פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מצעד הקאברים הישראלים הגדולים: 25 המקומות הראשונים

      הגענו אל החלק השלישי והחותם של הפרויקט המיוחד לפורים, המונה את 75 גרסאות הכיסוי הישראליות הגדולות ביותר במוזיקה הישראלית אי פעם, כולל השירים שאפילו לא ידעתם שהם כאלה. הפעם: התרומות האדירות של נתן אלתרמן, ברי סחרוף, יהודית רביץ, יהודה פוליקר ודני בסן

      מצעד הקאברים, ברי סחרוף, זהבה בן, אריק איינשטיין, דנה אינטרנשיונל (עיבוד תמונה , אלדד שושן, יובל מימון, יח"צ, ראובן קסטרו)
      מי במקום הראשון?

      ישראל היא מדינה שאוהבת קאברים. בתכניות ריאליטי, באוספים ייעודיים ובערבי מחווה, ועוד לא דיברנו על תופעות כמו שירה בציבור וקריוקי, האהודות כאן לאין שיעור. אך מה מבחין בין אינספור ביצועים מחודשים? מה הופך גרסת כיסוי לטובה, גדולה או מיוחדת? לא כל החידושים המאושרים דומים זה לזה. יש חידושים שמעניקים משמעות חדשה ומפתיעה, חתרנית לפעמים, לביצוע המקורי; יש קאברים שהאירוע שלכבודו חודשו מעניק להם הקשר חדש; יש אמנים שחידשו שירים שנתנו לאחרים והשכיחו לפתע את הביצוע המקורי; ויש ביצועים שהם פשוט חד פעמיים.

      לכבוד נשף המסכות של חג פורים, כינסנו עבורכם את 75 החידושים הישראלים הגדולים בכל הזמנים, לדעתנו לפחות. לפני שנתחיל, נדגיש כמה חוקים שנדרשו להכנת הרשימה, שאולי יסבירו מדוע שירים כאלו ואחרים לא השתחלו פנימה:
      1. נבחרו רק חידושים לשירים בעברית, ולכן שירים כמו "אהבה בת עשרים", שמקורו צרפתי, אינם נמצאים כאן.
      2. נבחרו רק חידושים לשירים מודרניים, כלומר ללא פיוטים או שירים מסורתיים.
      3. נפסלו ביצועים מחודשים של אותו אמן לשיר ישן שלו, כמו "יותר מזה אנחנו לא צריכים" של שלמה ארצי או "יומולדת" של ברי סחרוף עם אינפקטד מאשרום וכו'. כן בפנים: אנשים שחידשו, כאמור, שירים שהעניקו בעבר לאחרים.


      כשעברי לידר התחפש לריטה - מקומות 75-51
      כשדודו טסה הפך לגמרי את השיר של ריטה - מקומות 50-26
      עקבו אחרינו גם באינסטגרם

      25. משירי ארץ אהבתי - רות דולורס וייס (במקור: חווה אלברשטיין)

      גרסת כיסוי מבריקה וקינה שוברת לב שמנטרלת את כל העליזות של שבעת הימים האביביים בשיר המקורי, וממירה אותם בגשמים ובסגריר של כל היתר. אי אפשר לשמוע את הזעקה של דולורס וייס בלי להצטמרר.

      24. פנים אל מול פנים - גידי גוב ואתי אנקרי (במקור: יהודה פוליקר)

      מפעל החידושים של "לילה גוב" נחגג לאחרונה בצדק - וזה הביצוע היפה ביותר מתוכו. הכימיה בין השניים מופלאה, ואפשר לראות את זה ממש בווידאו, כשתוך כדי הביצוע אנקרי וגוב רקדו ואחזו ידיים.

      23. וידוי - יהודית רביץ (במקור: מיכל טל)

      אין הרבה מה לומר מעבר למובן מאליו: שיר שהוא קלאסיקה ישראלית (אלכסנדר פן/סשה ארגוב), בביצוע הקלאסיקנית הגדולה מכולן, שהפך למזוהה ביותר עם השיר. חידוש שממחיש היטב עד כמה מדובר במבצעת חד פעמית.

