כשהעונה הראשונה של "ברידג'רטון" הגיעה בדצמבר 2020, העולם היה פרוש לרגליה. או נכון יותר לומר - העולם היה מסוגר לרגליה. השילוב בין הגל השלישי של הקורונה והסגר שבעקבותיו לבין האסקפיזם המזוקק והנפלא שהעניקה סדרת המלמלות, הפכה אותה ללהיט הגדול ביותר של נטפליקס עד אז. היא אף הניבה כוכב גדול שעזב את הסדרה מיד לאחר מכן - רגה-ז'אן פייג'.
בפתח העונה השנייה שלה, "ברידג'רטון" ערה למצבה. "כל פעם שאני נכנסת לאולם נשפים, אני יודעת שמשווים אותי לדפני", אומרת בפרק הפתיחה אלואיז (קלודיה ג'סי) על אחותה הגדולה, גיבורת העונה הראשונה. "לעולם לא אוכל להשתוות לזה. אני לא רוצה להשתוות לזה, אבל זה לא מקל לדעת שאת כל הזמן מאכזבת אנשים רק מעצם הכניסה שלך לחדר". אכן, ספק אם "ברידג'רטון" תוכל לשחזר גם הפעם את ההצלחה הענקית. האסקפיזם עדיין יתקבל בברכה, ברוך השם, אך בשלב הזה העולם לא ספון בביתו כדי לחסל ביומיים את שמונת הפרקים החדשים. כמו כן, העונה השנייה הרבה פחות טובה.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
"ברידג'רטון" מבוססת על סדרת הספרים של ג'וליה קווין שעלילתם מתרחשת באנגליה של ראשית המאה ה-19, וכל אחד מכרכיה מתמקד באח אחר במשפחת ברידג'רטון בדרכו למצוא אהבה. העונה הראשונה עסקה בדפני, שיצאה לחברה וכבשה את לבו של סיימון, דוכס הייסטינגס (פייג'). העונה החדשה מתמקדת באח הבכור, אנתוני (ג'ונתן ביילי), בעודו גומר אומר למצוא לו כלה מהסיבות הכי פרקטיות ובלי שום קשר לאהבה.
כזו מזדמנת בפניו כשהמלכה (גולדה רושובל) מכריזה על היהלום החדש של העונה - אדווינה שארמה (צ'אריטרה צ'אנדרן), שחזרה לאנגליה עם אמה מרי (שלי קון) ואחותה קייט (סימון אשלי) אחרי שנים בהודו. אנתוני מנסה לכבוש את הנערה, אך מוצא שאחותה הגדולה מטילה על העניין וטו. כך, במקביל לקשר שנרקם בינו לבין אדווינה, חיבור עז יותר ניצת בינו לבין קייט, כזה שראשיתו בשטמה עזה. אתם יודעים, קלישאת הקומדיה הרומנטית המוכרת של אויבים שהופכים לאוהבים. לזכותה של העונה השנייה ייאמר שהיא מסבכת היטב את הסיפור הזה. היא לא מאפשרת לגיבוריה לצאת בקלות מהסבך, אלא משתמשת בו כדי לקלף מהם את השכבות של אישיותם ושל נפשם. לא עניין מובן מאליו בסדרה שבבסיסה היא סבוניה מפוארת.
יש עוד כמה מעלות לעונה השנייה, בעיקר בחלקה הראשון. גם הפעם היא שופעת ומלבלבת, גם הפעם יש לא מעט רגעים כובשים. הגילוי על זהותה של ליידי וויסלדאון - פנלופי פת'רינגטון (ניקולה קוקלן, "נערות דרי") בסוף העונה הראשונה מוסיף ל"ברידג'רטון" - עכשיו אנחנו יודעים שזו מישהי שאכפת לנו ממנה ושאם מישהו יגלה זאת היא תסתבך. העובדה שבמקביל חברתה הטובה אלואיז מנסה בכל מאודה להבין במי מדובר, תורמת לחלק ניכר מהכיף.
