האם "וונדר וומן" יהיה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר?
נתחיל בגולת הכותרת, הקטגוריה הנחשקת ביותר הסרט העלילתי הארוך ביותר. השנה, התחרות על מקום בה צפופה ביותר, ועשויה לזמן כמה תקדימים וגם נוכחות ישראלית.
פעם, היה קל הרבה יותר לחזות את הקטגוריה הזו. כמו בכל השאר, היה בה מספר קבוע של סרטים: חמישה בלבד. בעשור האחרון שינתה האקדמיה את נוהלי ההצבעה והתוצאות, כך שיש מספר גמיש של מועמדים: זה יכול להגיע עד עשרה שכאלה, אם כי בדרך כלל מדובר בפחות.
נלך על הערכה נדיבה שהשנה יהיו תשעה מועמדים. מקומם של חמישה כבר מובטח: "צורת המים", שזכה הבוקר בפרס גילדת המפיקים היוקרתי והנבואי, וכן "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", "תברח", "ליידי בירד" ו"דנקרק". אם אחד מהם יהיה בחוץ, זו תיחשב סנסציה.
לשלושה סרטים נוספים יש סיכויים גבוהים להשתלב גם כן, אם כי זה לא בטוח לחלוטין. מדובר ב"העיתון" וב"קרא לי בשמך", שבשלב מסוים היו פייבוריטים לזכייה בפרס וכעת ייאלצו להסתפק במועמדות לכל היותר. הסרט השלישי הוא "אני, טוניה", בכיכובה ובהפקתה של מרגו רובי. אם אכן יקבל מועמדות, ובהנחה שהכוכבת תהיה מועמדת גם בקטגוריית המשחק (אליה עוד נגיע) זה יהיה תקדים: פעם ראשונה בהיסטוריה שאשה מועמדת גם כמפיקה וגם כשחקנית.
אז נשאר מקום אחד, והקרב עליו עמוס: "שעה אפלה", "חולי אהבה", "פרויקט פלורידה", "פרחים בבוץ" ו"חוטים נסתרים", לכולם יש סיכוי כלשהו להשתחל פנימה, וכך גם ל"וונדר וומן" בכיכובה של גל גדות, שינסה לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהיות סרט הקומיקס הראשון המועמד בקטגוריה הזו.
הימור שלנו: בסופו של דבר, מכל אלה, הקומדיה הרומנטית המתוקה ועתירת פוליטיקת הזהויות "חולי אהבה" תנצל את העובדה שכולם חשים סימפטיה כלפיה ואיש לא עוין אותה, ותהיה המועמדת התשיעית. גל גדות תחכה ל"וונדר וומן 2".
האם קטגוריית הבימוי תהיה על טהרת הגברים בלבד?
אחד הרגעים הזכורים ביותר בטקס גלובוס הזהב היה העקיצה של נטלי פורטמן, שרגע לפני חלוקת הפרס בקטגוריית הבימוי הטיחה בקהל את העובדה המעציבה והמביכה שכל המועמדים בה גברים. האם הדבר יחזור על עצמו גם באוסקר? האם, כרגיל, היא תהיה גברית ולבנבנה למהדרין?
ובכן, מכאן והלאה אנחנו מדברים על קטגוריות בהן יש חמש מועמדויות, ובמקרה של הבימוי, שניים מהם לבטח יהיו גברים: גיירמו דל טורו על "צורת המים" וכריסטופר נולאן על "דנקרק".
אם לשפוט לפי המועמדויות לגילדת הבמאים, את החמישייה ישלימו מרטין מקדונה ("שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי"), וכן אשה אחת - גרטה גרוויג ("ליידי בירד") ובמאי שחור אחד - ג'ורדן פיל ("תברח"). אלא מה: שלושת הסרטים הללו מוערכים אמנם, אך נתפסים כמינוריים וכמי שמבוססים בעיקר על דיאלוגים ותצוגות משחק. מתוך אי הבנה מוחלטת של מלאכת הבימוי, יש באוסקר לא מעט מצביעים הנוטים לזלזל ביוצרים של תוצרים כאלה, ובמקום לבחור את מי שהסרט שלהם מבוים בצורה הטובה ביותר, בוחרים את אלה שסרטיהם מבוימים בצורה המוחצנת ביותר כלומר, הכי בומבסטיים ו/או פומפוזיים, אסתטיים, משתמשים בכל אמצעי המבע הקולנועי וכדומה.
