1. באופן מפתיע למדי, הופכת "הכתר" את היוצרות ומציבה דווקא את ג'קי קנדי (ג'ודי בלפור הנהדרת, "קוורי") במרכז הפרק שעוסק בביקורו של "הזוג הראשון" של ארה"ב בלונדון. בעוד קנדי (מייקל סי. הול) הכריזמטי וסוחף ההמונים, ובעל החשיבות ההיסטורית, היה הבחירה הטבעית להתמקד בה בהקשר של אליזבת, הבחירה של פיטר מורגן להתמקד במערכת היחסים בין הנשים היא עוד מכה הגונה שמנחיתה הסדרה על הכוחנות והפטרונות הגברית. באמצעות הביקור המתוקשר והשלכותיו, אנחנו נחשפים לאופן בו נשפטו שתי הנשים המשפיעות בעולם באותה תקופה, שדמיון רב עמד ביניהן. אל המפגש שהתקיים ביוני 1961 הגיעו ג'קי ואליזבת כששתיהן בנות 35 ואחרי שלושה היריונות (ארבלה שנולדה מתה, קרוליין וג'ון ג'וניור אצל ג'קי; צ'רלס, אן ואנדרו אצל אליזבת), שתיהן היו ביישניות באופיין ונזרקו אל אור הזרקורים נגד רצונן, ושתיהן נמדדו בעיקר ביכולתן "לבדר" את הנוכחים באירועים.
אליזבת, שחינוכה הדל לא אפשר לה להתחרות בידע של בוגרת אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון - במסגרתו בילתה שנת לימודים באוניברסיטת סורבון היוקרתית - בספרות צרפתית, נותרה מאחור גם בתחום האופנה. ג'קי נחשבה לאייקון בתחילת שנות ה-60 ובחירותיה האופנתיות הפכו אותה מודל לחיקוי עבור נשים ברחבי העולם. כפי שראינו בפרק החמישי באמצעות הלעג של פיליפ לתסרוקתה של אליזבת ("זה בהחלט נראה שימושי. אם אי פעם תחליטי לרכב על אופנוע, זה יכול לשמש אותך כקסדה"), היא נתפסה תמיד כמיושנת ו"כבדה" מעצם תפקידה, וברגעים נוגעים ללב לאורך הפרק היא גם מתחילה להאמין לדימוי הזה. "היא כל כך צעירה", מפטירה המלכה האם בנוכחותה של אליזבת כשהיא צופה בג'קי בטלוויזיה לצדה של אליזבת, "תמיד חשבתי שאתן באותו גיל". האופן שבו שתי הנשים בוחנות את עצמן מבעד למסגור של נחשקות ואהבת הסביבה, הוא עוד חזרה של "הכתר" למוטיב הטרגדיות הקטנות שנוגעות בכל גיבוריה. דרך "סט הכישורים" הזה נכפה על השתיים לייצר ביניהן "קרב חתולות", ולשעשע את הגברים סביבן בניסיון להוכיח שכל אחת טובה מרעותה.
2. מערכת היחסים בין השתיים החלה שמונה שנים קודם לכן כשג'קלין לי בובייה (שם נעוריה) נשלחה כצלמת מטעם הוושינגטון פוסט לסקר את טקס ההכתרה של אליזבת. שמונה שנים מאוחר יותר הייתה ג'קי חלק מהפאוור קאפל החזק בעולם, והגיעה לביקור שבעה חודשים אחרי השבעתו של בעלה לנשיא ארה"ב. תיעודים היסטוריים וביוגרפיות רשמיות מאשרים כי מערכת היחסים בין השתיים הייתה טעונה עוד לפני שנפגשו לראשונה, בעיקר בגלל הפסטיבל התחרותי שיצרה התקשורת סביב נוכחותן זו בצד זו. לא סייעה לכך העובדה שכמו בסדרה, גם במציאות הפגינו עובדי הארמון הקשוחים התלהבות יתרה לנוכח הגעת הגברת הראשונה, ואלפי בריטים המתינו בצד הדרך כדי לחזות בשיירה. קנדי הוסיפה שמן למדורה בכך שהתעקשה להביא עמה את אחותה הגרושה ובן זוגה החדש (גרוש פעמיים), למורת רוחה של אליזבת שנאלצה להסכים לכך אחרי דיונים ממושכים. בתגובה הוציאה המלכה מרשימת המוזמנים את הנסיכה מרגרט ודודתה הנסיכה מרינה, שתיהן סמלי אופנה וסטייל שקנדי השתוקקה מאוד לפגוש.
