דרמה הערב (ראשון) במהלך כינוס של מאות אנשי רוח ואמנים במחסן 2 בנמל יפו, כדי להביע את מורת רוחם ודאגתם מן ההתרחשויות האחרונות הדוחקות את רגלי האמנים.
במהלך ההתאגדות נאמרו בין השאר דברים חריפים במיוחד על ידי השחקן ואיש התיאטרון עודד קוטלר. "דמייני גברת רגב את עולמנו, את עולמך, ללא ספרות ללא מוזיקה, ללא פואמה, עולם שאינו מפריע ללאום לחגוג 30 מנדטים שאחריהם צועד עדר של בהמות מלחכות קש וגבב", אמר קוטלר לקול מחיאות כפיים. "האם עולה בדעתכם שבאיזושהי מדינות מערב, כולל המדינות האקס?קומוניסטיות, מתנהל שיח כזה על חופש הדיבור. לא שמעתי על התכנסות כזאת. באתי להרגיע את הרוחות. כדור ההרגעה שלי הוא הליהוק של ראש הממשלה את מירי רגב לתפקיד שרת התרבות. זאת הברקה. האישה שסימלה עד המינוי את המיטב שאפשר להעלות על הדעת בתרבות נבחרה לשרה. אין אחד שחושב אחרת גם אם דעתו הפוליטית הפוכה.
"נותר בידינו לסיים את הפארסה הטראגית הזו ולהביא אותנו פעם אחת, סוף סוף, למתרסים, שממתינים לנו שוממים כבר שנות דור. למתרסים! זה הרגע להרים ראש אל מול ההתבהמות השלטת במקומותנו האמנותיים ולומר לגברת רגב: תרגיעי! לא ניתן לך לעבוד קשה. לא נאפשר לך ליצור במקומנו. לא ניתן לך לומר לנו מה לעשות, איך לעשות ומה לא לעשות. זה יהיה לך לא רק שיעור ראשון בג'וב שלך, שלמיטב הבנתי אין לך מושג איך מתפקדים בו, אלא אולי גם השיעור האחרון. כי בעקבותיו ייצא האוויר ממפרשייך ותתאווי לחזור לכור מחצבתך: משרד הצנזור הצבאי. ושם הכל פשוט יותר, כמידת הגסות שהראית בימים הראשונים אחרי הליהוק לתפקיד, בהכרזות ששום צנזור לא היה מספיק חכם כדי להמליץ בפנייך לבלוע עוד לפני שיצאו מפיך. התרבות שלה תהיה התיאטרון הקהילתי של מצביעי הפריימריז".
בתגובה לדבריו של קוטלר מסרה שרת התרבות מירי רגב: "הכינוי לשלושים המנדטים של הליכוד שהם בהמות מלחכות עשב הוא כינוי החושף את הפנים המכוערות והמתנשאות של הדובר, עודד קוטלר, וחלק מהנוכחים שמחאו לו כפיים. האמירה של קוטלר מבטאת חושך תרבותי".
הרצוג נגד קוטלר: "גם בוויכוח קשה צריך להישאר בני אדם"
בנוסף לאנשי תרבות הגיעה גם אורטל תמם, אחייניתו של החייל משה תמם ז"ל, העומדת בראש המאבק לביטול ההצגה "הזמן המקביל". "האמנים הם חלק מהעם והאמנות היא חלק מהעם", אמרה תמם לוואלה תרבות, "וכחלק מהנושאים שעולים לדיון יש עיסוק גם בהוצאה של ההצגה מסל התרבות כי היא נכתבה על ידי הרוצח ואליד דקה. אין כאן פגיעה בחופש הביטוי, יש לנו ניסיון לבוא ולומר את זה, ואני פה כדי לרתום את שאר אמני ישראל למאבק שלנו".
תמם אכן ניהלה דו שיח עם הנוכחים במקום, בהם משה איבגי. "ההצגה הזאת תתקיים איתנו או בלעדינו", אמרה. "המדינה לא צריכה להפוך אותו לגיבור תרבות. זה לא הוגן שאנשים הפכו את הוויכוח לעניין של חופש הביטוי".
"אני איתך", אמר לה משה איבגי. "אני לא מכיר את הפרטים אבל ברמה העקרונית אני מסכים איתך".
השניים התחבקו בתום הדברים האלה, אבל האידיליה לא המשיכה לשרור ככל שהתקדם הערב. תמם פרצה בבכי לנוכח נאומו של אלברט אנדראוס, מנהל מוסדות התרבות במגזר הערבי: "הבן שלי (הנרי אנדראוס, ט.ק) התגלגל ועשה את התפקיד המרכזי בהצגה הארורה 'הזמן המקביל'. ראיתי את ההצגה הזו שש פעמים. חיפשתי איפה הבן שלי מסית. לא מצאתי. אז למה כל העליהום הזה? אולי הגיע הזמן שנבין מה האחר אומר".
