ספוילרים לפרק השלישי בעונה השלישית של "ווסטוורלד"
כחלק ממקצה השיפורים בעונה החדשה של "ווסטוורלד", הסדרה מתקנת גם עוולות עבר. במקרה דמותה של שרלוט הייל - עוולות קשות. כן, זאת לא באמת היא. כזכור, בעונה הקודמת ברנרד ראה את הייל האמיתית רוצחת בדם קר את אלסי, הטכנאית שלו. הוא יצר גוף בדמותה של שרלוט והכניס פנימה את הפנינה של דולורס, מוחה הדיגיטלי. מטבע הדברים, האקט הראשון של שרלורס (דולורס בגופה של הייל) היה לירות באישה המקורית כדי שתוכל לתפוס את מקומה.
אחרי שעזבה את ווסטוורלד עם חמש פנינים באמתחתה, יחידות בקרה של מארחים שאנחנו לא יודעים מי הם, דולורס יצרה את ברנרד באחת מהן שהייתה ריקה. הפנינה של דולורס ששהתה עד אז בגופה של שרלוט הועברה אל גוף-דולורס חדש מהניילונים, ואל הפנינה השלישית שהביאה נחשפנו בפרק הראשון של העונה: מרטין קונלס, איש האבטחה הסקוטי של ליאם דמפסי. הוא הגיע רגע לפני שדולורס הרגה את קונלס האמיתי, ועכשיו יש לה סוכן עם קשרים בפסגה של חברת "אינסייט". שתי פנינים נוספות עדיין נמצאות אי שם וטרם ראינו מה קורה איתן.
אז מי מאכלס כרגע את הייל? שלושה פרקים לתוך העונה ואנחנו עדיין לא יודעים. יש לנו בעיקר אלימינציה: הפמליה שליוותה את דולורס בעונה השנייה כבר איננה. אנג'לה פוצצה את עצמה יחד עם העריסה, מתקן הגיבוי של כל המארחים, מה שאומר שמוות של כל מארח, כלומר הרס הפנינה שלו (עדיין משהו שקשה לעשות), משמעו מוות אמיתי. מאוחר יותר, מעט לפני שהגיעו אל יעדם בסוף העונה, טדי (ג'יימס מרסדן) ירה לעצמו בראש. הוא לא יכול היה להתמודד עם מעשיה של דולורס ועם העובדה ששינתה את ההגדרות שלו כדי להפוך אותו לאכזרי יותר.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
הגיבוי של טדי כבר איננו כי העריסה נמחתה, אבל הוא לא באמת מת, מעבר לפגיעה הפיזית בגוף. התושבת הלבנה שבה מונחת הפנינה של המארחים חסינת כדורים. דולורס לקחה איתה את יחידת הבקרה של טדי, אולי חשבה בכל זאת ליצור לו גוף חדש, אך לבסוף החליטה לכבד את ההחלטה ואת הגישה שלו. היא הניחה את הפנינה של אהובה במתקן שב"כור", שם תודעתו של טדי הועלתה אל ה"סאבליים", גן העדן הווירטואלי שפורד תכנת עבור המארחים. אולם האם ייתכן שטדי נמצא באחד הגופים שראינו, שרלוט או מרטין? גם אם דולורס לא לקחה את הפנינה שלו, וכנראה אכן לא לקחה, אולי היא שכפלה אותו שוב כשם שעשתה עם ברנרד. כזכור ברנרד הקודם, זה ששיבש לעצמו את הזיכרון, נורה בידי שרלורס בכור רגע לפני שעזבה ונשאר שם.
מותו של טדי היכה בדולורס. אם עד אז היא גמרה אומר למחות את האנושות ואף התנגדה לסאבליים ("זה רק עוד כלוב מוזהב", היא אמרה לברנרד ועצרה את תהליך העלאת התודעות לגן העדן), זו כבר אינה מטרתה היחידה. לא זאת בלבד שטדי הגיע לבסוף לסאבליים, אלא אנו רואים לנגד עינינו דולורס הרבה יותר רחומה ותכליתית. היא אפילו לא תכננה להרוג את בעל המניות של דלוס בדקות הפתיחה של העונה. "פגעתי בכל כך הרבה אנשים", אמרה לו, "אני לא רוצה לפגוע בעוד מישהו. אלא אם כן הם ינסו לפגוע בי". מה שהוא אכן עשה ועל כן מצא את מותו בלי שדולורס אפילו נגעה בו. רעייתו הייתה שם וראתה הכל, אבל דולורס חסה עליה. "אני האדם ששחרר אותך לחופשי", אמרה לה.
