פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אוהבת שירי ארץ ישראל, קוראת הרבה: מה איילת שקד מביאה איתה למשרד התרבות?

      היא קראה לחרם על השחקן דביר בנדק כי חשבה שהוא מתנגד להופעות באריאל ודרשה לבטל את פרס רה"מ לסופרים שניתן ליגאל סרנה בטענה שהוא "מסית". איילת שקד מסתמנת כשרת התרבות והספורט הבאה, והשמאל עוד עשוי להתגעגע ללימור לבנת

      ראשי מפלגות בכנס שדולת נשים, בית ציוני אמריקה, 24.2.15 (ראובן קסטרו)
      איילת שקד (צילום: ראובן קסטרו)

      "הייתי ביניכם כמו צמח בר", אמרה שרת התרבות היוצאת לימור לבנת לוואלה תרבות באירוע הפרידה שהתקיים עבורה לפני חודש. "נכנסתי כמו צמח בר לשידוך שלא תמיד התקבלתי בו בהתחלה בהבנה או אהבה, בכל זאת באתי מהצד הימני של המפה הפוליטית לתוך מקום שהוא ברובו נחשב למעוז של שמאל".

      בסוף השבוע פורסם כי מחליפתה המסתמנת של לבנת במשרד התרבות והספורט היא חה"כ איילת שקד מסיעת הבית היהודי, ומי היה מאמין שהשמאל עוד עשוי להתגעגע ללימור לבנת הליכודניקית, לפחות על פי התבטאויותיה של שקד בעבר ותחושות השמאל. אם לבנת היתה במשרד התרבות כצמח בר, אז שקד בתפקיד עלולה להיות לחרדת השמאל כצמח טורף.

      דביר בנדק בקמפיין להעפתו מקמפיין בנק מזרחי (יח"צ)
      קמפיין שקרא להחרמת דביר בנדק שיזמה תנועת "ישראל שלי" בראשותה של איילת שקד (צילום מסך)

      חיפוש אחר התבטאויות וצעדים של חה"כ שקד בנושאים תרבותיים אינו מעלה תוצאות רבות, נראה כי הנושא אינו בראש מעייניה, בלשון המעטה. בנובמבר 2010, במסגרת תנועת "ישראל שלי" שהקימה עם נפתלי בנט ועמדה בראשה, פתחה שקד בקמפיין חרם כנגד השחקן דביר בנדק, מכיוון שחשבה שהוא תומך בחרם האמנים על אריאל, וקראה להדחתו מפרסומות בנק מזרחי טפחות. זאת בעקבות הביקורת שמתח בנדק על שרת התרבות לימור לבנת וקריאתו להתפטרותה לאור יוזמותיה לשינוי קריטריוני התמיכה בתקציבי התיאטרון וכן המצאת הפרס לעידוד יצירה ציונית.

      "רצינו שרת תרבות שבמקרה כמו אריאל תפשט את העניין, תוריד אותו לקרקע, תאמר שזה לגיטימי להביע דעה, תהיה שרת איחוד ולא שרת פילוג", אמר בזמנו בנדק, וזוהה על ידי גורמי ימין כמי שתומך בהתנגדות האמנים להופעה בה יכל התרבות באריאל. בעקבות כך, תנועת "ישראל שלי" בראשות איילת שקד יזמה קמפיין חרם כנגד בנדק, במסגרתו נוצר פוסטר בו נכתב "ישראל מתגייסת להעיף את דביר". לאחר מכן, "ישראל שלי" בראשות שקד חזרה בה מהקריאה לחרם, והתנצלה בפניו שפירשה לא נכון את דבריו.

      השקת אגף חדש בסינמטק תל אביב (שי אוקנין)
      אויב משותף של לימור לבנת ואיילת שקד. אלון גרבוז, מנהל סינמטק תל אביב (צילום: שי אוקנין)

      נראה כי תמימות דעים בין השרה היוצאת לבנת לשרה המסתמנת שקד קיים לא רק בשאט הנפש של שתיהן מחרם האמנים על הופעות באריאל. בנובמבר האחרון השרה לבנת ביקשה ממשרד האוצר לשלול תמיכה בסינמטק תל אביב בעקבות קיום פסטיבל סרטי הנכבה. שנה קודם לכן הקדימה אותה חה"כ שקד עם כותרות ביקורתיות כנגד פסטיבל זה סינמטק תל אביב. בנובמבר 2013 היא שלחה מכתב לרון חולדאי ראש עיריית תל אביב ולשרת התרבות לבנת, בו דרשה לבטל את אירועי פסטיבל סרטי הנכבה, בטענה שזוהי "פגיעה באופייה של מדינת ישראל והמפעל הציוני".