אולם ככל שהעונה מתקדמת, כך ניכר שהיא לא מצליחה לייצב את עצמה. היעדרו של פייג' לא אמור להשפיע כל כך, הוא הרי גם ככה לא ניצב בחזיתו של הסיפור הנוכחי. אבל חוסר הנוכחות שלו מאוד מורגש. כשדפני (פיבי דינבור) מגיעה בפעם הראשונה לאיחוד משפחתי בלעדיו זה בסדר, קורה. כשהיא עושה זאת פעם נוספת ואז שוב ושוב, זה כבר מגוחך. יש סמליות גדולה בכך שהסדרה מרגישה רעועה ומתנדנדת אחרי שהכוכב הגדול של הסדרה עזב אותה, והנסיונות של "ברידג'רטון" לחפות על זה עולים בתוהו.
הדוגמה המייצגת ביותר לכך היא אולי דמותה של ליידי דנברי (אג'ואה אנדו). האלמנה העוקצנית ויודעת-הכל הייתה מרכיב קטן ומוצלח בעונה הראשונה, כך שאפשר להבין מדוע "ברידג'רטון" רצתה להגדיל משמעותית את זמן המסך שלה. על כן היא הופכת הפעם לנותנת החסות של בנות משפחת שארמה - מאכסנת אותן אצלה ומדברת בשבחיהן באוזני המלכה. אלא שבמינונים האלה מתברר כי ליידי דנברי - בעיקר בגלל האופן שבו אנדו מגלמת אותה - די בלתי נסבלת. תבלין שהשתלט על הטעם של המנה כולה.
המקרה של אלואיז, שהייתה אחת הדמויות הכי חמודות בסדרה, מצער אפילו יותר. הסיפור שלה מתפזר לכיוונים רבים, ואגב כך הופך אותה בהדרגה לגרסה מהוהה של עצמה. במסעותיה אחר זהותה של הרכילאית המסתורית היא מגיעה אל בית דפוס הכולל בו עובד צעיר שצד את עינה, ויש גם מכתמים פמיניסטיים שהיא נחשפת אליהם, ובשלב מסוים היא מתחילה לתעב את ליידי וויסלדאון מסיבותיה הטובות שלה. עלילה כאילו בשרנית אך בפועל כתובה בצורה מרושלת ונחפזת, כמו כדי להספיק להכניס את כל מה שצריך ולסמן וי.
לעומת זאת הסיפור המרכזי, אנתוני וקייט, נמתח בצורה שבסופו של דבר מתחילה להתיש, ורוחב היריעה שהוא זוכה לו גורם לכל מה שמסביב להיראות ארעי ושולי. במידה מסוימת זה מובן, אנתוני הוא הגיבור של הכרך הנוכחי וכל השאר הם לכאורה ניצבים בסיפורו, אבל "ברידג'רטון" לא בנויה בצורה הזו. גם בעונה הראשונה היא הציגה סיפורים צדדיים, וזה עבד היטב ובאיזונים מדויקים. הפעם היא פשוט מנסה לתפוס הרבה יותר מדי, ורוב הזמן לא תופסת, מה שפוגע גם בזוג שבלב העונה. בין ביילי לאשלי יש כימיה טובה, אך התסריט המאולץ והמהמורות הכפויות שוחקים אותה בהדרגה, עד שכבר קל לשכוח מה בעצם היה ביניהם מלכתחילה.
"ברידג'רטון" מעולם לא טרחה להסתיר את סך השפעותיה, שילוב בין הקסם השנון והאופטימיות של ג'יין אוסטן לבין רומנים אירוטיים. הפרקים החדשים אפילו כוללים מחווה לנקודת המפגש האולטימטיבית שלהן - סצנה (חביבה) שבמהלכה אי אפשר לא להיזכר בעיבוד הטלוויזיוני הניינטיזי ל"גאווה ודעה קדומה", עת קולין פירת' שחה באגם עם החולצה הלבנה שלגופו. אם העונה הראשונה הייתה נצר מכובד לשושלת הזו, הפעם, בעונה שאמנם אינה אסון אך רחוקה מהחדווה של קודמתה, ההשוואה לאוסטן רק מדגישה את נחיתותה.