דבר זה, יכול להפיל את אחד מן השלושה לטובת דני וילנב ("בלייד ראנר 2049") ושון בייקר ("פרויקט פלורידה"), וכמובן שגם לסטיבן ספילברג ("העיתון") האהוד והמוערך תמיד יש סיכויים. ובכל זאת, נהמר שהמועמדים לאוסקר יהיו בדיוק כמו בגילדת הבמאים: כלומר דל טורו, נולאן, פיל, מקדונה וגרוויג, כך שאף אחד לא יוכל לספר בדיחות על זה שאין בה אף אשה או שחור. מה שכן, מעניין לציין כי לא יהיה בה אף גבר אמריקאי לבן (דל טורו המקסיקאי, נולאן הבריטי ומקדונה האירי-בריטי גברים לבנים, אבל לא אמריקאים).
האם מריל סטריפ וטום הנקס יהיו מועמדים בקטגוריות המשחק?
אלה קטגוריות נוצצות ומתוקשרות, אבל השנה הן יחסית סגורות, גם מבחינת המועמדויות האפשריות וגם באשר לזכיות.
בקטגוריית השחקנית הראשית, התמונה די ברורה, עם ארבע תצוגות משחק חזקות ביותר שכל אחת מהן ראויה כשלעצמה לאוסקר: הפייבוריטית לזכייה פרנסס מקדורמנד ("שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי") תהיה מועמדת, כמו גם סאלי הוקינס ("צורת המים"), מרגו רובי ("אני, טוניה") וסרשה רונאן ("ליידי בירד"). את החמישייה תשלים כנראה מריל סטריפ ("העיתון"), שתקבל בכך את המועמדות ה-21 שלה: יותר מכל אחד או אחת בהיסטוריה כמובן.
בקטגוריה הגברית המקבילה, הפייבוריט הברור לזכייה גארי אולדמן ("שעה אפלה") יהיה מועמד בצד טימותי שאלאמה ("קרא לי בשמך") וככל הנראה גם דניאל קאלויה ("תברח"), אולי השחקן השחור היחיד שיהיה מועמד השנה לפרס. ההאשמות נגד סביב ג'יימס פרנקו צפו מחדש רק כשההצבעה כבר היתה בעיצומה, אז הן כנראה לא ימנעו ממנו את המועמדות על "חי בסרט". בצדו, דניאל דיי לואיס אמור לקבל פרגון אחד אחרון, על "חוטים נסתרים" שלהצהרתו הוא תפקיד הפרישה שלו, ובכך לסגור את החמישייה. טום הנקס ("העיתון") הוותיק והאהוד ינסה לארוב לאחד מהם, אבל להערכתנו לא יצליח בכך.
קטגוריית שחקנית המשנה קצת יותר פתוחה. אליסון ג'ני ("אני, טוניה") היא הפייבורטית לזכייה, וגם תהיה מועמדת כמובן. לורי מטקלף ("ליידי בירד") תצטרף אליה לבטח וככל הנראה גם אוקטביה ספנסר ("צורת המים"). על שני המקומות הנוספים מתחרות הולי האנטר ("חולי אהבה"), הונג צ'או ("לחיות בקטן"), מרי ג'.בלייג' ("פרחים בבוץ") וטיפני האדיש ("גירלז טריפ"). אנחנו מהמרים על האנטר וג'.בלייג' כמי שישלימו את החמישייה.
גם בקטגוריית שחקן המשנה יש על מה לדבר. רבים משחרים כאן לטרף: מייקל סטולברג ("קרא לי בשמך"), ריצ'רד ג'נקינס ומייקל שאנון (שניהם מ"צורת המים"), ריי רומנו ("חולי אהבה") ואחרים. אנחנו ממהרים שכל אלה יישארו בחוץ. ומי בפנים? "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" צפוי לגרוף מועמדות כפולה לסם רוקוול, הפייבוריט לזכייה, ולוודי הרלסון. ווילם דפו ("פרויקט פלורידה") גם כן בטוח בחמישיה, ויש להניח שגם ארמי האמר ("קרא לי בשמך") וכריסטופר פלאמר ("כל הכסף שבעולם").
