בני ציפר: "מתנפלים על שרה נתניהו בלי סיבה, כמו שאנטישמים מתנפלים על יהודים"

יאיר לפיד ("גם הוא אומר לעצמו 'איזה כיף שנתניהו בשלטון'"), השמאל ("הוא זה שאשם שיש קיצוניות בימין"), שרה נתניהו ("כולם משקרים לגביה") ועמוס עוז ("מסתבר שהייתה לו בת כפוית טובה"): רגע לפני פתיחת פסטיבל המשוררים במטולה, מנהלו בני ציפר יורה לכל עבר. ריאיון

בני ציפר (צילום: באדיבות המצולמים, בני בכר)

"בני ציפר מחפש פרובוקציות, ויגיד הכול כדי לקבל תשומת לב" - את הדברים הללו אמר לא אויב ולא אדם זר אלא קרוב משפחה של העורך הספרותי הוותיק. כשאני מספר לציפר על הביקורת מצד אותו קרוב הוא מחייך: "תראה, אני מודה ומתוודה שאני אוהב תשומת לב, ובגלל זה בחרתי במקצוע שאני עובד בו. שנים הייתי עורך מוסף ספרותי, הייתי מוכר בברנז'ה אבל לא יותר מדי. הקפיצה שקרתה מאז שאני יותר כותב על עניינים אקטואליים ומביע את דעותיי הפוליטיות, הובילה אותי לגלות את האוצר הזה של להיות במרכז תשומת הלב. זה כיף. אני לא מתנצל על כך. אני לא רואה בזה רע. כמובן שאפשר לראות את זה לשלילה או לחיוב, אבל אני מודה ומתוודה - כן, אני רוצה ומחפש תשומת לב. מה גם שאני יודע שאני כבר לא בן 20, ויום אחד הרי זה יגמר. יום אחד אני אהיה כבר אלטע קאקר ואף אחד לא יזכור שהייתי קיים. עד אז, I`m making the most of it".

השאלה היא עד כמה הפרובוקציה באה על חשבון אמירת האמת מבחינתך.

"אני כמובן לא אגיד דברים שאני לא מאמין בהם. תראה, אני מרגיש שיש לי תפקיד בעולם הזה. כל השנים שהייתי בברנז'ה הספרותית ובשמאל חייתי עם אנשים שמאוד בטוחים בצדקתם. זאת אומרת, שאם תעיר אותם באמצע הלילה הם ידעו מה נכון להגיד באותו רגע. אני תמיד הרגשתי שאני לא יכול לסבול את הסוג הזה של האנשים. אני מעדיף להיות עם אנשים שטועים ולא עם אנשים שכל הזמן מדקלמים לך הדברים הנכונים. אז התפקיד שלי הוא על ידי הפרובוקציה לנסות לגרום לאנשים קצת להטיל ספק בצדקתם האבסולוטית".

הריאיון עם ציפר, עורך מדור "תרבות וספרות" של הארץ, מתקיים לקראת פסטיבל המשוררים במטולה שהוא מנהל (החל מהשנה בשיתוף עם שירי לב ארי), שפתיחתו מחרתיים (ראשון) נמצאת בסימן שאלה בגלל ההסלמה הביטחונית והמהומות. (עדכון, שישי, 10:16: בשל המצב הוחלט לדחות את הפסטיבל לחודש יוני). השיחה הטלפונית עמו התקיימה בשני בערב, ונקטעה באמצע על ידי אזעקה.

עולה חשש כבד שנתניהו, נאשם שעומד בראש ממשלת מעבר, מבעיר עכשיו את המדינה מסיבות פוליטיות - כדי למנוע ממשלת שינוי, ולהיחלץ ממשפטו.

"תמיד הדברים האלה חוזרים על עצמם. כשאנשים לא אוהבים מישהו הם ימצאו סיבות מתחת לאדמה כדי להטיל בו דופי. אותו דבר בדיוק נאמר על הקורונה, שהוא המציא את הקורונה כדי להיחלץ ממשפט ולהקים ממשלת אחדות. פוליטיקה זה לקחת מצבים שקיימים, לא שאתה גורם אותם, ולהוציא את המיטב מהם. אני חושב שבמקרה שלפנינו אין שום ספק שהאדם שיכול לעשות את המיטב זה הוא. אני בטוח במאה אחוז שבסתר לבם גם אנשי גוש השינוי ישנים יותר בשקט שלא הם עצמם צריכים לשאת באחריות ושיש מבוגר אחראי - נתניהו. בטוח שלפיד אומר לעצמו, איזה כיף שעכשיו נתניהו בשלטון והאחריות היא עליו. הוא בסך הכל אדם מאוד שקול".

