ביום שישי הקרוב תגיע אל סיומה העונה הראשונה של "ניתוק" (Severance) באפל טיוי פלוס (שאך זה חידשה אותה לעונה שנייה). אם לא צפיתם בסדרה עד כה, הכתבה הזו לא בשבילכם. היא עוסקת בפירוט ובספוילרים בהתרחשויות גדולות בסדרה. כדי להבין מה זה "ניתוק" בכלל - אחת הטובות והמיוחדות של השנה עד כה, חרף בעיותיה - אתם מוזמנים לקרוא את הביקורת נטולת הספוילרים, לצפות בעונה ואז לחזור. המשך הקריאה הוא לא רק על אחריותכם, אלא גם לא יגיד לכם הרבה.
לאורך העונה הראשונה של "ניתוק" נשארנו עם לא מעט שאלות תלויות. אחת מהן עוסקת בטיב העבודה של הגיבורים, עובדי מחלקת זיקוק נתוני-מאקרו. למרות שהמוח שלהם ממדר אותם עצמם, פשוטו כמשמעו, אפילו כך הם לא יודעים מה בעצם הם עושים. הם רק יודעים שעליהם ללקט אסופות של מספרים שנעים מולם על מסך המחשב, ולתייק אותם באחת מארבע התיקיות הזמינות, בהתאם לתחושה שעולה מהאסופה המסוימת שנתקלו בה.
לשם מה? לא ברור. המזקקים עצמם העלו השערות. דילן (זאק צ'רי) למשל סבור שהם מנקים את הים כי האנושות נדרשת לאכלס אותו. אירווינג (ג'ון טורטורו) חושב שהם מצנזרים קללות מסרטים. עד כה לא קיבלנו תשובה בסדרה, אבל ייתכן מאוד שהתשובה נמצאת ב"מכתב לקסינגטון" (The Lexington Letter), ספרון ששחררה אפל ומתלווה לסדרה. מומלץ לקרוא אותו, הוא חינמי ולא ארוך, כתוב היטב, מעניין ושופך אור על מספר אלמנטים בסדרה. כך או כך, קחו בחשבון שמכאן והלאה ישנם ספוילרים לספרון.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
המסגרת של "מכתב לקסינגטון" הוא תכתובת מיילים בין דריה ת'ורן, כתבת בתחנת הטלוויזיה המקומית הטופיקה סטאר, לבין העורך שלה ג'ים מ'. דריה מצרפת מכתב שקיבלה מאישה בת 54 בשם פג קינקייד, שמתארת כיצד עשתה הסבת מקצוע מנהגת הסעות ילדים לעובדת מנותקת בסניף המקומי של "לומון". התשלום היה פי ארבעה מכפי שהרוויחה בעבר, והיא אפילו לא צריכה לדעת, או לחוות, מה עשתה בעבודה.
יום אחד כשפג עלתה במעלית בסופו של יום, היא הרגישה בכיס משהו. היה בו מסר בכתב סתרים שהיא ואחותה היו משתמשות בו כילדות - במקום אותיות ישנם ציורים. A היא סוס ים, B היא ברק וכן הלאה. לכן הטכנולוגיה שמאפשרת לסורק של "לומון" לקרוא אותיות לא פענחה את כתב הסתרים הזה. איכשהו השפה הסודית הזו, שהילדות קראו לה "פאגליש", צפה בהדרגה בדעתה של פג הפנימית - שבהתאם ליחס המקטין והמיילד של "לומון" לעובדיה המנותקים הפנימיים, קרויה למטה פגי, כמובן. למרות שלא הייתה בטוחה בכלל שיש לה משמעות כלשהי, פגי החליטה לנסות אותו על גרסתה החיצונית, שמצדה לא חשבה על השפה הזו כבר עשורים, כך שגם נדרש לה קצת זמן להיזכר בה.
