שיחה קטנה בפרק הראשון של העונה חלה ממש במדויק על אירועי הפרק הנוכחי. באירוע לכבודו של ליאם דמפסי, האיש שלכאורה עומד בחזית מערכת "רחבעם", חברו רודריק התחיל לברבר באוזניה של דולורס על כך שכלום לא משנה. "שום דבר מזה לא אמיתי", אמר. "אנחנו חיים בהדמיה". מה שעלול היה להתפרש כרמז מטרים לאירועי כל העונה הזו (ומי יודע, אולי הוא עדיין כזה), קורם הפעם עור וגידים, כלומר אפסים ואחדות, בקורותיה של מייב. "שום דבר מזה לא משנה כי שום דבר מזה לא אמיתי", היא אומרת להקטור בדומה לדבריו של רודריק, ובדומה לדבריה שלה עצמה בעבר להקטור, בעונה הראשונה, כאשר הבינה שהיא מתה שוב ושוב.
זה היה פרק מוצלח נוסף, מחוכם ושנון, שמחזיר את "ווסטוורלד" לדרך הישר. היו שם בניית עולמות חדשים (וורוורלד, ההדמיה הספציפית הזו, העולם שמחוץ להדמיה), שלל תהפוכות (הקטור לא זוכר מי הוא, לי סייזמור לא באמת בחיים, הם בכלל בהדמיה וכן הלאה) ורגעי שיא (תקיעת ההדמיה, המנוסה באמצעות הרובוט). אירועים שאולי בעבר היו מתפרסים על פני פרקים רבים. הפעם, בדומה לפרק הבכורה של העונה, קיבלנו סיפור סגור, במקרה הזה על מצבה של המאדאם הבריטית האהובה עלינו.
באמצעותה אנחנו מתוודעים ל"וורוורלד", עולם המלחמה, פארק בלוקיישן יפהפה (במקור בספרד) המדמה את איטליה תחת שלטון הנאצים ומאפשר למבקרים בו להצטרף לפרטיזנים (יש לקוות שזה כל מה שהוא מאפשר להם). זאת אמנם הייתה רק סימולציה, אבל מן הסתם אכן מדובר בפארק אמיתי, אחד מהששה שהפעילה "דלוס". באופן הזה יוצריה פשוט משתמשים בהדמיה הקיימת במקום לברוא חדשה יש מאין. כמובן, הם עדיין נאלצו לקודד דברים חדשים, בהם משרדי ועובדי "מסא", וכמובן לי סייזמור, שממש יצרו מחדש לטובת העניין. כמה מעפן זה היה לגלות שהוא עדיין בחיים, אחרי שהקריב את עצמו בשבילה בסוף העונה הקודמת. גם כמה אווילי זה היה כשהוא נישק את מייב, וכמה נהדר זה היה כשהתברר שזה ממש לא העניין. "לי סייזמור מת אדם טוב".
כזכור, "דלוס" לא הצליחה להעתיק תודעה של אדם אל גוף אנדרואידי. כאשר ניסו, הוא תמיד היה משתגע תוך שבועות ספורים - ראו מקרה ג'יימס דלוס בעונה השנייה. לעומת זאת, בסימולציות התודעות הללו יכולות להתקיים. זה מה שעשה "הכור" לנתונים של כל אורחי דלוס לאורך השנים, אגר אותם לכדי תודעות שהתקיימו בסימולציה, בדומה לאופן שבו המארחים והנראטיבים גובו ב"עריסה" (להרחבה נוספת קראו כאן).
בעבר, כאשר צפינו בהתרחשות בתוך תוכנת הכור (כשדולורס וברנרד נכנסו פנימה ופגשו את המערכת בדמותו של לוגן דלוס) או בעריסה (כשברנרד נכנס וגילה שם את פורד, או כשדולורס יצרה שם לפני עשורים את בן דמותו של ארנולד), "ווסטוורלד" סימנה לנו שאנחנו צופים במערכת דיגיטלית ולא בעולם האמיתי. רזולוציית המסך הייתה 2.40:1 רחבה וסינמטית, בניגוד ל-16:9 הרגילה. מאחר שאנחנו רואים את האירועים מבעד לנקודות מבטם של המארחים, במקרה הזה מייב, הפעם "ווסטוורלד" גילתה לנו שאנחנו לא בעולם האמיתי רק כאשר הגיבורה הבינה את זה. כשסייזמור נתקע פתאום לנגד עיניה, פסים שחורים ירדו מלמעלה ועלו מלמטה ושינו את רזולוציית המסך.
