"הופתעתי שלמרות ההצלחה הענקית של א-הא, חבריה לא שמחים להיות בלהקה"

מעציב לראות את חברי להקת א-הא בסרט התיעודי עליהם, שישודר ביס דוקו. הם לא רוצים לעבוד יחד, לא מסוגלים להיות באותו חדר זה עם זה, ולקלידן נגרמה מחלת לב מרוב לחץ. עם זאת, הסרט מבהיר שחברי הלהקה הם בעלי נפש אמנותית אמיתית. ריאיון עם הבמאי שליווה אותם ארבע שנים

29/10/2021
קטע מסרט הדוקו "א-הא: הסרט" ("a-ha: The Movie") בבימוי תומאס רובסהאם ואסלוג הולם (באדיבות yes דוקו)

בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, פנה הבמאי הנורווגי תומאס רובסהאם למאגנה פיורהולמן ("מאגס"), קלידן וגיטריסט להקת א-הא, בהצעה ליצור סרט תיעודי שיעקוב אחר הקלטות אלבום חדש של הלהקה האיקונית, המזוהה מאוד עם שנות השמונים. למרות העניין שגילה מאגס ברעיון, הוא דחה אותו וגילה לתומאס שהלהקה עומדת להתפרק בקרוב. וכך היה: ב-2010 שלושת חברי הלהקה נפרדו, בדיוק כמו שהיו גם לאורך ארבע שנים בשנות התשעים.

כעבור חצי עשור, לשמחת מעריצים רבים, א-הא התאחדה שוב ב-2015 ואף הוציאה אלבום קאמבק. שנה לאחר מכן החל תומאס לתעד את פעילותה באופן אינטנסיבי למשך ארבע שנים. בתחילת הסרט שואל תומאס את הלהקה אם יש סיכוי שיקליטו שירים חדשים. "לא", עונה לו מאגס בנחישות, "כי זה קן צרעות. בסוף בא לנו פשוט לכסח זה את זה". וכך, במקום לעקוב אחרי יצירת אלבום הוא יצר סרט על הלהקה, חבריה ומערכת היחסים המורכבת ביניהם.

התוצאה היא הדוקו היפהפה "א הא: הסרט", קופרודוקציה נורווגית גרמנית, שישודר ביום ראשון בשעה 22:00 ביס דוקו ויהיה זמין גם ביס ויאודי ובסטינג טיוי. הסרט ישודר בישראל פחות מחודשיים לאחר שיצא לאקרנים רשמית בנורווגיה, וקודם הוקרן בכמה פסטיבלים וזכה לביקורות נלהבות, ובצדק.

רצה הגורל או האלים הנורדים, ופחות משלושה שבועות לאחר שהסרט יצא לאקרנים, הודיעו חברי א-הא כי יוציא אלבום אולפן חדש בסתיו 2022, שייקרא "True North". הבמאי תומאס, שכאמור רצה לתעד את הלהקה מלכתחילה בעת יצירת אלבום חדש, ובמקום זה יצר סרט שעוסק בשאלה למה הם לא עושים את זה, חש החמצה מסוימת מעיתוי ההכרזה, כך הוא מודה בריאיון טלפוני מנורווגיה לוואלה! תרבות.

"בזמן שצילמנו, הייתי צריך להשלים עם זה שהם לא יצרו אלבום חדש. וכך הסרט הפך להיות יותר על למה הם לא עושים את זה, למה זה כל כך קשה לעבוד ביחד ולעשות מוזיקה חדשה, בעוד שהם כל כך טובים בזה וכל כך מצליחים. הסרט ניסה לתת כמה תשובות על הקשיים שהיו להם. עכשיו, אחרי שהעבודה על הסרט הסתיימה, הם עובדים על אלבום חדש".

עוד בוואלה!

"לפעמים נמאס לשיר את Take On Me": להקת א-הא בריאיון מיוחד באולפן וואלה! NEWS

לכתבה המלאה
להקת א-הא מתוך סרט הדוקו "א-הא: הסרט" ("A-ha: The Movie") בבימוי תומאס רובסהאם ואסלוג הולם(צילום: באדיבות yes דוקו)

התאכזבת מכך שהם הכריזו על אלבום חדש רק אחרי שהסרט שלך יצא? ואולי פספסת גם "Happy End" לסיפור שלך?