      22. שיר של יום חולין - מאור כהן (במקור: אילנית)

      השיר של יאיר רוזנבלום בכלל לא ידע שהוא בעצם שיר רוק. בלהיט המוצלח ביותר מ"עבודה עברית 2" שר מאור כהן את השיר מבלי לשנות את המינים בקול היפה שלו, אבל אלה הגיטרות של פיטר רוט שעושות את החידוש הזה למה שהוא.

      21. הורה היאחזות - כוורת (במקור: להקת הנח"ל)

      כבר מראש "הורה היאחזות", בביצוע המקורי של להקת הנח"ל בשנות ה-50, תיאר בשעשוע את ההווי הנחלאי. כשכוורת, שהורכבה ברובה מיוצאי להקת הנח"ל של סוף שנות ה-60 וראשית ה-70, בחרה לחדש אותו לכבוד ערב של ותיקי להקת הנח"ל ב-1973 ונטעה בו עיבוד קצבי ורוח פארודית אפילו יותר, היא סימנה את מכלול התכונות שילווה אותה לאורך שנות פעילותה: רוקנרול, הומור ויחסים מורכבים עם מורשת הלהקות הצבאיות.

      20. קסם על ים כנרת - המכשפות (במקור: לא ברור)

      בערב שירי כנרת לחופה של הימה במסגרת פסטיבל עין גב 1993, התארחו להקות כמו גן חיות וסטלה מאריס, והעניקו ברוח התקופה גרסאות רוק לשירי ארץ ישראל. אבל את ההצגה גנבו ענבל פרלמוטר, יפעת נץ ויעל כהן עם הרוק האינטנסיבי שלהן. "כנרת את אהובתי" ירתה פרלמוטר אל המיקרופון ומתחה עד לקצה את שיר המולדת הענוג - לכדי שיר אהבה סוער בין אישה לאישה. הקהל המבוגר השתעשע מאוד ממה שהוא ראה, וכך הוזנקה הקריירה של הלהקה האדירה הזאת, כשעוד הייתה לפני אלבום בכורה.

      19. מקום לדאגה - ריקי גל ומתי כספי (במקור: שרה בדישי)

      ובפינתנו "מי בכלל שמע על המקור?": זכות ראשונים לשיר המונומנטלי הזה שייכת לזמרת שהייתה פעילה בשנות ה-70, אך נשכחה למדי. כספי, מלחין השיר, חידש אותו לבד בסוף שנות ה-70, אבל הביצוע הגדול שלו הגיע רק עשור מאוחר יותר, באלבום "מה זאת אהבה" שהעמיק את שיתוף הפעולה בין כספי לבין המבצעת האולטימטיבית של שיריו - ריקי גל. אחד הדואטים הישראלים הגדולים בכל הזמנים.

      18. ים של דמעות - נינט טייב (במקור: אווה פרנסיס, ביצוע מוכר: זוהר ארגוב)

      אחד הרגעים הטלוויזיוניים הגדולים של העשור הקודם אירע בגמר הראשון של "כוכב נולד". טייב הייתה אמורה בכלל לבצע את "שלל שרב", אבל השתכנעה להחליף שיר - וחרכה את ניצנים. הרגע הזה, ששום ריאלטי מוזיקלי ישראלי לא הצליח להתקרב אליו אחר כך, הוא הרגע שבו טייב, שכבר הגיעה לגמר כפייבוריטית, הפכה לסמל ישראלי.

      17. היא לא דומה - ארקדי דוכין (במקור: אריק סיני)

      ב-1992 הוציא אריק סיני אלבום בשם "שמועות על גשם" והתחבא בו שיר מאוד יפה שנתן לו ארקדי דוכין, אז מנהיג החברים של נטאשה וכוכב עולה במוזיקה הישראלית. האלבום נכשל, ונדרש כמעט עשור עד שדוכין הקליט בעצמו את הסלואו "היא לא דומה" - והשאר היסטוריה. זה שיר שהוא כל כך דוכיני, שלא לגמרי ברור איך הוא נתן אותו מלכתחילה למישהו אחר.

