"פתאום אסי עזר שלף את האיבר. 'זה לא מגרה אותך?', הוא שאל. 'תנסה, מה אכפת לך'"

"ימים נוראים" הוא לא רק שם הסרט שבו כיכב השחקן יהודה נהרי והזניק אותו לתודעה אלא תיאור מדויק ועצוב לשניים מהימים הקשים ביותר שעבר בחייו: יום אחד בגיל 8 שבו לדבריו הותקף מינית על ידי בחור בן 18, ויום אחר לפני כעשור כשלטענתו הוטרד מינית על ידי איש הטלוויזיה והיוצר אסי עזר במהלך פגישה מקצועית בביתו של האחרון. נהרי התלונן במשטרה לפני שנה על ההטרדה הזו, אך המשטרה והפרקליטות סגרו אותו מפאת התיישנות. את הסיפור השני חושף עכשיו נהרי לראשונה. יהודה נהרי נשלח על ידי וואלה! לבדיקת פוליגרף, ונמצא 100 אחוז דובר אמת.

באמצע שנות העשרים לחייו הכיר את אסי עזר דרך חברים משותפים. "נתקלנו אחד בשני ברחוב בשינקין. אסי אמר לי, 'יש לי תפקיד להציע לך. אני רוצה לדבר איתך על זה'. משם ההיכרות התגלגלה לסמסים. הוא אמר לי 'אני כותב סדרה שהולכת להיות בקשת, 'להיות איתה', ובר רפאלי כנראה תשחק את התפקיד של הדוגמנית, ואני חושב עליך לתפקיד הראשי מולה'. עבור בחור ששיחק בסדרת נוער ולא מזמן סיים לימודי משחק, ופתאום לשחק בתפקיד כזה מול בר רפאלי - זה חלום".

צפו למעלה בווידאו עם עיקרי העדות של יהודה נהרי
לעדות המצולמת המלאה והמטלטלת - לחצו כאן

נהרי מספר שעזר הזמין אותו לדירתו כדי לדבר איתו על הסדרה "להיות איתה" ועל אפשרות ללהק אותו אליה. "הוא הזמין אותי לבית שלו ברחוב רש"י בתל אביב כדי לדבר איתי על התפקיד הראשי. זה הרגיש מאוד קוסם. זה היה לפנות ערב, עוד היה קצת אור. הגעתי לדירה, מאוד נרגש. כשנכנסים לבית, חלל הסלון פתוח לפניך, ממול יש ויטרינה גדולה, לפניה שתי כורסאות ולפני כן מצד ימין ספה גדולה עם שולחן סלון. התיישבנו בהתחלה על הכורסאות, אחד מול השני. הוא דיבר איתי על התפקיד, על הסדרה ועל מי הולכת לגלם את הדוגמנית. אז הוא הציע את התפקיד לבר רפאלי ואני כבר מתחיל לפנטז.

"באיזשהו שלב, אחרי 30-20 דקות בערך, הוא עבר לספה הגדולה והתיישב. הוא הזמין אותי להתקרב, אומר לי 'תשחרר לחץ, בוא תתקרב, הכול בסדר, בוא נדבר רגע, אני רוצה להכיר אותך'. באיזשהו שלב הוא פשוט התחיל קצת לגעת לעצמו באיבר המין, והוא אמר לי: 'תראה, אני מאוד נמשך אליך, תראה למה אתה גורם לי'. אני מסתכל ואני קצת המום. אמרתי לו: 'אני ממש לא מעוניין'. הוא אמר לי: 'מה, אתה לא נמשך? אתה לא רוצה?'. עניתי: 'ממש ממש לא'. באיזשהו שלב הוא התקרב אליי. כלומר, ישבתו מולו על ספה, הוא בצד אחד ואני בצד השני, רחוק. הוא התקרב אליי, הניח עליי את היד וניסה פשוט לשכנע אותי, 'בוא, תנסה, מה אכפת לך'. אמרתי לו 'לא, זה לא נעים לי, תתרחק בבקשה'. אפילו פתחתי את הלב וחשפתי את הפגיעה המינית שחוויתי בילדות, פגיעה שהדחקתי עד שנות העשרים לחיי.

