פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תרבות וסידור: סיכום השנה השנייה לכהונת לימור לבנת

      התקציב גדול מתמיד, אך גם המתח עם היוצרים; מהלכים יצאו לדרך ונתקלו במבוי סתום. שרת התרבות לימור לבנת סוגרת שנתיים בתפקיד - האם היא האדם הנכון במקום הנכון?

      את השנה הראשונה שלה בתפקיד שרת התרבות, סיימה לימור לבנת, פחות או יותר, עם שבחים מקיר לקיר – הישג שאינו מובן מאליו כשלוקחים בחשבון את הפער האידיאולוגי בינה, בשר מבשרו של הליכוד, לבין מרבית אנשי התרבות בישראל המזוהים דווקא עם השמאל. ואכן, לא באמת אפשר היה לצפות שהשלום בין שני הצדדים ישכון לאורך זמן והשנה השנייה לכהונתה של השרה תיזכר בסימן העימות סביב היכל התרבות באריאל. יחד עם זאת, השרה עסקה בעוד כמה עניינים מלבד שאלת גבולותיה של הציונות ועל כן, עם סיום השנה השנייה של הקדנציה שלה, הגיע הזמן לבדוק מה באמת עשתה השרה ומשרדה למען התרבות הישראלית.

      כסף, כסף, כסף

      בנובמבר 2009 הצהירה השרה כי היא מתכוונת להגדיל את תקציב משרדה, אותו הגדירה במהלך הנאום בחיפה "קטן" וכזה "המאפשר לעשות מעט מאוד מהדברים שהייתי רוצה לעשות". ביולי האחרון, כאשר אושר תקציב המדינה, בלטה לעין הצלחתם הגדולה של לבנת ומשרדה – תקציב התרבות חצה את רף חצי מיליארד השקלים, הגדול בתולדות המדינה. מלבד התוספת התקציבית, הצליחו לבנת ואנשיה להבטיח את חסינותו של תקציב התרבות של ישראל מפני קיצוצים רוחביים עד ל-2014. בנוסף, חתמה לבנת על הארכה של הסכם התרבות (שנחתם ב-2009 בין פורום מנהלי מוסדות התרבות לאוצר) בארבע שנים, כאשר הוא כולל גידול מתמשך של מיליוני שקלים לתקציב התרבות.

      ולמרות זאת, כששואלים בכירים בעולם התרבות הישראלי מה הכי דרוש להם מהשרה, התשובה הגורפת מפי כולם היא "הגדלת תקציב התרבות"."אבל זה לא עניין של השרה", אומר לוואלה! תרבות יו"ר איגודי אמני ישראל (אמ"י) יענקלה מנדל, "זה עניין של החלטת ממשלה והחלטת משרד האוצר. אני בטוח שהשרה היתה שמחה לקבל עוד חצי מיליארד שקלים לתקציב שלה". ואילו המחזאי יהושע סובול מסביר: "באירופה נהוג שהתקציב הוא לפחות אחוז מהתקציב הלאומי השנתי, ואצלנו זה בערך רבע אחוז. אין סיבה שזה שלא יהיה כך, הכסף קיים זה רק עניין של סדר עדיפויות".

      קולנוע

      ההישג הגדול של השנה הקודמת בכהונת לבנת היה חוק הקולנוע שקבע תקציב של 67 מיליון שקלים למועצת הקולנוע בכל שנה למשך חמש השנים הקרובות. בינואר התפטר מיכה חריש מתפקידו כיו"ר המועצה כדי למלא באופן זמני את מקומו של שר הביטחון אהוד ברק כיו"ר מפלגת העבודה. עזיבתו של חריש עשויה היתה לגרום ללא מעט כאבי ראש במשרד התרבות, כיוון שללא מינוי יו"ר מחליף לא יכולה מועצת הקולנוע לקבל החלטות ולהקצות את הכספים לקרנות הקולנוע השונות ולפסטיבלים. עם זאת, בזריזות שלא היתה מביישת אף חברה פרטית, לא כל שכן משרד ממשלתי, הודיעה לבנת כעבור מעט יותר מחודש על מינויו של ראש מינהל התרבות לשעבר, הפרופסור דוד אלכסנדר, ליו"ר המועצה. מבט על קורות החיים של אלכסנדר, חבר מועצת הקולנוע מיומה הראשון, מראה כי מדובר במינוי שלא יעורר כל התנגדות ולא ירים גבות, מעין המשך טבעי לקריירה של מי שכתב את עבודת הדוקטורט שלו על הסאטירה הפוליטית בתיאטרון הישראלי.

