ספוילר "ווסטוורלד" עונה 3 פרק 5
"זה יעזור לראש שלך להיות יותר פתוח. קוראים לזה 'ז'אנר'. הכלאת פסיכודרמה-דיגיטלית… שולחת אותך לתקופת הסרט האילם ובחזרה"
(פני, ידידתו של ליאם דמפסי ג'וניור, נותנת לו את הסם החדש, "ווסטוורלד" 3 פרק 4)
בעונה שמלאה בהשוואות והשתקפויות, שלושה פרקים לפני סוף העונה "ווסטוורלד" מתכתבת עם הפרק המקביל מהעונה הראשונה. דולורס, וויליאם הצעיר ולורנס יצאו אז להרפתקאות בטריטוריה של אומת הרפאים. הרכבת שבה נסעו נעצרה על ידי הקונפדרדוס, והשלושה פוצצו גופה מלאה בניטרוגליצרין כדי להסיח את דעתם של החיילים ולברוח על סוסיהם. מרדפים, פיצוצים, פורעי חוק, רומנטיקה - כל זה היה לנו גם הפעם. האופנוע של דולורס - תהא מנוחתו עדן - היה הד לסוס שלה מפעם. בעבר המעללים האלה היו חסרי פואנטה, נועדו פשוט להציג בפנינו את ההרפתקאות והדמויות של ווסטוורלד במלוא תפארתן (כזכור, אלה היו רק משחקים נטולי השלכות). לעומת זאת במקרה הזה, כחלק מעונה קצרה ובהכרח הדוקה יותר, האקשן היה גם מרהיב וגם תכליתי.
"ווסטוורלד" מעצם היותה היא שילוב של ז'אנרים, ספציפית מדע בדיוני ומערבונים. כנראה נולן את ג'וי, יוצרי הסדרה, התגעגעו למיזוג הזה, שנעדר לחלוטין מאז שהסיפור עזב את הפארקים לטובת העולם העתידני האמיתי. אז סרט אילם לא היה, אבל זה מתחיל בפילם נואר בשחור לבן, ממשיך עם "דהרת הוולקירות" של ואגנר כמו ב"אפוקליפסה עכשיו", עובר אל נעימת הסרט "סיפור אהבה" כאשר כיילב מביט בדולורס בערגה, הלאה בנסיעת הרכבת הבוהקת של החבורה כשברקע "Nightclubbing" של איגי פופ - כלומר טריפ מן השורה כמו ב"טריינספוטינג". לבסוף, בשלב החמישי והאחרון כשהם על החוף, מתנגנת הנעימה "Dies Irae", כלומר יום הזעם, הפותחת את "הניצוץ" של סטנלי קובריק. בין לבין, ביציאה מהרכבת, מתנגן עיבוד של מלחין הסדרה רמין ג'וואדי ל-"Space Oddity" של דיוויד בואי.
מה הרווחנו מכל הז'אנרים האלה? מה כיילב ואנחנו למדנו? מלבד פעירות עיניים ורגעים של ניתוק, לאורך כל הזמן הזה הוא גם ככה הצליח לתפקד כמו החייל המיומן שהוא, כך שלא הייתה לכך שום השפעה עלילתית. והשלב החמישי הזה, המציאות - זה אמור להיות פאנץ' מרשים או משהו? כי מן הסתם זה מה שקורה בסופו של כל טריפ, חוזרים אל הקרקע.
על הקרקע הזאת דולורס חושפת בפני כלל האנושות את מה שאינסייט עושה, מציתה בכך מרד כלל עולמי. אף זה לא בדיוק נעשה עם הברקות יוצאות דופן. חבריו של כיילב, אש וגיגלס (לינה וויית' ומרשון לינץ'), היו הדוגמה הגדולה לכך. האחת מגוננת על אח והאחר יימצא מת בתעלה, במקרה הטוב. כל ההשתלשלות הזו נעדרת תחכום ואפילו מגוחכת. האנרכיה מיד משתוללת ברחוב הייתה גם היא מעט אובר דה טופ. בן רגע האספסוף יוצא לרחוב כדי לשבור חלונות ראווה, להצית שריפות וללכת מכות? אין לפני כן איזה יום או יומיים כדי לעכל את המשמעות של הדבר הזה בכלל, שלא לדבר על האמיתות שלו?