איזה שיא היסטורי יישבר בקטגוריית התסריט?
לפני עשרים שנה, הפכה השחקנית גלוריה סטיוארט ("טיטאניק") בגיל 87 לאדם המבוגר אי פעם שהיה מועמד לאוסקר. השנה, ג'יימס אייבורי עומד לעקוף אותה, ולקבל בגיל 89 מועמדות בקטגוריית התסריט המעובד הודות לעבודתו ב"קרא לי בשמך". ככל הנראה, הוא גם יזכה בפרס ויוכיח סופית: זה לא הגיל, זה התרגיל.
יחד איתו, נמצא בחמישיית המועמדים גם את התסריטאי המפורסם בהוליווד, ארון סורקין, שכתב וביים את "המשחק הגדול". "פלא" אמור אף הוא לקבל פה מועמדות, כמו גם בקטגוריית האיפור כמובן. את קטגוריית התסריט המעובד ישלימו ככל הנראה "פרחים בבוץ" ו"חי בסרט", שיבלמו את הניסיונות של "לוגאן" להפתיע.
ובאשר לחצי השני של קטגוריות התסריט: כיוון שרוב הסרטים בהוליווד אינם מבוססים על חומרים מקוריים, בדרך כלל קטגוריית התסריט המעובד היא עמוסה, וקטגוריית התסריט המקורי הרבה פחות צפופה. השנה, קרה דבר הפוך, והתחרות הקשה היא דווקא פה.
אז מי יהיו מועמדים לפרס התסריט המקורי הטוב ביותר? "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" כמובן, וגם "תברח" ו"ליידי בירד". על צמד המקומות שנותרו, מתחרים קחו נשימה עמוקה - "צורת המים", "חולי אהבה", "העיתון", "פרויקט פלורידה", "דנקרק", "אני, טוניה", "לחיות בקטן", "שעה אפלה" ו"חוטים נסתרים". הימור שלנו - מתוך אלה, "צורת המים" ו"חולי אהבה" ייכנסו פנימה.
האם "צורת המים" יהיה הסרט המוביל במספר המועמדויות?
מיד בתום ההכרזה, הכותרות ברחבי העולם מתקדמות בסרט שקיבל את המספר הרב ביותר של מועמדויות. השנה, אין ספק מי זה יהיה "צורת המים". השאלה היא רק כמה יקבל, והאם יקבע שיא.
ובכן, קרוב לוודאי שהפנטזיה הרומנטית הזו תהיה מועמדת בקטגוריות הסרט, הבמאי, השחקנית הראשית, שחקנית המשנה, התסריט המקורי, הצילום, העריכה, האפקטים, עיצוב ההפקה, המוזיקה המקורית, עריכת הסאונד ומיקס הסאונד. כלומר: תריסר מועמדויות, שזה המון, אבל לא חריג היסטורית.
אלא שאם נגלה כי האקדמיה לא סתם אהבה את הסרט אלא ממש התאהבה בו בטירוף, היא עשויה להעניק לו מועמדות גם בקטגוריית עיצוב התלבושות, ולהכניס את ריצ'רד ג'נקינס לקטגוריית שחקן המשנה. כך יגיע "צורת המים" ל-14 מועמדויות וישתווה לשיא של "לה לה לנד", "טיטאניק" ו"הכל אודות חווה".
ואם נגלה שהאקדמיה השתגעה לגמרי מרוב אהבתה לסרט, היא עשויה להוסיף לכל זה גם מועמדות למייקל שאנון בקטגוריית שחקן המשנה, ואז יהפוך "צורת המים" לשיאן כל הזמן עם מספר חסר תקדים של 15 מועמדויות. הימור שלנו: זה לא יקרה. הוא יסתפק ב-12, וגם זה כמובן מספר מרשים.