      "אני פונה אליך בדחיפות רבה", כתבה חה"כ שקד, "מכיוון שנדהמתי לגלות כי עיריית תל אביב מסייעת להפקת פסטיבל סרטי נכבה אנטי ציוניים בסינמטק תל אביב. מעיון בפרוספקט של האירוע ניתן לראות בבירור כי הסרטים המוצגים בפסטיבל הם סרטי תעמולה אנטי ציוניים, כאלו הדוגלים בזכות שיבה של 'פליטים' פלסטינים לשטחי תל אביב, חיפה ועכו, כאלו הקוראים להרס המדינה הציונית שלנו בשלבים. כיצד יתכן כי עמותת 'זוכרות', אשר שמה לה למטרה ברורה לפעול כנגד המפעל הציוני, זכות השיבה וה'כיבוש' הישראלי מארגנת פסטיבל במדינת ישראל, ובמימון עיריית תל אביב? (...) כשאנו נותנים במה לקולות שנאה שכאלו, המנסים לחרב אותנו מבית, אין פלא שמגיעים קולות כאלו מבחוץ ומנסים לערער את יסודות קיומה של מדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית. לכל צעד שאנו עושים בנידון ישנה השלכה רבת משמעות על תפיסת העולם את המדינה הציונית, לטוב ולרע".

      ח?כ איילת שקד והסופר והעיתונאי יגאל סרנה (ראובן קסטרו , צילום: ראובן קסטרו, אלדד רפאלי)
      חה"כ איילת שקד והעיתונאי והסופר יגאל סרנה (צילומים: ראובן קסטרו, אלדד רפאלי)

      בינואר האחרון חה"כ שקד קראה לראש הממשלה נתניהו ולשרת התרבות לבנת לא להעניק לסופר והעיתונאי יגאל סרנה את פרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש לוי אשכול (שמוכר גם בכינוי פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים), מכיוון שלטענתה סרנה "הסית לרצח". זאת לאחר שסרנה כתב בפייסבוק: "איראן יקרה! אנא, אם את מתעקשת על נקמה. אנא הגישי אותה קרה. (אחרי הבחירות) ואישית. ידנו לא היתה במעשה". "סרנה פרסם סטטוס מהמחרידים ביותר שקראתי בחיי", אמרה אז חה"כ שקד לוואלה! תרבות, "הוא גם מתנצל בפני איראן, הוא גם אומר אל תעשו את זה לפני הבחירות כדי לא להתערב, הוא גם אומר בואו תהרגו לנו אזרחים וגם אומר רצויי שתהרגו את... אתה יודע את מי. כי הוא אומר 'ואישית'. זה הסתה לרצח במובן הכי חמור שיש". בתשובה לשאלת וואלה תרבות, האם תקפה את סרנה פשוט בגלל שהוא מחזיק בדעות פוליטיות שונות משלה, אמרה "לא. הוא כבר כותב הרבה שנים, הוא שמאל מאוד קיצוני, ואני מעולם לא אמרתי על זה מילה". סרנה, מצדו, אמר לנו בתגובה: "כל גידוף מצד איילת שקד בשבילי זה עוד פרס קטן".

      היום (ראשון) סרנה אומר לוואלה תרבות: "ב'תיק תקשורת', כאשר עימתו ביננו, על רקע התנגדותה של איילת להענקת פרס ראש ממשלה לספרות לי, בין יתר המקבלים, אמרתי לה שתתאר לה סנריו אפשרי שבו אחרי הבחירות היא תהיה שרת ההתעמלות והתרבות ומידה אקבל את הפרס. ובכן הנבואה הגשימה עצמה. טרם התקיים הטקס ולכן מידי איילת המתנגדת אקבל את הפרס. זהו מינוי בעיתי מאוד כמו כל מינוי צפוי בממשלת הימין הקנאי הזו. אני צופה שיוגדלו רק תקציבי התרבות של חיל האוויר".

