תלונה חדשה נגד משה איבגי: "אנס אותי לפני 36 שנה. הוא תפס אותי והיה אלים"

פרסום ראשון: בשבוע שעבר הגישה ש', אישה מצפון הארץ, תלונה למשטרה נגד השחקן משה איבגי בטענה כי אנס אותה לפני כ-36 שנה בביתה, כשגרה בתל אביב. האישה, כיום בת 70, הגישה את התלונה בתחנת זיכרון יעקב של המשטרה. היא חושפת לראשונה בפני וואלה! תרבות את מקרה האונס לכאורה שלטענתה עברה.

"זה קרה בשנת 1986", נזכרת ש'. "איבגי גר בבניין לידי בתל אביב, היתה לנו היכרות שטחית כי אחותי הכירה אותו ובתו דאנה הכירה את הבת שלי. הייתי קודם בבית שלו בסיטואציות חברתיות גם בגלל הבת שלו. הוא לא היה זר. דיברנו על הצגות וסרטים שהוא עושה אבל לא היה קשר חזק.

"לא היה בינינו שום דבר רומנטי, הוא לא משך אותי, לא היה לי שום עניין בו - לא מבחינה פיזית ולא מבחינה מנטלית. לא עלתה במחשבתי כל אפשרות של חיבור איתו. ולא היה שום שלב שבו אמרתי או רמזתי שאני מעוניינת בו. לא היה לי אפילו חלקיק מחשבה שדברים כאלה יכולים לקרות.

"יום אחד הוא הופיע בביתי בלי הודעה מוקדמת, דפק לי בדלת. אמר לי 'אני מחפש את הבת שלי, היא אצלך?'. אמרתי לו 'לא'. הוא כבר נכנס, סגר את הדלת. פתאום הוא קפץ עליי, והצמיד אותי לקיר. לא יכולתי לזוז סנטימטר. זה היה משהו איום ונורא. נלחמתי בו ופתאום הוא זרק אותי לספה ועלה עליי. פשוט הייתי בשוק. לא היתה תקשורת בכלל. הוא תפס לי את שתי הידיים. הוא ניצל את השנייה הזאת שהייתי בשוק והוא חדר לתוכי. הוא הצליח לעשות את זה משום שהייתי משותקת. לא הבנתי מה קורה כאן. אחרי זמן קצר, כשהבנתי מה קורה, פשוט סילקתי אותו בכוחות על אנושיים. זרקתי אותו מהדירה שלי וטרקתי את הדלת.

"הרגשתי את האלימות המאוד מזוקקת הזאת. זה היה פשוט מזעזע. אני כל כך נגעלתי. פתאום ראיתי אצלו שתי דמויות שונות לחלוטין. מצד אחד אדם שכולם מכבדים, שכולם סוגדים לו, שנמצא ברמה תרבותית במקום הכי גבוה. מצד שני התגלה לי אדם עלוב עם מנטליות ירודה שלא נתקלתי בה עד אז. הוא הפך פתאום את עורו ואנס אותי בצורה הזולה והבוטה ביותר. כשזה קרה אני פשוט לא האמנתי. הייתי בשוק לראות פתאום ישות שונה לגמרי ממה שהוא טרח לייצר".

"התנגדתי לו כל הזמן", היא מבהירה שוב. "הוא השתמש באלימות כל כך חזקה, שהייתי צריכה כאילו להילחם על החיים שלי, ורק ככה הצלחתי לסלק אותו. אבל זה היה ממש מלחמה. מפה אמרתי: עד כאן. פשוט סילקתי אותו בכוחות על, שלא ידעתי שחבויים בי כאלה כוחות, אבל סילקתי אותו. זה קרה בזבנג כזה. בבת אחת. הייתי צריכה להתעשת, וברגע שהתעשתתי פשוט סילקתי אותו. היו בו שתי דמויות שונות לגמרי. והוא הגיע למקום הכי נמוך שיכול להיות. ואני אומרת, איך זה יכול להיות? הוא יכול היה להשיג נשים בצורה תרבותית. למה הוא היה צריך לעשות את זה? כאילו יש פה איזו חולניות, מצב חולני מאוד מאוד קשה, וזה מה שמנהל אותו".