עוד בוואלה!

טילים באוויר, מהומות ברחובות, ופירומנים באולפן נהנים מכל רגע

לכתבה המלאה
בני ציפר ואשת ראש הממשלה שרה נתניהו (צילום: באדיבות המצולמים)

תרשה לי לחלוק עליך. נתניהו יכול היה להוריד את הלהבות והוא לא עשה את זה, בין השאר כשאפשר לשותפיו הכהניסטים לשפוך דלק למדורה. בן גביר אמר לביבי, על פי פרסומים, שמלחמה תמנע ממשלת שינוי. יש שסבורים שזוהי "מלחמת שלום נתניהו".

"זו שמועה שמופצת במרץ שהוא כאילו מעודד את הקיצוניים לשפוך שמן למדורה. אין מישהו יותר מנתניהו שמנסה כמה שיותר להוריד את הלהבות. הוא אמר שיש משטרה ואנחנו מבקשים שאנשים לא יקחו את החוק לידיים, והכוונה לטיפוסים והקבוצות הקיצוניות שמבעירות את הלהבות ואיתמר בן גביר מעודד לבוא".

נתניהו הוא מי שאימץ בחום את בן גביר הכהניסט והפירומן, חתם איתו הסכם עודפים, הפציר בבוחריו לבחור בו, הכניס אותו לכנסת, ולא מנע את האש שהוא הצית.

"עובדה שפעם קודמת נתניהו עשה קואליציה עם גנץ. אני אומר לך מהיכרות אישית ואינטימית, אין דבר שהוא יותר סולד ממנו מאשר קיצוניות רדיקלית אלימה. בן גביר הוא לא יציר כפיו של נתניהו. בן גביר, על פי הניתוח שלי, זו תופעה שקיימת בגלל שיש שמאל ישראלי קיצוני שכל כך התרחק מהמרכז. מה שהפך פעם לשמאל השפוי הפך למאוד קיצוני, אין לך יותר שמאל שהוא לא קיצוני, ואז מה שקורה שבאופן טבעי ושקול נוצרת גם קיצוניות מימין. ותשמע, אתה מסתובב ברחוב ורואה שיש הרבה אנשים שאוהבים את נתניהו אבל מאוד מאוכזבים ממנו כי הוא לא מספיק קיצוני, ואלה האנשים שהלכו לבן גביר. השמאל הוא האשם בזה שיש קיצוניות בימין".

האיש והפפיון בני ציפר נולד לפני 68 שנה בתל אביב, בן למהנדס חשמל ורופאה שעלו מטורקיה. הוא בוגר תואר ראשון בספרות צרפתית בחוג לתרבות צרפת באוניברסיטת תל אביב. מאז שנת 1978 הוא עובד בהארץ, ומאז 1989 עורך המוסף הספרותי של העיתון. בחמש השנים האחרונות הוא מנהל אמנותי של פסטיבל המשוררים במטולה. הוא גם כתב ותרגם ספרים מצרפתית, בהם עסק בין השאר בתרבות העולים מטורקיה ובהומוסקסואליות בישראל המודרנית. ציפר נשוי ואב לשלושה. בנוסף, הוא אחד התומכים הגדולים בראש הממשלה בנימין נתניהו ואשתו שרה.

לאורך השנים, עלו מספר טענות נגדו הנוגעות ליחס לנשים. כך, למשל, לפני חמש שנים חשף כותב שורות אלה בוואלה שהסופרת גלית דהן-קרליבך שלחה לציפר במשך עשור מעל ל-20 טקסטים למוסף ספרות ותרבות בהארץ בעריכתו, וטענה שהוא דחה את כל פניותיה. עד שהיא החליטה לשלוח לו שיר שלה עם שם בדוי של גבר, ולראשונה נענתה בחיוב והשיר פורסם. "גלית דהן קרליבך אכן עשתה את התרגיל הזה", אומר כעת ציפר. "אני פרסמתי את השיר שלה ששלחה בשם בדוי של גבר, אבל היא כתבה את השיר בסגנון לגמרי אחר. זה היה שיר בפרוזה, מאוד מסקרן, ולכן פרסמתי אותו. היא באמת גרמה לי 'שוק תראפי'. קיבלתי את השוק הזה בגללה. אני מודה ומתוודה שטעיתי. הייתי צריך לתקן את דרכיי".