      למרות זאת יו"ר איגוד הבמאים, רני בלייר, עדיין לא מרוצה. "אני יכול להמליץ לשרת התרבות רק דבר אחד" הוא אומר, "וזה שתדאג שמועצת הקולנוע תתפקד בצורה נכונה ותעביר קריטריונים נכונים לקרנות, ושפעם אחת יקשיבו להצעות שלנו לגבי חוק הקולנוע וחלוקת התקציב. אנחנו האחרונים בשרשרת המזון אבל אלו שיודעים הכי טוב מה לעשות עם הכסף". בלייר טוען כי יש לבחון מחדש את הקריטריונים לפיהם מחולקים הכספים שבקרנות השונות, שלדבריו מתחרות ביניהן ולכן מחלקות את הכסף לפרויקטים לפי מכירת כרטיסים: "זה אומר שהם מחויבות לרווח ולא לתרבות וקידום יוצרים צעירים".

      לדברי בלייר, הוא ישמח לייעץ לשרה ולאנשיה בכל הנוגע לצרכים של ענף הקולנוע כיום ומציין כי הוא "מקווה שהאנשים החדשים במועצת הקולנוע ומינהל התרבות יעשו את העבודה שלהם ללא לחץ פוליטי ועל בסיס הגינות מוסרית". מדובר בנקודה חשובה ורגישה המרמזת לסיבות המשוערות מאחורי עזיבתו של צח גרניט את משרתו כראש מינהל התרבות בנובמבר האחרון, זמן קצר לאחר סערת היכל התרבות באריאל (ראו המשך)). רבים מקשרים את התפטרותו של גרניט, שנחשב לגורם הדומיננטי במשרד התרבות והוביל תהליכים רבים, ליוזמות של לבנת לאחר המחאה על פתיחת היכל התרבות שכללו בין היתר שינוי סעיפי התמיכה בתיאטראות ויוזמת הפרס לעידוד היצירה הציונית. גרניט עצמו סירב להתראיין בנושא.

      סערת היכל התרבות באריאל

      לימור לבנת עם רון נחמן, ראש עיריית אריאל (נמרוד סונדרס)
      אולי ה-תמונה של השנה: השרה לבנת עם רון נחמן, ראש עיריית אריאל בפתיחת היכל התרבות העירוני (צילום: נמרוד סונדרס)

      "כל פעם שאנחנו נפגשים איתה זה תמיד על רקע פוליטי של 'אנחנו שמאלנים בוגדי מדינה'", אומר בלייר, במה שנדמה, כאמור, כעניין המרכזי שייזכר מכהונתה של השרה לבנת. "או שזה קשור לאריאל או שזה קשור להתפטרות של ראש מינהל התרבות. מאז שצח גרניט התפטר אנחנו במצב מאוד מאוד קשה ויש הרגשה שאין עם מי לדבר בכלל".

      ואכן הניגוד בין נאמנותה של לבנת למפלגת הליכוד לבין תמיכתה באמנים ה"שמאלנים" בלט מאוד השנה, בעיקר בגלל המאבק נגד מחרימי היכל התרבות באריאל והיוזמה של השרה להענקת פרס לעידוד יצירה ציונית. הבמאי יהושע סובול, שנחשב לאחד הפעילים הבולטים בחרם על היכל התרבות באריאל, אומר כי לבנת לא בחנה את טענותיהם אלא "הגיבה כפוליטיקאית שהולכת עם הקו הפוליטי של המפלגה שלה ולא התמודדה עם הקו הפוליטי של האמנים".

