פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אף פעם לא חשבתי שאני משהו מיוחד, ותמיד ידעתי שהשמש לא זורחת לי מהתחת": דנה פרידר בריאיון משוחרר

      אחרי רצף מוצלח על הבמות, חוזרת דנה פרידר למסך הגדול ב"אול אין" עטור הכוכבים. בריאיון, היא מסבירה למה על הזין שלה אם מזהים אותה או חושבים שהיא אחראית המשמרת במסעדה, מספרת על התוכנית להשלים תואר בזמן ההיריון ומאחלת שההעצמה הנשית היא לא אופנה חולפת בתרבות

      "אף פעם לא חשבתי שאני משהו מיוחד, ותמיד ידעתי שהשמש לא זורחת לי מהתחת": דנה פרידר בריאיון משוחרר
      יונייטד קינג

      רגע לפני תחילת הריאיון עם דנה פרידר, שנינו עומדים בתור לדלפק בית הקפה/מסעדה. אדון מהוגן, שהיה יכול להיות אבא ואפילו סבא שלה, נכנס למקום, מסתכל ימינה ושמאלה ואז אומר לה - "הזמנו מקום לשלושה". "אני לא עובדת פה", היא אומרת לו, "אבל אם הזמנת שולחן, נראה לי שאתה צריך לפנות ימינה ולעלות במדרגות".

      "קורה לי הכל מהכל", היא אומרת על כך לאחר מכן, כשאנחנו מתיישבים. "לא מזמן קניתי קפה ומישהי קראה לי 'אלינור', שזו דמות שעשיתי ב'אלופה' לפני 12 שנה. לפעמים קוראים לי 'ליבת', בשם דמות שאני עושה לאינסטגרם וההצלחה שלה כבר הפכה למפלצת - ולפעמים, כמו שראית, לא מזהים אותי בכלל. לא אכפת לי, כי אני לא נמצאת במקצוע הזה כדי להיות מפורסמת, לא חיה הגדרות כאלה ולא שואלות את השאלות האלה. אני לא הסתכלתי על האדם הזה בתור מישהו שלא זיהה אותי וחשב בטעות שאני אחראית המשמרת, אלא בתור איש חמוד וקצת אבוד שהיה צריך הכוונה, ועזרתי לו להבין לאן היה צריך להגיע".

      מעתה, אותו לקוח מבולבל יוכל להיתקל בפרידר גם ב"אול אין", סרט עטור כוכבים שעלה כאן לאקרנים בסוף השבוע וממשיך תקופה פורייה במיוחד מבחינת השחקנית העסוקה - רצף שכלל גם תפקידים ראשיים על הבמה ב"שורת המקהלה" וב"שיגעון המוזיקה".

      בניגוד אליהם, "אול אין" מבוסס על תסריט מקורי, אם כי הוא שופע שלל השראות מקלאסיקות קולנועיות. התסריטאי-במאי יהונתן בר אילן מציג כאן את סיפורם של כמה חברי ילדות, המקבלים הזדמנות לנקום על שולחן הפוקר בנמסיס שלהם מהתיכון, טיפוס נכלולי בגילומו של זוהר שטראוס, המנהל כמה מועדוני הימורים. פרידר, מצוינת ומלאת אופי כתמיד, משחקת את רחלי - צעירה הנאלצת לעבוד בשירותו של אותו עבריין נבזי ולסייע לו להערים על הגיבורים, אך כמובן שעם הזמן היא תשכיל לשלוף קלפים מפתיעים.

      אול אין (יח"צ , איה בוזגלו)
      "הדבר היחיד שמרגיע אותי זה לעשות כמה פעמים אותו דבר". דנה פרידר (צילום: איה בוזגלו)

      התפקיד דרש מן הדמות לנגן על גיטרה, לרכב על סוס ולגלות כישורים סביב שולחן הפוקר. פרידר ביקשה לבצע את כל אלה בעצמה, בלי להיעזר בכפילות וכדומה, ועשתה זאת בדרך היחידה שהיא מכירה - בפרפקציוניזם מוחלט.

      כך, למשל, במהלך סצינה אינטנסיבית במיוחד, גילה הבמאי את האחריות התקציבית הנדרשת וביקש ממנה לדלג על כיוון הגיטרה, כי אין זמן להתעכב ומקסימום אפשר יהיה לפתור את זה לאחר מכן בעריכה. השחקנית, כהרגלה, התעקשה שלא לוותר.

      "עבדתי חודשים כדי לנגן את החמישה האקורדים הללו ועברתי חתיכת מסע כדי לנגן כמו שצריך, אז לא רציתי לוותר - אחרת, בשביל מה התאמנתי?", היא אומרת. "רציתי שהחוויה תהיה אמיתית ככל האפשר".

      "אני אובססיבית לחזרות ולאימונים", היא ממשיכה. "אני תמיד יכולה לעשות עוד חודש של עוד חזרות ועוד חודש של אימונים. אני ככה מאז שאני זוכרת את עצמי, פשוט בגלל שאף פעם לא חשבתי שאני משהו מיוחד. תמיד ידעתי שהשמש לא זורחת לי מהתחת, ושאין לי יכולת לשלוף שום דבר מהשרוול. ובכלל, הרי כישרון זה לא איזה קסם שקורה. לכן, אני מתאמנת כמו משוגעת עוד פעם ועוד פעם, והדבר היחיד שמרגיע אותי זה לעשות כמה פעמים אותו דבר. חייבים לעבוד קשה. יש תחרות מאוד גדולה בעסק הזה, עם הרבה כישרונות מאוד גדולים מסביבך שגם כן עובדים בפרך".

      דנה פרידר (יח"צ , דניאל קמינסקי)
      "נורא אופנתי עכשיו לדבר על מעמד האישה, אני מקווה שזה לא יחלוף". דנה פרידר (צילום: דניאל קמינסקי)

      לא מעט מן הכישרונות האלה משתפים פעולה עם פרידר ב"אול אין", בו מככבים בצידה צחי הלוי, שלומי קוריאט, יעל בר זוהר, דינה סנדרסון, מיכאל הנגבי, צחי גראד, מאור כהן ואחרים. "כשאתה עובד עם פרטנרים טובים, זה הופך אותך אוטומטית לטוב יותר", היא אומרת בהקשר לכך. "במהלך הצילומים, הרגשתי שאני עושה את מה שתמיד רציתי לעשות, בצורה הכי מרוכזת וטהורה. זו היתה תחושה אופורית. בגלל זה, כשהעבודה על הסרט נגמרה, חשתי נפילת מתח גדולה".

      בדרך כלל, קומדיות ישראליות נוטות להיות שוביניסטיות וסקסיסטיות נורא. כאן, מבין כל הדמויות הרבות שיש בסרט, הנשים הן החזקות והדומיננטיות ביותר. זה גם מתחבר לדיון לגבי העיבוד הבימתי של "שיגעון המוזיקה", שנדרש להתמודד עם הסקסיזם של הלהיט הקולנועי.

      "אני מנסה להישאר אופטימית במבט שלי על החיים, ומה שמנחם אותי, זה שאפשר להסתכל על סרטים כמו 'שיגעון המוזיקה' ולהגיד משפט כמו 'זה מה שהיה פעם'. מנחם אותי לדעת שזה לא מה שקורה היום. אני רק מקווה שזו לא אופנה חולפת. נורא אופנתי עכשיו לדבר על מעמד האישה, וכולם מעצימים ומגבים אותו. אני רוצה להאמין שזה לא יחלוף, אלא יישאר ויתחזק".

      יונתן בר אילן ודנה פרידר (יח"צ , איה בוזגלו)
      כך זה התחיל פרידר עם יהונתן בר אילן בימי "חתולים על סירת פדלים" (צילום: איה בוזגלו)

      פרידר התגלתה לראשונה לפני כעשור וחצי, בתוכנית "נולד לרקוד", וכבר מן האודישן הראשון שלה שם אפשר היה לזהות שתגיע רחוק. לאחר מכן כיכבה בשלל הצגות וסדרות - לא רק "האלופה" שכבר ציינו אלא גם "הפיג'מות", "עספור" ורבות אחרות. התפקיד הקולנועי הראשון שלה הגיע בתחילת העשור האחרון בזכות "חתולים על סירת פדלים", שנרשם בהיסטוריה כקומדיית האימה הראשונה בתולדות הקולנוע המקומי.

      גם אז, מאחורי הסרט עמד יהונתן בר אילן, אם כי אותו הוא יצר עם שני שותפים - נדב הולנדר ויובל מנדלסון. "אני זוכרת שהתקשרו אליי להודיע לי שהתקבלתי", היא מספרת. "למדתי אז באוניברסיטה הפתוחה. צלצלו אליי באמצע השיעור. עניתי בלחישה 'מי זה?' ויובל אמר לי 'אנחנו רוצים להציע לך את התפקיד הראשי בסרט שלנו'. אמרתי לו 'וואו, אני אתקשר בחזרה מיד בסוף השיעור' - ובסופו של דבר, בעקבות חווית הצילומים שיניתי את מסלול הלימודים ומפסיכולוגיה ותקשורת עברתי לתקשורת וקולנוע, אם כי לא סיימתי את התואר".

      בא לך לסיים?

      "יש לי עוד כמה סמינריונים. אמרו לי לקנות עבודות ולסיים עם זה, אבל אני לא רוצה לסיים בשקר אלא כמו שצריך. אני כרגע לא מתכננת היריון, אבל כשאהיה בשלב הזה בחיים, כנראה יהיה לי גם זמן לשבת לכתוב עבודות, כי בשליש האחרון של ההיריון לא אהיה כשירה פיזית לעשות את ההצגות שאני עושה עכשיו".

      היה לך ברור שתעבדי עם יונתן עוד פעם?

      "הוא נתן לי את התסריט ל'אול אין' ואמר לי - 'תבחרי איזה דמות שאת רוצה'. כל הדמויות הנשיות שכתב היו כיפיות, אבל היה לי ברור שאבחר את הדמות של רחלי, כי את הסיפור שלה אני יכולה לספר הכי טוב, והדליק אותי שיש כל כך הרבה אתגרים להסתער עליהם - גם לנגן, גם לרכב על סוסים, גם לשחק בקלפים".

      איך את בפוקר עכשיו?

      "אני מעדיפה טאקי".

      אנחנו לא יודעים הרבה על העבר של הדמות. בנית לה סיפור רקע?

      "כן, הסכמתי עם יונתן שכנראה יש לה חוב כלשהו לבוס שלה. היא הרי בזה לו ואין שום סיבה אחרת שתצא למשימה מטעמו. הדבר האחרון שבא לה זה לעזור לו לגרום לחבר'ה האלה לאבד את המכנסיים שלהם על שולחן הפוקר מולו, אבל אין לה ברירה כי יש לו איזה כוח עליה. אני חושבת שהיא מהבחורות שמנסות לעשות הכל נכון, אבל בדרך כלל יצא להן אחרת. היו לה בחירות מעאפנות, מלאות הרס עצמי, ואם החיים זה דלתות מסתובבות, היא כל פעם סובבה את הדלת הלא נכונה, אבל היא מאוד רוצה להצליח לפתוח בדרך חדשה".

      יונתן בר אילן ודנה פרידר (יח"צ , איה בוזגלו)
      על הסוס. דנה פרידר בצילומי "אול אין" (צילום: איה בוזגלו)

      חוץ משני סרטיו של יונתן בר אילן, הספיקה פרידר לככב גם ב"הלהקה האחרונה בלבנון", שהיה להיט קופתי גדול וכרגע גם עובדים על עיבוד מחודש שלו בשפה האנגלית. "היה כיף להרגיש שעשיתי גוד טיים לאנשים, וזו היתה גאווה שאנשים באו לקולנוע לראות סרט ישראלי ולא עוד להיט בינלאומי", היא אומרת. "מעבר לכך, אני לא כל כך מתעסקת בשאלה אם הסרט מצליח או לא. אני עסוקה בעשייה עצמה וכשהיא מסתיימת, אני כבר בדבר הבא".

      עד עכשיו, לפחות בקולנוע, יצא לך לשחק רק בקומדיות...

      "ברור שכן. זו התשובה. אני יודעת מה אתה רוצה לשאול. כן, ברור שאשמח לעשות עוד ז'אנרים. שיחקתי לפני שנתיים על הבמה ב'סירות בודפשט', שהתרחש במחנה עבודה בהונגריה של שנות הארבעים. זו לא קומדיה מן הסתם, וזה הבהיר לי למה אני רוצה ללבוש כמה שיותר חליפות וכל פעם לקפוץ לז'אנר אחר ולספר סיפור אחר. האם מלהקות וכדומה לא פונות אליי כי מזהים אותי עם סוג מסוים של עשייה? לא יודעת, גם בזה אני לא מתעסקת. רק בעבודה".

      קראתי פעם ריאיון איתך בו נשאלת מי השחקניות האהובות עלייך. דיברת על ג'וליה רוברטס, ג'ניפר לורנס ועוד שניים-שלושה שמות יותר נדושים, אבל גם על ג'מימה קירק, ואני לא זוכר שחקנית ישראלית אחרת שציינה דווקא אותה.

      "נחשפתי אליה ב'בנות' ואז ב'מטורף'. היא תמיד עושה בחירות מעניינות ותמיד מרתקת. יש לה מודל נשי מאוד בריא ורואים שנוח לה מאוד בעור של עצמה. יש בה משהו ששם זין, אבל באמת. היא לא משחקת אותה. אני מאוד אוהבת אותה ולא מעניין אותי עד כמה היא מוכרת פה. על הזין שלי מוכר או לא מוכר".

      יהונתן בר אילן זה עכבר קולנוע שראה קרוב לעשרת אלפים סרטים בחייו. הוא ביקש ממך לראות כמה מהם כדי לעבוד על הדמות ולקבל השראה?

      "יש משהו שאף פעם לא אמרתי ליונתן, אז אגיד לו דרך הריאיון. מעבר לכך שהוא חבר ובמאי, הוא גם מורה לקולנוע. הוא נתן לי רשימה של סרטים לראות בזמן ההכנות ל'אול אין', וכיוון ששברתי את הרגל בפרויקט אחר לפני הצילומים, יכולתי לראות אותם מהמיטה. סרט אחד שאני זוכרת במיוחד היה 'תלמה ולואיז', שמאוד הושפענו ממנו, למשל בכל מה שקשור לתלבושות של הדמות".

      אול אין (יח"צ , איה בוזגלו)
      מלאת אופי כתמיד. דנה פרידר ב"אול אין" (צילום: איה בוזגלו)

      את אוהבת לראות סרטים גם מחוץ לשעות העבודה?

      "כן, זו בעיני הבריחה האולטימטיבית והאסקפיזם המושלם. זה כמו בור ללא תחתית של עוד ועוד דברים טובים שאתה כל הזמן מגלה. זו האמנות הכי טובה שיש וזה הפנתיאון של הנצח. טסתי עכשיו לתאילנד ובדרך לשם ובחזרה ראיתי את 'האדם הראשון' ואת 'טובה מסתורית'. אגב, הספריית סרטים של טורקיש איירליינס ראויה לציון. תטוס רק איתם!

      "וברצינות, צפייה בסרטים זה הבילוי המועדף עליי, ולא רק בטיסות. אני לא אחת שיוצאת. אני מעדיפה לראות סרטים בבית. בכלל, אני חיה חיים מאוד רגילים ומשעממים. לחיות כפרסונה של מפורסמת זה לא בריא. הדבר שאני אישית הכי אוהבת בעולם זה לשבת בבית ולשמוע את הטלוויזיה מאחוריי, או את הרעש של המדיח".

      הרעש של המדיח זה באמת משהו.

      "או של המכונת כביסה, או שהמקרר עושה פתאום איזה נעימה. העיקר שיהיה רעש של בית. אני אוהבת לחיות חיים של בית רגיל. אחר כך, כשאני יוצאת לצילומים ולחזרות, זה מספיק רוקנרול ואקסטרים בשביל שבחיים האמיתיים עצמם אחיה משהו שפוי ובנאלי. זה הדבר הכי מרגיע ואני ממליצה עליו בחום".

      אול אין (יח"צ , איה בוזגלו)
      תחביבים: הרעש של המדיח. דנה פרידר ב"אול אין" (צילום: איה בוזגלו)

      אנחנו כל הזמן מדברים על בני אדם, אבל ב"אול אין" היתה לך הזדמנות לעבוד עם סוסה. מה את חושבת שאפשר ללמוד ממנה?

      "קודם כל, חשבתי שזה יהיה בלתי אפשרי. שאלתי את עצמי 'איך אני שולטת בדבר העוצמתי והמופרע הזה? אולי קפצתי מעל הפופיק'? הייתי חייבת לא להילחץ, כי אם אנחנו בלחץ הסוסה מרגישה את זה, ואם אתה משתולל גם היא משתוללת. זה יצור מאוד רגיש וקשוב, ומזה אני יכולה ללמוד שכדאי לפעמים להיות קשובים לאחרים. אנחנו טובים בלהקשיב לעצמנו, אבל לא יזיק לפעמים לסתום את הפה ולהקשיב למישהו אחר לפני שאנחנו ממהרים לצאת באיזו אמירה".

      אני חייב להעלות איזה משהו. לפני כשנתיים ראיינו אותך לטלוויזיה עם רונה לי-שמעון שכיכבה איתך ב"סירות בודפשט". הכתב הציג אותה כשחקנית שמועמדת לפרס ואותך כ'סתם בחורה נחמדה שהולכת להתחתן", ואז מלמלת איזה משהו כעוס והלכת.

      "לפעמים האימפולסיביות שלי יוצאת טוב ולפעמים לא. במקרה הזה - היא היתה לטובה. לפעמים אנחנו עושים דברים כי אנחנו חייבים. במקרה הזה, למשל, הייתי צריך לעמוד כמו ילדה טובה ולקדם את ההצגה שלי על השואה, אבל הרגשתי שמה שנאמר לא היה במקום, אז פשוט הלכתי משם. אני מאחלת לכולם שאם לא נוח להם במקום כלשהו, אז שיקומו ויילכו".

      אגב, "סתם בחורה נחמדה שהולכת להתחתן" נשמע כמו שם מעולה לסרט. בנטפליקס.

      "נכון, קומדיה רומנטית על בחורה שאתה מגלה עליה מלא דברים. פתאום מגלים שהיא לא באמת סתם בחורה נחמדה. או אולי זו תהיה בחורה שלא רוצה להתחתן ואז היא מוצאת את האביר על הסוס הלבן ומתחתנת איתו. ג'וליה רוברטס תגלם אותה. בעצם - עדיף את ג'מימה קירק".

      דנה פרידר (יח"צ , אייל נבו)
      "שאלתי את עצמי אם לא קפצתי מעל הפופיק"? דנה פרידר (צילום: אייל נבו)
      יונתן בר אילן ודנה פרידר (יח"צ , איה בוזגלו)
      "לפעמים האימפולסיביות שלי יוצאת טוב ולפעמים לא". דנה פרידר עם יהונתן בר אילן בצילומי "אול אין" (צילום: איה בוזגלו)
      דנה פרידר (יח"צ , דניאל קמינסקי)
      ממליצה על טיסות דרך איסטנבול. דנה פרידר (צילום: דניאל קמינסקי)
      דנה פרידר (רפי דלויה)
      מעדיפה לא לצאת מהבית, אם לא חייבים. דנה פרידר בפרמיירת "אול אין". (צילום: רפי דלויה)
      שורת המקהלה (יח"צ , רונן אקרמן)
      נולדה לרקוד - ולשחק ולשיר ומה לא. דנה פרידר ב"שורת המקהלה" (צילום: רונן אקרמן)
      חתולים על סירת פדלים (יח"צ)
      היתה ונותרה אחת מקומדיות האימה היחידות שהיו בישראל. מתוך "חתולים על סירת פדלים" (צילום: יח"צ)
      אול אין (יח"צ , איה בוזגלו)
      דנה פרידר עם האול-סטארז של "אול אין" (צילום: איה בוזגלו)