעם מחדש. היית לוחם אמיתי וניצחת את החיים". לאחר הספדו, צברי ביצע את שירו של לוי, "בשבילי את שער לגן עדן".

מוקדם יותר היום, מרגלית צנעני ספדה ללוי בשיחה עם וואלה תרבות: "הוא קם ונפל וקם ונפל. אבל דבר אחד יציב היה לו: הוא לא התפשר כשהוא שר. הוא היה אמן בכל רמ"ח אבריו. אין פשרה. הוא טרובדור. הוא שאנסיונר. הוא הגיש שיר על פי טעמו. הוא לא נפרד מהמבטא שלו. הוא לא הצטעצע. הוא לא רצה למצוא חן בעיני אף אחד אלא קודם כל למצוא חן בעיני עצמו.

"ראיתי אותו בפעולה, באולפנים והופעות. יש שיר ששרנו ביחד לפני הרבה שנים, 'חומות חימר', הוא עלה על הבמה והצטרף אליי בספונטניות. אתה תשמע את הביצוע הזה ולא תאמין. ישי הוא בן לשבט לוי מראש העין, כולם זמרים, והכהן הגדול זה ישי. אמנם הוא לוי אבל הוא הלוי הראשון. כשהוא הטביע את קולו בשיר, זהו, נחתם ונסגר. לא כדאי לנסות לבצע לשיר שלו גרסת כיסוי. חשתי את זה כשהוא שר על הבמה איתי. איזה זמר, אלוהים ישמור. זה לא רק הקול היפה שלו או הפעלולים הקוליים שלו, זה כישרון מכל טון שיוצא מהפה שלו. הוא היה כל כך כישרוני. הוא שר מתהומות נפשו. זה מצער אותי מאוד. חבל על הילד הזה".

גם יהורם גאון ספד ללוי בשיחה עם וואלה תרבות: "זה צער גדול. אני באמת מצר על האובדן של האיש הזה. נפגשנו פעם אחת לביצוע של שיר משותף. האיש פתח את הפה וזה לקח אותי ישר לסרט של ילדותי, לזמר אופרה בשם מריו לנצה, שכלל סצנה שהוא שר וקיר הזכוכית התחיל לרעוד וחששו לשנדליר הזה. באופן דומה, כשישי לוי שר אצל דוד קריבושה, שגם ניגן על הפסנתר, הסתכלתי על האהיל וחששתי שהוא ייפול לנו על הראש.

"לישי היה קול מיוחד במינו. אחד להרבה מאוד זמן נולד כזה דבר. קול כזה הוא מתת אל. אפשר לזהות את זה ברגע אחד, שאתה חש ושומע. הוא פשוט נולד עם זה ונולד אל זה. הוא היה איש נפלא. מהמעט שפגשתי אותו באותה פגישה, הוא פשוט שבה את לבי. אני מצטער צער גדול על זה שאנחנו מפסידים עכשיו שנים רבות של הקול האדיר והשירה המפוארת, היפה, על גבול האופראית. עצוב".

לוי פרץ בשנות ה-80 כאחד הקולות המזוהים עם המעבר של המוזיקה המזרחית ממעגלי החפלות והמועדונים אל קהל רחב יותר. הקריירה שלו נעה בין הצלחות מסחריות גדולות, תקופות משבר שכללו התמודדות עם התמכרות לסמים וריצוי עונשי מאסר, ולאחריהן חזרות לבמה ולאולפן. גם בשנותיו המאוחרות המשיך להקליט, להופיע ולשתף פעולה עם יוצרים וזמרים מדורות שונים.

לאורך הקריירה שלו ביצע לוי שורת להיטים ענקיים, ביניהם "ילדונת", "רעיה", "רקדי", "צליל ענבלים", "תלתלים שחורים", "ריקוד רומנטי", "האחת שלי", "עננים", "מבטך", "אשה נאמנה", "את" ו"תמיד תישארי". אחד מילדיו של ישי הוא הזמר שיר לוי, ואחיו הוא הזמר נתי לוי.