1. "ספיידר-נואר" (Spider-Noir, אמזון פריים וידאו)
בדיוק כשנדמה שראינו כל וריאציה אפשרית על סדרות שעוסקות בגיבורי-על ושוברות את התבניות המוכרות של הז'אנר, מ"הבנים" הסרקסטית והגורית (שבדיוק סיימה את עונתה האחרונה) ועד "וונדה-ויז'ן" הבלתי ניתנת להגדרה, מגיעה "ספיידר-נואר" החדשה של אמזון פריים וידאו ומוכיחה שלז'אנר עדיין יש לאן לגדול ולהתפתח.
כבר על הנייר יש לסדרה בת שמונת הפרקים שני קלפים חזקים: ניקולס קייג' בתפקיד טלוויזיוני ראשי ראשון בקריירה הבלתי נתפסת שלו, וגימיק מעניין שמאפשר לצופים לבחור אם הם רוצים לראות את הסדרה בשחור-לבן (בהתאם למוטיב הנואר שבשם הסדרה) או בצבעוניות מלאה. אני, באופן אישי, דילגתי בין האפשרויות כי היה לי קשה להחליט.
הבשורה הטובה באמת היא שבלי קשר לגימיק, "ספיידר-נואר" מתגלה כסדרה מרגשת, מיוחדת, מלאת סגנון וכזו שתמשוך גם צופים שלא בהכרח מתחברים לגיבורי-על.
קייג' מגלם את דמותו של בן ריילי, אחת הגרסאות של ספיידרמן מהמולטיוורס שכבר הוצגה בקומיקס לפני שנים רבות. ריילי חי בניו יורק של שנות השלושים של המאה הקודמת, מתאושש מאובדן ארוסתו רובי, שאותה לא הצליח להציל, ועובד כחוקר פרטי. כוחות-העל של איש העכביש יצאו פחות או יותר לגמלאות, אף שהם עדיין מבליחים מדי פעם.
יש כאן פסיפס של דמויות משנה שמתאימות בדיוק לז'אנר החוקר הפרטי: הפאם פאטאל שמגיעה לבקש עזרה ומתגלה כהרבה פחות תמימה מכפי שנדמה (לי ג'ון לי, "חוטאים"), החבר הכי טוב שיספוג כדור בשביל ריילי (למורן מוריס, "הבחורה החדשה"), השותפה למשרד (קארן רודריגז המצוינת, "נשות הציד") וכמובן נבל רב-עוצמה בגילומו של ברנדן גליסון ("רוחות אינישרין").
הכול כאן מתנהל לכאורה לפי חוקי הז'אנר, אבל גם שובר אותם, מה שיוצר בתחילה מעט הסחת דעת המקשה לעקוב אחר כל פרטי העלילה הקטנים, ולכן טוב שיש אפשרות לקבל ריקאפ בתחילת הפרקים.
אורן עוזיאל, האמריקאי עם השם הכי ישראלי, שכתב בעבר להיטים קולנועיים - חלקם טראשיים למדי כמו "מורטל קומבט" וחלקם פנינים כמו "רחוב ג'אמפ 22", אחראי על הסדרה יחד עם פיל לורד וכריסטופר מילר, יוצרי "ספיידרמן: ממד העכביש" האהוב (ובמאי סרטי "רחוב ג'אמפ"). הם יצרו סדרה מיוחדת באמת, ששווה לחלוטין את הזמן שלכם, הרבה בזכות קייג', שזוכה בשנים האחרונות לרנסנס מוצדק בזכות הוורסטיליות והאומץ שלו בבחירת תפקידים. למעשה, אגיד ש"ספיידר-נואר" אולי שווה גם צפייה כפולה פעם בשחור לבן ופעם בצבע כדי ליהנות מכל הממדים שונים שלה.
2. "הבורוז" (The Boroughs, נטפליקס)
על פניו, "הבורוז" הפרויקט החדש בהפקת האחים דאפר נראית פשוט כמו "דברים מוזרים" לגיל השלישי, אבל האמת היא שגם אחרי צפייה בכל שמונת פרקי העונה הראשונה שלה, זה עדיין התיאור הכי מדויק שלה. הפעם הלוקיישן עובר מהעיירה הבדיונית הוקינס, ל"הבורוז", פרויקט דיור מוגן מבודד ויוקרתי בניו מקסיקו. מדינה שידועה כבעלת היסטוריה מפוארת של סיפורי חוצנים. אם להיות גמלאי אז כדאי לעשות את זה רק כאן בין מגרשי הגולף, החוגים ומגוון האוכל שמוצע כיד המלך.
סצנת הפתיחה של הסדרה מציגה את גרייס (די וואלאס, האמא מהסרט "אי-טי"), כשהיא ביחידת הדיור שלה, צופה בשעשועון הטריוויה "ג'פרדי", בזמן שבעלה שנמצא ב"האחוזה" (המקום בו נמצאים הדיירים הסובלים מדמנציה), מתקשר אליה וממלמל משהו על "ינשופים שנמצאים בתוך הקירות". בהתאם לחוקי הז'אנר, המלמול חסר הפשר על הינשופים מתברר כנכון כשגרייס מותקפת באישון לילה על ידי יצור חייזרי.