כמה פוליטית תהיה קטגוריית סרט הדוקו הארוך, וכמה אמנותית תהיה קטגוריית סרט האנימציה הארוך?
מכל הקטגוריות, האנימציה היא זו שסגורה באופן הכי הרמטי. מזמן כבר ברור כי "קוקו" יסדר לאולפני פיקסאר את האוסקר התשיעי שלהם. השאלה היא רק מי יהיו מועמדים בצדו. בדרך כלל, האקדמיה נוטה להפתיע ולהעניק מועמדויות לסרטי אינדי קטנים ואמנותיים שעשויים באנימציה לא ממוחשבת, ואנו מהמרים שכך יקרה גם השנה, עם "לאהוב את וינסנט" על ואן-גוך ו"The Breadwinner" על נערה אפגנית. את החמישייה ישלימו שני להיטים קונבנציונליים יותר, "בייבי בוס" ו"גנוב על העולם", מה שאומר כי "מכוניות 3", גם הוא של פיקסאר, יוותר בחוץ.
קטגוריית הדוקו עשירה ואיכותית פחות מאשר בשנה שעברה, מהטובות אי פעם בתחום זה, ולכן גם פתוחה יותר. הבחירה של האקדמיה תהיה בין סרטים שהאקטואליות הפוליטית שלהם מובהקת יותר, למשל "אמת מטרידה יותר" של אל גור, וכאלה שהממד הפוליטי בהם קיים אך נוכח פחות, למשל "אנשים ומקומות" האמנותי של אנייס ורדה. ההימור שלנו: המועמדים יהיו "אנשים ומקומות"; "ג'יין" על חוקרת הקופים ג'יין גודול; "איקרוס" על קנוניית הסמים של הספורט האולימפי הרוסי; "Strong Island" על סיפור רצח של שחור צעיר ואוזלת היד של טיפול הרשויות בה; ו"עיר הרוחות" על המלחמה בסוריה, אבל כיוון שאין השנה פייבוריטים ברורים, הכל כאן מאוד פתוח, גם עד שלב הכרזת הזוכה.
האם סופיאן סטיבנס יהיה מועמד בקטגוריית השיר המקורי?
אחת האטרקציות המרכזיות של הטקס השנה יכולה להיות ביצועים חיים מפי שניים מן השמות הבולטים בעולם המוזיקה האמריקאית של השנים האחרונות: סופיאן סטיבנס, מועמד פוטנציאלי על שני שירים ב"קרא לי בשמך"; וטיילור סוויפט, מועמדת פוטנציאלית (יחד עם זאיין מאליק) על התרומה שלה ל"חמישים גוונים של אופל". עם זאת, סביר להניח שהאקדמיה תבאס כהרגלה ותעניק את המועמדויות לשמות מלהיבים הרבה פחות, ובראשם מי שמסתמן כזוכה "This is Me" מ"האמן הגדול מכולם", שיר שאפילו את חצי גמר האירוויזיון לא היה עובר.
אחד השירים של סופיאן סטיבנס מתוך "קרא לי בשמך"
האם קובי בריאנט יהיה מועמד לאוסקר?
בדרך כלל אנחנו לא מתייחסים לסרטים הקצרים, שנחשבים קטגוריות שוליות יחסית, אבל השנה בכל זאת נזרוק מילה בנושא. זאת, כיוון שבקטגוריית סרט האנימציה הקצר מסתתר לו אחד המועמדים הפוטנציאלים הכי מפתיעים ומרגשים של הטקס: לא אחר מאשר קובי בריאנט, שכתב והפיק את "Dear Basketball", שיר אהבה לכדורסל, אותו ביים גלן קיין, אנימטור ותיק שהיה שותף בעבר לשלל יצירות קלאסיקות, "היפה והחיה" למשל.
רבים מן המצביעים מגיעים מלוס אנג'לס, העיר בה כיכב בריאנט במדי הלייקרס. גם בגלל זה, ההערכה היא שהוא יצליח להשתלב בחמישיית המועמדים בקטגוריית סרט האנימציה הקצר, מה שיאפשר לו לנסות להסתער על האוסקר ולהוסיף עוד פסלון לארון התארים העמוס שלו, שכולל כבר חמש טבעות אליפות ושלל עיטורים אינדיבידואליים.