אף שהפרק מביא אל אוזניה של אליזבת ציטוטים קשים ומכאיבים שהשמיעה ג'קי בארוחה על רשמיה מהביקור ("ארמון בקינגהאם היה בינוני, רעוע ועצוב, כמלון קרתני ומוזנח. המבקרים בו חשים שהוא מוסד עייף בלי מקום בעולם המודרני"; "אישה בגיל העמידה, משמימה, בורה ומשעממת, ושההפחתה במעמדה של בריטניה בעולם אינה מפתיעה כי אם בלתי נמנעת"), אין לכך כל תיעוד רשמי. יחד עם זאת, העיתונאי האמריקני גור וידאל המקורב לקנדי, סיפר כי הגברת הראשונה חשה שהמלכה "כבדה" וכי פיליפ נראה "נחמד אך מבולבל ולא ברור מה בדיוק מחבר בין השניים". אף שהקישור בין היריבות של אליזבת וג'קי והנסיעה לאפריקה נעשה מטעמים דרמטיים ואינו מבוסס על אירועי אמת - הוא מלמד על הקשיים שהפריעו לשתי הנשים להפוך לבנות ברית במציאות כל כך רעילה. גם "ביקור ההתנצלות" של ג'קי קנדי אינו מבוסס היסטורית, אף כי פגישות חשאיות בין המלכה והגברת הראשונה אכן התקיימו בשנים שלאחר מכן, והאחרונה סירבה לחשוף את תוכנן מלבד המשפט: "המלכה הייתה מקסימה ואני אסירת תודה".
3. קוואמה נקרומה, נשיאה של גאנה, משחק תפקיד מפתח בפרק הזה כדמות שנמצאת במרכז מאבק הגושים המערבי והמזרחי על זהותה של אפריקה. עם תום מלחמת העולם השנייה החל בהדרגה תהליך הדה-קולוניליזציה של אפריקה, במסגרתו אפשרו בעיקר בריטניה וצרפת למדינות בשליטתן לקבל עצמאות. גאנה קיבלה את עצמאותה ארבע שנים לפני הביקור המלכותי של אליזבת, ונותרה באופן סמלי חלק מ"חבר העמים הבריטי". נקרומה, שמונה לנשיא רק שנה קודם לכן ברוב מוחץ, אמנם מוצג בפרק הזה כסוג של נבל רודף בצע, אך למעשה היה אחד הנשיאים החשובים והמשפיעים ביותר באפריקה של שנות השישים. כבר בשנתו הראשונה בתפקיד יצא למסע דווקא במזרח אירופה וביקר בסין ובברית המועצות, בה התקבל בחום רב על ידי ניקיטה חרושצ'וב. המהלך הזה נבע מהצורך לעורר את תשומת הלב של המערב לצרכיה של אפריקה, שסבלה ממחסור חמור בתשתיות.
סכר אקוסומבו מעל אגם וולטה (הגדול ביותר שנוצר על ידי בני אדם), שבנייתו הסתיימה באמצע שנות ה-60, נחשב לאבן דרך בתולדות היבשה השחורה. הוא ממשיך עד היום לספק חשמל לא רק לגאנה, אלא גם למדינות הגובלות בה, טוגו ובנין, שסבלו במשך שנים מההזנחה של האימפריות מהמערב. אף שהפרק מציג את הנסיעה של אליזבת לגאנה, ובעיקר את הריקוד המפורסם עם נקרומה, ככאלו שהטו את הכף והשיבו את גאנה לחיק המערב, המציאות הייתה שונה למדי. הפנייה לסובייטים נעשתה מלכתחילה בשל המצוקה מההזנחה המערבית. נקרומה דגל בגישה סוציאליסטית והתנגד לשבטיות, הוא דחף לפאן-אפריקאיות והשתמש בכוחו כמייצג היבשת כדי לשחק בחכמה במעצמות ממערב וממזרח. גאנה אמנם מעולם לא נפלה לקומוניזם, אך הקשר בין הנשיא לבין המשטר הסובייטי נמשך עוד שנים לאחר ביקור המלכה, ונגדע רק בהפיכה שהפילה את שלטונו של נקרומה, ובמהלכה נהרגו שמונה יועצים סובייטיים.
4. הסצנה היפה ביותר מתוך הפרק הזה מתרחשת במהלך אותה ארוחת פיוס בין אליזבת לג'קי בטירת וינדזור, כשלראשונה אליזבת סוף סוף מרגישה שידה על העליונה. בעוד ג'קי הנבוכה ממלמלת התנצלות, היא מעמיסה על הלחמנייה שלה ריבות וחמאה בנדיבות, וחוגגת את ניצחונה בתיאבון. אלא שבדיוק אז מציגה הסדרה טעימה מהסיפור האמיתי של ג'קי מתחת לזוהר וההערצה העולמית. בזכות הרגע הזה נשברת סוף סוף היריבות המלאכותית בין השתיים, ומפנה את דרכה לידידות אמיצה שמסתיימת במכתב הנושא את שם הפרק "גברת קנדי היקרה".