"לא רק שאסי לא חמל עליי, הוא אפילו חשב שהוא יוכל לכופף אותי שוב ולא הרפה. קמתי והלכתי לכיוון המטבח, רציתי להביא לעצמי משהו לשתות, לברוח מהסיטואציה. הוא הלך אחרי, התקרב, נצמד אליי וכאילו ניסה לדבר קצת על דברים אחרים, להרגיע אותי ולהקליל, אבל אני רק ניסיתי לחמוק ממנו. חזרתי והתיישבתי על הספה, מכווץ וקפוא ממה שקורה, הוא נעמד מולי די קרוב. עדיין עמד לו. פתאום הוא הוציא את האיבר שלו ואמר 'תראה, מה, זה לא עושה לך את זה? זה לא מגרה אותך? לא בא לך?'. אמרתי לו 'לא, תתרחק'. הוא בא והתיישב, ואני עברתי שוב אל הצד השני של הספה. הוא המשיך לנסות, המשיך וחשף את האיבר שוב.

"אני ישבתי שם, בפגישה שאמורה להיות פגישה מקצועית, שבה אנחנו אמורים לדבר על תפקיד לסדרה שלו, ושאלתי את עצמי איך זה יכול להיות שאני נמצא עוד פעם בסיטואציה כזאת, שבה אני מרגיש חסר אונים. אני מרגיש כמו אותו ילד קטן בן 8 שהותקף מינית. שאלתי את עצמי מה יש בי שגורם לאנשים לעשות לי את זה. שאלתי את עצמי למה אני לא מעיף לו סטירה? למה אני לא לוקח את הרגליים שלי והולך משם? למה אני קפוא? משהו בתוכי רצה לגרום לו להרגיש בסדר עם כל זה. לא רציתי לשרוף את הסיטואציה, לא רציתי לשרוף אותו".

האם באיזשהו שלב בתקשורת שלכם הבעת רצון מפורש או נתת רמז ברור שאתה מעוניין במשהו רומנטי או מיני או אינטימי ביניכם?

"לא. שום דבר. אני מעולם לא נמשכתי לגברים. לא היה לי רצון כזה. אם גבר בא ומתקרב אליי או שאני רק מריח איזה אינטרס מיני מסוים זה סוגר אותי, זה מכווץ אותי, זה לא נעים לי. אין לי שום רצון כזה ואף פעם גם לא הצגתי איזה רצון או שאני מעוניין במשהו כזה שיקרה".

מה הרגשת כשבאת לפגישה שמבחינתך היא פגישה מקצועית שהגיעה לפתע למקומות אחרים לגמרי?

"הרגשתי מרומה ומנוצל. בתוך הסיטואציה שאלתי את עצמי 'רגע, אז זה מה שקורה?'. שמעתי כל מיני סיפורים על עולם הבידור, גם בארץ אבל בעיקר בחו"ל, שבמאים מרשים לעצמם לעשות כל מיני דברים, מציעים תפקידים כאלה ואחרים שהולכים לשנות לאנשים את הקריירה, ואני שאלתי את עצמי, 'רגע, אני צריך לעשות את זה? אני לא צריך לעשות את זה?!' ואני עונה לעצמי תוך כדי, 'מה פתאום. אני לא מוכן למכור את הגוף שלי בשביל שום תפקיד ובשביל אף אחד, בשום פנים ואופן לא'. זה העמיד אותי בסיטואציה נוראית ומצד שני לא רציתי לגרום לו להרגיש לא נעים. היה גם שלב שרציתי לצרוח 'מה אתה חושב שאתה עושה? למה נראה לך שאתה יכול לעשות כזה דבר?'".

לאורך כל הפגישה שלך איתו היה רגע אחד שבו שידרת לו שאתה מעוניין, באמירה או ברמיזה?

"לא. מה הוא שולף את הזין שלו מולי? אפילו אם הייתי נמשך לגברים, זה לא נותן לו לגיטימציה לשלוף את הזין שלו, להראות לי כמה הוא עומד, לשחק לעצמו עם הזין ולהגיד 'תראה מה אתה עושה לי'. אני לא עשיתי שום דבר, אני לא ניסיתי לשחק עם האש הזאת ולא ניסיתי לשדר לו איזשהו משהו. אולי הוא הרגיש שאם הוא ילחץ יותר או ידחק אותי לפינה, אולי הוא ישיג את מה שהוא רוצה. זה נראה לי סוג כזה של אנשים שאוהבים לקבל את מה שהם רוצים, ולא משנה באיזו דרך הם יקבלו אותם".