פג מציינת שלא הקדישה לפנימית שלה יותר מדי מחשבה עד לאותו רגע, אבל מאותו רגע והלאה, השתיים החלו להתכתב בקביעות. פגי סיפרה לה שהיא מזקקת נתוני-מאקרו, ממש כמו גיבורי הסדרה, וכמוהם גם היא לא ידעה מה איגוד המספרים הזה עושה. פג מצדה סיפרה לפגי, לבקשתה, מה ההרגשה של להיות שיכורה, או לישון, או להתאהב. פג מתארת שזה היה כמו לתקשר עם גרסה ילדותית של עצמה, ואחרי מספר שבועות של התכתבות, עד כמה שזה נשמע מוזר, היא התחילה להרגיש שמצאה חברה חדשה. "היא גרמה לי לראות את חיי בצורה אחרת", כותבת פג. "בעבר חשבתי שהחיים שלי משעממים, או די שגרתיים, אבל פגי סברה שכל הפרטים הקטנים שציינתי היו מרתקים, אפילו נוצצים".
היא המשיכה כך לאורך שבועות, עד שיום שישי אחד פג מצאה בכיסה מכתב נרגש מפגי, שבו עדכנה אותה הפנימית כי מוקדם יותר באותו יום, בשעה 14:30, היא השלימה את המשימה שעבדה עליה, קובץ מורכב במיוחד ומתיש מהרגיל שנקרא "לקסינגטון". פגי סיפרה שהתמסרה לכך והצליחה לסיים את העבודה בצורה שכולם ב"לומון", כולל הבוס שלה וגם הבוס שלו עצמו, היו מרוצים ממנה מאוד.
מאוחר יותר באותו ערב פג צפתה בחדשות וראתה את דריה ת'ורן, זו שהמייל מיועד לה, מדווחת על משאית של חברת "דורנר תרפיוטיקס", מתחרה ישירה של לומון, שהתפוצצה בניו יורק מוקדם יותר באותו יום, ב-14:32. הפיצוץ גבה את חייהם של שישה אנשים והסב נזק עצום לרחוב. למחרת "דורנר" מסרו שרכיב כלשהו שלהם נהרס והוביל לפיצוץ הזה. "זה כמעט נראה כאילו זה היה ריגול תעשייתי", כותבת פג.
בשבוע שאחרי כן ניסתה פג להבין מגרסתה הפנימית שוב מה המשמעות של המספרים, וספציפית של קובץ לקסינגטון. לבסוף היא אף סיפרה לפגי על הפיצוץ וביקשה ממנה להפסיק לזקק מספרים, לא משנה מה יהיו ההשלכות. "אמרתי לה שאם אני צודקת, אז 'לומון' ניצלו את שתינו לטובת משהו בוגדני ונורא. אמרתי לה ששום דבר מזה הוא אשמתה. ושאני אוהבת אותה. לא שמעתי בחזרה".
שבועות חלפו בלי שפג תשמע מהפנימית שלה, ולמרות שפיזית היא ידעה שהכל בסדר, השקט הזה גרם לכל להיראות מפחיד מאוד, כך מספרת פג במכתבה. היא לא ידעה מה לעשות - התפטרות עשויה הייתה להיות האפשרות הכי מתקבלת על הדעת, אבל בכך היא בעצם חורצת את דינה של פגי למוות. לבסוף, ערב אחד כשעלתה במעלית בסוף יום עבודה, פג הרגישה משהו עבה מוסתר בחגורה שלה. נרגשת ומבוהלת, היא התאפקה עד שיצאה לחלוטין משטח "לומון", עצרה את הרכב שלה בצד ורק אז שלפה את מה שזה היה: "עלון ההתמצאות של מזקק נתוני-מאקרו". יחד איתו היה פתק באנגלית רגילה:
"דולי, המאבטח, מצא את הפתק האחרון שלך. הייתי בחדר המנוחה, לא יודעת כמה זמן", כתבה פגי, בלי שאי פעם הסבירה לפג מהו חדר המנוחה. "אני חושבת שאת צודקת לגבי לקסינגטון. לומון מעדכנים היום את גלאי הקודים אבל הוא לא פועל היום. מקווה שהעלון הזה יספק לך בהירות. תיזהרי. גם אני אוהבת אותך". פג העבירה שעות בקריאת העלון הזה, שלדבריה נכתב כמו לילדים, אבל לא הצליחה לקבל ממנו מידע.