בגישה החדשה הזו, הרבה יותר דולורס מאשר וויאט, למה בעצם שהיא לא תחזיר לחיים את טדי? אולי אפילו בגרסה מוקדמת יותר, כזו שחפה מזכרונות לא נעימים על שליטה ואכזריות? אולי אפילו יש רמז לכך שטדי נמצא בגופה של הייל - התמונה של דולורס העוטפת את שרלוט במיטה מעלה על הדעת את בת החוואי שוכבת לצד גופתו של טדי בעונה הקודמת.
אבל אני לא חושב שמדובר בטדי. הסיבה המרכזית היא שזה פשוט יגרע מעוצמת המוות שלו. כשם שמבחינה רגשית לא היה סביר שפורד נשאר בחיים אחרי שדולורס ירתה בו - נשאיר בצד ענייני תודעה שמשוטטת במרחבים דיגיטליים - לדעתי זה גם המקרה של צייד הראשים. מעבר לכך, יש הבדל בין מארח שמודע למצבו, ע"ע אשלי סטאבס, לבין מארח עם מודעות וחופש בחירה. להחזיר את טדי ולמחות לו חלק מהזכרונות זה קצת כמו להחזיר את הבובה שהיה.
אפשרות שירדה מהפרק באשר לזהותה של שרלוט הייל: אביה, או אפילו אמה, של דולורס. "לך ולי אין אמא ואבא", דולורס אומרת ל"שרלוט" כשהיא מקימה אותה לחיים. גם לא סביר שהיא תגיד להוריה, "את/ה שייך/ת לי". יותר מכך, הבעיה עם האפשרויות האלה, ובכלל עם הרעיון של ליצור מהזיכרון, היא שהן חותרות תחת משהו מאוד מהותי עבור דולורס. המארחים האחרים יכולים להסתפק בכלוב מוזהב, אבל מבחינתה יש חשיבות לעולם האמיתי. אז, בכור, היא הסבירה את הסיבה לכך באמצעות המשפט שארנולד הנחיל לה פעם, מזמן: "מה שאמיתי אינו בר החלפה". לכן ברנרד אינו ארנולד, לכן טדי משוחזר לא יהיה טדי וכן הלאה.
מי שזו לא תהיה (או יהיה, אך לשם הנוחות נמשיך להתייחס אליה בלשון נקבה) שמאכלסת את שרלוט, הפרק הזה מאיר אותה ואת הייל המקורית באור חדש, ולראשונה אי פעם - רך. ההודעה שהשאירה לבנה נייתן אחרי הטבח בפארק הפכה אותה בבת אחת לדמות אנושית במקום לקלישאה המגוחכת על נשות קריירה חזקות שהיא הייתה עד כה. זה גם מאפשר לטסה תומפסון להציג סוף סוף את יכולות המשחק שלה, מה שמוציא ממנה את המיטב, ויש כזה. מה שיפה במיוחד הוא שמי שזו לא תהיה שם בתוך שרלוט, יוצרת אפילו כך חיבור כן אל הילד. הוא הנחמה שלה בעודה נמצאת בגוף שאיננו שלה, שהיא מבקשת לפרוץ ממנו, מוקפת בעולם זר וכפופה לדולורס.
שרלוט ישנה עם הילד בתנוחת כפיות בדיוק כמו שדולורס ישנה איתה. אפשר שזה רמז בפני עצמו: דולורס פשוט אוהבת לעטוף את אהוביה בגופה. היא שכבה כך עם טדי אחרי מותו ועם "שרלוט" כדי לנחם אותה. אולי גם עם בנה של שרלוט? הייתכן שדולורס פשוט שכפלה את עצמה ונמצאת גם בגופה של בכירת "דלוס"? את ברנרד היא יצרה בשביל שיספק לה איזונים ובלמים, אבל בהחלט סביר שיצרה לפחות גרסה נוספת של עצמה. הרי על מי היא יכולה לסמוך יותר? זה גם עשוי להסביר מדוע שרלוט שאלה "מי אני" ברגע שהתעוררה וראתה מולה את דולורס.
כך או כך, העובדה שהילד מבחין בשוני יפה ואפילו טראגית. "אני רוצה את האמא שלי", הוא אומר. אני לא בטוח שהוא מתכוון לכך שאמו היא שכפול, הרי עדיין אין דבר כזה בעולמם, אולם הוא ללא ספק מזהה שהיא נבדלת בתכלית. מה שאמיתי אינו בר החלפה. אחרי שלושה פרקים ניכר כי זהו המוטיב המשמעותי ביותר בעונה השלישית. הרוח במפרשיהן של דולורס ושל מייב היא אחת - כמיהה לדבר האמיתי.
מי אני?