גם שאר הפרק רחוק מלהדהים, ובעיקר מספק תשובות ארכניות לדברים שאת רובם ידענו: סראק הקים את אינסייט כדי לשלוט באנושות ולמנוע ממנה להרוס את עצמה. הוא עשה זאת בעזרת ליאם דמפסי האב, שניהם התעשרו עד לאין שיעור, ולבסוף סראק הרג את דמפסי כדי שלא יעמוד בדרכו. הפרק כמובן חשף פרטים נוספים, אבל עשה זאת תוך שהוא מציג המחזה גדולה ומיותרת לדברים שהיו ברורים כבר קודם לכן. כשם שמעולם לא ראינו בפרוטרוט את פורד וארנולד מקימים את ווסטוורלד אלא הסתפקנו בדקות בודדות על פני עונה שלמה, כך אפשר היה לעשות גם הפעם.
הפרטים החדשים הכי משמעותיים שנחשפו במסגרת הזו הם אלה:
1. מישהו מבין החריגים שהמערכת מסמנת אמור להביא לסוף העולם.
2. המערכת דואגת להיפטר מהחריגים האלה, חולי הנפש, המועדים לפורענות - גישה נאצית למדי.
3. "אחרי שנחשפנו, לקחנו שנינו תרופות נגד קרינה כדי לעצור את ההתמוטטות הגנטית שלנו", סיפר סראק לדמפסי האב. "אז הבנתי שניתן לערוך בני אדם".
וזה מה שמוביל אל הדבר שבכל זאת עורר סקרנות בפרק - כיילב. על פניו הטריפ שלו נראה סתמי, אלא שב"ווסטוורלד" נדירים המקרים שאין משמעויות לבחירות. הסרטים והז'אנרים שכיילב חווה בוודאי אומרים עליו משהו. בריאיון ל"ביזנס אינסיידר" סיפר ג'ונתן נולן על הבחירות לז'אנרים אבל לא הרחיב בפרשנויות לגביהן, אז נעשה את זה אנחנו. המוזיקה בשלב הפילם נואר היא נעימה מקורית של מלחין הסדרה, רמין ג'וואדי, בהשראת שני סרטים ספציפיים מהגדולים בסוגה: "סיפור מהעבר" ו"ורטיגו", שניהם, כמיטב המסורת, כוללים בלונדיניות מפתות שמתבררות כבוגדניות. "אפוקליפסה עכשיו" עוקבת אחר חייל שנכנס אל לב המאפליה במלחמת וייטנאם. "סיפור אהבה" מסתיים בטרגדיה. ב"טריינספוטינג" הגיבור הנרקומן מצהיר כבר בתחילת הסרט שבחר לא לבחור בחיים, לבדל את עצמו מהעדר שעובד בין תשע לחמש. "הניצוץ" עוקב אחר אדם שהולך ומשתגע עד שהוא הופך מסוכן אפילו לאנשים הקרובים לו ביותר.
החדשות על היכולת "לערוך" בני אדם עשויות להסביר הרבה על כיילב, החייל לשעבר שנורה בעבר בראשו ושרד כדי לספר על זה. הבחור שאמו שוב ושוב לא מזהה אותו. ראינו הרבה שברירי זיכרון שלו מהמלחמה, עם פעולה בכובעי גרב וחברו המת פרנסיס, והפעם שוב עם אדם זר שכיסוי בד על ראשו. כאשר ראשו חשוף, מתברר שמדובר בשחקן אנריקו קולנטוני, שמוכר מסדרות כמו "ורוניקה מארס", "תהרוג אותי וזהו", וגם "מבוקש" - הסדרה הקודמת של ג'ונתן נולן. עצם הליהוק שלו מרמז שכנראה מדובר ביותר מאשר רק פלאשבק גנרי על משימה מלחמתית עם חבר שמצא את מותו. כיילב, שאמו (האמיתית?) אכן עזבה אותו כשהיה ילד, שהשתבש בשל כך עד שהמערכת סימנה אותו כחריג ושלחה אותו למלחמה - האם גם נעשו עליו ניסויים גנטיים כדי לשנות בו דברים? זכרונות?