מדוע לא התלוננת עליו בזמן אמת?

"אמרתי לעצמי, למי אני אספר את זה? מי יאמין לי? הוא כל כך מפורסם, כל כך מהללים אותו. חשבו שהוא טלית שכולה תכלת. ידעתי שפשוט יסקלו אותי באבנים. לא סיפרתי לאף אחד כי אף אחד לא היה מאמין לי ורק אני הייתי יוצאת פגועה שבעתיים. וזה היה קטע קשה, לכלוא את זה בתוך עצמי, ואני לא יכולה להוציא את זה החוצה. הבנאדם הזה ממשיך לקבל מחיאות כפיים, ואני יודעת שיש שם אדם שראוי רק לביזיון. זה היה נורא. אם הוא לא היה מפורסם זה היה פחות כואב. זה שהוא היה מפורסם ומחובק על ידי כל החברה, על ידי האליטה התרבותית, זה היה הכי קשה. כי לא רק שבמשך שנים רבות הוא לא קיבל עונש - הוא המשיך והמשיך והמשיך, ולי לא היה מה לעשות. בתקופה ההיא גם לא יכולתי ללכת להתלונן במשטרה. לא היה קורה עם זה שום דבר. הייתי עוברת שם אונס שני והתיק היה נגנז בלא כלום.

"זה קרה לי לפני יותר משלושים שנה", מוסיפה ש'. "מי היה מאמין לי אז אם הייתי מתלוננת עליו. אחרי כך, כשהתחיל המשפט, אמרתי לעצמי: מי בכלל יתייחס למשהו שקרה לי לפני 30 שנה? הרי חל על זה חוק ההתיישנות. ואני משתגעת מהחוק הזה. הרי זה דבר שבחיים אי אפשר לשכוח, זו צלקת לכל החיים שפוגעת בנפש ובכל מערכות היחסים שלנו בעתיד. זה לא נשכח. זה כמו צלקת. חוק התיישנות על פגיעה זה החוק הכי אידיוטי והזוי שיש".

מה גרם לך להגיש תלונה למשטרה בשבוע שעבר ולהסכים לפרסם את העדות שלך בתקשורת?

"כששמעתי על פסק הדין המגוחך, שדן אותו רק ל-11 חודשים בכלא, ניסיתי לבלוע את העלבון ולהמשיך בחיי. אך אחרי בקשתו החצופה עכשיו לקיצור בעונשו - מה שיביא אותו חזרה לקדמת הבמה וגרוע יותר, יהפוך אותו לקורבן של הסיפור - לא יכולתי יותר לשתוק ופניתי למשטרה לספר את הפגיעה בי, שלא היתה סתם ליטוף או אמירה זולה כפי שרצה להציג את העניין. היחס הקל של בתי המשפט בפשעים מסוג זה מעודדת רבים מהפושעים לחזור לסורם. הגיע הזמן שיד החוק תכריע אותם ותביא סוף סוף רווחה לנפגעות".

במסגרת פרשת איבגי, שנחשפה בוואלה! תרבות בפברואר 2016, נחשפו טענות לעשרות הטרדות ותקיפות מיניות מצד השחקן, 12 מתוכן בוואלה! תרבות, וגם טענות לכמה מקרים בהם גרם השחקן לפיטורים מההפקה לנשים שעבדו איתו והדפו את תקיפתו המינית. זאת הפעם הראשונה שבה מתפרסמת טענה לאונס מצד איבגי. לאחר שהשחקן הורשע בעבירות של מעשים מגונים והטרדה מינית בשלוש נשים, בית משפט השלום בחיפה גזר עליו 11 חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי, והוא החל לרצות את עונשו בכלא חרמון ב-29 בספטמבר. באחרונה ביקש שחרור מוקדם, ובסוף החודש יעמוד בפני ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר. הוועדה תדון בשני סוגי שחרורים - שחרור מוקדם על התנהגות טובה המנקה שליש מעונש המאסר, ושחרור מינהלי בגלל צפיפות בבתי הכלא. אם הוועדה תחליט על קיצור מנהלי - הוא ישוחרר חצי שנה בלבד לאחר שנכלא. אם על ניכוי שליש - הוא ישוחרר לאחר שמונה חודשים.