      "הייתי מאוכזב כי שרת התרבות צריכה לייצג את הציבור שהיא מופקדת לקדם את ענייניו", אומר סובול, בהתכוונו ליוצרים. "אני חשבתי שהיא הגיבה בצורה מאוד צרת אופקים לעניין. ציפיתי שהיא תזמין את נציגי האמנים ותשמע אותם". במהלך הסערה הציבורית שקמה סביב פרשת אריאל, לבנת אכן נפגשה עם קבוצה של יוצרים, אך סובול, שלא נכח במפגש, טוען כי הוא לא היה מספק.

      "הבעיה שלי היא שהשרה לא מגיבה אף פעם על שום דבר שהוא אנטי תרבותי שבא מהצד הימני, למשל מקרה מולי שגב (שתמונתו כקצין נאצי הופצה ברשת בשבוע שעבר - ש.ג.)", אומר מצדו בלייר, "לא שמעתי שהיא הגיבה על זה". לצד זאת, חשוב לציין כי לבנת לא הגיבה גם כאשר "ארץ נהדרת" הציגה את שר החוץ אביגדור ליברמן כמנהיג פאשיסטי.

      יחד עם זאת, מהלך מפתיע יחסית נרשם בחודש שעבר כאשר שרת התרבות התנגדה להצעת החוק לאסור מימון ציבורי להופעות של אמנים משתמטים והובילה לדחייתה. תוך שהיא מגנה את ההשתמטות משירות צבאי או לאומי, הדגישה השרה כי משרדה "אינו מממן הופעות, אמנים, ספורטאים ומופעי תרבות וספורט, כי אם תומך בכ-1,000 מוסדות וגופי תרבות וספורט בישראל".

      החרם מחוץ

      אלביס קוסטלו (GettyImages , Rick Diamond)
      טענה שהוא לא ראוי למעריציו - אבל איך עוזרים למפיקים? אלביס קוסטלו (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

      מלבד סוגיית אריאל הישראלית, ישראל הוצפה השנה בגל של ביטולי אמנים מחו"ל על רקע פוליטי. התופעה, שבלטה במיוחד בקיץ האחרון עם ביטול ההופעות של אלביס קוסטלו, הפיקסיז, גיל סקוט-הרון, הטינדרסטיקס, דבנדרה בנהארט והקלקסונז, כמעט שלא זכתה להתייחסות מצד שרת התרבות - מלבד בתגובה שפרסמה בחודש מאי בעקבות ביטול הופעתו של קוסטלו, שגם טרח לפרסם בפרוטרוט את הנסיבות הפוליטיות שהביאו לביטול הופעתו. "אמן שמחרים את קהל המעריצים שלו בישראל אינו ראוי להופיע בפניהם", אמרה לבנת ומאז נדמה שקולה של נדם, למרות קול הזעקה של המפיקים הפרטיים, שספגו הפסדים לא קלים בעקבות הביטולים השונים.

      "קשה לפעול נגד מי שמחרים אותך", אומר סובול. "הדבר היחיד שיכלה לבנת לעשות בנושא הוא לפנות אל המחרימים ולהציב בפניהם שאלות קשות, כך שיבינו את חוסר המוסריות שבפעולת החרם הסלקטיבית שלהם". עם זאת, גם סובול סבור כי הסיכוי שאכן יקשיבו לדבריה הוא קלוש.

      מי שכן בחרו לפעול בנושא, לפחות בכל הנוגע להיבטים הפרקטיים שלו, היו אנשי ועדת החינוך, התרבות והספורט שביוזמת חברת הכנסת רונית תירוש (קדימה), כינסו בחודש שעבר דיון בנושא וזימנו אליו את מפיקי המופעים שבוטלו. בדיון הלינו המפיקים כי נועדו לפני למעלה משנתיים עם אנשי משרד התרבות אך לא נעשה דבר כדי לסייע להם, וכי בשל הביטולים הם נכנסו לחובות גדולים. יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אלכס מילר (ישראל ביתנו), אמר כי יחד עם תירוש ייזום הצעת חוק שתבטח מפיקים ישראליים מפני ביטול הופעות על רקע פוליטי.