      על אבירמה גולן (יח"צ , דן פורגס)
      איילת שקד, יש דבר כזה בכלל? אבירמה גולן (צילום: דן פורגס, יח"צ)

      התנגשות תקשורתית נוספת בין איילת שקד עם דמות בתרבות הישראלית התרחשה ביולי האחרון. הסופרת אבירמה גולן הכריזה כי לא תענה להזמנת חה"כ שקד להשתתף בכנס של השדולה למען הספרות והסופרים, ששקד היתה יו"ר הראש שלה, בגלל "הבדלים אידיאולוגים" הקיימים בינה לבין חברת הכנסת שקד." הספרות העברית יקרה ללבי מאוד", כתבה גולן בעמוד הפייסבוק שלה, "אבל בימים אלה חשוב לי יותר מאי-פעם לסמן את גבולות הברית החברתית-תרבותית שלי. מי שיגיד לי עכשיו 'מה את מכניסה פוליטיקה לספרות' אשיב לו שאין דבר כזה, ספרות בלי פוליטיקה, כי ספרות טובה לא פוחדת מאמירה פוליטית (לא מפלגתית. פוליטית, במובן הכי עמוק של המלה), ואי-אפשר להגיד 'בואו נדבר ספרות לא פוליטית' כשהיא, הספרות, משמשת כלי לשדולה בכנסת בראשות הסמל הכי מובהק של 'הבית היהודי'". חה"כ שקד שיתפה את הפוסט של גולן בפייסבוק שלה והוסיפה וכתבה בציניות: "מרבה אהבה בישראל". שקד הוסיפה: "אני שומעת את השמאל מדבר הלוך ושוב על הצורך בסבלנות ובפלורליזם. כדאי שאלו לא יהיו מילים נקיות מתוכן. ביום שבו שר בממשלת ישראל מותקף על ידי פעילי שמאל, כדאי שנעשה חושבים מהי אותה סובלנות שעליה מטיף השמאל כל הזמן". שקד טענה כי השדולה אינה פוליטית. "מטרתה אחת", כתבה, "לקיים פה חיי תרבות ענפים, שבהם סופרים מקבלים את הכבוד והתגמול הראוי להם. ראוי שכל מי שיכול להשפיע יגיע".

      לימור לבנת (ניב אהרונסון)
      שרת התרבות לימור לבנת (צילום: ניב אהרונסון)

      זמן קצר לאחר מכן, בתחילת הישיבה עצמה של השדולה למען הספרות והסופרים בכנסת ציטטה חה"כ שקד בציטוט מספרו של דרור בורשטיין על הספרות העברית: "הספרות העברית יש לה מחלה אחת, שהיא ספרות בלשון שמבינים רק אנשים ספורים, בגודל של עיירה אמריקנית או סובחוז רוסי בינוני, אבל יש לה אספירציות של ספרות רוסית, אמריקנית, של לשון נרחבת, של אדמה מאופק עד אופק". בסוף הישיבה אמרה: "מטרתה של השדולה הוא עידוד הקריאה והספרות העברית, זהו נושא שחשוב לכלל עם ישראל".

      מה זיקתה האישית לתרבות של מי שעשויה להיות שרת התרבות? נראה כי לשקד אין קשר עמוק במיוחד לתרבות. אם מחפשים קצת תרבות בזכוכית מגדלת, ניתן לציין שאביה, מנשה בן שאול, היה רואה החשבון של רשת סטימצקי, וכי שקד בצעירותה בשכונת בבלי שבתל אביב למדה בבית ספר באותה כתה עם שלומי שבן. זו כמובן אנקדוטה חסרת משמעות, הרי היא עצמה הודתה שאיננה מבינה דבר במוזיקה (ראו בהמשך). שקד למדה ריקוד בסטודיו של גברת אוסטרובסקי. אבל כבר מגיל צעיר הדבר שעניין אותה יותר מכל זו הפוליטיקה. בריאיון למדורה של איילת שני בהארץ, "אני בשיחה", שפורסם ביוני 2012, נשאלה "למה לא עניינו אותך בנים ושירים של מוריסי", והשיבה: "ווי, את יודעת, אני לא ידעתי מי זה. הוא היה בעיתון לפני איזה שבוע ושאלתי את בעלי מי זה. הספר האחרון שקראתי היה של יאיר לפיד על אביו. מאוד נהניתי. לפני זה קראתי את הספר של סטיב ג'ובס. אני קוראת הרבה. מכל הסוגים. כשהייתי צעירה קראתי את 'כמעיין המתגבר' ואת 'מרד הנפילים'". ובתשובה לשאלה אם היא אוהבת מוזיקה השיבה "אני מאוד לא מבינה במוזיקה. אני אוהבת שירי ארץ ישראל, פופ. נגיד, חברה שלי צוחקת עלי שרק לפני שבועיים גיליתי את אדל. אני אוהבת מחול. רקדתי כל התיכון, ואני הולכת מדי פעם להופעות".