"זה טוב שהם יוציאו אלבום חדש, לפחות נקבל מוזיקה טובה, גם אם זה לא מתועד בסרט שלי. מובן שהתאכזבתי. ונכון, זה יכול היה להיות Happy End לסרט, כמובן הייתי רוצה בזה. כמובן הייתי רוצה גם לתעד את ההקלטות של האלבום החדש. אבל החזרות שלהם נמשכו זמן קצר, ואז הם הקליטו את זה בשני ימים בלבד, לאחר שכל השירים כבר נכתבו על ידי מאגס ופול (וואקטר-סאבוי, גיטריסט הלהקה, ש"ב). כך שזה אותו מצב כמו שהיה בעשרים השנה האחרונות - הם עובדים רק מעט ביחד. מה שהם עושים זה לבצע את השירים אחד של השני. הפעם, באלבום החדש, למרבה המזל הם באותו חדר. הייתי מאוד שמח להיות חלק מהפרויקט הזה אבל זה לא קרה. אני צריך פשוט להשלים עם זה. העניין הוא שבעוד שמורטן (הארקט, סולן הלהקה, ש"ב) ומאגס אוהבים מאוד להצטלם, פול התאכזב מכך שהסרט שלי לתחושתו נתן לשניים האחרים לדבר יותר מדי, למרות שכל מי שראה את הסרט אמר שיש איזון בין החלקים שכל אחד מהם מדבר".

הפעם השמש באמת זורחת מעל הטלוויזיה: לפני שבשנה הבאה יצוינו 40 שנה להקמת הלהקה, יצא הדוקו "א-הא: הסרט" שיצליח גם לגעת בלבם של מי שאינו אוהד אותם, וגם לגלות דברים חדשים למעריצים הנאמנים (ובהם כותב שורות אלה). זהו דוקו עוצמתי, מושקע וגם צובט בלב, כי הוא מציג שלושה אנשים שמתקשים מאוד לעבוד ביחד, לא רוצים ליצור במשותף ואפילו לא להיות באותו חדר אחד עם השני.

עם זאת, הדוקו גם מחדד עד כמה השלושה בעלי נפש אמיתית של אמנים, ונראה שהמניע העיקרי שלהם הוא האהבה למוזיקה, ולא רדיפת הכסף ולא התהילה. הוא אף ממחיש את המחיר הכבד ששילמו בדרך להפיכתם לענף הייצוא המצליח ביותר של נורווגיה, מה שהתבטא בין השאר במחלת לב שממנה סובל מאגס במשך שנים, על רקע הלחץ הכבד שנגרם לו בגלל הקריירה.

לאחר שעקב במשך ארבע שנים אחרי החתיכים מאוסלו, אומר תומאס כי "מה שהכי הפתיע אותי לגלות על א-הא זה שלמרות ההצלחה הכל כך גדולה שהייתה להם, הם עדיין מאוד לא שמחים להיות חברים בלהקה. כל אחד משלושתם מרגיש ששני האחרים לא מעריכים אותם כמו שהם היו אמורים, וכולם די חשים חוסר שביעות רצון בלהקה. זה הפתיע אותי".

הריאיון הבלעדי של שגיא בן נון עם להקת א-הא באולפן השקוף של וואלה! לפני הופעתם בארץ, יוני 2018

שגיא בן נון מראיין את חברי להקת א-הא, באולפן השקוף של וואלה! NEWS (צילום סטילס: ראובן קסטרו, עריכה: אביב ארגז)

לאורך לא מעט רגעים בסרט הלב נשבר מכך: למרות שנראה ששלושת חברי הלהקה מכבדים אחד את השני, מערכת היחסים ביניהם ממש אינה צלולה ויפה כמו קולו של מורטן, אלא טעונה, מורכבת ומתוחה למדי. כפי שמעיד הסולן בסרט, הלהקה אינה מתבססת על חברות ביניהם אלא רק על שיתוף פעולה מוזיקלי. הם לא נוסעים ביחד באותה מכונית להופעות ולא שוהים באותם חדרים מאחורי הקלעים לפניהן. גם בחזית המוזיקלית יש ויכוחים רבים ונוצרו לא פעם קרעים. כך למשל מאגס אומר שלא קיבל הרבה מהקרדיטים שהגיעו לו על השירים המוקדמים. "תמיד מזלזלים בתרומה שלי", הוא אומר באופן נוגע ללב.

"אני חושב שרוב הלהקות אינן מתבססות על חברות, ובגלל ההצלחה חברי הלהקה נשארים 'תקועים' אחד עם השני", אומר תומאס, "אני חושב שאם א-הא לא הייתה מצליחה, הם לא היו נפגשים שוב לעתים קרובות. אם אחרי שנפרדו בשנות התשעים לא היו מתאחדים שוב, אני חושב שהם היו נפגשים אולי רק פעם בחמש שנים להגיד שלום ולהביט אחורה על תהילת שנות השמונים. אבל בגלל שהם התאחדו ובגלל שיש להם את 'הילד' הזה, הלהקה, ילד שלא גדל אף פעם במובנים מסוימים, הם חייבים להמשיך בקשר.