נהרי מספר שבאיזשהו שלב במהלך הערב הבין עזר שהוא לא עומד לקבל את מה שהוא רוצה. "באותו רגע הוא ניסה לעדן את הכול, לרכך את מה שקרה ולחזור לדבר על התפקיד. הוא אמר 'אני אזמין אותך לאודישן', ואני רק רציתי לברוח משם. באותה נקודה גם שאלתי את עצמי האם אני באמת אקבל אודישן או לא והאם אני באמת הולך לקבל את התפקיד הזה או לא. בסופו של דבר קיבלתי אודישן, הוא לא נכח בו ובסופו של דבר - כפי שניתן להבין - לא קיבלתי את התפקיד".

אנשים בטח ישאלו איך אחרי חוויה קשה כזאת יכולת ללכת לאודישן, כשאתה יודע שאם תתקבל אתה תצטרך לעבוד עם אותו אחד שלטענתך הטריד אותך?

"יש סיטואציות שאתה לא רוצה לזכור אותן ואתה שם אותן בתוך איזו מגירה צדדית ונועל. בסופו של דבר מאוד רציתי את התפקיד הזה, כי ידעתי שהוא יכול לשנות לי את הקריירה ולתת לי מקפצה אדירה. באותה תקופה רק יצאתי מבית ספר למשחק. עבורי לשחק בפריים טיים בסדרה כזו מדוברת - היה חלום. פשוט פעלתי, לא חשבתי יותר מדי. סגרתי את זה בתוך איזושהי מגירה. רק עכשיו אני מרשה לעצמי לפתוח".

ההטרדה שחווה נהרי לטענתו מאסי עזר הציפה בנהרי זיכרונות כואבים מפגיעה מינית שעבר בילדותו. "הייתי בן שמונה והיינו דתיים. באתי עם אבא שלי לבית הכנסת כמדי שבת בבוקר, אבל הייתי ילד היפראקטיבי שלא יכול לשבת יותר מדי, אז אמרתי לאבא שלי שאני יוצא החוצה. רציתי שנייה לנשום אוויר, לשחק עם הילדים בחוץ, אבל כשיצאתי הבנתי שאני לבד בחצר. ואז יצא מבית הכנסת הסמוך בחור שהיה גדול ממני בערך בעשר שנים. הוא הסתכל עליי ושאל, 'רוצה גלידה?'. אמרתי לו 'כן, בטח'. הוא הזמין אותי לבית של ההורים שלו, 50 מטר משם. הבית היה ריק כי כולם היו בבית הכנסת. נכנסתי בחשש הביתה, הוא הלך לכיוון המטבח, חזר בידיים ריקות. הוא סגר את הדלת, התיישב על הספה, הוריד את המכנסיים, קירב אותי ואמר לי 'תלקק'. עשיתי את זה כמה רגעים ובאיזשהו שלב הבנתי שמשהו לא בסדר. ביקשתי לעצור. הוא אמר לי 'לא, תמשיך, תמשיך, זה בסדר'. המשכתי עוד קצת ואז אמרתי לו 'די, אני רוצה ללכת'.

"הוא אמר לי 'בסדר' ויצאנו החוצה. שם הוא אמר 'טוב, נשים עכשיו עשרה שקלים לקופת צדקה בבית כנסת, וננדור נדר שלא נספר על זה לאיש יותר'. כילד דתי ששומע את המילה נדר, אני מבין שזה משהו שאסור להפר. קברתי את החוויה הזאת. אני זוכר שחזרתי הביתה להורים, ולא סיפרתי על זה לאיש כלום. אחרי החוויה הזאת משהו השתנה בי, נהייתי ילד מתבודד. רק אחרי הצבא, כשנכנסתי לבית ספר למשחק שבו נברתי בנשמתי, זה פתאום התפרץ לי בהתקף חרדה. בעקבותיו הלכתי למטפלת ושם דיברתי לראשונה על המקרה.