עוד בוואלה!

בני ציפר דחה עשרות יצירות של סופרת, עד ששלחה לו בשם בדוי של גבר

לכתבה המלאה
בני ציפר (צילום: ראובן קסטרו)

ועוד בעניין הנוגע ליחס לנשים. בעקבות פרשת אייל גולן כתבת טור בהארץ שבו הצדקת ניצול מיני של מעריצות צעירות על ידי אמנים. בעקבות זה הודיעו מאות משוררות ומשוררים שלא ישתתפו בפסטיבל מטולה כל עוד אתה מנהלו האמנותי, הקימו פסטיבל אלטרנטיבי ומוסף ספרות מקוון. יצוין כי בהמשך התנצלת וכתבת "מזועזע מעצמי, מפסיק לכתוב". איך אתה מסתכל על הסערה הזאת בפרספקטיבה של הזמן?

"זה קצת מזכיר לי מה שלפיד אמר החודש - 'כל אחד מאיתנו סוחב אחריו חמישה ציטוטים שהוא מתחרט עליהם'. כשלפיד אמר את זה, פתאום זה התלבש בדיוק על מה שאני אמרתי בנושא הזה. בזמן אמיתי, כשכל הסיפור התפוצץ, ירון לונדון צלצל אליי ואמר שהוא מבין שזו היתה פליטת פה, ואז הוא אמר לי אותו דבר, שכולנו סוחבים אחרינו איזשהו דבר כזה. ואין ברירה, בגלל שאנחנו בתקשורת, מדברים או כותבים, אז יוצא לנו מדי פעם דבר כזה".

ירון לונדון מבין משהו בנושא. כמות האמירות המביכות שלו בלתי נתפסת.

"אני למדתי מזה לקח - לקרוא פעמיים לפני שאתה שולח מאמרים לדפוס, ולחשוב פעמיים על מה שאתה כותב עקב הרגישויות שיש היום. גם כשאתה רוצה להביע איזושהי דעה מעניינת ומקורית לפעמים צריך לחשוב פעמיים. אל תהיה צודק, תהיה חכם".

בסוף מרץ פרסמה לילך וולך באתר "המקום הכי חם בגיהנום" תחקיר שהביא עדויות של עשרות נשים שטענו שיצחק לאור הטריד ותקף אותן מינית, כולל טענה לאונס אלים בביתו. בעקבות התחקיר הודיע מו"ל הארץ עמוס שוקן שלא ייתן ללאור עוד במה למאמריו בעיתונו. רבים חשו שהצעד של שוקן מבורך אך נעשה באיחור רב, שכן עדויות עליו פורסמו כבר שנים קודם.

"לאור זה סיפור קשה. אני באופן אישי חושב שצריך לעשות את ההפרדה בין האדם לבין היצירה שלו. אתה לא יכול לבטל את היצירה של האדם. מצד שני, זכותו של עורך עיתון להגיד - לא בבית ספרנו. אני לא צריך את הצרות האלה. זה לא שעמוס שוקן מחק את כל יצירותיו. הוא אמר אני לא יכול יותר. אני מבין את אלו שנפגעו. אני מבין את השיקול של שוקן. הוא צריך לנהל עיתון, ויש בו אנשים שנפגעו. מה שהשתנה זה האווירה הציבורית, דברים שהיו נסבלים פעם אינם נסבלים היום. לאורך השנים ידעתי שלאור הוא לא כליל השלמות. בתקופה שעליה מדובר כל האווירה בעיתונות, ובעיקר בדסק הלילה, הייתה מאוד פרועה. עורכי הלילה היו כל מיני טיפוסים שהיו באים עצבניים ומדברים בגסות. הגסות הייתה חלק מהעבודה, הייתי עד לכך שלאור דיבר בגסות לאנשים. אבל זו הייתה גסות נורמטיבית. לא הייתי עד להטרדות. אני מודה שרציתי הרבה פעמים להזמין את לאור לפסטיבל מטולה, ותמיד כשניסיתי הוועדה נעמדה על הרגליים האחוריות".