בשבוע שאחרי כן היא לא שמעה מפגי וגם לא כתבה דבר, מחשש שהגלאים החדשים יוכלו לפענח הפעם את שפת הסתרים שלהן. לבסוף פג נכנעה ושרבטה בפאגליש: "את בסדר?". היא ירדה במעלית לחוצה להפליא וניסתה להסתיר זאת. כמו תמיד היא מיד מצאה את עצמה עולה בחזרה במעלית - אלא שהפעם הרגישה משהו תחוב בפיה. כשהביטה בשעון שלה היא גילתה שהשעה היא 9:10 - רק עשר דקות חלפו מאז שנכנסה.
כשהגיעה אל הארונית שלה ירקה את מה שהיה בפיה - דף נייר מקומט שעליו היה כתוב: "פג, עזבי עכשיו. לכי למקום בטוח. הם ינסו לעקוב. שום דבר ממה שהם אומרים הוא אמיתי. תפיצי את עלון ההכשרה. התשובות שם אם תחפשי. תודה לך על החיים שלי. היית החלק הכי טוב בהם. תמיד אהיה איתך. פגי ק'".
פג התקשרה לאחראי שלה והתפטרה בו במקום, נכנסה לרכב ונסעה אל מחוץ לטופיקה בלי לעבור אפילו בביתה. המכתב אל ת'ורן הוא השלב הבא בניסיון שלה לעזור לכל המנותקים ולחשוף את מעלליה של "לומון".
אף שהעיתונאית נטתה לבדוק את הנושא, העורך שלה החליט לוותר. הסיפור נשמע מופרך ויש לה משימה אחרת לטפל בה. מאחר שיש לו איש קשר בלומון, כתב, הוא יבדוק מולו. "אתה בטוח?", שאלה דריה, וכתבה שהיא תוכל לטפל גם בסיפור הזה וגם במה שיש לה בנוסף. ג'ים השיב לה במייל שמאוחר מדי גם ככה: הוא בדיוק קיבל את זה מקרוליין ממחלקת הספדים: "מרגרט 'פג' קינקייד, 54 הלכה לעולמה בעקבות סיבוכים מתאונת דרכים".
אולי עדיף ככה, ציין ג'ים, המכתב כולו נשמע מופרך וזה לא שהם רוצים להיכנס עכשיו לתביעה של "לומון" נגדם. הנאשוויל טריביון עשו משהו דומה בעבר, נתבעו ופשטו את הרגל חצי שנה לאחר מכן. את מכתבו סיים הפעם עם חתימה: ג'ים מילצ'יק, עורך, הטופיקה סטאר.
בפרק השמיני של "ניתוק" ראינו שהחבורה הצליחה ברגע האחרון לעמוד ביעד הרבעוני שלה - מי יודע איזה נזק עוללו ולמי. כך או כך, אם היה למישהו ספק, "לומון" הוא תאגיד מרושע וחסר רחמים. הספרון הזה לא רק חושף בסבירות גבוהה שמטרתה של מחלקת זיקוק נתוני-מאקרו הוא ריגול תעשייתי, אף שהמכניקה של העניין עדיין מאוד לא ברורה, אלא כמה דברים מעניינים נוספים.
ראשית, לסת' מילצ'יק, אחראי קומת המנותקים, יש אח בקנזס, והפנייה של ג'ים אליו הובילה למותה של פג. שנית, ל"לומון" יש היסטוריה של התנקשות בעובדיה באמצעות תאונות דרכים. ספק אם זה צירוף מקרים שגם ג'מה (דיצ'ן לקמן), אשתו של מארק (אדם סקוט), הייתה מעורבת בתאונת דרכים שבה לכאורה מתה, עד שהתברר שלא. ולבסוף, אל המכתב אכן מצורף עלון ההכשרה, ואם פגי הבטיחה שהתשובות שם, אולי צלילה לתוכו תניב כמה תובנות נוספות בנוגע לטבעם של העבודה ושל המספרים.