"ויחד עם זאת, בדרך מוזרה יש איזושהי חברות ביניהם, גם אם הם לא התבססו עליה מההתחלה. אני חושב שאם משהו יקרה לאחד מהם, השניים האחרים יהיו שם בשבילו באופן מיידי. הם עובדים ביחד כל כך הרבה שנים, הם האנשים שהם מכירים הכי הרבה זמן, חוץ מהנשים של מאגס ופול. והם בעיקר מתווכחים על המוזיקה. כשהם לא יוצרים מוזיקה אלא מופיעים עם המוזיקה שלהם - הם יכולים להיות ידידותיים אחד לשני. אמנם כשהם בסיבוב הופעות הם יכולים להתמרמר על שירים שנשארו מחוץ לסטליסט אבל הם לא שונאים אחד את השני. פשוט קשה להם לעבוד ביחד, ליצור ביחד".

עוד בוואלה!

שמש נצחית בראש צלול: ההופעה של א-הא עירבבה בין התרגשות נוסטלגית, מלנכוליה והתרוממות רוח

לכתבה המלאה

תמונות נדירות של להקת א-הא מסרט הדוקו "א-הא: הסרט"

1/17באדיבות yes דוקו

לורן, אשתו של פול, אומרת בסרט: "כל החבר'ה האלה צריכים פסיכיאטר. כל אחד לחוד וכלהקה".

"אני יודע שאחד מחברי הלהקה הציע להם ללכת ביחד לפסיכולוג, וחבר אחר אמר לו: 'תשמור את הבעיות הפרטיות שלך לעצמך!'"

מדוע בסרט אתה מראיין את שלושת חברי הלהקה רק בנפרד ולא מראיין אותם אפילו פעם אחת ביחד?

"גם אם שלושתם היו רוצים להתראיין ביחד, בסרט כזה הייתי רוצה לראיין אותם בנפרד. כי אם הם יישבו באותו חדר הם אולי לא יגידו את אותם הדברים שהם יגידו כשהם מתראיינים בנפרד. בנוסף, כשאתה עורך את הסרט, זה מוזר שיש את השניים האחרים באותו פריים כל הזמן. חוץ מזה, הם לא רצו להתראיין ביחד. הם לא אוהבים לקיים ראיונות ביחד. קיוויתי שאם לא גרמתי להם ליצור מוזיקה ביחד, לפחות אגרום להם להתכנס לחדר אחד, למפגש של הלהקה. אבל הם לא באמת עושים מפגשים של הלהקה. היה ממש קשה לכנס אותם באותו חדר".

על אף שבמשך ארבע שנים לא הצליח הבמאי שעקב אחרי א-הא לכנס את השלושה לריאיון משותף באותו החדר, וואלה! תרבות הצליח לחולל את האירוע הלא שגרתי הזה בריאיון בלעדי של כותב שורות אלה עם מורטן, מאגס ופול, שנערך באולפן השקוף של וואלה! ביוני 2018, לפני הופעתם הראשונה בישראל.

בריאיון הם סיפרו בין השאר על החיבור העמוק שלהם לישראל ("כנוצרים אנחנו קשורים לאזור הזה"), על המחיר הכבד של הפרסום ("החיסרון בלהיות מפורסם הוא להיות מבודד מהחברה. זה מנתק אותך מקשרים חברתיים במידה רבה"), על דחיית מאמצי פעילי ה-BDS למנוע את בואם לארץ ("אנחנו לא מסכימים עם הדרך שלהם"), ועל ההסתייגות שלהם מקמפיין מי-טו ("יש לזה תופעות לוואי שהן לא טובות. זה יכול להבהיל גברים טובים מכל סוג של קשר טבעי, הגיוני ורגיש עם נשים"). בנוסף, הודו כי "לפעמים נמאס לשיר את 'Take On Me', ואז אנחנו מגלים את השיר מחדש".

עוד בוואלה!