המשורר האמריקאי-קנדי זוכה פרס הפוליצר, מארק סטרנד, נטה לכתוב שירים שנדמים כחלום. שם הפרק החדש של "ווסטוורלד", "היעדרו של שדה", הוא משפט מתוך שירו "לשמור על הדברים שלמים":
בשדה
אני היעדרו
של שדה.
ככה זה תמיד.
היכן שאני נמצא
אני מה שחסר.
כשאני הולך
אני חוצה את האוויר
ותמיד
האוויר נכנס פנימה
למלא את החללים
בהם היה גופי.
לכולנו יש סיבות
לנוע.
אני נע
כדי לשמור על הדברים שלמים.
(מתוך "שירים". תרגום: עוזי וייל. ידיעות ספרים 2007)
על אף שהמילים של סטרנד מאוד מפוכחות, הן מתארות היטב את משבר הזהות ששרלוט נתונה בו. "היכן שאני נמצא, אני מה שחסר". אבל קרוב לוודאי ש"היעדרו של שדה" לא חל רק על שרלוט. בהתחשב בחתירה המתמדת והיפה של העונה הזו אל מה שאמיתי - שהתבטאה בפירוש גם בדבריו של כיילב לדולורס הפעם - ישנה תיאוריית מעריצים ברשת שהולכת ומתקבלת על הדעת. התיאוריה גורסת שדבריו של רודריק, הדמות השולית מהפרק הראשון, חברו של ליאם דמפסי, היו מדויקים: "שום דבר מכל זה לא אמיתי. אנחנו חיים בהדמיה".
יש בזה היגיון רב. אנחנו יודעים שהעריסה ז"ל, גיבוי התודעות של המארחים, יצרה הדמיה שבה הם חיו בפורמט דיגיטלי. כך עשה גם הכור, שאגר את המידע על אורחי הפארק לאורך השנים, אותו מידע שסראק (ונסן קאסל) דורש עכשיו משרלוט, מידע שמתברר כי הועלה על ידי דולורס אל מקום סודי בשחקים יחד עם הסאבליים. זאת הסיבה שסראק ניסה לדובב את המידע ממייב בפרק הקודם כאשר שהתה בהדמיה (או "הדמיה שבתוך ההדמיה", משהו נוסף שרודריק אמר באותה הזדמנות). הפרק הקודם לימד אותנו כי בניגוד לעונה הקודמת, שבה יכולנו לזהות מהו העולם האמיתי ומהי סימולציה על סמך רזולוציית המסך, בהחלט ייתכן שנראה משהו ונגלה רק בדיעבד כי הוא מתרחש ביקום ממוחשב. רק ברגע הגילוי ישתנה יחס המסך ויבהיר לנו את האמת, בזמן שהגיבורים עצמם יגלו זאת, ממש כמו מייב.
מייסדי "רחבעם", כך מספרת דולורס לכיילב בדיינר, הזינו למכונה את המידע הגולמי של כל אדם. "כל רכישה, חיפוש עבודה, ביקור רופא, בחירה רומנטית, שיחה, מסרון. כל היבט בחייך מוקלט, נרשם, במטרה ליצור עולם מראה… של העולם הזה". כמו העריסה, הכור והסאבליים, גם רחבעם יוצרת הדמיה, ואם הספקנו להכיר את "ווסטוורלד" עד כה, מה שאנו חוזים בו הוא-הוא עולם המראה. זה יכול גם להסביר את הסיבה לכך שהמעברים בעונה הנוכחית מוצגים באמצעות המערכת עצמה: "בדיקה מורחבת: סן פרנסיסקו. נסיבות מיוחדות"; "חריגה: בייהאי, סין" וכן הלאה. פשוט כל מה שאנחנו רואים מתרחש בתוכה.
תמונות המראה הן גם מרכיב מהותי מהפתיח בעונה החדשה, ונראה כי הן רומזות להיתכנות של התיאוריה הזו: דמות דרואיד שולחת אצבע אל השתקפות מנוגדת של עצמה, אולם מתברר שהמגע שובר אותה כמו מים ומאפשר ליד לצאת מהעבר השני. בהמשך אנו רואים פנים של דרואיד מגיחות מלמטה אל פני המים ואז יוצאות מלמעלה. ההשתקפויות מתרחקות האחת מהשנייה. זו שנותרת למטה שוקעת, עדיין עם זרועה שלוחה למעלה, מתפרקת וחושפת את זהותה הרובוטית.
