חיי מדף 19: האם סופרת שטענה כי החלימה מסרטן בעזרת רפואה הוליסטית שיקרה?

האפליקציה שנקראת "Clean Reader" פותחה ע"י זוג נוצרים אדוקים מאיידהו שרצו לאתגר את קריאתה של בתם בת ה-10, אך חששו שהיא תיחשף לביטויים בלתי הולמים. הם פנו לחברה משיקגו המתמחה בתחום וביחד יצרו את האפליקציה שאמורה להפוך כל ספר ל"סטרילי" ונעדר קללות וגסויות.

האפליקציה מאפשרת לרכוש דרכה מאות אלפי ספרים שעברו סטריליזציה כזו. כך למשל המילה "Fucking" הוחלפה ב-"Freaking", המילה "Bitch" הפכה ל-"Witch", ו-"Hell" הוחלפה ב-"Heck". גם חלקי גוף הוחלפו באפליקציה, כך ש-"Penis" הפך ל-"Groin", המילה "Vagina" נעשתה "Bottom" ו-"Breast" ל-"Chest".

הידיעה על האפליקציה עוררה מהומה בקרב סופרים רבים. אחת הדוברות הבולטות של המחאה הייתה הסופרת ג'ואן האריס ("שוקולד") שכתבה פוסט בבלוג שלה תחת הכותרת "למה אני אומרת "לכו תזדיינו" לאפליקציית קלין רידר" ובו הסבירה כי לדעתה הסינון שמאפשרת האפליקציה הוא למעשה "צנזורה, לא על ידי המדינה, אלא על ידי מיעוט דתי". היא הוסיפה גם שהאפליקציה "נכשלת בהבנת טבעה של הכתיבה הספרותית" ושעצם קיומה הוא בבחינת "מסר רעיל" לאנשים צעירים.

הסופרת מרגרט אטווד הגיבה לאפליקציה באמצעות שאלה רטורית בחשבון הטוויטר שלה: "האם אתה יכול להוציא החוצה את התופים מיצירותיו של בטהובן כי אתה לא אוהב רעשים חזקים ועדיין לקרוא לזה בטהובן?". במקביל בחר הסופר צ'אק וודינג, כמו רבים אחרים, לתייג את האפליקציה בטוויטר ולהפנות כלפיה את כל הקללות שהיא עצמה מקטלגת כלא ראויות.

מלבד ההתנגדות המוסרית של הסופרים לאפליקציה, ישנה גם בעיה משפטית עקרונית בדרך הפעולה של Clean Reader; האפליקציה מציעה מאות אלפי ספרים לרכישה ומבצעת בהם שינויים בלי לבקש את אישור הסופרים והמו"לים. ככל הנראה הסיבה המשפטית ולא הסערה הציבורית היא שגרמה לבעלי האפליקציה להסיר אותה, עד שלדבריהם יעשו בה השינויים הראויים.

"זה נצחון קטן לעולם הלכלוך", אמרה ג'ואן האריס ל'גרדיאן' כששמעה על סגירת האפליקציה, "וזה גם מהלך חכם מצדם. אני חושבת שמישהו היה תובע אותם בבית משפט ומוכיח עד כמה האפליקציה הזו בלתי-חוקית בעליל [...] מעניין לראות איך הלחץ מהאינטרנט הצליח להשפיע, ואיזו תמיכה רחבה ניתנה לזכות של ספרים לעמוד בפני עצמם כפי שהם נכתבו". היא הוסיפה כי הייתה מעדיפה שספריה לא יקראו בכלל, ובלבד שלא ישתפו פעולה עם אג'נדה דתית שמנסה לגרום לילדים לחשוב שחלקי גוף הם רעים ושסקס הוא חטא.

מסמכים שהתגלו לאחרונה חושפים כי משטרת סטנפורדשייר פיברקה ראיות כדי לתמרן את חקירתו של ארתור קונן דויל ב"פרשת ג'ורג' אדלג'י". בעקבות חקירת המשטרה בפרשה שהתנהלה בתחילת המאה ה-20, הורשע עורך דין מבירמינגהאם בשם ג'ורג' אדלג'י בפציעת סוסים ובשליחת מכתבים שנכתבו בעט מורעל ונגזרו עליו שבע שנים של עבודת פרך. כשהוא שוחרר לאחר שלוש שנים בלבד, פנה אדלג'י לקונן דויל כדי שיעזור לו להוכיח את חפותו ולטהר את שמו.

דויל האמין לאדלג'י והיה משוכנע שהייתה מעורבת גזענות בהרשעתו (אביו של אדלג'י היה הודי). דויל החל להציף את מפקד משטרת סטנפורדשייר, פקד אנסון, במכתבים יומיומיים בין אוגוסט לאוקטובר 1907; הוא סיפק עדויות פורנזיות חדשות המוכיחות כי אדלג'י לא אשם, הצביע על חשודים אחרים, עתר למשרד המשטרה הבריטי ודיבר בפומבי כנגד ההרשעה של אדלג'י - כל זאת כאשר כבר היה אחד הסופרים המפורסמים בעולם.