האם הכור בכלל קיים בשלב הזה? בסוף העונה השנייה ראינו אותו חרב בעתיד הרחוק, כשוויליאם נכנס אליו כמארח ופגש שם מארחת בדמות בתו. אבל אנחנו לא יודעים מה מצבו ב"הווה", אחרי שדולורס הציפה את המקום ואז הצוות ניקז אותו. האם הכל אבד? כרגע, בלי שתדע בכלל מה דולורס עשתה, מייב מופתעת לגלות כי הכור עדיין עומד על תלו. "את באמת חושבת שהם יפרקו אותו בלי בדיקת נאותות?", השיב לה סייזמור. האם ייתכן שהוא עדיין קיים? אחרת איך ייצרו את דמותו של סייזמור (כמו גם עובדים אחרים כפליקס וסילבסטר) בדקדוק כזה? אמנם לא נאמן למציאות במאה אחוזים, אך עדיין קרוב מספיק כדי לשטות במייב ובנו לאורך זמן.
שאלות גדולות יותר: בניגוד לעריסה ולכור, ההדמיה שראינו הפעם לא הופעלה מווסטוורלד או מאחד הפארקים האחרים, אלא מהעולם האמיתי. אלא אם כן אנחנו שוב חוזים באירועים המתרחשים בזמנים שונים, ברנרד וסטאבס גילו את גופה של מייב במקפיא ב"מסא" כשהפנינה שלה לא בתוכו, במקביל לכך שהיא עצמה התחילה לשטות בהדמיה. אז איך בדיוק הגיע כל המידע הזה שאיפשר לבנות את ההדמיה מחוץ לפארק? ואיך גופה של מייב נוצר מחדש על ידי אדם שעל פניו אין לו קשר ל"דלוס", אלא למעשה נראה כמתחרה גדול שלה?
גם לקשר כזה היה רמז בפרק הקודם: כאשר ליאם נפגש בעל כורחו עם מרטל (פום קלמנטיף, "שומרי הגלקסיה 2") העובדת של סראק, היא בישרה לו כי מישהו חדר למערכת מבפנים. קרי: אחד מאנשיו (דולורס היא כמובן הניחוש הכי מתקבל על הדעת). ליאם התעצבן ואמר כי עדיף שסראק יתעסק בעניינים חשובים יותר, "כמו מופע האימים של 'דלוס'".
"למה שזה יטריד אותנו בכלל?", גיחכה מרטל.
"תקראי לזה ניחוש פרוע", ענה ליאם.
כמתבקש ממישהו ששולט במערכת חיזוי ואסטרטגיה מוחלטת כמו "רחבעם", כוחו של סראק נראה מוחלט. אף שמייב מצליחה לפרוץ החוצה מההדמיה שבה נכלאה באמצעות רובוט חמוד - כבר למדנו שיש למארחים יתרון אדיר בעולם האמיתי בזכות יכולתם לשלוט על מערכות ממוחשבות - היא מוכנעת עד מהרה. את הפרק מייב מסיימת בשמלה לבנה, מביטה במראה, במין ניגוד לאימג' של דולורס עושה דבר דומה בשמלה שחורה בפרק הקודם. רגע אחרי כן היא יוצאת החוצה להתוודע אל הנבל של העונה, שבפרק הקודם רק שמענו את שמו: אנגרונד סראק (ונסן קאסל).
"על פי רוב, האנושות הייתה חבורה אומללה וקטנה של בריונים, מקרטעת מאסון אחד למשנהו", הוא אומר לה. "ההיסטוריה שלנו היא כמו מלמולים של מטורף. תוהו ובוהו. אבל שינינו את זה. לראשונה, יש להיסטוריה מחבר". סראק - עם הביטחון הגדול והשליו שלו, נטייתו להתפלסף, המסתורין האופף אותו, שליטתו במייב וניצוחו על העולם - מזכיר מאוד את הדמות הטובה ביותר בסדרה, שלמרבה הצער כבר איננה חלק ממנה: רוברט פורד (אנתוני הופקינס).
בנוסף, כשם שלפורד היה בתחילת הדרך שותף שמצא את מותו בנסיבות מפוקפקות, זה גם המקרה כאן. במשך עונה שלמה חשדנו שפורד היה אחראי למותו של ארנולד, רק כדי לגלות שהשותף המיוסר התאבד באמצעות דולורס. ליאם רמז בפרק הקודם שנסיבות מותו של אביו לא היו תמימות. "אם הייתי מספר לך הוא כבר היה יודע", הגיב לנסיונות של דולורס להשיג ממנו מידע על האדם האמיתי ששולט במערכת. "'רחבעם' היה מספר לו ואני כבר הייתי מת. בדיוק כמו אבא שלי".
