המשפחה (The Family)
מה: מותחן בכיכובם של ג'ואן אלן ("המועמדת"), אליסון פיל ("חדר החדשות"), זאק גילפורד ("אורות ליל שישי"), גרנט שואו ("מלרוז פלייס") ואחרים. בחור שנעלם בילדותו ונחשב למת מופיע אחרי עשר שנים על מפתן דלת בית הוריו. עם חזרתו משתחרר מהכלא שכנם של בני משפחת וורן שישב בכלא על רציחתו, בזמן שהשוטרת שחקרה את המקרה נאלצת לבחון מחדש את אשר התרחש באמת. אך השאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם הנער הוא באמת מי שהוא מתיימר להיות?
למה כן: ג'נה בנס, יוצרת הסדרה, היא בוגרת בית הספר הלא רשמי של שונדה ריימס והיתה שותפה בעבר בהפקת "האנטומיה של גריי" ו"סקנדל". ההשפעות של הסדרות האלה ניכרות גם ב"המשפחה": חובבי הסבוניות המבולגנות עתירות הטוויסטים יתחברו במהירות לעלילות המופרכות ולמשחק המוגזם.
למה לא: העלילות באמת יותר מדי מופרכות והמשחק של הנער החטוף לכאורה באמת יותר מדי מוגזם. למעשה, הכל יותר מדי ב"המשפחה". תוסיפו למשוואה הזו רייטינג פושר ותקבלו סדרה בינונית למדי שפונה לקהל שבוי. חובבי השונדות יאהבו, מתעבי השונדות יתעבו. עניין של שגרה.
Slasher
מה: ערוץ האימה האמריקאי Chiller נכנס לעסקי הסדרות המתוסרטות המקוריות, והוא עושה זאת באמצעות סדרת אנתולוגיה בכיכובה של קייטי מקגרת' (הסדרות "מרלין", "דרקולה"), המגלמת בחורה צעירה שנאלצת להתמודד עם סדרות רציחות מחרידות המחקות מקרי רצח אחרים, בדומה למה שקרה להוריה לפני שנים.
למה כן: חובבי סרטי אימה יתמוגגו מול הפרק הראשון (אם כי המעט ארוך, בכל זאת, 51 דקות). כל קלישאת סרט אימה מופיעה בפרק והתחושה בתום הצפייה היא שבדיוק סיימתם לפגוש מכר אהוב ומוכר.
למה לא: כי את אותו הדבר בדיוק ראינו בגרסה של MTV ל"צעקה". וגם כי הדמות הראשית ממש מעצבנת והצופה ממש רוצה שהרוצח הסדרתי ירצח גם אותה (מי מספיק מטומטם להתגורר באותו בית בו הוריו נרצחו לפני שלושים שנים?). בקיצור, תראו את הגרסה של MTV ל"צעקה". גם קצר יותר, גם מדמם יותר.
Hap and Leonard
מה: קומדיית פשע בת ששה פרקים של ערוץ סאנדנס, בכיכובם של ג'יימס פיורפוי ("רומא"), מייקל ק. וויליאמס ("הסמויה") וכריסטינה הנדריקס ("מד מן"). במזרח טקסס של שנות השמונים מנסים שני חברים טובים לאתר מטמון יקר ערך מקרקעית של נהר נידח, מה שכמובן הופך למהומה מדממת. העניין הזה מתואר באיפוק יחסי שמאפיין את רשת הכבלים המשדרת (האחראית גם על "התיקון", למשל) ועל רקע נופיה הפראיים של טקסס.
למה כן: סביר להניח כי חובבי דרמות הפשע הקומיות של אלמור לנארד ז"ל - שהגיעו לשיא טלוויזיוני עם "צדק פרטי" ("Justified") הנפלאה-ברובה, יאהבו את האיכויות של "האפ וליאונרד". השרטוט האנושי שלה בכל הנוגע לדמויות אנושיות, מצחיקות ומכמירות לב בדרום העמוק של ארה"ב, גם כאשר מדובר בפושעים, ללא ספק שואבת השראה רבה מלנארד, ועל סמך הפרק הראשון היא עושה לו הרבה כבוד. הדינמיקה בין צמד הגיבורים מוצלחת מאוד, וכבר מתחילתה מסתמן שהברומנס ביניהם יפרנס רשימות עתידיות של רעות גברית אהובה.
למה לא: ההסתייגות מפרק הבכורה מגיעה בעיקר בסופו, כאשר אנחנו מתוודעים לצמד דמויות קריקטורי שכמו חותר תחת כל האמינות והרגישות שלפני כן. מעבר לכך, לא לגמרי ברור מדוע העלילה מתרחשת בשנות השמונים. נדמה שאין בזה ערך של ממש, ועל כן העובדה שהדמויות גם לא נראות תקופתיות מציקה אפילו יותר מכפי שניתן לצפות.
The Real O'Neals
מה: סיטקום של רשת ABC בכיכובם של מרתה פלימפטון ("לגדל את הופ") וג'יי אר פרגוסון (סטן מ"מד מן", השני משם שחוזר היום לטלוויזיה), על משפחה קתולית שמחליטה להפסיק לשמור על חזות מושלמת ולהתחיל להיות אמיתית, מה שכולל חשיפת סודות על סקס בגיל הנעורים, זהות מינית, נישואים בעייתיים ועוד.
למה כן: פלימפטון יודעת לבחור את הקומדיות שלה - אחרי שכיכבה ב"לגדל את הופ" החמודה, עכשיו היא עושה את זאת החביבה. כרוניקת המשפחה הנסדקת ב-"The Real O'Neals" נעשה באופן חסר פשרות שעוזר לסדרה לא רק ליצור את הקומדיה בשל ההתנגשות עם הקהילה הקתולית השופטת, אלא גם את הדרמה בגלל עיסוק בנושאים לא ממש קומיים. הבולט מתוכם הוא מסעו של הנער שיוצא מהארון - סיפור טוב המגובה בליהוק מצוין. קטעי הדמיון שלו המעטרים את הסדרה תורמים אף הם לחינניות שלה.
למה לא: קצת קשה לראות לאן זה יכול להתפתח מכאן. כלומר, מאחר שהכל קורס כבר בפרק הראשון, עד כמה אפשר יהיה למתוח את הניסיון של אם המשפחה לשמור על הדברים כפי שהיו, צחורים וטהורים למראית עין? יש סכנת מיאוס קלה.