      חוק הספרים

      ניצן הורוביץ לימור לבנת וזבולון אורלב במסיבת עיתונאים של חוק הספרות (מערכת וואלה! NEWS , נמרוד סונדרס)
      כאן זה התחיל, היכן זה יסתיים? השרה לבנת מודיעה על תמיכתה בחוק הספרים עם ח"כ ניצן הורוביץ וח"כ זבולון אורלב (צילום: נמרוד סונדרס)

      לקראת סוף השנה הראשונה לקדנציה שלה התגייסה לבנת לחוק להגנה על הספרים והסופרים שיזם ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ). בעקבות מעורבותה של השרה, הוקמה ועדת שרים בראשותו של השר יוסי פלד שבחנה את החוק ובאיגוד המו"לים נרשמה אופטימיות. שנה חלפה מאז, הוועדה כמעט והצליחה להביא להפלתו של הצעת החוק והטלטלות הפרלמנטריות שעברו עליה גרמו לה להיראות כסוס מת, או לכל הפחות בתרדמת.

      ועדת פלד המליצה לדחות את החוק, אבל במה שנראה כניסיון ברור להימנע מהכרעה בעניין בחרו חברי ועדת השרים לענייני חקיקה שלא לקבל את ההמלצה, אך גם לא להעביר את הצעת החוק להצבעה בקריאה טרומית בכנסת. במקום זאת, הוחלט להקים צוות בדיקה נוסף, הפעם בראשותה של לבנת. שלושה ימים לאחר מכן הגיש השר פלד ערר לממשלה על החלטת ועדת השרים, אותה כינה "תמוהה ומנוגדת לכל מינהל תקין". הצעד של פלד סינדל למעשה את הצעת החוק, כיוון שעתה תיאלץ הממשלה לדון בהחלטת הוועדה ולפסוק בנושא בטרם יימשך הטיפול בחוק. מדובר בעיכוב של כשנה וחצי לפחות עד שתאושר הצעת החוק, אם בכלל. ונכון לרגע זה, טרם נקבע מועד שבו תדון הממשלה בסוגיה.

      ולמרות זאת, הממסד הספרותי בארץ נותר אופטימי. "אני חושב שהיא עשתה הכי טוב שהיא יכולה בתנאים שיצרו המשרדים הכלכליים ובראשם השר יוסי פלד והרשות להגבלים עסקיים, שעשו את כל מה שהם יכולים כדי להפריע", אומר לוואלה! תרבות יו"ר איגוד המו"לים, ירון סדן. "אני מתרשם שהיא מאוד נחושה להמשיך וכמובן שאני מברך על כך, ואני באמת חושב שעכשיו הסיכוי להעביר את החוק טוב מתמיד, כי אולי יש התחלה של תנועה ושינוי גם במשרדים הכלכליים". בסך הכל סדן מעניק לשרה ציון טוב מאד על טיפולה בנושא: "אחרי שנה שלבנת הקדישה לנושא אני חושב שהיום אין חולקים על כך שיש בעיה בענף ויש לטפל בה. חילוקי הדעות שישנם הם על אופן הטיפול בה".

      משבר הבימה

      הבימה (שי אוקנין)
      מי יסייע למי? תיאטרון הבימה (צילום: שי אוקנין)

      לפני כחודשיים יצאו בכירים בתיאטרון הבימה ושחקנים בולטים בו בקריאה להעניק לתיאטרון סיוע כלכלי נוסף, וכן למחוק לתיאטרון חוב בגובה 28 מיליון שקלים שניתנו לו כהלוואה באמצע שנות ה-90. מלבד ההלוואה ממשרד האוצר, סוחב איתו התיאטרון הלאומי גם חובות גדולים לספקים ולגורמים שונים.

      במהלך 16 השנים האחרונות פועל הבימה במסגרת תוכנית הבראה, במסגרתה קיבל הלוואות סיוע ממשלתיות מתוקף היותו מוסד במצוקה וכן בשל השיפוצים הנרחבים במבנה הקבע שלו. בנוסף ניתנו להנהלת המוסד דחיות חוזרות ונשנות בתשלומי החזר הכספים שלוו עוד בשנות ה-90 ממשרד האוצר, וחלק מהחוב אף נמחק. ולמרות כל זאת, במהלך הקיץ האחרון פנו אנשי התיאטרון למשרד התרבות והספורט וביקשו להגדיל את הסיוע שניתן להם ל-4 מיליון שקלים בשנה. בינואר האחרון פנו שוב למשרדה של לבנת, אך הפעם דרשו 60 מיליון שקלים.

      בסוף אותו החודש יצאו, כאמור, שחקני הדגל של התיאטרון אל כלי התקשורת ודרשו ממשרד התרבות והספורט למחוק את חובו של הבימה למדינה. "אל תתנו לנו לעמוד כמו קבצנים", אמרה אז השחקנית גילה אלמגור. הפנייה עוררה סערה ציבורית גדולה וגררה פנייה מרוכזת של התיאטראות הרפרטואריים האחרים בארץ בדרישה שלא לתת להבימה יחס מועדף.

      העימותים המתוקשרים הביאו את הצדדים להיפגש וב-10 בפברואר נועדה השרה עם נציגי האוצר, חבר הנאמנים של התיאטרון הלאומי, אנשי הלשכה המשפטית של משרד התרבות והספורט ורואה החשבון המלווה את הבימה מטעם המדינה. בפני אנשי התיאטרון רשימת דרישות ותנאים בהם הם נדרשים לעמוד בתמורה למתן סיוע נוסף מהמדינה. מלבד מינוי חשב מלווה, ביצוע קיצוץ בשכר, צמצום הוצאות התפעול של התיאטרון והסדרת חובותיו, סוכם כי בתוך חודש תגובש תכנית הבראה כוללת לתיאטרון. החודש הזה תם בשבוע שעבר ותוכנית ההבראה טרם הוגשה למשרד התרבות. עתה חזר הכדור למגרשה של לבנת ונותר לראות כיצד היא תגיב.

      עמותות התרבות

      לימור לבנת בטקס הענקת פרס ירושלים (עומר מירון)
      הפוגה לרגע של נחת: לימור לבנת בטקס הענקת פרס ירושלים לסופר איאן מקיואן (צילום: עומר מירון)

      עמותת תרבות לישראל הוקמה בקיץ האחרון על ידי משרד התרבות וההסתדרות הציונית העולמית, כדי להחליף את עמותת אמנות לעם שפורקה בשל אי סדרים בהתנהלותה. מדובר בגוף שנועד לפעול ולסייע בהפצת אמנות ותרבות איכותית ברחבי הארץ, בדגש על מוקדים בפריפריה. העמותה צפויה לקיים השנה פעילות בהיקף של 25 מיליון שקלים, כאשר 12 מיליון מתוכם יגיעו מתקציב המשרד והשאר יינתן על ידי הרשויות המקומיות.

      עם זאת, פרשת אמנות לעם טרם הגיעה לסיומה ומשרד התרבות נאלץ עדיין להתמודד עם עתירות לבג"ץ לגבי חובותיה של העמותה לאמנים וליוצרים שסיפקו לה שירותים. בית המשפט מינה את רואה החשבון אהוד רצאבי כחשב מטפל לנושא, ולאחר חודשים של קצר בין כל הגורמים המעורבים הציבה לבנת בינואר האחרון אולטימטום לאנשי אמנות לעם, בדרישה שיעבירו את המסמכים והרישומים שיאפשרו לכמת בדיוק כמה כסף חייבת אמנות לעם ולמי. משלא עמדו העמותה במועד שהציבה השרה, פרסם משרד התרבות והספורט מודעה שקראה לכל הנושים להגיש את תביעותיהם למשרד או ישירות למשרדו של רואה החשבון רצאבי.

      בין הנושים של אמנות לעם נמצא גם ארגון אמ"י עם חוב של כ-400 אלף שקל ליוצריו. "אין לי שום טענות", אומר יו"ר הארגון יענקלה מנדל לגבי התנהלותה של לבנת בפרשה. "אני חושב שהיתה פה התנהלות לא ראויה לגבי כל הנושא הזה מטעם אמנות לעם, ואני בטוח שבסוף ידאגו שהכסף יגיע". מנדל סיפר כי בשל פסיקת בית המשפט הוא לא יכול לעשות דבר בנושא הכספים, מלבד לשמור על קשר רציף עם רואה החשבון רצאבי.