אם התיאוריה נכונה, היא מעלה סימני שאלה מעניינים בנוגע לדמויות האנושיות המרכזיות בעונה הזו, כיילב-אתה-לא-הבן-שלי-ניקולס ואנגרונד-חור-שחור-סראק. האחרון רק מוסיף לסברה שאנחנו חוזים בהדמיה: איירין, העוזרת של שרלוט, לא מצליחה למצוא שום מידע על אודותיו ומסיקה את קיומו רק מהעדויות להיעדרו. המידע שהיא בכל זאת מוצאת נוגע להחלפת מידע שדלוס יזמה עמו לפני שני עשורים, כלומר לפני שהמערכת הקודמת ("סולומון 0.06") נוצרה ב-2039. מאחר שהוא "בלתי נראה", כהגדרת איירין, כאשר דולורס חקרה את קונלס לגביו בפרק הראשון, הוא ענה לה שסראק כנראה כבר מחפש אותה. הוא זה שמוצא אחרים, אבל בעצמו בלתי ניתן לאיתור.
הסיבה לכך פשוטה: הוא האדם היחיד ששולט ברחבעם, ואין לו שום סיבה להכניס למערכת את הנתונים שלו. הוא בכל זאת נמצא בהדמיה מפני שהוא נכנס אליה אקטיבית, כשם שעשה פורד אחרי שהעתיק את תודעתו אל העריסה, וכשם שעשו דולורס וברנרד בכור. הם לא היו חלק ממנה אלא מבקרים. אופציה אחרת: סראק הוא ההתגלמות האנושית שרחבעם יצרה לעצמה, כמו שהכור יצר התגלמות של עצמו בדמותו של לוגן דלוס.
יש גם קושיות שהתיאוריה הזו מעלה, על פניה. רחבעם היא מערכת חיזוי ואסטרטגיה. על סמך אינספור הנתונים של כל אדם היא לא רק יודעת מה הם הנתיבים האפשריים בפניו, אלא משרטטת אותם בהתאם לשאר מיליארדי הנתונים שבידיה על יתר העולם. ההדמיות בה, אם כן, מציגות את העתיד שהיא כופה - לא את ההווה. ההווה שמור לעולם האמיתי. מה שהמערכת לא מסוגלת לעשות זה לחזות את מהלכיהן של ישויות שהגיחו יש מאין. לא רק כי המידע עליהן לא היה קיים עד לאותו רגע, אלא כי היכולות שלהן שונות בתכלית משל בני האדם. זאת הסיבה ל"חריגה" שנרשמה במערכת מהרגע שדולורס הגיעה אל העולם האמיתי (או "אמיתי"), ועל כן סראק כופה על מייב לעצור אותה - משתמש בנשק זהה לדולורס עצמה. אם אכן כל מה שאנחנו רואים מתרחש בתוך רחבעם בניסיון של המערכת לחזות את העתיד, איך זה שהיא צופה את מעשיהם של דולורס ושאר הרובוטים?
ייתכן שחלק מזה נובע מההיכרות שבכל זאת יש לסראק עם דלוס וצעצועיה - נתונים שהוזנו מן הסתם לרחבעם ויכולים לספק לה מושג לגבי האפשרויות בהמשך. במשך כעשרים שנה האיש רכש אט אט ובחשאי 38 אחוז מהחברה, ואף אומר לשרלוט הפעם שיש לו חלק מהמידע שהיה בכור. זה מסביר כיצד יכול היה ליצור את מייב וגרסה של סייזמור, כיצד היה לו העתק דיגיטלי של וורוורלד עם מארחים וטכנאים נוספים, וכיצד יש לו חדר שלם עם מה שנראה כמו יחידות בקרה (המקום שבו שוכנה הפנינה של מייב נמצאה בטרם פרצה לרובוט שניסה למלט אותה משם).
אם להוסיף תיאוריה על התיאוריה: סראק יכול למחות את נוכחותו בתוך המערכת השייכת לו, אבל זה קצת פחות פשוט בעולם האמיתי. אולי הסיבה לכך שהוא כה מעוניין בנתונים של "דלוס" היא לא רק כדי להעשיר את המידע של רחבעם, אלא על מנת להשיג את נתוניו שלו מביקוריו בפארקים. בהתרחשות כזו, לא מן הנמנע שנראה כישלון גמור של דולורס וכיילב, ואולי גם של מייב, כשכל זה ייגמר. אולם רק בתוך רחבעם. מאחר שדולורס, שרלוט, מייב והאחרים בלתי צפויים, סביר להניח שבעולם האמיתי, זה שבו אפשר למצוא את סראק, ההתנהגות והמהלכים שלהם יהיו שונים, והקרב הזה ייראה אחרת.
העונה השלישית של "ווסטוורלד" משודרת בימי שני ב-HOT, yes וסלקום tv.