"גדלתי ונהייתי גבר אבל בתוך החוויה האישית שלי אני כאילו מסתכל על העולם כמו ילד קטן. גם בסיטואציה ההיא עם אסי עזר הרגשתי כמו ילד קטן, חסר אונים, שלא יכול לעשות כלום ואומר 'לא' באי נעימות. שאלתי את עצמי אולי משהו בצורה שאני אומר 'לא' גרם לו להרגיש שאם הוא ילחץ עוד קצת אז הוא יצליח. אחרי זה כעסתי על עצמי כי זה בדיוק מה שקורה לקורבנות תקיפה. הם מאשימים את עצמם ומתביישים שהם היו בתוך הסיטואציה הזו. כעסתי והאשמתי את עצמי, שאלתי מה אני עושה לא בסדר שגורם לאנשים כל הזמן לחצות את הגבול הזה. הביך אותי שבאמצע שנות העשרים שלי חזרתי להיות שוב פעם ילד קטן, קורבן".

בינואר 2021, כתשע שנים לאחר המקרה, הגיש נהרי תלונה במשטרת תל אביב נגד אסי עזר בטענה למעשה מגונה והטרדה מינית. לוואלה! תרבות נודע שהתיק נסגר מפאת התיישנות וכי בפרקליטות טלפנו ליהודה ומסרו לו כי הם מאמינים לגרסתו.

מה גרם לך להגיש תלונה במשטרה לאחר קרוב לעשר שנים? למה לא הגשת את התלונה בזמן אמת?

"מאוד קשה לעשות את הצעד הזה, ללכת להתלונן על מישהו, שכביכול יש לו המון כוח. בסופו של דבר זו מילה שלך מול מילה שלו. יש לא מעט מקרים של קורבנות שלצערנו לא נעשה איתם צדק בבית המשפט או במשטרה, ולמה? כי קשה מאוד להוכיח. אחרי שהתלוננתי, מישהי מהפרקליטות התקשרה אליי ואמרה לי 'תשמע, קודם כל אני מאמינה לך, אני מאמינה לעדות שלך, אני מאמינה שזה מה שקרה, העדות שלך אמינה, אבל אנחנו סוגרים את התיק.

"היה לי מאוד קשה להתלונן בזמן אמת גם בגלל הבושה וגם מתוך פחד שזה יפגע לי בקריירה. לא היה לי את האומץ ולא היה לי את החוזק שיש לי היום, לבוא ולספר מה אסי עזר עשה לי. הייתי שחקן מתחיל ולא רציתי להישרף בתעשייה. היום, כחלק מהמסע שאני עובר, אני מבין שאני חייב לדבר על זה, לא רק בשבילי אלא גם כדי לתת השראה עבור כל מי שחווה תקיפה מינית או פיזית ופוחד להוציא את זה החוצה. זה עלול להוביל לאובדנות, כי לא פעם גם אני חשבתי ליטול את חיי. אם העדות שלי היא זו שתעצור את אותו אדם ותיתן לו את הכוח לדבר, עשיתי את שלי.

"היו לי הרבה מחשבות לקחת לעצמי את החיים. אני מסתובב בעולם ולא יודע מה הערך של עצמי בגלל שבעצם מתייחסים אליך כמו אל בשר ומנצלים אותך, אז אתה לא באמת יודע מה הערך שלך. עד היום אני לומד להבין את הערך שלי ומי אני. אני באמת לא יודע כל כך מה הערך שלי בגלל שהוא נפגע כל כך גם בגיל צעיר. אמרתי לעצמי 'למה בכלל להיות בחיים האלה אם העולם הזה נראה כמו שהוא נראה?".

המחשבות האובדניות קשורות להטרדות והתקיפות המיניות שעברת בחייך?

"בטח. אחרי שנים של טיפולים, אנשי מקצוע עזרו לי להבין שבגלל הפגיעה הפיזית, הרגשית והמקום הקורבני והלא מודע, יצא שביצעתי השלכה של החוסר ערך העצמי שלי על רבים בסביבתי. אין תחושה קשה מזו, לגלות שהפגיעה המינית והנפשית פגעה בחלק מהאנשים הקרובים אליי וגם כאלה שנקרו בדרכי. היום הטיפולים עזרו לי לראות את זה ולהשתנות. מהמקום הזה אני אומר לכם: תדברו, תוציאו ותלכו לטיפול כי זה מעגל הרס בלתי מודע לא רק כלפי עצמכם אלא כלפי הסביבה".