עוד בוואלה!

תאמר נפאר: "יהודים אומרים שחיינו בדו קיום. הם לא יודעים כלום על חיינו בלוד?"

לכתבה המלאה
בנימין נתניהו (צילום: ראובן קסטרו)

ומה דעתך על הסערה שפרצה לאחר שבתו של עמוס עוז טענה בספרה שהוציאה בפברואר כי אביה היכה, קילל והשפיל אותה?

"עמוס עוז היה בעיני אדם נורמטיבי וסופר גדול, והוא עדיין בעיני רוב הציבור סופר גדול ואדם גדול. אני לא הסכמתי עם הדעות הפוליטיות שלו אבל הוא היה סופר מכובד וגדול. הספר של גליה עוז לא השפיע כהוא זה על דמותו של עמוס עוז בעיני הציבור. זה לא דומה למקרים כמו יצחק לאור, משה איבגי ויהודה משי זהב. מישהי ניסתה לערער על דמותו. זה לא הצליח לה. אנשים הבינו שבנוסף לכל הצרות שלו גם הייתה לו בת כפויית טובה".

אתה תומך גדול בשירה מזרחית. מה הוביל לדעיכת קבוצת "ערספואטיקה", לאחר הזינוק המהדהד שלה לתודעה לפני כ-8 שנים, ולמרות שהייתה גל שירה מזרחית חדש, מעניין ומאוד מתוקשר?

"מה שקרה עם ערספואטיקה הוא כמו כל מה שקורה עם תנועה אוונגרדית עם מסר מהפכני וחדשני. הממסד תמיד ידאג לבלוע אותה ולמסמס אותה. זה מה שקרה. נתנו לשלומי חתוכה ולרועי חסן תכנית רדיו, את רועי הזמינו ללמד באוניברסיטה, מה שנקרא ממנעמי הממסד. כמובן, למה שיגידו לזה לא? באופן טבעי, ברגע שיש לך מסר כל כך מהפכני, ברגע שאתה לא חי את המהפכנות הזאת אז המסר הזה מאבד את האותנטיות שלו. אז לאט לאט הם התמסדו. כלומר, היום השירה של רועי חסן עדיין טובה אבל כבר אין בה את הסכין בין השיניים כמו שהיה קודם. ואותו דבר עם שלומי חתוכה, הוא אמנם פחות ממסדי אבל הוא איבד את החריפות הזאת שהייתה בהתחלה. ככה זה נותן מקום לגל חדש שיהיה עוד כמה שנים, מי יודע מה יהיה".

פסטיבל המשוררים במטולה יחל ביום ראשון (16 במאי) ויימשך שלושה ימים. אל בני ציפר מצטרפת השנה שירי לב ארי בניהול הפסטיבל, שכותרתו השנה היא "רגע אחד שקט בבקשה", כשם שירו של נתן זך לזכרו יוקדש אירוע הפתיחה. בנוסף, יכלול הפסטיבל מפגשים עם כלות וחתני פרס ישראל לספרות ושירה, הסתכלות מחודשת על יצירתם של ביאליק, יונה וולך, אבות ישורון וברנר, שירה עכשווית במרחב הערבי, מחוות לנורית זרחי וחדוה הרכבי ועוד, ריאיון עם איש התקשורת קובי מידן על תרגומיו ועוד. הפסטיבל הוא ממיזמי הדגל של בית הקונפדרציה בניהולו של אפי בניה. הכניסה לאירועי הפסטיבל ללא תשלום, בהרשמה מראש ובהתאם להנחיות התו הירוק. פרטים נוספים כאן.

"בת כפוית טובה". עמוס וגליה עוז (צילום: צילום מסך, ראובן קסטרו + חדשות 12)

המשורר וחתן פרס ישראל מאיר ויזלטיר הודיע בדרמטיות על פרישתו מהשתתפותו המתוכננת בפסטיבל המשוררים, ואמר כי "שיתוף פעולה עם בני ציפר מזיק לבריאות ולאמנות. איש הפפיון אינו יכול לפעול בשדה הספרות בלי שטיקים וטריקים".

