לקראת העלאת העיבוד המחודש של המחזמר "קזבלן" בהבימה, פנינו לקזבלן המקורי, השחקן וזוכה פרס ישראל יהורם גאון, בבקשה שישלח עצה למי שירשו את התפקיד - הזמר איתי לוי והשחקן עופר חיון (מנאייכ, שעת נעילה), שיגלמו את קזבלן לסירוגין. וכך מסר גאון: "העצה שלי לשחקנים היא - לא לחשוב לרגע על הקודמים לך בתפקיד, כי זה יקפיא אותך לחשוב על מי שקדם לך. להאמין בכל מאודך שאתה הכי מתאים והכי טוב. תאמין שאתה הכי טוב ואז תהיה הכי טוב".
כשאני מספר לאיתי לוי ולעופר חיון על כך, הם לא מסתירים את התרגשותם. "זה מדהים שיהורם התייחס אלינו. בכל זאת, זה יהורם. ותודה על הטיפ", אומר לוי, "אני רוצה שהוא יבוא למחזמר, חשוב לי מאוד. אני מכיר המון שנים את יהורם, לא ברמה האישית. כשראיתי את הסרט 'קזבלן' הבנתי כמה האיש הזה גדול. כמה הוא ראוי לכל מה שקרה איתו ב-60 השנה האחרונות. יהורם זה ארץ ישראל היפה. הוא עשה תפקיד אלמותי. הוא לא ילד שמנת, הוא איש ירושלמי, בגדול, ושם זה לא צפון תל אביב. אני בטוח שהוא ראה את הכל. והוא שיחק תפקיד מעל למצופה".
"האמת שאני מיישם את העצה הזאת עוד לפני שיהורם אמר לי", משיב גם חיון. "אני חושב שהוא לגמרי צודק. כל אחד צריך להביא את הקזבלן שלו. גם אני מביא את הקזבלן שלי. אני לא יכול לשחק משהו אחר. אני יכול לשחק את עצמי. אז יהורם יודע מה הוא אומר. אני מאוד אוהב את השירים של יהורם, ראיתי את הסרט כמה פעמים ומאוד נהניתי ואני מאוד שמח שיש לי את ההזדמנות להביא את האינטרפטציה שלי לתוך התפקיד הזה".
נפגשנו עם לוי וחיון היום במסגרת פרזנטציה לעיתונאים של "קזבלן" בהבימה, שמפיקה את המחזמר עם תיאטרון השעה הישראלי, כמעט 50 שנה לאחר שעלה הסרט המצליח בבימוי מנחם גולן, שהתבסס על המחזמר באותו השם משנת 1966 שכתבו יגאל מוסינזון ויואל זילברג, וכלל פזמונים שכתבו דן אלמגור, חיים חפר ועמוס אטינגר והלחין דב (דובי) זלצר. 6 שנים בלבד לאחר שירדה הגרסה האחרונה של המחזמר בקאמרי, תעלה מחר (8 בנובמבר) ההצגה הראשונה בהבימה, בבימוי אלדר גוהר גרויסמן. עוד משתתפים במחזמר טל מוסרי, פיני קידרון, שירן הוברמן, שמוליק כהן, עמית פרקש וטל קלאי. יעקב כהן שהיה אמור להשתתף בהפקה - בסוף נעדר ממנה.
איתי, אתה מתחבר לאאוטסיידריות של קזבלן, שאומרים לו כל הזמן שהוא לא ראוי, שהוא "פושטק", אולי בדומה לקולות בברנז'ה שטענו שאתה, שבא בלי ניסיון במשחק, "לא ראוי" לדלג ישר לתפקיד ראשי בהבימה?
"אני מתחבר למקום שבו אומרים לך שאתה לא ראוי, ואתה אומר לעצמך: אני אראה לכם שאני ראוי. אני חושב שזה המנוע שלי בחיים. יש אולי תחושה שיש לי בחיים יס-מנים שכל הזמן אומרים לי 'אתה מצוין', 'אתה מדהים'. כשבאתי לבמאי אלדר אמרתי לו: 'אל תגיד לי שאני טוב, כשאתה מעיר לי אני רוצה שתעיר לי ליד כל השחקנים'. ואני לא חושב שזה בושה. אני חושב שמשם גדלים. שמע, זה לא ה-DNA שלי. זרקו אותי פה לים. שלושה מטר עומק. וואלה, אני מקווה מאוד שאני אצלח את זה".
