טעות, טועים, טעינו

"לפני הרבה שנים, אם הייתי מופיע בקהל של 400 אנשים, והיו בו 398 אנשים מבסוטים אש, ושני אנשים שפחות בעניין, ואני לא יודע למה, אז רק את השניים האלה ראיתי. זו בעיה. אני פעם, בשנות ה-90, צעקתי על מישהי כי היא יצאה החוצה באמצע שיר. עצרתי את השיר באמצע, ואמרתי לה: 'אני אאפשר לך להשתחרר מהמועקה של מה שאנחנו עושים, ונמשיך עם האנשים שדווקא היה להם טוב'. יום למחרת, הבחורה הזאת דיברה עם המנהלת שלי, וממש בכתה. היא אמרה שהיא הייתה חייבת ללכת כי הייתה לה בייביסטר, והיא הייתה צריכה להגיע לאוטובוס, מין סיפור על מישהי שמתה להשאר במקום אבל נאלצה לצאת משם. ואני נזפתי בה על זה. ואז הבנתי, שבגלל שאתה לא מכיר את הסיפור של כל אחד מאלה שיושבים מולך - צריך לדעת להרפות. בהחלט שיחררתי".

לריאיון המלא עם ירמי קפלן

"יש מלא החלטות שאני מתחרטת עליהן. אני לא יודעת אם אני יכולה לשתף ולספר על כולן, אבל יש. היו למשל שירים, או דברים שלא התעקשתי עליהם, או דברים שלא היו חשובים וחשבתי שהם חשובים ודברים חשובים שחשבתי שהם לא. היו גם דברים שלא פיקחתי עליהם כי הייתי עסוקה במשהו אחר".

לריאיון המלא עם ריטה

"אני לא מתחרטת על כלום. כמו אדית פיאף. בעצם אני מתחרטת על דבר אחד: שלא הספקתי לדבר יותר עם ההורים שלי, הם מתו מוקדם מדי".

לריאיון המלא עם יונה אליאן

"אין משהו בקריירה שלי שאני מתחרט עליו. זה המסלול שלי וזה מה שהיה צריך להיות. למדתי מהכול".

אין הצעה שדחית ואתה מתחרט על זה?

"תשמע, עשיתי את הפיילוט של 'ארץ נהדרת' עם אורנה בנאי ודב נבון, אבל אז נסעתי לארה"ב והשאר היסטוריה. אז כן, יכולתי להיות ב'ארץ נהדרת'. לא הייתה לי בכלל התלבטות כי הייתי אז במסע אמנותי ומי בכלל ידע שזה מה שיקרה ל'ארץ נהדרת' בסוף, שהם יתפוצצו עד כדי כך".

לריאיון המלא עם אקי אבני

"אני חושב שאני שלם עם כל המעשים שלי, גם אם אלה מעשים שגרמו לי בסופו של דבר איזשהו נזק, זה נזק שבנה אותי, נזק שלמדתי ממנו. לדוגמא כל החוויה הזאת של 'משפחת תאקט'. הרבה פעמים שאלו אותי אנשים קרובים אליי והיום בעסקים - אתה לא מתחרט על זה? הפסדתי שם המון המון כסף. אני ממש ממש לא מתחרט על זה. רציתי לגלוש גלים, והיה צריך לייצר ים כי לא היה ים. אז אפילו שמבחינת כסף היה שם כישלון - אני מאוד שמח. אני חושב שבלי זה לא היה היום היפ הופ ישראלי, לא היו לייבלים כאלה היום ומפיק כמו ג'ורדי לא היה קיים היום אם לא היה 'תאקט'".

כתבת כמה שורות בעבר, שספק רב אם היו עוברות היום, בעידן MeToo. למשל, בשיר "תני לי" חוזרות השורות: "תרימי ת'חולצה, ת'מיני סקירט תורידי"; ובשיר "הוליווד" כתבת בין השאר: "הוא פגש אותה שוכבת על הגב עם ביקיני שובב", "איזה קימורים", "כולה נוטפת מיניות", "אוף איזה גוף", "היא נוגעת לי למטה" וכולי וכולי. אתה מתחרט על הטקסטים האלה?