"יש לי יחסים ארוכים עם מאיר ויזלטיר, שמתחילים עם בחירתי כעורך המוסף הספרותי של הארץ ב-89'. בעקבות זאת ויזלטיר כתב שצריך להפגין מול השערים של עיתון הארץ כדי לפטר את בני ציפר. לא הבנתי, מה עשיתי לך? מה אתה רוצה ממני? האיבה הזאת מצדו המשיכה והמשיכה. מכיוון שאני לא נכנס למריבות, תמיד פניתי אליו, הוא פרסם אצלי שירים, לא מזמן אפילו פרסם מחזור שירים, סיפורים, ופעם נתן התכתבות שלו עם יאיר הורביץ ויונה וולך. הבנתי שלא צריך יותר מדי לעצבן אותו, אז תמיד הייתי מאוד ענייני. עכשיו, כששירי לב ארי נכנסה לניהול של הפסטיבל השנה יחד איתי, היא אמרה 'בוא נכניס את ויזלטיר'. אמרתי לה 'תעשי את זה את, אם אני אעשה את זה הוא יעשה מזה צימעס'.

"הוא אמר שהוא רוצה להשתתף בטקס הפתיחה לקרוא שם שירים - אמרנו בסדר, הוא רצה פאנל נפרד - הזמנתי את פרופ' אריאל הירשפלד שידבר בשבחי שירתו, הכל היה כבר מאורגן. ופתאום, הופ, כמו שציפיתי שיקרה הוא ביטל. זו דרכו. הוא תלה את זה ב'שטיקים וטריקים' שלי, אבל לא היה במקרה הזה שום 'שטיקים וטריקים'. לא עשיתי כלום. יכול להיות שהוא ציפה שאני אצלצל אליו, אבל לא עשיתי את זה כדי לא להיכנס איתו לעימותים. מה אני יכול לעשות. כשהוא הסכים, אמרתי לשירי שזה טוב מדי מכדי להיות אמיתי, אני כבר מחכה לרגע שהוא יבטל. קצת מכעיס אותי שהוא ביטל בגללה, היא שנה ראשונה בניהול הפסטיבל וכנראה גם תהיה היורשת שלי אחר כך, למה אתה עושה את זה לה, כשאין לה איתך שום דבר רע? יש לך אחריות לקהל שבא עד מטולה לשמוע אותך, שוכר חדרים, ואחרי שזה מופיע בתוכנייה אתה מבטל?!".

עוד בוואלה!

"אבא שתה את הרעל ואני הרגשתי את הגוף שלי צורח"

לכתבה המלאה
מתחרט על הטור. אייל גולן (צילום: ניר פקין)

למה בעצם נזקקו למנהלת אמנותית נוספת לצדך? מה התרומה של שירי?

"אני תמיד אומר וגם אומרים עליי שאני כמו ביבי של הספרות, במובן זה שאני כאילו מחזיק במשרה ולא זז ממנה. אני עורך את המוסף הספרותי משנת 89'. כשנכנסתי לפסטיבל מטולה הייתי אמור לכהן שנתיים וזו השנה החמישית. צריך לחשוב על המשך, שיהיה איזון. פסטיבל מטולה הוא פסטיבל ציבורי. בשנים שעברו הייתה ועדה אמנותית שהיו בה נשים שאיזנו אותי. מכיוון שהכל נורא הצטמצם בגלל המצב, את אותו תפקיד ממלאת שירי לב ארי. היא גם אישה וגם רגישה לעניין הנשים. בנוסף, מעצם תפקידה בעולם הספרות ברדיו ובתרבות, היא מכירה משוררים שהרבה פעמים חומקים ממני. היא יותר מעורה בסצנת המשוררים החדשים".

באירוע הנעילה שלפסטיבל המשוררים יוענק פרס "אביב" על מפעל חיים למשורר והמתרגם אהרן שבתאי. "חיכינו במתח לראות אם אהרון שבתאי יקבל את פרס ישראל, ואחרי שהתברר ביום העצמאות שלא קיבל, החלטנו לתת לו את הפרס אצלנו. הייתה לי הרגשה, מהיכרות עמוקה עם המערכת, שהוא לא יקבל את פרס ישראל. כי היום יש נטיה לתת לנשים, כדי לפצות על כל השנים שלא נתנו פרסים לנשים. ולא רוצים לתת פרס למי שכתב שירה פורנוגרפית. אז החלטנו לתת לו פרס מפעל חיים לפני שיהיה מאוחר מדי. תמיד נותנים את הפרסים בתחום השירה והספרות מאוחר מדי, כשאנשים כבר לא יכולים להנות מזה בכלל. במקום לתת פרסים לאנשים כשהם בשיא שלהם, נותנים אותם לאנשים כשהם כבר בסוף שלהם. המקרה הכי טראגי ומגוחך היה אבות ישורון, שהיה כבר על ערש דוויי כשקיבל את פרס ישראל".