בריאיון לוואלה! תרבות באוגוסט האחרון, סיפר לוי בהתרגשות על הכוונה להשתתף במחזמר. "אני חושב על התחנות שעברתי בחיים. כשהייתי בן 17 נסעתי במונית שירות לתל אביב, טיילתי ואמרתי לעצמי: יום אחד אני אהיה מפורסם. גרתי בשעריים ובשבילי לנסוע לתל אביב היה כמו לנסוע לניו יורק. ירדתי בתחנה המרכזית הישנה והלכתי ברחובות העיר", אמר אז. "ועכשיו מנכ"ל הבימה נעם סמל והתיאטרון מקבלים אותי בחום... מה שמושך אותי לתפקיד זה לא הניצחון שלי על הממסד. זה הניצחון שלי על עצמי, על מי שאני. לא הייתי עושה כל מחזמר. עשיתי את זה כי ריגש אותי 'קזבלן' עצמו. יש בזה מסר. וגם בגלל שיש איזה רצון בנפש לכבוש דברים שחלמתי עליהם כילד. משחק זה אחד הדברים שהכי רציתי בחיים שלי".
פורסם במאקו שתפסיד מעל ל-6.5 מיליון שקלים בעקבות השתתפותך בקזבלן בהבימה, בגלל הופעות שאתה מוותר עליהן.
"אני לא חושב שוויתרתי. אני חושב שאני אגיע להופעות שלי הרבה יותר טוב".
במונולוג של טל מוסרי במחזמר, שמגלם את ג'וש קצין המשטרה, נאמר: "בעוד 40-30 שנה הכל פה ישתנה, לא תהיה יותר גזענות, לא תהיה אפליה בישראל, כל אחד יהיה גאה במי שהוא". מאז שנכתב המחזה עבר זמן כפול - קרוב ל-70 שנה, והגזענות והאפליה לצערנו עדין כאן.
"שמע, גזענות זו מילה מאוד קשה וכבדה. אני חושב שמקושי צומחים. זה מה שלימדו אותי כל החיים. זאת לא קלישאה. לא גדלתי בנאות אפקה. אבל זה גם לא נכון כל הזמן לשפוט את המקום הזה של 'האשכנזים', 'אלה שיש להם'. תשמע, אנשים עבדו בשביל זה, זה לא שיש להם וילות כי הם זכו בלוטו. הכל סבבה. אני הייתי צריך לעבוד קצת יותר קשה. וזה בסדר. לא מעניין אותי צבע ולא מעניין אותי כלום. צריך לעצור את השיח, להוקיע אותו כבר, זה סתם עושה שסעים בחברה".
חבריו להצגה מציגים עמדה נוקבת יותר. "יש עדיין גזענות ויש עדיין אפליה, ובגלל זה המחזה הזה רלוונטי", אומר חיון, "מה גם שההצגה הזאת מתייחסת גם ליוקר המחייה, שזה הכי רלוונטי".
"אני אומר את המשפט הזה על הבמה ולא יכול שלא לחשוב על מה שכן קורה במדינה הזאת", מסכים מוסרי. "עדיין יש גזענות ועדיין יש אפליה. עדיין אנחנו מחולקים לשבטים. ובגלל זה המחזמר הזה כל כך רלוונטי, ואני כל כך שמח להיות חלק ממנו. אני חושב שכל מי שיישב בקהל, מעבר לזה שהוא יהנה מהשירים והריקודים - גם יקבל אגרוף בבטן. המחזמר הזה הוא תזכורת לכך שיש לנו מה לעשות ולאן להשתפר. יש פה הרבה גזענות ואפליה להרבה קבוצות באוכלוסייה. עד לא מזמן היתה פה מחאת האתיופים ועדיין יש הרבה קהילות בארץ שממתגים אותן, מקללים אותן והן לא מקובלות".
בתקופה של קיטוב והסתה, במיוחד אחרי מערכת הבחירות, האם השיר "כולנו יהודים" שכולל את השורה "וכל ישראל חברים" - לא נשמע לכם דימיוני היום?
לוי: "תשמע, אנחנו קיבוץ גלויות. אתה יודע מה אנחנו שוכחים כל הזמן? אנחנו 75 שנה פה. זאת מדינה צעירה. הספקנו המון אבל אנחנו מדינה צעירה. צריך שנייה לתת הזדמנות. זה בסדר שיש שסעים בחברה, זה בסדר שלא כולם מסכימים על כל דבר, הכל טוב. כשיש שיח - דברים צומחים מהמקום הזה. אבל לתת לזה יותר מדי פוקוס הופך את זה לבעיה לא מגניבה בעיני".