      הצנזורה על הסרטים

      מוחמד בכרי בבית המשפט בדיון בערעור של התובעים אותו, מרץ 2011 (מגד גוזני)
      האחרון שצונזר. מוחמד בכרי (צילום: מגד גוזני)

      "אני בדרך לבטל את המועצה לביקורת סרטים", אמרה השרה בשולי נאומה במליאת הכנסת לרגל יום האישה שצוין בשבוע שעבר. "מי צריך את זה כשיש טלוויזיה בבית, שכל ילד יכול לפתוח אותה וללחוץ על השלט?". לבנת הוסיפה כי לאור העובדה שבכל בית יש מספר מקלטי טלוויזיה אין למועצת הצנזורה "כל חשיבות". שיחות עם חברי המועצה לא עוררו שום הפתעה, כי למעשה מדובר במהלך עליו הצהירה השרה ממש עם כניסתה לתפקיד.

      ממלא מקום יו"ר המועצה לביקורת סרטים, יחיאל גוטמן, אומר עם זאת כי תהיה זו טעות לבטל את המועצה. "בשנים האחרונות המועצה איננה עוסקת באיסור הפצת סרטים או באיסור הקרנה של חלק מסרטים. הצנזורה במהותה הפורמלית כבר מזמן לא קיימת". המועצה, לדבריו, עוסקת בסיווג הסרטים לפי גילאים, ואם תבוטל יצטרכו להקים גוף אחר שיעשה זאת: "זה תפקיד חשוב שאף מדינה לא ויתרה עליו", הוא אומר. "הסרט האחרון שהמועצה פסלה את הקרנתו, ולדעתי בצדק, היה 'ג'נין ג'נין', מאז 'ג'נין ג'נין' לא פסלנו ולא צנזרנו אף סרט, והצורך להגביל גילאים עדיין קיים ויהיה קיים כנראה לעוד שנים רבות", אמר גוטמן.

      ומה הלאה?

      לימור לבנת בחגיגית בר המצווה של בנו של אלי ישי, ינואר 2011 (עומר מירון)
      יודעת לסיים תהליכים? השרה לבנת (צילום: עומר מירון)

      ניתן לומר כי אחרי ההצלחה באישור תקציב התרבות הגדול בהיסטוריה, יכלה השנה השנייה לכהונתה של לבנת להיות שנה מצוינת, שנה שבה יובאו לגמר מוצלח כמה מהלכים חשובים מאוד בהם החלה בשנתה הראשונה. עם זאת, בין חוק הספרים התקוע, היחסים המעורערים עם היוצרים, הליכתו של צח גרניט שהיה מקובל על כל מוסדות התרבות, ההמתנה לתוכנית הבראה לתיאטרון הבימה, הכספים שטרם הועברו לבעלי החוב של אמנות לעם והעיכוב בביטול המועצה לביקורת סרטים עליו הכריזה בראשית כהונתה, נראה כי משרד התרבות של לבנת פשוט לא יודע למצות תהליכים. אבל ברוח האופטימית של כמה מהגורמים שרואיינו לכתבה, אפשר לקוות שהכל פשוט יקרה בשנה הבאה.

      תגובת משרד התרבות

      קולנוע:
      בנוגע לטענות שעלו בכתבה לפיהן קרנות הקולנוע מקצות כספים על פי קריטריונים של רווח ולא של קידום תרבות, ממשרד התרבות נמסר בתגובה: "חשוב להדגיש כי גובה התמיכות שמעביר משרד התרבות והספורט לקרנות הקולנוע אינו נקבע על פי קריטריונים של רווח והפסד. כידוע, בשבוע שעבר מינתה השרה את פרופסור דוד אלכסנדר לעמוד בראש מועצת הקולנוע. בין שאר תפקידי המועצה בראשות פרופסור אלכסנדר יהיה גם לעמוד בקשר עם היוצרים ולבחון כיצד המשרד והשרה יכולים לסייע להם בסיפוק צרכיהם".