      16. העיר הלבנה - אריק איינשטיין (במקור: לוליק לוי)

      כבר ב-1958 ביצע לוליק לוי, האח הגדול של אושיק, את השיר הנפלא של נעמי שמר במסגרת סרט על העיר תל אביב. איינשטיין ביצע את השיר פעמיים: בתקליטון הבכורה שלו ב-1960, ובגרסה האהובה כל כך מהחלק החמישי של "שירי ארץ ישראל הישנה והטובה", שראה אור באמצע שנות ה-80. במסגרת אלבומי הקאברים שלו - והיו לו בערך שבעה כאלה - חידש איינשטיין לא מעט שירים שהפכו למוכרים במיוחד בביצוע שלו. אבל הגרסה שלו, סמל התל אביביות, ל"עיר הלבנה" - היא פשוט בליגה אחרת.

      15. הכניסיני תחת כנפך - ריטה (במקור: לא ברור, הביצוע המוכר: נחמה הנדל)

      כבר הזכרנו שריטה היא מבצעת גדולה מהחיים. העלייה המטאורית שלה לפסגת המוזיקה הישראלית עברה דרך השיר של ביאליק, במפגן של וירטואוזיות קולית איטית להפליא. אגב, זה השיר היחיד באלבום הבכורה המצליח מאוד של הזמרת שלא הולחן בידי רמי קליינשטיין.

      14. גדליה רבע איש - צלילי העוד (במקור: אסתר גמליאלית, ביצוע מוכר: רבקה זוהר)

      "גדליה רבע איש" של אלתרמן הציג חצי בלעג-חצי בחיבה דמות תימנית קצת מגוחכת המטיילת בעולם. צלילי העוד - וגם יריביהם מהכרם - העניקו לגדליה חיים ועומק משל עצמם בביצוע הקלאסי משנות ה-70. הרבה יותר מרבע - איש שלם ממש. ואם אפשר לעשות מהפכה מוזיקלית על הדרך, אז למה לא?

      13. שיר למעלות - להקת שבע (במקור: יוסף קרדונר)

      השירים מ"סימנים בדרך", אלבום הבכורה של יוסף קרדונר - כשעוד נקרא למעשה בשם גלעד קרדוניס - הצליחו לעורר הד. הביצוע של להקת שבע לשיר הפותח שלו כמה שנים מאוחר יותר, כבר הכניס את המנגינה של קרדונר לכל בית בישראל, והפך את "שיר למעלות" לתפילה שמחברת בין דתיים וחילונים ומבוצע בטקסים מכל הסוגים.

      12. מה שיותר עמוק יותר כחול - תמוז (במקור: אריק איינשטיין ושלום חנוך)

      חרגנו מעט מהכללים: נכון, שלום חנוך היה גם כאן וגם כאן, אף שהצהרנו שלא נבחר ביצוע מחודש של אותו מוזיקאי לשיר ישן שלו - אבל תמוז הייתה גוף בפני עצמה ולא רק כלי קיבול לגאונות של חנוך, והביצוע כל-כך שונה מהמקור, שהחלטתי ללכת על זה בכל זאת. לאורך כמעט תשע דקות מרהיבות ביופיין נפרש "מה שיותר עמוק יותר כחול" בגרסה של תמוז, ואפשר לומר לגמרי שמדובר בשיר שהתחפש למשהו אחר.

      11. לך איתה - נוער שוליים (במקור: אילנה רובינא)

      עוד קאבר מבריק: הפופ של נוער שוליים שוכלל לידי שלמות באלבומם השני "ציירי לך שפם", אבל הגאונות הייתה שם עוד קודם - העיבוד האפל לשיר המתקתק של קובי רכט וקובי אשרת, הדרמטיות בשירה של מיקיאגי ומשחק הזהויות המרתק שלו (מאז ועד "ענוג" ועד בכלל) - כל אלה הפכו את "לך איתה" לביצוע בלתי נשכח.

      10. כמו צמח בר - סי היימן (במקור: חווה אלברשטיין)

      גרסת הניו וייב המצמררת של סי היימן ללחן הכי מפורסם של אביה, נחום (נחצ'ה) היימן, מפרקת את כל הפאתוס של "כמו צמח בר" והחזירה לו משמעות אישית ופרטית. הביצוע הזה היווה את קריאת התיגר האולטימטיבית של דור הרוק האלטרנטיבי בשנות ה-80 כלפי שירי ארץ ישראל של הדור שקדם לו.

      9. את לי לילה - זוהר ארגוב (במקור: בועז שרעבי)

      זה מתחיל בעיבוד האיקוני ונמשך בביצוע המחשמל בעצמו. "את לי לילה" הוא אחד השירים היפים בעברית גם במקור של בועז שרעבי, אבל ארגוב הצליח להתעלות מעליו. לימים, קיבל החידוש הזה טוויסט נוסף, כשחיברו ביו הקול של ארגוב לקול של דאנה איבגי, בשיר הנושא לסרט באותו השם מ-2014. בועז שרעבי עצמו, אגב, חידש את השיר פעם נוספת, אחרי הביצוע של ארגוב.

      8. דרכנו - שרית וינו אלעד וחני פירסטנברג (במקור: דני בסן)

      הייתה שנה שאי אפשר היה לפתוח בה רדיו בלי לשמוע את החידוש שנוצר עבור "הבורגנים". הימים היו ימי האינתיפאדה השנייה, והביצוע המשותף הזה הציע כנראה נחמה לרבים, הרבה מעבר לגבולות המוזיקליים. אריק שרון התייחס אליו, ב"רק בישראל" צחקו עליו - ובשנת תשס"ב הוא אפילו נבחר לשיר השנה.

      7. חלומות - אייל גולן (במקור: רוחמה רז)

      "חלומות" הוא אחד המפגשים המוצלחים ביותר בין שירי ארץ ישראל והמוזיקה המזרחית: הביצוע של אייל גולן היה עדכני וגם מדויק, החזיר את השיר לתודעה והכיר אותו לצעירים - וגם עשה הרבה מאוד כבוד למקור. גולן ביצע את השיר לראשונה בטקס מלכת היופי של 2003, והכניס את החידוש - בעצמו כבר קלאסיקה ישראלית - לאלבום שכלל גם חידושים נוספים, בין היתר ל"רחוק רחוק" של חווה אלברשטיין ול"האהבה הישנה" של שלמה ארצי.

      6. גשם - אלי לוזון (במקור: בנזין)

      המקור היה שיר נחמה אישי, והחידוש - צעקה אחת גדולה. אחד ההמנונים המדבקים ביותר שיש, עיבוד עוצמתי וביצוע קולי פשוט עצום. השיר הוא מתוך פסקול "עפולה אקספרס" - ונותר אחד הביצועים המוזיקליים האהובים ביותר מהקולנוע הישראלי. מדובר במקרה מובהק שבו כל מילה נוספת מיותרת.

      5. דברים שרציתי לומר - יהודה פוליקר (במקור: דני בסן)

      ומבנזין לפוליקר. סולן הלהקה ההיא חידש לא מעט שירים שעניק לאחרים, כמו "יורם" או "פרח" או "רומיאו", אבל אף אחד מהם לא מתקרב להצלחה ולהישג של "דברים שרציתי לומר", שמזוהה איתו לחלוטין, בעוד הגרסה המקורית - גרסת הבוסה נובה של דני בסן, שגם היא הופיעה באלבום "הילד שבי" בדיוק כמו "דרכנו" - נשכחה כמעט כליל. פוליקר חידש את השיר באלבום "פחות אבל כואב", והביע באמצעותו המהות הפוליקרית - חיבור בין לב גדול ושתיקה גדולה, כפי שעשה בכל יצירותיו הגדולות. ב-2010 נבחר השיר למקום הראשון למקום הראשון (!) במצעד שירי יהודה פוליקר האהובים שנערך בגלגלצ.

      4. ישנן בנות - דנה אינטרנשיונל (במקור: להקת הנח"ל)

      מעבר לכיף שבעיבוד הדאנס, הקאבר של דנה אינטרנשיונל הוא מלאכת מחשבת מתוחכמת: פרודיה על הפטריארכיה, פרודיה על המיליטריזם הישראלי, ופרודיה על המסורת של המוזיקה הישראלית והלהקות הצבאיות. עם רי"ש מתגלגלת ואקורדיון, דנה היא כמובן אינטרנשיונל - אבל היא פיצחה את הדנ"א המקומי באופן מושלם.

      3. זמר שלוש התשובות - זהבה בן (במקור: רבקה זוהר)

      קשה לי להניח את האצבע על הסיבה למה מדובר בגרסת כיסוי מוצלחת כל כך. קודם כל, רק זמרת ענק כמו זהבה בן יכולה לעשות חסד עם זמרת ענק כמו רבקה זהר. שנית, ההפקה של ברי סחרוף עדינה וחכמה כל כך, מפנה לבן את כל הבמה, והאקורדיון בינתיים מהפנט מאחורה. אבל יש כאן משהו יותר עמוק: בן הצליחה להתחבר כמבצעת באופן מושלם אל דמות האהובה הנזנחת, והטעינה בכל העוצמה על השיר, הדרמטי במקור - את הדרמה שלה. אפשר להסתייג מהשיר הזה בעידן הפמיניסטי, אפשר לא לאהוב את הטקסט של אלתרמן, אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח - וזה על הביצוע הגדול הזה.

      2. בשמלה אדומה (את לא מבינה) - מופע הארנבות של דוקטור קספר (במקור: להקת הנח"ל)

      קשה להפריז בגודל הרגע: הלהקות הגדולות במהפכת הרוק של שנות ה-90, שהפנו עורף לדור המוזיקלי שקדם להם וחיפשו מקורות השראה מעבר לים - בחרו לחדש לא מעט שירים של הדור ההוא, ולנטוע בתוכם את כל הזעם שהצטבר בהם, את כל הרצון לשחרור אישי מהפאתוס הכובל. כך זה היה עם המכשפות, כך זה היה עם זקני צפת, וכך גם עם הקספרים, שהתעמתו עם גיבורת השיר שלהם ישירות: "אל תהיי תמימה!". בשנות ה-90 יצאו עוד שני שירים ששיחקו עם המקור של להקת הנח"ל - קאבר של תערובת אסקוט, ו"יהיה פיצוץ" של שב"ק ס', שהשתמש בנעימת החליל מהשיר. הצרחות של הקספרים עלו על כולם, באחד השירים שמזוהים יותר מכל עם הניינטיז הישראלי. למיטיבי לכת: בהמשך הם הוציאו קאבר נוסף עם עוד טוויסט לשיר הזה, בשם "לא מבינה" - שכבר יש לו חיים משל עצמו הופעות של ההרכב.

      1. עוד חוזר הניגון - ברי סחרוף (מקור: נירה גל)

      איך הפך סחרוף את השיר הישן של אלתרמן לפזמון שכל נער הכיר? קודם כל, הוא נתן לגיטרות לדבר בשבילו, במפגש האולטימטיבי בין הרוק הישראלי לשירי משוררים. הגיטרות פותחות את השיר לקראת המילים של אלתרמן על הדרך הניגון והדרך. סחרוף ניצח את המרחק בין השיר הכתוב, הגבוה, ועד למי שיוכל לקרוא אותו, ולקח על עצמו את תפקיד המדריך בשיר, המצפן, כלומר: את התפקיד של אלתרמן. לא תמיד מצליחים לראות מתי יגיעו הענן והאילן המובטחים. אבל זו בדיוק גדולה של אמן: כשמקשיבים לסחרוף מבצע את "עוד חוזר הניגון", הדרך נפקחת לאורך. כמו שאומרים, ביום בהיר אפשר אפילו לראות עד אינסוף.