חיון: "במיוחד עם כל מה שעברנו עכשיו עם הבחירות והפילוג ההצגה מאוד רלוונטית, וטוב שככה. לא יודע עד כמה השיר 'כולנו יהודים' נשמע דימיוני, כי בסופו של דבר אנחנו עם אחד שצריך להיות מאוחד, ותמיד כשקורה אסון כולנו מתאחדים".
בקזבלן יש שיר ידוע נוסף, "דמו-דמו-דמוקרטיה". לפני כמה שנים "ארץ נהדרת" עשו לזה טייק אוף, "ביבי ביבי ביביקרטיה". עד כמה אתם מוטרדים מאפשרות של פגיעה בדמוקרטיה, למשל האיום לרמוס את בג"ץ?
לוי: "לא נראה שבכזאת קלות ירמסו את בג"ץ. הכל בסדר, השם איתנו. תראה אני מאוד מעורה בפוליטיקה. אני קורא המון. אבל כשעולים למעלה, נראה לי שהאוויר בפסגה דליל. אני לא כל כך מבין מה הולך שם. לא יודע מה קורה שם. יש שם טירוף אחד גדול. אבל העם אמר את דברו, בגדול".
מוסרי: "אני, טל מוסרי, אזרח לא מודאג. אני לא מדבר על פוליטיקה. אבל אני שמח שהיתה הכרעה דמוקרטית, שהחצי השני התבאס יום-יומיים אבל מקבל את ההכרעה של הרוב. אני מאחל המון הצלחה לממשלה. הלוואי שהיא תעשה פה דברים טובים. אני לא הצבעתי לנתניהו אבל הבחירות האלה הוכיחו ששנאת נתניהו היא דבר שצריך לעבור מהעולם. אני מאחל לו בהצלחה. הצלחה שלו היא הצלחה שלנו".
נעם סמל, מנכ"ל הבימה: "אני מאמין שלא יתנו לדרוס את בג"ץ. דמוקרטיה היא אחד מאבות המזון והיסודות שלנו כחברה יהודית, ישראלית וציונית. אני אדם אופטימי".
נעם, שוב אתה ממחזר מחזות שירדו רק לפני שנים ספורות. עכשיו אתה מעלה שוב את המחזמר "קזבלן", שהעלת קודם בקאמרי וירד רק לפני שש שנים. בקרוב תעלו גם בהבימה שוב את "שיער", שירד מהקאמרי גם הוא לפני שש שנים בלבד. מיחזרת גם את "בוסתן ספרדי". ויש דוגמאות נוספות. למה אתה שוב מחמם מרק שהתקרר?
"זה לא חימום מרק. את 'קזבלן' כבר העלתי בעבר אבל אם לא הייתי חושב שזה נכון לא הייתי מעלה את זה שוב. 'קזבלן' זו קלאסיקה ישראלית, שהתחיל כמחזה הראשון שעסק בפער העדתי, שיגאל מוסינזון כתב ורלוונטי מאוד. 'שיער' זה סיפור אחר, זה עדיין לא עלה. לקחתי את 'בוסתן ספרדי' והחלפתי את כל השחקנים. עשינו גם את המחזמר 'השנה היפה בחיי', שאוהד חיטמן כתב וקפטן ביים, ועשינו את 'הדוקטור' על פי ארתור שניצלר ועשינו עוד המון דברים. כך שאני לא ממחזר".
עופר חיון, אתה חולק את תפקיד קזבלן עם איתי לוי. זה מבאס אותך שהוא קצת גונב ממך את הפוקוס?
"זה אתה אמרת שהוא גונב לי את הפוקוס. אני חושב שאנחנו מתחלקים שווה בשווה. אנחנו מתרכזים בעבודה. אני מפרגן לאיתי מכל הלב, הוא חבר שלי, ואנחנו גם נותנים טיפים אחד לשני פה ושם, וחולקים את הדבר הזה באהבה. אני חושב שהכל אש".
לסיום, איתי, אתמול מלאו 35 שנה למותו של זוהר ארגוב. אם זוהר היה נשאר בחיים - מה היה קורה איתו ואיפה הוא היה היום?
"הו, אמחייה! אם זוהר היה חי היום, אני חושב שהוא היה המחליף של יהורם גאון משחק ב'קזבלן'. והיית מאמין לו. זכרונו לברכה".