"לא היו דברים מעולם. התזמון של הכתבה והתלונה מדבר בעד עצמו. ברור לנו שמדובר במהלך מתוכנן מראש כדי לפגוע במשה איבגי ובענייניו המשפטיים. אנחנו בטוחים שמי שצריך לקבל החלטה בעניינו יעשה כן על סמך מה שקיים ולא על סמך דברים מומצאים ומתוזמנים. לצערנו כל אדם שמתראיין כדי לקדם משהו בעניינו שמזכיר את שמו של משה איבגי במקום שיכתבו עליו כותבים על משה, והדבר מתועד בעשרות כתבות. הגיע העת לסיים את מסע הצייד נגדו. משה איבגי נותן את הדין על מעשיו כאחד האדם והנסיון הנואל הזה לטפול עליו אשמת אונס שלא היה ולא נברא בתזמון הזה לא יצלח".

נעמה שפירא, שהייתה אחת העדות המרכזיות בתחקיר שחשף את פרשת איבגי בוואלה! תרבות, אמרה לנו בתגובה: "אני לא מפקפקת באמיתות הסיפור. אני יודעת שמעשיו האיומים של איבגי כלפי נשים נעשו לאורך שנים ארוכות. רק מעט מהמקרים הגיעו לתקשורת ולמשטרה. מדובר באדם עם הפרעה קשה ומסוכנת ומפחידה אותי המחשבה שהוא ייצא לחופשי כשהוא לא מודה, לא מטפל ובעצם דבר לא השתנה".

ח"כ נעמה לזימי ("העבודה") מסרה: "העדות החדשה נגד איבגי היא עוד סיבה לשלול את שחרורו מהכלא. אדם שניצל את כוחו ומעמדו בשביל לפגוע ולתקוף נשים צריך לקבל את העונש המקסימלי. לא נתפס שבמדינת ישראל עברייני מין סדרתיים משתחררים אחרי פחות מחצי שנה, בעוד שהנשים הנפגעות עוברות טראומות ופגיעות שמלוות אותן כל החיים לצד הפגיעה בפרנסתן ועתידן. משה איבגי מראה כמה ה'חרטה' שלו רצינית וכבר ממהר להגיש בקשה לשחרור מוקדם. האיש שרמס חלומות וקריירות של נשים צריך לשלם על מעשיו כראוי, ללא הנחות".

אורית סוליציאנו. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מסרה: "התלונה החדשה נגד איבגי לא רק מצמררת, אלא מעידה על עומק והיקף הפגיעות שלו במשך כל כך הרבה שנים. התיאור של אונס אכזרי של שכנתו מראה שמדובר בעבריין מין פסיכופת, שבמשך שנים ארוכות פגע בנשים כה רבות, עד שהדעת אינה יכולה להכיל. קשה לעכל שאיבגי שילם עונש כה פעוט על מעשיו הנוראיים, על פגיעותיו הרבות.

"הדבר שעולה שוב ושוב מכל העדויות שהתגלו הוא החשש העמוק מהעובדה שלא יהיה מי שיאמין לסיפורים. המקרה של איבגי צריך להדליק נורת אזהרה עקב הפער בין הדמות הציבורית לבין האישיות האמיתית שלו, והפער בין הדמות המפורסמת לבין הדמות הפסיכופתית הוא בלתי ניתן לגישור, והעובדה שכן היו רבים שידעו ושתקו פשוט מכעיסה. הציפייה שלי מכל מנהלי מוסדות התרבות להפיק לקחים מפרשה קשה זו, ולדאוג לייצר סביבה מוגנת ובטוחה עבור כל שחקנית ושחקן וכל מי שעובד בתעשייה. והכי חשוב צריך להאמין ולא להפנות עורף למי שמתלוננים על פגיעות וניצול".