השחקן המוערך יהודה נהרי הלוי נולד באוקטובר 1985 וגדל בשכונת נווה עמל בהרצליה, 500 מטר מבית משפחתו של יגאל עמיר, אותו הוא גילם בסרט עטור השבחים "ימים נוראים". הסרט זכה בפרסי אופיר בקטגוריית הסרט העלילתי הטוב ביותר ובקטגוריית הליהוק. נהרי עצמו היה מועמד לפרס השחקן הראשי, זכה לשבחים מקיר לקיר בביקורות בארץ ובעולם על תפקידו בסרט (בין השאר הוגדר כ"שחקן יוצא מן הכלל" בניו יורק טיימס, כמי ש"משחק היטב" בהוליווד ריפורטר, "כישרון" בהארץ, "מצוין בתפקיד הראשי" בטיים אאוט, והוגדר כ"מזהיר" על ידי אבנר שביט בוואלה).

נהרי למד משחק בין השאר בבית ספר "הדרך". בתיאטרון שיחק במחזמר "בילי שוורץ" בתיאטרון חיפה, ב"רומיאו ויוליה חוזרים למקורות" בתיאטרון תהל, בהצגה "לשם ובחזרה" של התיאטרון העברי, "חמש דקות ארוכות" של תיאטרון השחר ובימים אלה מככב בתפקיד ראשי בהצגה "כבר לא יחפה" העוסקת בכתות של תיאטרון גושן. בטלוויזיה הוא שיחק בין השאר בתפקיד הראשי ב"תיכון השיר שלנו" וגם בסדרות "פרופיל 64", "מתים לרגע", "זגורי אימפריה" ובסרטים "רימון הזהב", "שבלולים בגשם" ו"חתונה מנייר".

השתתפת גם בעונה השלישית של "נינג'ה ישראל" במקצה ה-VIP בשנת 2020 והגעת למקום השלישי. היו לך התלבטויות אם להשתתף בריאליטי שאסי עזר הוא אחד ממנחיו?

"הייתה התלבטות, אבל זה חלק מתהליך שאני עובר - לעמוד מול האירועים ולא לתת להם לנהל את החיים שלי יותר. רציתי להיות בתוכנית כי אני מאוד אוהב לטפס מגיל צעיר, ואני מאוד אוהב את התחרות הזאת. רציתי להוכיח לעצמי שאני יכול ללחוץ על הבאזר והוכחתי. הלכתי לנינג'ה גם כי חששתי שיקטלגו אותי כיגאל עמיר ולא ירצו ללהק אותי לשום דבר אחר. הילד שבי רצה להחזיק את המיקרופון ולהגיד 'אתה אפס, אתה כלום, אתה מטרידן, מאחורי החיוך המזויף שלך מסתתר אדם נאלח', אבל לא התעמתתי איתו. ניסיתי לשכוח הכול".

מה גרם לך להסכים להיחשף בפניך ובשמך עכשיו?

"התהליך הפסיכולוגי שגרם לי להבין שקורבן צריך לעזור לעצמו אחרי פגיעה, וצריך גם לעזור לאחרים לדבר ולקבל טיפול בזמן שימנע מהם לסגל אסטרטגיות התנהגות מוטעות מתוך מקום פגיע ולא מודע".

איך לדעתך אסי יגיב לעדות שלך?

"אני מקווה שלפחות ייקח אחריות ויגיד שהוא מתנצל".

במקביל לקריירת המשחק, עובד נהרי על הרצאה ששמה "להוציא את הקול" שבה הוא מדבר על ההטרדות שעבר ועל דרך הריפוי שלו. "אנשים לא מודעים לזה אבל ברגע שאדם מוטרד, מנוצל או נאנס - זה כמו רצח. לפעמים זה יותר גרוע מרצח כי האדם צריך לחיות עם הטראומה הזו כל חייו. זו תחושה נוראית, תחושה שאתה כל הזמן צריך להוכיח לעצמך שאתה מספיק חזק, להוכיח שאתה גבר. בהרצאה אדבר על הדברים כדי לתת לאנשים, בעיקר לגברים, השראה לבוא ולדבר על זה, להסיר את הבושה ואת הקורבנות ולהוציא את הקול הזה.

"אני מודה לאלוהים שלא לקחתי לעצמי את החיים עד היום כי על אף שזו תהום עמוקה שקשה להתמודד איתה", מסכם נהרי. "אני פה בשבילי ובשביל אחרים. אם אצליח לגרום לעוד ילד או גבר אחד לבוא ולדבר על הדבר הזה, לשחרר את זה ולעשות תהליך עם עצמו, לצאת מהמעגל של הקורבנות ולהתחזק מזה, אז עשיתי את שלי".