מעט אחרי כן עלתה על הבמה תמם ופרשה את נקודת מבטה של משפחתה. "אני ניצבת מולכם בשם דודי שנרצח על ידי חוליית מחבלים", אמרה לנוכחים, "ובראשם הרוצח הנתעב ואליד דקה. אל הכאב האינסופי שסבי וסבתי נושאים איתם יום יום, נוסף במהלך השנים הכורח להשקיע לילות כימים בהתנגדות לעסקאות חטיפה, מחוות ועשרות ניסיונות לקיצורי עונש. המכה האחרונה שנחתה עלינו היא ההצגה 'הזמן המקביל'. בהחלט מתואר שם הרצח. ההצגה הוצגה לפני חודשיים באירוע לרגל יום האסיר הפלסטיני, אירוע פוליטי לחלוטין, בפני אסירים ביטחוניים הכלואים בבתי כלא ישראלים. את ואליד דקה מכנים אנשי התיאטרון אסיר פוליטי ובריאיונות בתקשורת הפלסטינית מכנים אותו גיבור. חלק מבאי האירוע כינו אותי ואת דודי נאצים ואחת מעובדות התיאטרון דחפה אותי באלימות".
"כשחזרתי הביתה וראיתי את הכאב על פניהם של סבתי והוריי שכוחותיהם הותשו, הבנתי שאסור לי להפסיק", המשיכה תמם. "לפני זמן קצר דיברתי עם נעה רוטמן שסבה נרצח על ידי רוצח נתעב. סרט על חייו של יגאל עמיר צפוי להיות משודר בפסטיבל ירושלים... אם בשנת העשרים לרצח זה מה שנכנס לפסטיבל, אז אל תתפלאו שעשבים שוטים הופכים לשדות מוריקים. אמנים ויוצרים יצאו נגד הצגת הרוצח. למדינת ישראל אסור לממן את זה. כואב ולא הגון שבעלי אינטרסים מצאו לנכון לסחוב את הדיון הציבורי לדיון על סתימת פיות. שיעשו זאת מכיסם. תקצוב הצגה כזאת איננו רק עוול נורא. זה פגם מוסרי... אנא התייצבו לצד ההיגיון. השמיעו את קולכם".
בשלב הזה קולות בקהל צעקו לה שתמו מזמן שלוש הדקות המוקצבות לכל נואם, ותמם ירדה בבכי מהבמה. מעט אחרי כן נשמעו קולות רבים בקהל שאמרו כי היה צריך לאפשר לה לסיים את דבריה. "אני חושב שלשלוח אותה החוצה כמו שעשינו כאן", אמר יו"ר איגוד במאי התיאטרון, רוני ניניו, "אני חושב שזו בושה וחרפה שלנו".
מאוחר יותר תיארה תמם את האירועים לוואלה תרבות: בתחילה השתעלו הנוכחים באולם וכחכחו בגרונם כדי להפריע לה. לאחר מכן החלו לצעוק שחרגה מזמנה. "לא יכולתי לעמוד בזה וירדתי מבמה", סיפרה, "ממש לא ציפיתי לזה. חשבתי שינהגו אחרת כשיראו אותי וישמעו לדבריי. אלה היו רבים שתקפו אותי, זו היתה האווירה הכללית". תמם סיפרה עוד כי כשירדה מהבמה ניגשו אליה השחקניות עידית טפרסון וחלי גולדנברג, ואמרו לה כי על אף שלא הסכימו עם דבריה הן מתנצלות על ההתנהגות כלפיה. השתיים הביעו זעזוע עמוק מהיחס לו זכתה.
"הנושא שאנחנו מדברים עליו כאן היום הוא חופש הביטוי. זה הנושא ואין בלתו", אמר המחזאי והבמאי מיקי גורביץ. "מירי רגב היתה מגדירה את נתן אלתרמן כפועל וחנוך לוין היה נחשב לבוגד ממש. אלה דעותיה ומותר שיהיו לה אותן, אבל מותר שתהיינה דעות הפוכות... מי שאחראי על התרבות הם מי שעושים אותה ולא מינוי של שר כזה או אח, שהיום הוא ישנו ומחר איננו. לשמור על האמנות והתרבות פירושו לשמור על חירות האדם. על חירותו לחשוב ולבטא את מחשבותיו".
"אני מציע שנעמוד כאיש אחד, כל גופי התרבות במדינה פעם אחת ובלי שום חשבון מול הסכנה הגדולה ביותר, לא נשקול כדאיות", הוסיף גורביץ'. "נעמוד פעם אחת כי יתכן שלא תהיה פעם נוספת. התקשורת תהיה לצדנו וחברי המשפט יהיו לצדנו, חברי כנסת לא מעטים יהיו לצדנו, ואם ננהל את המאבק הזה בחוכמה רבים בציבור יהיו לצדנו. רגב תלויה בנו! בלי תרבות היא לא תהיה שרת תרבות. היא מונתה לתפקיד שרת תרבות רק כי יש תרבות. תקציבים יכולים רק לאפשר יצירה, ובנוסף לכך אם תהיה פה שביתה של כל מוסדות התרבות במחאה נגד הפגיעה בחופש הביטוי, הנזק הבינלאומי שייגרם למדינה בזירה הבינלאומית יגרום לה ולראש הממשלה להבין שגם אם קיבלו 30 מנדטים כוחם מוגבל". בתגובה זיכו אותו הנוכחים בתשואות רמות.