הזוגיות הזוהרת כלפי חוץ של ג'ק קנדי וג'קלין לי בובייה הייתה מדכאת הרבה יותר בחדרי חדרים. קנדי סבל ממחלת אדיסון הנדירה, הנגרמת עקב אי ספיקה של קליפת בלוטת יותרת הכליה. התוצאה היא חוסר בייצור סטרואידים שגרם לכאבים עצומים בגב התחתון ועייפות כרונית. היחסים הפיזיים בין השניים היו קצרים עד לא קיימים, ועד מהרה ג'קי הודתה על כך. קנדי סבל מכלמידיה שהועברה אליו מאחת מאינספור הנשים עמן ניהל יחסים לאורך השנים. זה לא הפריע לנשיא לנהל רומנים עם מרילין מונרו, השחקנית האנגלו-מקסיקנית מרלה אוברון, אודרי הפבורן, בטי גרייבל, מרלין דיטריך, הדי למאר ועוד רבות נוספות. באחת הפעמים הפתיעה ג'קי בביקור במשרדו בסנאט, היא מצאה אותו בעיצומה של "פעילות מינית" עם עובדת זמנית במשרד. היא שנאה את החיים לצד פוליטיקאי וסלדה מחבריו העשירים והבוטים של בעלה, ונאלצה לבלות תקופות ארוכות בבדידות כשיצא לנסיעותיו התכופות.
בספר שפורסם לפני ארבע שנים אודות יחסיהם של השניים, נטען כי לו לא היה נרצח, היה קנדי הופך לנשיא הגרוש הראשון בתולדות ארה"ב. אף שכקתולי הוא התנגד כמובן לגירושים, הסבל של ג'קי היה קשה מנשוא. התמכרות לעישון ונפילה לדיכאון נחשבות לסיבות מרכזיות לקשייה להיכנס להיריון. כשבן זוגה החל להשתמש בשירותיו של הרופא הגרמני-אמריקאי מארק ג'ייקובסון (שכונה "דוקטור פיל גוד"), התמכרה גם היא לזריקות המתאמפטמין והסטרואידים שהשפיעו תדיר על מצב רוחה. ההתנקשות שינתה את הפרספקטיבה של היחסים בין השניים, בעיקר בזכות המסירות שהפגינה בתקופה שלאחריה. התמונה האיקונית של בגדיה הספוגים בדמו של קנדי הפכה לאחת המפורסמות בהיסטוריה האמריקאית. דווקא הקשיים והבדידות היו אלה שהצליחו לחבר בין אליזבת וג'קי קנדי, נשים שהפכו סמל למציאות אוטופית שעמדה לא אחת בסתירה לחייהן שלהן.
כמה קטנות
כמה שונאים התסריטאים של "הכתר" את פיליפ? כמעט בכל פרק הוא זוכה לפחות לסצנה אחת שמדגישה עד כמה הוא דוש. הפעם מדובר כמובן בהתעקשות הילדותית לשבת לצד ג'קלין, שנעשית בפרצופה של אשתו. אחר כך הוא גם נדבק אליה כמו סטוקר ומשתפך ליד אליזבת כמה חכמה ושמיימית היא. מילא שבמציאות הפרטים לא היו כאלה, נשאלת השאלה מהו הטעם בלהשניא אותו עלינו כל כך? זאת ללא ספק אחת השאלות הלא פתורות והיותר מסקרנות של אחורי הקלעים ב"הכתר".
לשם שינוי ובטוב טעם, נמנעה "הכתר" מלהציג את סצנת הירי בשיירת המכוניות של קנדי. תחת זאת נבחרה הסצנה היעילה הרבה יותר, ובה המלכה האם תוהה מדוע מישהו לא הציע לג'קי בגדים להחלפה - רק כדי להבין שהכל נעשה במתכוון.
"טרטיף" של מולייר, המחזה שמרגרט צפתה בו ומאפשר לה להתעליין על אליזבת בכך שהיא "פראית", הוא סאטירה על קנאות דתית והשימוש בה למטרות נוכלות. ושוב, מכיוון שמדובר ב"הכתר", קשה להאמין שהשם הזה נבחר במקרה, אלא רמיזה על הקתוליות של קנדי ששימשה אותו למצג שווא של משפחה אמריקאית מושלמת, ושהייתה הסוואה למסע הוללות מחוץ לנישואים. לא נשמע מאוד מופרך.