האם "פוקסטרוט" יהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר?
ועכשיו, אחרי כל המהומות, המחלוקות, הסטטוסים, האיומים המרומזים, הפאסיב-אגרסיב ומה לא, מגיע רגע האמת: ביום שלישי נדע אם "פוקסטרוט" יעשה קפיצת מדרגה נוספת לאחר שכבר השתלב ברשימה המקוצרת של תשעה מועמדים סופיים, ויצליח להיבחר מתוכה לתוך החמישייה הסופית.
לטובת הסרט עומדת יוקרתו הבינלאומית, שהתחילה עם אריה הכסף בפסטיבל ונציה, והמשיכה עם פרס מטעם הנשיונל בורד אוף ריוויו ועם ביקורות מצוינות וסיקור תקשורתי נרחב בארצות הברית, שהתייחס גם למשטמה בינו לשרת התרבות. לחובתו עומד הזיהוי ההולך וגובר של ישראל עם ממשל טראמפ, שכידוע אינו חביב על הוליווד, וגם לא ברור עד כמה "פוקסטרוט" אכן נתפס באמריקה כיצירה ביקורתית ואנטי-ממסדית. בקיצור, כרגיל, הפוליטיקה יכולה להפיל אותנו.
חמור מכך, כל אחד משמונת הסרטים שמתמודד יחד עם "פוקסטרוט" על מקום בתשיעייה הוא מועמד חזק גם כן. מתוך אלה, נהמר על ארבעה שיעלו שלב בוודאות: "משום מקום" הגרמני, שכבר זכה בגלובוס הזהב ובפרס בחירת המבקרים, עוסק בסוגיות אקטואליות כמו העצמה נשית ומלחמה בימין הקיצוני ונהנה גם מהמסורת ארוכת השנים של גרמניה בקטגוריה הזו; "אהבה חסרה" הרוסי, שהוא גם מצוין, גם קומוניקטיבי וגם מרוויח באמריקה נקודות מן העוינות של פוטין ושלטונו ליוצרו, אנדריי זוויאגינצב; "הריבוע" השוודי, שמגיע עם אפיל בינלאומי הודות לזכייתו בדקל הזהב בפסטיבל קאן ולנוכחות של אליזבת מוס המשחקת בו; ו"פליסיטה" הסנגלי, אחד משני סרטים אפריקאים, יחד עם "הפצע" הדרום אפריקאי, שעלה לתשיעייה.
קשה לראות איך דווקא בתקופה כזו, האקדמיה תרשה לעצמה להדיר לחלוטין את היבשת השחורה, להותיר את החמישייה הסופית על טהרת אירופה הלבנה ולהתעלם בו בזמן משני הסרטים האפריקאים שכבר בחרה לתשיעייה, אז סביר להניח שלפחות אחד מהם יהיה מועמד. לסרט הסנגלי המשובח יש יתרון, בזכות איכותו והעובדה שעומדת במרכזו אשה חזקה.
התסריט הזה משאיר מקום אחד, וניתן אותו ל"פוקסטרוט" משני טעמים: גם בגלל שהוא מדובר ומוערך כשלעצמו וגם בשיטת האלימינציה. "אשה פנטסטית" הצ'יליאני ייפול כי הוא בסגנון אלמודוברי, והסרטים של אלמודובר כבר מזמן לא מצליחים באוסקר; "על גוף ונפש" ההונגרי ייראה לבוחרים השמרנים מוזר ואמנותי מדי; "העלבון" הלבנוני ייתפס כטלוויזיוני ותיאטרלי; ו"הפצע" יחוויר לעומת "פליסיטה" הטוב ממנו.
וכך, ביום שלישי נוכל להתחיל במשחק ניחושים אחר: האם ל"פוקסטרוט" יש גם סיכוי לזכות ולהביא אוסקר ראשון לישראל? ספוילר: התשובה בקצרה היא שכמעט בטוח שלא, אבל עוד יהיה די זמן להתעסק גם בזה.