אנחנו יודעים שבפיו מותקן "עירוי" צבאי, מתקן יקר שבמסגרתו אפשר לשלוט דיגיטלית בכאב ובכלל בפעילויות של איברי הגוף. שני הבריונים שניסו לאתר את דולורס לפני מספר פרקים עינו אותו באמצעות המתקן הזה - כל שנדרש הוא טאבלט. אחרים שאין להם מערכת כזו שמותקנת בגופם נוטלים טבליות המופקות אף הן על ידי חברת אינסייט. כך עשה ג'רי, בעל המניות של דלוס מתחילת העונה, שלקח כמוסה וכיוון אותה לשש שעות של שקיעה רגועה, או הבחור בפרק הראשון שנטל משהו ניסיוני והתחרפן. עם שליטה כה כירורגית על פעולות מוחיות, מה מונע מאינסייט לשלוט בכיילב ובשכמותו באמצעות המתקן הזה? זו שליטה ברמה של ווסטוורלד במערך המארחים שלהם.
אצל כיילב, על כל פנים, המתקן לא מופעל. בפרק הראשון, בשיחה הטלפונית שלו עם דמותו הממוחשבת של פרנסיס, שאל אותו החבר אם חשב אי פעם להפעיל מחדש את השתל, "ללטש את הקצוות המחוספסים". כיילב ענה לו שאולי לאנשים מסוימים זה טוב, אבל מבחינתו, הקצוות המחוספסים הם הדבר היחיד שהוא נתלה בו. דומה מאוד למה שברנרד ודולורס אמרו בעבר על האובדנים שלהם: "הכאב הוא כל מה שנשאר לי מהם".
על פניו רחבעם לא מסוגלת לשלוט בכיילב אם השתל שלו כבוי. חוטפיו בפרק השלישי העירו בפירוש על כך שכיבה את העירוי, וכדי לענות אותו הפעילו את השתל מחדש, עד שדולורס הגיעה ולכיילב התאפשר לעצור את הכאב. אם כן, אולי כרגע רחבעם לא יכולה לשלוט בכיילב - מה שמסביר גם מדוע פרנסיס הדיגיטלי מנסה לשדל אותו להפעיל שוב את השתל - אך בעבר זה ללא ספק היה אפשרי. אולי כל או רוב הזכרונות של כיילב מהונדסים.
זה גם מסביר מדוע הוא רואה בדולורס משהו אמיתי. הוא אמר לה את זה אחרי שהראתה לו את הדו"ח והצפי של רחבעם לגביו - בניגוד לזכרונות, שעליהם לא ניתן לסמוך, הפירוט של המערכת מבוסס כנראה על המציאות. רחבעם מתייגת אותו כ"לא כשיר לקידום חברתי והתרבות" ומעריכה שנותרו לו בין 10 ל-12 שנים לפני שיתאבד. הציון החברתי שלו הוא 2.7. היא לא ממליצה לו להתחתן. לא מרשה לו להוליד ילדים. הציון התעסוקתי שלו הוא 3.6, כך שהוא מוגבל לעבודת כפיים עם מינימום אינטראקציות חברתיות. בקורות החיים שלו גם מופיעים אירועים משמעותיים: ביוני 2042 הוא סיים תיכון, חצי שנה אחרי כן התגייס לצבא, ב-2048 הגולגולת שלו נסדקה - כך שכנראה אכן ירו בראשו והוא שרד את זה - ושנה אחרי כן חברו פרנסיס מת, מה שמצית בכיילב הפרעה פוסט טראומטית ושנים של טיפולים פסיכולוגיים.