      היכל התרבות באריאל:
      בתגובה לטענות לפיהן לבנת פעלה לפי הקו הפוליטי של מפלגתה ולא ייצגה את היוצרים נמסר: "בעניין אריאל השרה לבנת פעלה על פי מדיניות ברורה של המשרד לפיה גופי ומוסדות תרבות שזוכים לתמיכה ולמימון מהמדינה מחויבים להופיע בכל מקום בישראל ומול כל קהל. השרה חיזקה את ידי מנהלי התיאטראות שצידדו בקו הזה והודיעו מיד שהם מוכנים להופיע בכל מקום ומול כל קהל. חשוב להדגיש כי השרה גם קיימה פגישה עם האמנים ונציגיהם במרכז השלטון המקומי והקשיבה באריכות לטענות והעמדות שהציגו. אלא שכאמור למשרד התרבות והספורט קיימת מדיניות ברורה בנושא זה והשרה נהגה על פיה.

      חרם האמנים מחו"ל:
      "מיד לאחר גל ביטולי ההופעות הראשון של אמנים מחו"ל השרה לבנת נועדה עם סגן שר החוץ דני איילון ועם המפיק שוקי וייס ודנה עמם בדרכים שבהן המדינה יכולה לשתף פעולה עם המפיקים ולסייע להם. השרה גם פנתה לחברת הביטוח הממשלתי ובדקה האם ישנה דרך לבטח את המפיקים הישראלים מפני הנזקים שעלולים להיגרם להם עקב ביטולי הופעות מחו"ל, אך נענתה כי הדבר אינו אפשרי".

      חוק הספרים:
      "במהלך הישיבות הראשונות של ועדת המשנה בראשות השר פלד, הופיעו כל הנוגעים בדבר לרבות הממונה על ההגבלים העסקיים. אולם, למרבה הצער לא ניתנו לחברי הועדה די נתונים על ידי הרשות, וגם מקצת הנתונים שהועברו, הוצגו באופן מטעה. על אף שחברי הועדה התרשמו שאכן קיים עיוות בשוק הספרים שיש צורך לתקנו, חלפו 10 חודשים מרגע שהועדה מונתה ופתרון ממשי לא נמצא. בעקבות כך החליטו חברי ועדת השרים לענייני חקיקה למנות את השרה לימור לבנת לרכז את עבודת הוועדה שתבחן לעומק את שוק הספרים ותציע פתרונות לכשלים הקיימים בו כיום. מיד לאחר מכן הגיש השר יוסי פלד ערעור על החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה. עד לסיום הליך הערעור השרה מנועה מלקדם את נושא חוק הספרים במסגרת הועדה. יחד עם זאת שרת התרבות רואה חשיבות רבה במציאת פתרון נכון לכשלים בשוק הספרים הייחודי בישראל, ולכן היא מקיימת סבב פגישות של הגורמים העוסקים בנושא, בין היתר נפגשה החודש השרה עם אנטואן גלימאר, נשיא התאחדות הוצאות הספרים הצרפתית ויו"ר ההוצאה היוקרתית גלימאר. בתקופה הקרובה תמשיך לערוך פגישות בתחום עד למציאת פתרון הולם".

      תיאטרון הבימה:
      "חבר הנאמנים של הבימה טרם הגיש את תוכנית הבראה, ובמשרד התרבות והספורט עדיין ממתינים לה".

      עמותת אמנות לעם:
      "משרד התרבות והספורט שם לו למטרה לפעול להסדרת חובות אמנות לעם לאמנים בודדים ולמוסדות התרבות ללא דיחוי באמצעות תקציב מיוחד שהקציב לכך. נכון להיום 50% מכלל הפניות שהוגשו טופלו על ידי רואה החשבון רצאבי אשר מונה מטעם בית המשפט. במשרד התרבות והספורט מבקשים מציבור האמנים ומוסדות התרבות אשר טרם פנו להשבת הסכומים המגיעים להם, לממש זכותם ולהגיש את המסמכים הרלבנטיים בהקדם לרואה החשבון אהוד רצאבי".

      המועצה לביקורת סרטים:
      "השרה הצהירה על כוונתה לבטל את המועצה ובכוונתה לטפל בנושא ולהשלים את המהלך".