סולן להקת א-הא לא נכנע ללחץ: "נופיע בישראל, אני לא מאמין בחרם תרבותי"

לכתבה המלאה
תומאס רובסהאם, במאי סרט הדוקו "א-הא: הסרט"(צילום: Birgit Solhaug, באדיבות yes דוקו)

ואם מדברים על להיטם הגדול ביותר, שבמעריב לנוער באייטיז תרגמו ל"נסי אותי", אז ב"א-הא: הסרט" יש שתי התכתבויות מרתקות איתו: אחת היא קטעי מחווה בסרט שצוירו בסגנון האנימציה של הקליפ פורץ הדרך של השיר (מה שתרם גם אמנותית וגם פתר לבמאי בעיה של מחסור בוויזואליה מתקופת הילדות של חברי הלהקה למשל). שני הוא התיאור המרתק של הגלגולים השונים שעבר השיר והגרסאות הרבות שהקדימו את הפיכתו ללהיט ענק, ומתברר במפתיע שאחת מהן כללה קריאת תרנגול (צפו בקטע מהפרק הזה בסרט - מעל).

"בהתחלה השיר נעשה בסגנון בריטי. פול לא היה מרוצה מזה, הוא הרגיש שהשיר מסחרי מדי. ואז, אם הסיפור נכון, מורטן שמע את השיר וזיהה את הפוטנציאל שלו. פול לא אהב את הפזמון המקורי. השיר שינה את שמו כחמש פעמים. אחרי שהם השמיעו את השיר לחברת תקליטים לא כולם חשבו שזה צריך להיות הסינגל הראשון של הלהקה. אבל הם המשיכו לעבוד עליו, השיר יצא, והפך למגה להיט. הקליפ נצפה על ידי מיליארדים והשיר ממשיך להופיע בסרטים ובספוטיפיי".

בצפייה בסרט, קשה שלא להתרשם מהנחישות הרבה של חברי א-הא בתחילת דרכם בשאיפתם להצליח בגדול. כבר בגיל 15, מאגס ופול אמרו לעיתון מקומי "אנחנו נהיה כוכבי פופ עולמיים, נורווגיה צפופה מדי". נאמר עליהם בסרט שבראשית דרכם לא היה להם פלאן בי מלבד להצליח. ועם זאת, הרעב והנחישות הזאת של תחילת הדרך כבר מזמן לא מאפיינים אותם.

"זה באמת היה מרשים, כי באותם ימים להגיד משהו כמו 'אנחנו נהיה כוכבי פופ עולמיים' - נשמע מאוד טיפשי, כי אף להקה נורווגית לא עשתה את זה קודם, אז למה שהם יעשו את זה? אז צחקו עליהם. אבל הם התעקשו במשך שנים, ולא ויתרו. וזה היה פנטסטי כי הם נתנו השראה לכל כך הרבה אחרים, לא רק למוזיקאים אלא לאנשים באופן כללי.

"היום נורווגיה כבר לא מקבלת התייחסות תרבותית של מדינת עולם שלישית. כמובן שחבל שהנחישות הזאת כבר לא קיימת אצלם כיום. כשהם היו צעירים הייתה להם את אותה מטרה, ולמרוץ שהם התווכחו כבר אז, המטרה הייתה ברורה לכל השלושה. עכשיו אני לא בטוח שכל השלושה מעוניינים בכלל שיהיה להם להיט חדש, למשל".

להקת א-הא באולפן וואלה! לפני הופעתם בארץ, 19 יוני 2018

1/8(צילם: ראובן קסטרו, ראיין: שגיא בן נון)(צילום: ראובן קסטרו)

תומאס אומר שאחת הבעיות בדרכה של א-הא לאורך השנים היא העדר מפיק משמעותי וטוב שמוסכם על כולם: "יום אחד פול אמר לי, אתה יודע, אנחנו אף פעם לא מצאנו את הג'ורג' מרטין שלנו. לביטלס היה את ג'ורג' מרטין, שכולם כיבדו אותו והוא אהב אותם וכל כך עזר ללהקה. אם א-הא היו מחפשים באמת, הם בטח היו מוצאים את המפיק שכולם מכבדים והיה הופך למעין חבר רביעי ודברים היו נראים אחרת. אבל הם מתקשים להסכים מי יהיה המפיק שלהם. הם היו יכולים לעבוד כמעט עם כל מפיק שהם היו רוצים, אפילו מפיק-על כמו מקס מרטין, שהיה מוביל אותם ללהיט בינלאומי חדש. אבל הם לא מצליחים להסכים על זהות המפיק. וכמו שהם אומרים בסרט, הם לא במיטבם בעבודה עם אנשים".

הסרט שלך זכה לשבחים רבים. אחת מהביקורת עליו הגדירה אותו כ"זרקור אמיתי על טרגדיה מפוארת". אתה מסכים להגדרה הזאת?