בפרק הזה יש רמזים עבים לכך שהגיבור החביב הזה בכל זאת אינו כפי שנראה, למרות כל המידע על אודותיו. בתחילת הלילה, אחרי השיטוטים שלהם ביחד, קצת לפני מותו, אומר לו דמפסי: "אתה אפילו לא יודע מי אתה. אתה הכי גרוע מכולם". למה הוא מתכוון בכך? קל לקפוץ לתיאוריות על תפקידו של כיילב בכליית האנושות, אבל ליאם לא אמור לראות את התחזיות המעודכנות לגביו. כיילב נתקל בדולורס במקרה, כך שהמערכת לא הייתה יכולה לחזות מלכתחילה מה יעשה בן האנוש עם ישות שמלכתחילה מהווה סטייה מהתחזית. גם דולורס, אגב, לא הייתה מודעת לקיומו של כיילב לפני פגישתם, אלא לאחר מכן ביקשה ממרטין קונלס, כלומר מעצמה בגופו של קונלס, לאתר פרטים לגביו. הפרט החשוב במיוחד כאן הוא שבאותה הזדמנות דולורס הורתה לקונלס למחוק את כל העקבות הדיגיטליות של כיילב, וייתכן כי זאת גם הסיבה שבפרק הנוכחי הוא נפקד מצדה של דולורס בתמונה שמוצגת בפני סראק, ובהתאם גם לא אמור להיות מעודכן בנתונים במשקפיו של ליאם. אז מה הופך את כיילב לגרוע מכל?
כמו כן, קצת לפני שהוא מזריק לו 'ז'אנר', ליאם דמפסי הבן מתריס בפני כיילב: "אתה חושב שאני הרגתי את החבר שלך?", באופן שממנו עולה כי יש כאן משהו שאנחנו לא יודעים. מאוחר יותר, לפני מותו של ליאם, הוא מטיח בכיילב שוב ושוב: "אתה עשית את זה". כיילב בתגובה מקשר בין האדם שלפניו לבין זכרונותיו מפרנסיס. האם בעצם כיילב עצמו אחראי למות חברו?
תעלומה נוספת שהעונה הזו מלבה היא תפקידו של ברנרד בכל זה. כבר שיערנו שאולי החשיבות שלו טמונה בהיותו התכה של דמות מארח ובן אנוש, ברנרד וארנולד. הפנינה של המארחים היא בדרך כלל כסופה. הפנינה של בני האדם, במסגרת הניסויים הכושלים להעתיק תודעה אנושית לגוף אנדרואידי, היא אדומה. זו של ברנרד היא שילוב כסוף ואדום. האם זו הסיבה לחשיבותו? מין סמן לעתידה של האנושות?
לפני מותו קונלס-דולורס מגיש לברנרד טאבלט שבו ניתן לראות את מרכז החינוך-מחדש "מסע פנימי", אותו אחד שבו אושפז וויליאם, ודומה לזה שאחיו של סראק שהה בו בעבר. מה דולורס מתכננת? האם המשימה הבאה של ברנרד (וסטאבסו פנצ'ו) אמורה להיות ניסיון למלט את וויליאם מכלאו? בהתחשב באופן שבו חולי נפש מסומנים על ידי סראק ורחבעם, כפי שגילינו בפרק הזה, אולי כל הסאגה איתו שראינו בפרק הקודם הייתה ניסיון של דולורס להמחיש לו מיד ראשונה את האופן שבו המערכת רודה בבני האדם? כזכור, וויליאם ניסה לאשפז את אשתו במכון גמילה. מי יודע אם גם זה לא אומר חינוך מחדש ועריכה על ידי רחבעם.
כך או כך, מסיבה כלשהי חשוב שדווקא ברנרד יהיה זה שייפגש עם וויליאם. קונלס מת, מה שאומר שנותרו רק ארבע דולורסיות. יש לנו גם מושג היכן הן. בלוס אנג'לס ובסאן פרנסיסקו היו דולורס המקורית, שרלוט וקונלס, ועל פי הדיווח של העוזר של סראק בפרק הנוכחי אנחנו יודעים היכן כנראה האחרות: ג'קרטה שבאינדונזיה (זהו מן הסתם מוסאשי, שהיה עד לאחרונה בסינגפור ונמלט עם אנשיו) וברלין, גרמניה - בדמות שאנחנו לא יודעים מי היא. ג'רי, בעל מניות דלוס שדולורס הרגה בפרק הראשון, הוא הגרמני היחידי שהכרנו, אבל אשתו ראתה את גופתו ואת דולורס, כך שהשבתו לחיים תהיה בעייתית. מעבר לכך, הזוג התגורר בכלל בסין. עדיין, האם אפשר שמדובר בשכפול שלו?
העונה השלישית של "ווסטוורלד" משודרת בימי שני ב-HOT, yes וסלקום tv.