מכאן הפוקוס עובר לדמותו של סם (אלפרד מולינה, מגדולי השחקנים שפועלים היום), גמלאי שמגיע לראשונה אל "הבורוז" בליווי בתו, בעלה ונכדיו. הוא היה אמור לעבור לשם עם אשתו אך היא נפטרה והוא נאלץ לעשות את המעבר בניגוד לרצונו, בעודו מביע ציניות רבה מלכתחילה כלפי השיווק של בית אבות כמקום בילוי וספא.
היות שכל חסכונותיו הושקעו במעבר הזה, הוא נאלץ להיות שם בניגוד לרצונו ומתכנן לשכנע את המנכ"ל הצעיר בליין (סת' נומריק, "המרגלים מוושינגטון") להוציא אותו מהחוזה. בינתיים מתאספת סביבו חבורה של אנשים שלא הכי מתאימים למקומם (כאן עולה ביתר שאת הדמיון ל"דברים מוזרים"): השכן הסופר חברותי שלו ג'ק (ביל פולמן) שעורך לכבודו מסיבה ומכיר לו את חבריו, ביניהם גם וולי (דניס או'הייר, "אימה אמריקאית"), רופא חולה סרטן, הזוג ארט וג'ודי (קלארק פיטרס, "הסמויה", ואלפרה וודארד, "See"); וגם רנה, מורה לאמנות בגילומה של ג'ינה דיוויס, שהסדרה עושה לא פעם מחוות לסרט הפריצה שלה - "תלמה ולואיז". כשסם רואה חייזר ניזון מאחד מחבריו והתלונות שלו מזכות אותו ביחס מזלזל מצוות המקום, הוא מחליט לצאת לחקירה.
החקירה של סם וחבורתו, שאמורה להיות שיאה של הסדרה, מתגלה דווקא כחלק החלש שלה. לא שמישהו מחפש הרבה היגיון בסיפור על חייזרים שהמזון האהוב עליהם הוא גמלאים אמריקאים שזופים, אבל כמו שקרה לא פעם ב"דברים מוזרים", עלילות המשנה של הסדרה מקבלות פוקוס לא פרופורציונלי, אולי כדי לסייע לה להגיע למכסת שמונת הפרקים. כך, על אף הקאסט הבאמת פנטסטי שלה, היא גובלת לרגעים במשעממת. מצד שני, כשהיא טובה, וזה קורה בעיקר ברגעים בהם החבורה הזאת מתגבשת יחדיו, היא מאוד טובה ועושה חשק לעונה נוספת וקצת יותר מהודקת של הסדרה הזאת.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
3. "סודות קבורים" (Under Salt Marsh, יס)
סדרות עם רעיון מקורי באמת הן דבר נדיר בטלוויזיה שלנו. במיוחד כאשר הז'אנר שבו אנחנו עוסקים הוא מיני-סדרות בריטיות שבמרכזן חוקר/ת שמנסה לגלות מי רצח מישהו בעיירה קטנה. "סודות קבורים", שכל ששת פרקיה זמינים ביס ויאודי, היא סדרה כזאת בדיוק, אבל בזכות שילוב של משחק מצוין, טוויסט אקלימי מעניין וצילום יפהפה היא לגמרי שווה את הזמן שלכם.
בתחילת הסדרה אנחנו זוכים לשוטים עוצרי נשימה של העיירה הפיקטיבית מורבה הנמצאת על שפת הים, וסובלת מבעיה חוזרת של רוחות והצפות בעקבות ההתחממות הגלובלית. ניו אורלינס של הממלכה אם תרצו. הנקודה בזמן שבה אנחנו מכירים את התושבים המקומיים היא בדיוק כזו - תנאי מזג האוויר שמתפתחים באזור מעידים על כך שבקרוב העיירה תצטרך להיכנס למצב הישרדותי, אבל תושביה לא מצליחים להסכים על דרך הפעולה.
למרות שמזג האוויר הוא מוטיב מוביל ב"סודות קבורים", אי אפשר בלי תעלומת רצח שתניע את העלילה. ג'קי אליס (קלי ריילי המצוינת מ"ילוסטון"), מורה בבית ספר יסודי בהווה ובלשית משטרה לשעבר, מוצאת את התלמיד שלה קווין בתעלת ניקוז במה שנראה כמו טביעה. אך מהר מאוד מתגלים סימנים לכך שלא מדובר בתאונה.
כאן הסיפור מתחבר לפרשה אחרת שהתרחשה שלוש שנים קודם לכן, אז נסה, אחייניתה של ג'קי, שהייתה גם כן בלשית, נעלמה בנסיבות מסתוריות, ושותפה אריק (רייף ספול, "Trying") לא הצליח לפענח את המקרה. עכשיו כשנראה ששני המקרים אולי קשורים זה בזה, הבלשית לשעבר והבלש בהווה צריכים לשתף פעולה כדי לפענח אותם, לתת תשובה למשפחות ולעשות את הכל מספיק מהר בשביל שמזג האוויר לא יעלים את הראיות.
מי שמחפשים טלוויזיה מקורית שלא מזכירה שום דבר שהם צפו בו קודם, כנראה שאפילו לא יתנו הזדמנות ל"סודות קבורים", אבל חייבים להודות שהיא מאוד טובה לסוגה. קלי ריילי ורייף ספול מחמיאים זו לזה בתצוגות המשחק שלהם כשני טיפוסים מיוסרים שמסתירים סודות גדולים, והדם הרע ביניהם שומר על מתח בריא בסדרה שמתנהלת לפעמים קצת בעצלתיים. השילוב החכם של סוגיית האקלים בעלילת המתח, הופך את "סודות קבורים" לבינג' מצוין לסופ"ש.