עוד בוואלה!

החדש של חוה אלברשטיין מלא בשיאי יופי ועצוב, עצוב נורא

לכתבה המלאה
"יש לך אחריות לקהל". מאיר ויזלטיר (צילום: באדיבות המשפחה, זהר פלדמן)

בפסטיבל השנה תקיימו בחירות לתואר המשוררת הלאומית של ישראל. מה שמזכיר שלפני שלוש שנים ערכתם בפסטיבל המשוררים בחירות לתואר המשורר הלאומי בהם זכה רוני סומק, דבר שעורר כעסים על עצם הבחירה במשורר לאומי. לא תספגו ביקורת גם הפעם? באמת יש צורך בתואר כמו המשוררת הלאומית?

"אחרי שרוני סומק נבחר, הוא אמר שהוא לא רוצה להיות המשורר הלאומי אלא המשורר החביב. זה היה אז הגימיק של הפסטיבל. לא עשיתי את זה סתם. במדינות מתוקנות כמו ארצות הברית ואנגליה יש דבר כזה שנקרא 'Poet laureate', מין סוג כזה של משורר לאומי או שר השירה. תפקיד המשורר הלאומי לתת קריאת כיוון והרגשה שיש היררכיות בעולם הספרות גם בעולם הפוסט מודרני שבו כאילו אין היררכיות. והוא המשורר האהוב והמודל, לא רק בגלל מה שהוא כתב אלא גם בגלל שהוא דמות חיובית. שירי לב ארי שנכנסה להנהלה אמרה בוא נעשה הפעם 'המשוררת הלאומית', וכך נתפוס שתי ציפורים במכה אחת - גם נשים אישה במרכז וגם נבחר משוררת לאומית".

ניסית לעניין את בני הזוג נתניהו לבוא לקרוא שירים בפסטיבל?

"האמת היא שרציתי מאוד לעשות פאנל על שירה של משוררי ארץ ישראל שאיכשהו נדחקו החוצה, משוררים שישבו בקיבוצים, במושבים, בגליל ובנגב ולא זכו לחשיפה כי הם היו אנשים צנועים, וביניהם אבא של שרה נתניהו, שהיה משורר ממש טוב. אני מכיר ממש מצוין את שירתו ואת המכתבים שכתב. הוא היה כותב כל מיני מכתבים לפרופסורים ושואל 'האם אני באמת משורר או לא משורר'. באיזשהו רגע אמרתי בוא נעשה כזה פאנל. העליתי אז את הרעיון בפני שרה, והיא אמרה בסדר, אבל מראש היא חשדה שזה לא יקרה, אמרה לי 'אל תשלה את עצמך, יקום כזה סקנדל'. ואז, מה אתה חושב שהייתה התגובה של אנשים שהיו בוועדה האמנותית? 'לא, אנשים יחרימו את זה, אנשים לא יבואו אם שרה תבוא'. יכול להיות שבצדק ואולי הקהל באמת היה מתעצבן אם שרה הייתה באה לקרוא שירים של אבא שלה. למרות ששמעתי אותה קוראת שירים של אבא שלה בצורה נפלאה. אולי יום אחד הפאנל הזה יקרה. אגב גם אבא של נתניהו כתב שירים בצעירותו".

אומרים על ראש הממשלה שהוא "איש ספר". אבל הוא קורא משהו חוץ מביוגרפיות?

"ביבי הוא אדם שקורא המון. הוא פחות קורא פרוזה ושירה, אבל הוא מאוד רגיש לשירה. באיזושהי הזדמנות אני קראתי לו שיר של המשורר היווני המודרני קוואפיס, הביאליק של יוון, והוא אמר לי 'וואו, בני, איזה שיר. איפה מצאת אותו?'. אמרתי לו, מה זאת אומרת איפה מצאתי, זה המקצוע שלי. הוא נורא התלהב, וכאילו הבין אותו בצורה נורא עמוקה. תראה, הוא איש תרבות בצורה שקשה להתחרות בו. אני מקנא ביכולת הקריאה שלו, כי אני לא מצליח לעמוד בקצב שלו".