      אדל ומוריסי (מערכת וואלה! NEWS)
      אדל ומוריסי. כוכבי מוזיקה גדולים שאינם מוכרים לשרת התרבות, לדבריה (צילום אילוסטרציה)

      בחודש שעבר, תשעה ימים לפני הבחירות ולאחר ריאיון עם המחזאי, הבמאי והסופר יהושע סובול ברשת ב', כתבה איילת שקד בעמוד הפייסבוק שלה: "יהושוע סובול, אכול שנאה ממשיך בהסתה של יאיר גרבוז היום ברשת ב: 'מי שמנשק מזוזות זו בעיה שלו ושל משפחתו יש אנשים טיפשים בכל מקום. בנט הוא לא הראשון שמבטל את רגש האשמה. ב-1933 שהנאצים עלו לשלטון בגרמניה החוק הראשון שהם ביטלו היה חוק ביטול רגש האשמה על ההפסד במלחמת העולם הראשונה'. לגרבוז וסובול רק נאמר, הקומץ ינצח בבחירות וההסתה נגד דתיים, מזרחיים, ימניים רק תביא לניצחון גדול יותר. כי גרבוז וסובול לא מאמינים בדמוקרטיה. הם מאמינים בעריצות של האליטה לה הם שייכים".

      היום (ראשון) שאלנו את סובול מה דעתו על מינויה המסתמן של חה"כ שקד לתפקיד שרת התרבות, וכך השיב לנו: "עד שהיא תוכיח את ההפך אפשר עדיין לשיר: 'השקדיה פורחת/ ושמש פז זורחת'. אני מקווה שבהמשך לא ניאלץ לשיר: 'ציפורים בראש כל גג/ מושתקות פה כמו דג'".

      ארץ נהדרת (מערכת וואלה! NEWS)
      מה שבטוח שיהיה מעניין. דמויותיהם של חה"כ איילת שקד (ליאת הר לב) ושל השר נפתלי בנט (ערן זרחוביץ') ב"ארץ נהדרת" (צילום: שגיא בן נון)

      בתגובה לחששות השמאל ממינויה האפשרי של חה"כ שקד לתפקיד שרת התרבות, אומר חה"כ ינון מגל מסיעת הבית היהודי, לשעבר העורך הראשי של וואלה: "צריך לראות שהתרבות הישראלית כפי שהיא יוצאת החוצה באמת מבטאת את רחשי לב הציבור הישראלי באופן כללי. לא יכול להיות שכל מיני עמדות בתרבות, בתקשורת, בבית משפט ובכל מיני מקומות מבטאות סקטור מסוים, אליטה מסוימת או ציבור מסוים. לכן לדעתי גם במשרד התרבות יש הרבה מה לעשות. התרבות הישראלית היהודית היא משהו הרבה יותר רחב מכמה סרטים נגד הכיבוש שמופיעים בכל מיני פסטיבלים בעולם. אני לא אומר שלא צריך להביא גם את הדברים האלה, אבל עם כל הכבוד אפשר להביא גם דברים אחרים. אני חושב שהתפקיד מאפשר את זה, ואני חושב שחשוב שאיילת שקד תעשה את זה".

      - בקרב אנשי תרבות מהשמאל כבר עולה חשש שהם עוד יתגעגעו ללימור לבנת, וכי שקד - באם תמונה לשרת התרבות - תדיר מגזרים שלמים.

      "לא צריך לחשוש מהדרות וכדומה. אבל אני חושב שבהחלט תפיסת העולם צריכה להיות שהתרבות הישראלית מביאה לידי ביטוי את כלל הזרמים, ההשקפות והאג'נדות שיש בחברה הישראלית. כפי שזה צריך לקרות בתקשורת, כך זה צריך לקרות גם במשרד התרבות. מצד אחד, צריך לראות שלא עושים פה דברים מלאכותיים ולא כופים אג'נדות על אנשים, אבל כן צריך לייצר פלטפורמות שמבטאות יותר זרמים ויותר תפיסות עולם".