דולורס לבסוף השיגה את שמו של סראק ממרטין קונלס, איש האבטחה הסקוטי של ליאם. כששאלה איך היא יכולה לאתר איש המסתורין, מרטין ענה לה שהיא לא צריכה - יש לו מערכת, הוא עצמו בוודאי מחפש את דולורס. "עד לאחרונה המערכת פעלה", מספר הפעם סראק למייב. "יצרנו עולם טוב יותר. ואז זה פסק… (בגלל) הגעתה של מישהי מאוד מסוכנת, מישהי שלא יכולנו לחזות".
בהתחלה סראק חשב שמייב היא הגורם, אבל טעה. זו דולורס. האם הוא באמת טעה? אפילו אם נצא מנקודת הנחה ש"רחבעם" חזה במדויק את מעשיו של פורד שהביאו לתקומת הרובוטים, העניין עם דולורס הוא שהיא אינה אנושית, כך שלמערכת כמו "רחבעם" לא הייתה שום אפשרות לצפות את צעדיה, ועדיין אין לה. היא סוכנת כאוס. אולם כך היא גם מייב. עד כמה שסראק שולט כרגע במייב, ועם מה שיאיים עליה באמצעותו, גם היא עודנה יצור שהמערכת שלו לא יודעת לפענח.
מפגש בין שתי המארחות משני צדי המתרס יהיה מסקרן כך או כך, אך העובדה ששתיהן בלתי צפויות הופכת את כל הסיפור למלהיב עוד יותר. בהתחשב בסצנה שחתמה את הפרק, ספק אם מייב לא תשמח להצטרף לדולורס בהינתן ההזדמנות. כמה שובר לב היה לראות אותה משותקת כך, ואיזה משחק נפלא של טנדי ניוטון, מביעה בעיניה בלבד את האימה. שוב זה קורה לה, שוב היא נשלטת וחסרת אונים.
שיחותיי עם ברנרד
אנחנו לא לגמרי יודעים למה סראק מחפש את גן העדן של המארחים. משתמע שהוא עשה זאת כדי שיהיה לו קלף מיקוח מול מייב, אבל ייתכן שיש לו תכלית אחרת. כך או כך, מייב לא יודעת להיכן דולורס שלחה את המידע, ולמעשה כלל לא ידעה שעשתה זאת עד שראתה את הדם על רצפת הכור - המקום שבו ברנרד ירה בדולורס (ואז דולורס בגופה של הייל ירתה בברנרד). דולורס כמובן לעולם לא תחשוף זאת, אולם האם ייתכן שמלבדה גם ברנרד יודע את הסוד ועלול לפתוח את הפה? אחרי הכל המטרה שלו ושל סראק בפרק הזה זהה - להיעזר במייב כדי לעצור את דולורס.
המארח המבולבל שם את פעמיו אל המקום שכולם נטשו בחיפושו אחר מייב כדי להיעזר בה ויוצא להרפתקה מבדרת בעצמו. השידוך בינו לבין סטאבס, עוד אדם אמיתי שהתגלה כמארח בטוויסט מעייף של סוף העונה השנייה, מענג ומלא פוטנציאל. בתוך כך אנחנו מגלים שלנוכח הטבח, ועל אף שכל המארחים נוטרלו לפני חודשים, בסוף העונה השנייה, הפארקים עדיין סגורים. זאת כנראה גם הסיבה שברנרד יכול היה לחדור למקום בכזו קלות - כוח האדם מצומצם.
אחרי ביקור באסקלנטה, העיירה שממנה התחיל הכל, הוא מגיע אל הבית שבו חיה משפחתו המארחת של פורד. שם במרתף הרג ברנרד את תרזה בפקודתו של הזקן - כתם הדם שלה עדיין על הקיר. הוא מתקדם אל החדר האחורי, בו כבר ראינו בעבר את הגרסאות הקודמות של ברנרד. שם הוא גם מגלה את סטאבס הפצוע, שניסה לירות במרעום של עצמו ואגב כך לפוצץ יחד איתו את הצללים האלה של ברנרד. אלה ההוראות של פורד, הוא מסביר - לטשטש את עקבותיו של ברנרד כדי שיהיה לו סיכוי.