צוחק. "זאת הגדרה די טובה ונחמדה. זאת להקה מפוארת עם כל כך הרבה כישרון, אבל העובדה שהם לא מסוגלים להוציא את הטוב ביותר אחד מהשני ולעבוד ביחד - היא טרגדיה, כי המוזיקה בוודאי הייתה טובה יותר אם הם היו מצליחים לעבוד יותר ביחד. מורטן הבין את זה. אבל קשה להם, במיוחד למאגס ולפול, לעבוד ביחד. לכן זו טרגדיה".

היו דברים שחברי הלהקה ביקשו ממך לא להכניס לסרט? צנזרו אותך במשהו?

"לא. היה לי חוזה עם כל אחד מחברי הלהקה, ולא עם א-הא כלהקה. כל אחד מהם יכול היה כמובן לומר לי: 'לא התכוונתי להגיד את זה, אני לא רוצה שזה ייצא החוצה, כי כעסתי מדי' או 'השיער שלי לא נראה טוב באותו יום', ואני אכבד את זה ואוציא דברים החוצה, אבל אף אחד מהם לא ביקש לצנזר משהו ממה שהוא אמר. אם הם היו יכולים, אולי היו רוצים להוריד דברים שאחרים אמרו, אבל לא הייתה להם אפשרות לצנזר את האחרים. פול כעס בגלל מה שמורטן ומאגס אמרו עליו בסרט. בנוסף, כל אחד מהשלושה רצה שיראו אותו יותר".

עוד בוואלה!

דני סנדרסון ויתר על להיטי הענק, והתוצאה הייתה הופעה מושלמת

לכתבה המלאה
להקת א-הא בהופעה באמפי רעננה, 21 ביוני 2018(צילום: שלומי פינטו)

בראיונות בסרט, מורטן ומאגס מדברים איתך בנורווגית בעוד שפול מדבר איתך באנגלית. מה הסיבה לחוסר האחידות בשפתם?

"סיבה אחת לזה היא שפול עזב את נורווגיה בשנת 1982, ולמרות שיש לו בית באוסלו שהוא מגיע אליו בקיץ, אשתו וגם בנו הם אמריקנים, והוא מרגיש שבמידה מסוימת אנגלית הפכה להיות השפה הראשונה שלו. בנוסף, כמו שפול אומר בסרט, הוא לא אוהב כל כך להתראיין, ולכן באנגלית אולי קל לו יותר לעשות את זה. פול גם אמר 'אנחנו אף פעם לא היינו להקה נורווגית באמת, ואני חושב ששני האחרים צריכים גם לדבר באנגלית'. ולכן הסרט מדבר בשתי שפות, ואני חושב שזה גם מדגיש את ההבדלים בין השלושה".

בת הזוג של מורטן אומרת בסרט שחברי א-הא כבר לא רעבים ונחושים להצליח כמו בעבר, ועם זאת חושבת שהם עדיין לא יצרו את האלבום הכי טוב שלהם. אתה מסכים איתה? מאמין שעוד יהיו לא-הא להיטי ענק?

"אני גם חושב שהם יכולים ליצור אלבום ממש מעולה היום. אני מאמין שיש להם פוטנציאל להוציא להיט חדש. גם באלבום 'Analogue' שיצא ב-2005 וגם באלבום 'Foot of the Mountain' שיצא ב-2009 היו להיטים גדולים בגרמניה ובאנגליה. אם הם באמת ירצו בזה, ויצליחו להסכים על מפיק - זה יעזור להם - ואם הם יסכימו לעבוד קשה עם המפיק על הרבה שירים בעלי פוטנציאל להיות להיט גדול - זה יהיה אפשרי.

"ועם זאת, גם אם הם יפיקו את עצמם, בלי מפיק-על כמו מקס מרטין, יכול להיות להם אלבום אדיר. אבל פול חייב להסכים לזה שלמרות שהוא כותב שירים פנטסטי - הוא לא אמור לכתוב את כל עשרת השירים. הוא אמור לכתוב, נניח, חמישה שירים בעצמו, עוד שניים-שלושה עם מאגס, ומאגס צריך לכתוב עוד שניים שלושה שירים בעצמו. ומורטן צריך לקבל את השירים ולהציע רעיונות טובים, וצריך לאפשר לו לשיר את השיר כמו שהוא רוצה. ושוב, הם צריכים לעבוד ביחד. אולי כשהם יזדקנו הם יבינו שאם הם רוצים ליצור עוד מוזיקה נהדרת הם צריכים לעבוד יותר ביחד. אולי זה יקרה, מי יודע".

  • א-הא
  • מורטן הארקט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully