הבמאי דן סקנלון איבד את אביו כשהיה בגיל שנה בלבד. הוא ואחיו לא באמת זכו להכיר אותו, ואין להם זיכרונות ממנו, ותמיד שאלו את עצמם איזה מין איש היה ועד כמה הם דומים לו. מכך עלה רעיון לסרט על שני אחים הזוכים לבלות יום אחד עם אביהם המנוח, והתוצאה היא "קדימה", להיט האנימציה החדש של פיקסאר, שעולה למסכים מחר (חמישי).
מדובר בסרט הראשון של פיקסאר המתרחש בעולם אגדות. אך בניגוד לנהוג בקולנוע, היקום הבדיוני הזה אינו בימים עברו, אלא במציאות מפותחת טכנולוגית.
הגיבורים הם שני אחים שדונים, שנופל לידיהם לחש המאפשר להם להחזיר את אביהם לחיים, אבל ל-24 שעות בלבד. בעיה נוספת: משהו בכישוף משתבש, והאב מופיע לפניהם בחצי גופו התחתון בלבד. כדי שיוכלו לראות אותו ולדבר עמו, הם נדרשים לצאת להרפתקה עתירת קסמים, סיכונים ותגליות.
הקרנת הבכורה האירופאית של הסרט התקיימה בפסטיבל ברלין, שם אני פוגש את הבמאי ואת אחת מן המפיקות, קורי ריי. "מה שיפה בפיקסאר זה שהם זורמים עם רעיונות מוזרים", אומרים השניים. "קח למשל את 'למעלה'. מישהו נכנס לחדר ואומר 'בוא נעשה סרט על בית שמחובר לבלונים ואז האנשים בתוכו עפים לשמים', וכולם אומרים 'יאללה בוא ננסה את זה'. כולם תמיד מתרגשים מרעיונות מאתגרים ומוזרים".
עוד באותו נושא:
"גל גדות היתה השראה לסרט": ריאיון עם במאי "צעצוע של סיפור 4"
"אנחנו המבקרים הכי קשים של עצמנו": ריאיון עם מפיקי "צעצוע של סיפור 4"
ריאיון עם פיט דוקטר, במאי "הקול בראש", שהפיק את "קדימה"
הרגשת יותר לחץ בגלל שאתה מציג כאן את הסיפור האישי שלך?
סקנלון: "כן, בהחלט. שמתי את הקרביים שלי על השולחן ונותר לי רק לקוות שאנשים יתחברו לזה. אני גאה בסרט ושמח מאיך שהוא יצא וגם אם אגלה שהוא ייכשל בקופות, לא הייתי משנה בו כלום. זה מכתב אהבה למשפחה שלי, ואמא שלי ואח שלי מאוד התרגשו ממנו. היחסים שלי עם אחי היו קרובים גם כך, ובעקבות הסרט הם השתפרו עוד יותר".
איך אתה משווה בין שני האחים בסרט לאחיות ב"לשבור את הקרח"? אנה ואלזה היו מקור השראה או השוואה?
סקנלון: "בגלל שזה הסיפור האישי שלי, החיים היחידים שאי פעם הכרתי, אני לא משווה אותו לשום דבר. זה סיפור על אחוות אחים בין שני אחים רגישים, שמראה צד רגיש ואהוב של יחסים בין גברים. זו בדיוק היתה הדינמיקה ביני לאח שלי".
זהו סרטו הארוך השני של סקנלון, שביים קודם לכן את "בית ספר למפלצות" הנפלא אך הלא מוערך דיו. המשותף לשני הסרטים הוא שהם קצת פחות מצחיקים מרוב התוצרים של פיקסאר, ושמים דגש על הצד האמוציונלי. בקיצור, לא פלא שרבים מן הצופים והצופות בהקרנות הבכורה בכו לתוך הפופקורן.
"למה הסרטים שלי אמוציונליים? כי החיים הם כאלה מבחינתי", אומר סקנלון. "אני הולך לקולנוע כדי לצחוק, אבל אני רוצה גם לבכות ולהתרגש. עבדתי על הסרט שש שנים, אז אם כבר הקדשתי לו כל כך הרבה זמן, אני מעדיף לעשות משהו שיגיד משהו על החיים שלנו ואנשים יתחברו אליו. אני מאוד מקווה שהצופים יבואו לסרט עם אח שלהם. ואם אין להם אח, אז עם האחות שלהם. ואם אין להם אחות, אז עם מישהו שאכפת להם ממנו. אני רוצה שתלכו איתם יחד לסרט, ואז תגידו להם תודה על כל מה שעשו בשבילכם, או שתתנצלו על מה שעשיתם להם".
הסרט מופץ בארץ בעותקים מדובבים ובגרסה המקורית, בה יש צוות עשיר של כוכבים וכוכבות. ג'וליה לואי-דרייפוס מדברת בקולה של האם, כריס פראט מ"שומרי הגלקסיה" הוא האח הבוגר וטום הולנד, אותו אנחנו מכירים כספיידרמן, האח הצעיר. "זה נכון ששניהם מככבים בסרטי גיבורי-על, אבל מי לא עושה זאת בימינו? שיהיה לכם בהצלחה אם תנסו למצוא כוכב הוליוודי שלא השתתף באחד", צוחק הבמאי. "הם חברים טובים גם במציאות, כריס הוא כמו אחיו הגדול של טום, אז זה עבד לטובתנו. כריס נוהג להשתולל, והיה כיף לתת לו לאלתר ולהתפרע, אם כי לא היתה לו התנגדות לפעמים לעשות בדיוק את מה שכתוב. יש בו רגישות גבוהה וזה היה קריטי לדמות שלו".
דמות אחרת בסרט, אם כי מינורית יותר, היא של שוטרת המאזכרת לרגע את "בת הזוג" שלה, מה שהופך אותה לדמות הלסבית המוצהרת הראשונה בתולדות פיקסאר. "העלילה מתרחשת בעולם המודרני ורצינו דמויות שייצגו את המודרניות הזו", אומר על כך הבמאי.
עד כמה מאתגר היה לעצב את דמותו של האב, שאין לו פלג גוף עליון?
סקנלון: "בהתחלה עיצבנו אותו בצורה גסה. הוא זז כמו ליצן. אז הבנו שאף אחד לא מתנהל ככה במציאות והיינו צריכים לעצב אותו באופן מעודן יותר. בגלל שאין לו פה והוא לא יכול לדבר, זה היה כמו לעבוד על סרט אילם. אמרתי לאנימטורים שהאבא צריך להיות כאן על תקן של כלב לברדור מלא אכפתיות, כזה שרוצה רק דבר אחד - שהילדים מסביבו יהיו בסדר ויאהבו אחד את השני".
למה בחרת לקרוא לסרט "קדימה"? זה השם הכי מופשט לסרט של פיקסאר מאז "למעלה".
סקנלון: "זה סרט שטריקי למצוא לו את השם. ל'קדימה' יש קונוטציות של הרפתקה, של מסע, של משהו שזז קדימה, וזה מתאים לסרט. לא תמיד מתאים לתת לסרטים שמות מילוליים שמתחברים לעלילה שלהם. תחשוב שהיינו קוראים ל'למעלה' בשם 'בית שמחובר לבלונים ואז עף למעלה', זה היה מסורבל ומוזר. לפעמים עדיף שם מופשט שנותן ניחוח של מה שמצפה לך".
מה היה מבחינתך האתגר הכי גדול בסרט?
סקנלון: "האתגר הכי גדול באנימציה זה שאתה בעצם מתחיל עם כלום. אתה לא נכנס לאיזה אולפן צילומים עם תפאורה, אלא עומד מול דף ריק. אותה בעיה יש גם עם המדבבים. בעצם אין להם כלום. הם לבד מול המיקרופון, הם לא בדינמיקה עם השחקנים האחרים, ואתה כל הזמן צריך לתת להם הקשר כדי להפעיל אותם".
יש בימינו משהו שהייתם רוצים לעשות והטכנולוגיה לא מאפשרת?
ריי: "האמת שלא, אנחנו יכולים לעשות הכל. אני עובדת בפיקסאר כבר הרבה שנים ועברנו הרבה פריצות דרך. אני זוכרת שב'באג לייף' היינו צריכים לעצב עלים, וזה משהו שאף אחד לא עשה קודם לכן בטכנולוגיה ממוחשבת. הפעם האתגר היה לעצב עולם קסום עם המון יצורים קסומים. זה הצריך הרבה מחשבה, אבל לא היתה מבחינתו איזושהי מגבלה טכנולוגית".
ואיך אתם עובדים על התסריט עצמו? מן הסתם, לאור רצף ההצלחות של פיקסאר, אתם עושים משהו נכון.
ריי: "אנחנו עובדים על התסריטים שנים ויש לנו מנגנון של ביקורת פנימית בונה. אנחנו מתחילים עם גרעין קטן ואז בודקים כל הזמן מה עובד ומה לא עובד ואיך אפשר להשתפר. אנחנו מבקשים תגובות כנות בתוך האולפן ומטפחים עור עבה כדי שנוכל להתמודד גם עם הקטילות ולתקן את מה שדורש תיקון.
"אנחנו לא חושבים על ההצלחה של הלהיטים האחרים של האולפן ולא נלחצים מהם, כי אנחנו מתמקדים בפרויקט שלנו. הוא דורש כל כך הרבה אנרגיות שאין זמן לחשוב על משהו אחר. אנחנו גם לא חושבים במושגים כמו מה מתאים למבוגרים ומה מתאים לילדים, כי ילדים חכמים ומבינים הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב".
דן, איך אתה מסביר את העובדה שיחסית לפיקסאר, "בית ספר למפלצות" לא ממש זכה להערכה. מה יש לאנשים נגד הסרט הזה? הוא מושלם בעיני!
"היה כיף לעשות את הסרט הזה. אני אוהב אותו ועומד בצידו. מה הבעיה איתו? אולי האמירה שלו. הוא אומר שלפעמים, אם אתה נתקע בקיר ולא מצליח לממש את החלום שלך, אולי עדיף לוותר עליו ולמצוא משהו אחר. רוב הסרטים ההוליוודיים אומרים לך לא לוותר אף פעם, כי בסוף הכל מסתדר - מסר שהוא כמובן לא מציאותי. הסרט שלי הלך בכיוון אחר ואני גאה בייחוד שלו. יש גם אנשים שבכל זאת התחברו אליו ולפעמים הם כותבים לי בטוויטר, או מחמיאים לי פנים אל פנים כמו שאתה עשית, ושהאל יברך אותך על זה".