העניין הזה מעלה מספר תהיות. ראשית: איך לעזאזל מאבטח מיומן כמוהו מצליח לפספס את העורף של עצמו? שנית: איזה מין מרעום יש להם בדיוק? הדבר הזה נועד למנוע ממארחים לעזוב את מתחמי הפארק. אם ינסו, הנפץ יופעל והם יתפוצצו. אבל הדעת נותנת שזה לא יהיה פיצוץ גדול שיסכן את כל מי שבסביבתם, לא? רק כזה שיפגע בהם. מוזר שזה לכאורה לא ככה. שלישית: לא היה עדיף פשוט לשרוף את הראיות האלה ואז לנסות להתאבד? מכל מקום, בגרסה המשופרת שברנרד מכין לסטאבס המרעום איננו, מה שיאפשר לשניים בהמשך לעזוב את המקום בבטחה.
עוד לפני שזה קורה, כאשר ברנרד מתחבר למערכות וסורק את עצמו, ישנו בשבריר שנייה רמז לכך שסראק עשוי למצוא את מבוקשו בראשו של המארח. כזכור, על פניו זהו לא בדיוק אותו ברנרד של שתי העונות הקודמות. הברנרד ההוא נשאר בכור אחרי שדולורס, שהתחזתה להייל, ירתה בו. ברנרד הנוכחי הוא תוצר חדש שיצרה דולורס על אחד מהפנינים שלקחה איתה כשעזבה, בהתאם לזכרונות שלה ממנו. כעת, כשאנחנו רואים רסיסים מדעתו, מתברר שבכל זאת יש לו זכרונות של ברנרד שדולורס לא הייתה עדה להם בזמן אמת, וכן זכרונות של ארנולד האמיתי (מה שהיה גם בגרסתו הקודמת של ברנרד).
בין אלה שאנו נחשפים אליהם: ארנולד מתהלך במסדרונות "מסא", ארנולד מקים לראשונה את דולורס, רק חלקה העליון אנושי והשאר מכני. מאירועי העונה הקודמת ברנרד נזכר ברגע אלים שלו - הוא מוחץ ברגלו את ראשו של אדם על הקרקע. בנוסף הוא רואה את דולורס בגופה של הייל מגלה את גופי הברנרדים הקודמים, מאוחר יותר יורה בו, דולורס בגופה האמיתי מעלעלת ב"ספר" של ליאם דמפסי בסימולציה של הכור, דולורס שוברת את לוח הבקרה של הכור ומשנה את נקודות הציון של גן העדן של האנדרואידים.
האחרון הוא רגע שאולי ראוי לציון, בפרט בהתחשב בכך שאנחנו רואים פלאשבק של המכשירים זזים בחוץ ומשדרים אל הלוויין - לא ברנרד ולא דולורס היו שם כדי לראות את זה. האם ברנרד הצליח לקלוט את הקואורדינטות שדולורס הקישה? אם היא מצליחה ליצור אותו מחדש עם כל המידע העצום הזה, אולי זה פרט נוסף שמסתתר שם.
מה שמת לא ימות עוד
באחד מהרגעים המלבבים בפרק, במהלך שיטוטיהם של ברנרד וסטאבס נחשף בפנינו פארק מספר 4, ובסך הכל החמישי מתוך הששה: פארק "משחקי הכס"? ימי הביניים? מצד אחד העיצובים השונים נראים כלליים ולא ספציפיים ליצירה של ג'ורג' ר"ר מרטין ולסדרה שנולדה ממנה. מצד שני, ובכן, כמדומני בימי הביניים האמיתיים לא היו דרקונים.
את שני הטכנאים שמחכים לדעת מה יעלה בגורל המשרה שלהם גילמו שני האנשים שבין מועד הצילומים ועד היום הפכו לשנואי האינטרנט, דיוויד בניוף ודן ווייס, יוצרי "משחקי הכס". איתם בחדר השקוף ישב איכשהו דרוגון, הדרקון עצום הממדים של דאינריס. איך הוא נכנס לשם בכלל? לא משנה, אבל הוא עתיד לצאת משם בחלקים. אחד הטכנאים, מסור חשמלי בידיו, אומר לחברו שהוא מצא לו קונה - חברת סטארט-אפ מקוסטה ריקה. זוהי קריצה ל"פארק היורה", יצירה נוספת של מייקל קרייטון, שעל הסרט שלו מבוססת כמובן "ווסטוורלד". מובן למה פארק של דינוזאורים ימצא שימוש בחלקים של דרקון, ומובן למה בניוף ו-וייס ישחטו את הדרקון כמו ששחטו את "משחקי הכס". סימבוליזם במיטבו.
העונה השלישית של "ווסטוורלד" משודרת בימי שני ב-HOT, yes וסלקום tv.