סערה פרצה עם סיום הערב כאשר הועבר לנוכחים סיכום מודפס, שלדברי הקהל לא שיקף את הנאמר עד אז. מהמושבים עלו קריאות המוחות על כך שזה לא מה שנאמר עד כה, טענות על התקרנפות ודרישה לא להוציא כך את הנוסח. בהצבעה מיד אחרי כן נקבע על ידי כל הנוכחים כי נוסח המסקנות אינו מקובל עליהם.
"מנסים לקבל תקציב למוסדות שאותם הם מנהלים", אמר רוני ניניו, "זה כל הסיפור". אולם בסופו של דבר זהו אכן הנוסח שיצא. "היו פה מגוון דעות", סיכם איתמר גורביץ', חבר פורום מוסדות התרבות, "אנחנו לא נוציא סיכום חדש, אלה הדעות".
לערב הזה קדמו מספר אירועים. שיא ראשון במתיחות בין האמנים ושרת התרבות הנכנסת מירי רגב נרשם ביום שלישי שעבר, במהלך ביקור השרה בסינמטק שדרות כחלק מאירועי פסטיבל קולנוע דרום. בנאומה הדגישה רגב את הקו המנחה אותה מאז כניסתה לתפקיד, לפיו תדאג "לבלום קולות שמעניקים תחמושת לאויבינו". בכך רמזה השרה כי המשרד בראשותה לא יעניק תמיכה ליוצרים שסרטיהם יציגו את ישראל באור שלילי.
בהמשך השבוע איימה שרת התרבות והספורט מירי רגב להפסיק את תמיכת משרדה בתיאטרון הילדים אלמינא ביפו, שהשחקן נורמן עיסא ייסד עם רעייתו גדעונה רז ומשמש כמנהלו האמנותי, בשל סירובו להופיע בבקעת הירדן עם הצגת "בומרנג" של תיאטרון חיפה. בפגישת נציגי מוסדות התרבות עמה התברר לשרה רגב כי תיאטרון אלמינא נענה בחיוב להזמנה להופיע בבקעת הירדן. לאחר הסערה שהתעוררה חזרה בה ביום חמישי השרה רגב מאיומה.
באותה הפגישה ביקשה השרה רגב להבהיר לאמנים, "אני קובעת את הקריטריונים, אני יכולה להחליט שהמוסדות לא מקבלים כסף, אני יכולה לקבוע לאן הכסף הולך". הדיון, שתוכנו נחשף בחמישי האחרון בחדשות 10, כלל אמירות נוספות מצד השרה שהתייחסו במובהק למחנה השמאל: "אנחנו קיבלנו 30 מנדטים, אתם רק 20. אנחנו יודעים שהשמאל מנכס לעצמו את התרבות, אנחנו לא צריכים להתבלבל מי זה הציבור ובמי הוא בחר". רגב הדגישה כי יש ביכולתה להחליט שכל תקציב התרבות יושקע רק בפריפריה וביהודה ושומרון ואמרה: "האמנים לא יכתיבו לי. אם נסכים על העקרונות האלה תהיה לכם פרטנרית, אחרת אנחנו בבעיה".
למפגש החירום קדמה עצומת המחאה "הרשימה השחורה" של אמני ויוצרי ישראל, שנחשפה לראשונה בוואלה תרבות אמש (מוצאי שבת). "אני לא מתכוונת לנהל את השיח עם אנשי התרבות באמצעות עצומות", מסרה השרה רגב לוואלה תרבות, "אני מבקשת לדבר וכך אני עושה ואעשה. העקרונות שינחו אותי הם שמירת החוק, עקרונות כבוד האדם וחירותו ואהבת הארץ הזו".
במקביל להתרחשויות אלה הסיר שר החינוך הנכנס נפתלי בנט את הצגת תיאטרון אל מידאן "הזמן המקביל", שנכתבה בהשראת סיפורו של האסיר הבטחוני ואליד דקה שהואשם בתכנון חטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם.
ועדת הרפרטואר בתחום התיאטרון מטעם תוכנית סל תרבות, שאישרה את ההצגה בשנה שעברה והחליטה להשאירה בסל, התכנסה אמש (שבת) בביתה של יו"ר הוועדה בלהה בלום כדי לשקול את צעדיה העתידיים. "הוועדה מוחה על ניסיון השר להפוך אותה לחותמת גומי להחלטותיו", מסרה יו"ר הוועדה לוואלה תרבות בתום הפגישה.