לפניות לכתב שגיא בן נון לחצו כאן

יהודה נהרי פרסם פוסט שבו סיפר: "אני מקבל מסרים שהקריירה שלי מחוסלת ועוד מסרים קשים ומאיימים רק כי העזתי לצאת עם האמת שלי. אני יודע את האמת, הוא יודע את האמת וגם בדיקת פוליגרף משקפת את האמת. האאוטינג הזה לא נעשה מתוך נקמה, פרסום או רצון לפגוע חלילה. ההפך הוא הנכון. הוא נולד בשבילי, כדי לשחרר פרק ולהתחיל פרק חדש וטוב יותר. אם עברתם אירוע כזה תרשו לעצמכם לדבר עליו ללא פחד. לכו עם האמת".

באשר לטענתו של אסי, לפיה הוא ונהרי התנשקו, הבהיר נהרי שמדובר בשקר גמור: "לא היה ולא נברא".

יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, מסרה בתגובה: "אחד אחד מתייצבים אנשים אמיצים ומספרים על מה שקרה להם, ויהודה הוא מהאמיצים שאני מכירה. פגיעה מינית הופכת מדוברת בכל מקום, מהקהילה החרדית ועד הקהילה הלהט"בית, וזה שינוי מבורך שסולל לחברה צודקת יותר. השינוי המהותי צריך לקרות עכשיו אצל רשויות המדינה שגם במקרה הזה כשלו בטיפול בתופעה".

מהאגודה למען הלהט"ב נמסר: "דרוש אומץ גדול בכדי להיחשף ולשתף על פגיעה מינית. להתייצב בראש מורם אל מול הנורמות החברתיות של מעגל הבושה, בין אם בצורה תקשורתית או באופן אישי לסביבה הקרובה, אך מתוך ההכרה מתאפשרת יציאה למסע אישי של ריפוי והחלמה. יהודה נהרי, אנחנו מאמינות לך. תודה לך על האומץ לחשוף את הפגיעה שחווית מאסי עזר, לשתף בתהליך האישי שאליו יצאת אל עבר החלמה אישית ושינוי חברתי עמוק. לכל אחת ואחד מאיתנו מגיע לחיות בסביבה שבה אנחנו מרגישים בטוחים, סביבה שבה גבולות הם ברורים וניצול סמכות, כוח או מעמד אינם מתקבלים על הדעת.

"אנו כקהילה, נמצאים ונמצאות בחודשים האחרונים בתקופה גדושה של התבוננות פנימה, הגדרת גבולות, למידה וגדילה אל עבר הקהילה שאנו שואפים להיות. להוקיע מתוכנו הטרדות ותקיפות מיניות, מציאות של ניצול. זה כוחו של כל אדם שחושף את הסיפור שלו, לעזור למוטט את חוצות השתיקה ולאפשר לשינוי".

אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מסרה: "למקרא העדות של יהודה נהרי, עולה תחושה קשה של כאב וכעס. העובדה שאסי עזר, מנחה טלויזיה אולי המפורסם והעוצמתי בישראל ניסה לנצל ולפגוע בבחור צעיר שהגיע אליו לצורך מקצועי פשוט מעוררת גועל. ומעבר לכך, מקרה זה מעיד עד כמה ארכאי ולא מותאם למציאות הנוכחית הוא החוק הקובע התיישנות בעבירות מין. בגלל ההתיישנות זו, פוגעים מינית לא מועמדים לדין, לא משלמים מחיר, ומעיזים להמשיך ולפגוע. אני מלאת הערכה לכל נפגע וכל נפגעת שאוזרים אומץ וחושפים את מה שקרה להם, ובכך עוצרים את שרשרת הפגיעה ואני קוראת לחברי הכנסת לפעול לביטול ההתיישנות בעבירות מין".

אסי עזר מסר בתגובה: "פגשתי את יהודה לפני למעלה מעשר שנים בביתי לפגישה חברית ונעימה שבמהלכה אף התנשקנו. כל שאר הדברים שמתוארים בכתבה לא קרו מעולם".

מקשת נמסר: "שמענו על המקרה לראשונה לפני מספר שעות בעקבות פניית וואלה. להבנתנו אסי מכחיש את הפרטים האמורים ובכל מקרה הנושא נמצא כעת בבירור".