אנסון התרגז מפעולותיו של דויל והחליט לבצע מעשה חריג. בדו"ח מודפס שהתגלה באסופת מכתבים ישנים, מודה מפקד משטרת סטנפורדשייר ביצירת תחבולה מתוחכמת בניסיון למסמס את חקירתו של דויל. הוא שלח סדרת מכתבים אנונימיים שנכתבו כיביכול ע"י מלשינים, על מנת להוליך שולל את הולמס ולהציג את המסקנות שלו כלא מספיק מקצועיות.

"המכתבים ידועים היטב לכל מי שחקר את הנושא", אמרה שרה לינדברג שאחראית על המכירה הפומבית מטעם חברת בונהאמס, "אבל המסמך החדש מוכיח שהמכתבים נשלחו לקונן דויל ע"י מפקד משטרת סטנפורדשייר במטרה להטעות אותו בחקירה".

יחד עם המסמך החדש יוצעו למכירה 30 מכתבים חתומים בידי קונן דויל שעוסקים במקרה הנ"ל ועוד 24 מכתבים ששלח אנסון.

בל גיבסון האוסטרלית הפכה לגורו בריאות בעקבות סיפורה יוצא הדופן על ריפוי מסרטן סופני בעזרת תזונה מיוחד ורפואה הוליסטית. אבל סתירות בסיפורה גרמו לרבים להאמין כי הוא מזויף. החשדות הראשונים עלו כשארגוני צדקה שגיבסון טענה כי תרמה להם מרווחיה הודיעו כי התרומות מעולם לא הגיעו. העיתונות האוסטרלית החלה לחקור את עברה, ופרסמה כי לפי נתונים שבידה גיבסון הייתה צריכה להיות בת 17 כשקיבלה את ההודעה על הסרטן הסופני שלה, ולא בת 20 כפי שטענה בסיפורה. כמו כן, בתגובה לטענתה של גיבסון כי הרופאים הודיעו לה שנותרו לה רק ששה חודשים לחיות כשאובחן אצלה גידול סרטני במוח, ראיינו בעיתון 'האוסטרליאן' רופא מומחה בתחום שאמר כי יש רק סוג אחד של סרטן במוח שיכול לגרום לתמותה תוך חצי שנה, ואין אף רישום או עדות לכך שמישהו שאובחן בסוג הסרטן הזה הצליח לחיות חמש שנים.

בתגובה לטענות על הזיוף בסיפורה, אמרה גיבסון לאוסטרליאן כי ייתכן שאובחנה לא נכון ולמעשה כלל לא היה לה סרטן, אבל זה לא אומר שהמציאה את הסיפור. הרשת זעמה בעקבות מהלך האירועים הנ"ל, ורבים טענו כי גיבסון ניצלה את סבלם של החולים בסרטן ואת מחלת הסרטן עצמה כדי לגרוף הון. המתקפות כלפיה החלו לפגוע בפרטיותה, כשכתובת מגוריה פורסמה ברבים, וכך גם תיקו הרפואי של בנה. גיבסון אמרה שהיא מבינה את הכעס, אבל שהיא מבקשת שלא יפגעו בפרטיותה ובפרטיות משפחתה.

לאור הטענות נגדה הורד מהאוויר חשבונה באתר "בלוגר" ואפליקציה מיוחדת שלה שעמדה להימכר באפל בוטלה גם היא. כמו כן, ספרה "The Whole Pantry" לא יראה אור בחודש הקרוב בהוצאת פינגווין כפי שתוכנן. ההוצאה החליטה למשוך ידה מהספר כיוון שלטענתה לא התקבלו "הסברים מספקים" לגבי בעיות האמינות בסיפורה שהועלו לאחרונה.

קבוצה אמנותית ללא מטרות רווח בשם FLUX Foundation תבנה ספריית ענק במסגרת פסטיבל Bay Area בקליפורניה שיפתח ביוני הקרוב. הפרויקט ייקרא "לקונה" ויורכב מ-50 אלף ספרים שנתרמו למטרה זו ע"י ארגון "ארכיון האינטרנט" (Internet Archive). כמו בספרייה רגילה הכניסה תהיה חופשית לגמרי והמבקרים יוכלו לעיין בספרים השונים. כמו כן יוצבו ספסלים במסגרת המבנה שיאפשרו למבקרים לקרוא ולנהל דיונים ספרותיים.

כשספרים יילקחו מהמדפים ע"י המבקרים כדי לעיין בהם, המבנה ישתנה בצורה ספונטנית, ויפערו חורים במדפים שיגרמו לשינוי בתאורה העוברת מבעדם; גם האקוסטיקה של הספרייה תשתנה עם כל ספר שיוסר מהמדף. כל אלה צפויים ליצור מופע מרהיב של קולות, צבעים וצורות, שילך ויתפתח ככל שיעבור הזמן.

הספר "The Sick Bag Song" ("שיר שקיות ההקאה") יכיל סגנונות כתיבה שונים - החל משירה, דרך יומן זכרונות ועד דיווח עיתונאי. על פי ההודעה לעיתונות, הספר נכתב בשנת 2014 כאשר קייב ערך סיבוב הופעות בארצות הברית יחד עם הלהקה שלו. הספר יראה אור ב-8 באפריל, וכחודשיים אחרי כן תצא מהדורה מיוחדת ומוגבלת שתודפס על שקיות הקאה של מטוסים.

הסופר הניגרי עטור השבחים צ'ינואה אצ'בה הלך לעולמו ב-21 במרץ 2013. אך שיתוף המוני של ההספד שכתבו עליו בניו יורק טיימס, גרם לרבים להאמין שהוא מת בחודש האחרון. היועצת לבטחון לאומי של ארה"ב, סוזן רייס, הביעה צער גדול על האבידה, וסיפרה בחשבון הטוויטר שלה כי אצ'בה היה ענק ספרותי שהצליח להעלות את סיפורה של ניגריה, ושל יבשת אפריקה כולה, לתודעה העולמית. "היצירה שלו הותירה רושם עצום עלי ועל הדור שלי", הוסיפה רייס. בציוץ שכתבה מיד לאחר מכן היא אף הגדילה לעשות וסיפרה כי כעת מתקיימת תקופת אבל בניגריה, "לאחר שצ'ינואה אצ'בה הובא למנוחות בכפר המקומי בו הוא גר".

גם פאולה דווייר, עורכת בבלומברג ועורכת לשעבר בניו יורק טיימס, הביעה את תנחומיה ואף ניסתה להשתמש בדבריה ברפרנס לאחד מספריו המפורסמים של אצ'בה – "הכל קורס" (שתורגם בימים אלה לעברית ע"י אביעד שטיר בהוצאת 'ידיעות ספרים'): "הכל יקרוס היום", היא צייצה, "כיוון שאנחנו מתאבלים אובדן צ'ינואה אצ'בה הגדול".

באתר באזזפיד טוענים שאחד מהמקורות האפשריים שהפיצו את ההספד של הניו יורק טיימס, הוא עמוד הפייסבוק של הסופר דייל פק, ששיתף את ההספד וקונן על כך שלא הוענק לאצ'בה פרס נובל. לאחר שרבים, בעיקר בקרב אינטלקטואלים שחורים בארה"ב, פרסמו הודעות תנחומים דומות בעקבות מותו (הטרי כביכול) של הסופר, החלה להתגלות הטעות בתאריך, ואיתה הגיעו הודעות ההתנצלות. סוזן רייס סיכמה אותן בציוץ שלה שהופיע עוד באותו ערב: "כל מאורע שיגרום לנו לזכור את חייו ומורשתו של אחד מענקי הספרות של אפריקה, צ'ינואה אצ'בה, הוא חשוב", כתבה רייס והוסיפה בסוגריים שזו הייתה תזכורת טובה לצורך לבדוק את תאריך הפרסום של כל ידיעה.

בימים אלה נבנה מוזיאון מיוחד לכבוד סופר הילדים ד"ר סוס (ששמו האמיתי הוא תאודור סוס גייזל) ביוזמת מוזיאון ספרינגפילד שבמסצ'וסטס. הקומה הראשונה של המוזיאון תפתח בספרינגפילד ביוני 2016, וע"פ ההודעה לעיתונות תכיל תערוכה קבועה שתורכב משלושה אזורים: רחוב תות (Mulberry Street), השכונה של ד"ר סוס, ו"עיר קריאה" (Readingville). "באי המוזיאון יבקרו בסדרה של מתחמים שישחזרו סצינות מדמיונו הפורה של ד"ר סוס, ויפגשו עם בובות גדולות בצורת הדמויות מהספרים ועם תפאורה תלת מימדית של מקומות מהספרים" נכתב בהודעה. הקומה השניה של המוזיאון, שתציג תערוכות שונות הקשורות ביצירתו של ד"ר סוס, תהיה מוכנה רק בשנת 2017.

* ספר שירים חדש שכתב המשורר והסופר צ'ארלס בוקובסקי יראה אור באוקטובר. בוקובסקי נפטר בשנת 1994, והספר החדש יכלול שירים שלא פורסמו בעבר. הוא ייקרא "On Cats" וכשמו יעסוק בעיקר בחתולים.

* המשורר השוודי זוכה פרס נובל תומס טראנסטרומר הלך לעולמו בגיל 83.

* חברת סוני עובדת על עיבוד קולנועי חדש לספר "נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט בהפקת איימי פסקל.

* הספר העשירי בסדרת "יומנו של חנון" של ג'ף קיני יראה אור בנובמבר השנה.

* סטיבן ספילברג יביים את הסרט "שחקן מספר אחת" על פי ספרו של ארנסט קליין (שראה אור בעברית בהוצאת עם עובד).