"בוא, מדובר בשני שירים מתוך כל ההיסטוריה של המאה אלף שירים שהוצאתי. אני לא מתבייש ולא מצטער על שום דבר שעשיתי בחיים שלי, גם כשהייתי ילד בן 17, מפוצץ הורמונים וחי בסרט. ברור שהיום זה לא היה עובר אבל גם היום זה כל מה שרץ בראש של ילדים בני 16-17. אולי היום גם לילדים בני 13-14. מה לעשות, זה חלק מהגדילה שלי ואני לא מתבייש. יש גם שיר שהקדשתי לחברה שלי הילה, ואני אומר את השם שלה, והיום אני נשוי למישהי אחרת, אז מה, אני אתכחש לשיר שיצרתי להילה? לא. זה חלק מהגדילה שלי, והיא מתועדת במוזיקה שעשיתי. וואלה, כן, הייתי ילד בן 16-17, חרמן אחושילינג, וכל מה שעניין אותי זה להיות עם בנות. לא עשיתי שום דבר רע. אף פעם לא הייתי מאלה שהיו עם המעריצות. תמיד היתה לי חברה קבועה. היום לא הייתי כותב טקסט כזה, אני לא מתחבר אליו, והיום אני במקום מאוד נינוח בהצלחה שלי במוזיקה הישראלית. התבגרתי".

לריאיון המלא עם סאבלימינל

"סירבתי לכל מיני דברים, אבל בדיעבד הבנתי שסירבתי להצעות האלו משום שהייתי בתקופה של דיכאון ולא הבנתי אז למה אני מסרב. סירבתי למשל לתוכנית 'קצרים', שהייתה תכנית טובה, ורק בהמשך הבנתי שאני בדיכאון וזו הסיבה שסירבתי".

לריאיון המלא עם תומר שרון

"אני מתחרט אם פגעתי באנשים בחיים שלי. בזה יש לי חרטה אמיתית. אם פגעתי במישהו זה היה מעיוורון. זה לא היה מכוונה. זה היה מאטימות חלקית במקומות מסוימים שלי. זה הדבר היחידי שאני יכול להתחרט עליו בחיים. על השאר אני לא יכול להתחרט כי החיים זה תוצאה של אינסוף השתלבויות ואתה לא יודע מה מייצר את הטוב ומה מייצר את הכאב".

לריאיון המלא עם אייל שני

"ההשתתפות שלי ב'הישרדות' היתה סיוט. אימא שלי לימדה אותי ששום דבר הוא לא טעות אבל זה היה סיוט, לא שווה את הכסף. ממליצה לכל מי שמתלבט אם לעשות את זה - לא לעשות את זה".

להקת בלאגן הוקמה זמן קצר לאחר שיובל מסנר השתחרר מהכלא בעקבות הרשעתו באונס קטינה. ערן צור אמר שהוא מתחרט על איחוד להקת טאטו עם מסנר. את חשה חרטה על הקמת בלאגן אחרי שיצא מהכלא ו/או על מיני האיחוד של הלהקה ביולי 2016?

"אני לא חשה שום חרטה. מאוד אהבתי את יובל, הוא היה חבר. עשינו מוזיקה ביחד. אי הנוחות שאני חשה היא בעיקר כלפי ההייטריות ומפלצת ההתלהמות, שיוצאת מכל פרופורציות בכל נושא, ונשארת גם אחרי שבן אדם הולך לעולמו, מבלי להתחשב במשפחה ובילדים שהותיר אחריו".

לריאיון המלא עם דנה ברגר

"חשבתי על זה שיש כאלה שאומרים 'אני מתחרט על זה שהייתי טוב מדי'. אבל אין דבר כזה 'טוב מדי'. או שאתה טוב או שאתה רע. אני רוצה להיות 'טוב מדי' עד סוף ימיי. מה שאני מתחרט עליו זה שהייתי טוב לאנשים הלא נכונים".

הריאיון המלא עם איתי לוי

מיכאל, בין הביקורות הרבות עליך, העיתונאית לילך וולך צייצה: "אין כמו ההידחפות התימהונית של מיכאל בן דוד לשידור מנחי האירוויזיון, כדי להדגים את הפער הקבוע שבו אנחנו אומרים על עצמנו 'איזה עם חם ומלא קסם אנחנו', וכל השאר מהנהנים בנימוס וחושבים: בול, רק חסרי גבולות, מרוכזים בעצמם וחצופים".

"יש בזה משהו. אני באמת חסר גבולות. אני גם חצוף לעיתים. לילך, אני מצטער אם הבכתי אותך. תמסור לה שאני מצטער".

לריאיון המלא עם מיכאל בן דוד

ועל מה התחרטו בשנה שעברה גל גדות, דן שילון, פבלו רוזנברג, ענת וקסמן, עודד קוטלר ואורי פפר?