בני ציפר (צילום: באדיבות המצולמים)

יעקב קדוש, ששימש במשך שנים כמנהל החברה שהייתה אחראית על הנקיון במעון ראש הממשלה, תובע את משרד ראש הממשלה בסכום של 300 אלף שקלים בטענה כי אולץ ליטול חלק בהתנהלות מושחתת במעון ראש הממשלה. הוא טוען כי שרה נתניהו התעמרה קשות בעובדות המעון, נהגה בגזענות כלפי עובדות, שתתה 2-3 בקבוקי יין ביום ונתקפת בהתקפי אמוק כלפי העובדות. לאחר זה ועדויות שליליות רבות נוספות על שרה, איך אתה מסוגל להעריץ אותה?

"הכל שקר וכזב. תחילת ההיכרות שלי עם שרה נתניהו היתה מזה שהאמנתי לסיפורים האלה, והלכתי באמת לבדוק את הדברים במו עיני. ואז נוצר הקשר. אני יכול להסביר את זה. אני קורא לתופעה הזאת שרה-פוביה. נטפלו אליה, נועצים בה את הציפורניים, ואז טופלים עליה את כל הדברים. אני אגיד לך למה אני מתחבר לזה כל כך. כי כל הילדות שלי ועד התיכון עברתי בדיוק את אותו תהליך שעברה שרה נתניהו. אתה לא עשית כלום ומשום מה לא באת טוב למישהו ונהפכת לקורבן שלו. ימצאו הכל כדי לטפול את כל הרע שבעולם עליך".

הטענה שלך שהיא לא עשתה כלום מקוממת. לאורך השנים נשמעו עוד טענות רבות על יחס שרה לעובדי משק הבית ומעון ראש הממשלה. בנוסף, בעדותו במשטרה של מי שהיה יועץ בני הזוג נתניהו, שעיה סגל ז"ל, הוא טען ש"שרה תובענית, משוגעת שצועקת וצורחת". אז לשיטתך, כל כך הרבה אנשים משקרים?

"כן. כולם משקרים. ברגע שמזהים שהדם של מישהו הוא הפקר, הם ישר יתנפלו. בני אדם הם כמו חיות ויש להם אינסטינקט של עדר. כמובן שאף אחד הוא לא מושלם. זה קצת דומה לאנטישמיות. הרי היהודים הם לא מושלמים. יש יהודים עם אף ארוך, יהודים עם אף קצר, יהודים עם פלטפוס או בלי פלטפוס. ומה זה אנטישמיות? שאתה מתנפל על איזשהו אדם ומחפש בו את כל החסרונות שרק אפשר למצוא, ואז אתה אומר - הנה, אתם רואים, מגיע לו שיהרגו אותו".

אתה באמת משווה בין הביקורות על שרה לאנטישמיות?

"זה בדיוק זה. כל כך הרבה דורות אומרים על היהודים שהם גנבים, לא ישרים ומכוערים, אז יש מי שחושב שאין עשן בלי אש, וכנראה שיש בזה משהו. זה בדיוק אותו טיעון. יש חברים נהדרים לשרה נתניהו, המון עובדים בלשכה, שמעריצים את האישה הזאת שכל כך נחמדה וטובה איתם, אבל הם לא הולכים לתקשורת".

מאוחר יותר מוסיף ציפר: "אבל שוב אני מדגיש שאני חושב שמתעללים בשרה במשך שנים בלי סיבה כמו שמתעללים ביהודים רק מפני שהם יהודים - לא בגלל שאני מחפש תשומת לב אלא בגלל שאני מאמין שזה נכון".

יום אחד, כשייגמר עידן נתניהו, מה יעשה מישהו כמוך, שנחשב ל"שופרו"?

"קודם כל, אני לא מאמין שנגמר עידן נתניהו. ונגיד שייגמר עידן נתניהו כראש ממשלה, סו? אני עדיין אחשוב שהוא אדם נהדר ואמשיך להסתכל עליו כעל דמות מופת. אני אצטער אם הוא לא יהיה ראש ממשלה, ואז אני אכתוב על זה שאני מצטער שהוא לא ראש ממשלה. אבל עדיין הוא יהיה בעיני דמות מופת. אני לא מעריץ אותו רק בגלל שהוא בשלטון".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully