אחד הדברים שהאמריקנים אוהבים לעשות הוא להתעלל בז'אנר הריגול. לאורך השנים צמחו לא מעט סדרות וסרטים שהראו את הפן הקומי-פארודי של התחום. "דוקטור סטריינג'לאב" המופתי וסדרת סרטי "אוסטין פאוורס" לעגו לנושא באופן כללי, ב"מרגלים שכאלה" בשיאה של המלחמה הקרה ו"ריאיון סוף" של סת' רוגן, ה-CIA, הסוכנות שאמורה לשמש מקור לגאווה לאומית, הוצגה כמוסד שלומיאלי, בלשון המעטה. התופעה פשתה אפילו לישראל, כשאלון גור אריה "העז" להעלות ב-2019 את הסרט הסאטירי "המוסד", שהעז לצחוק על קודש הקודשים שלנו - השירות החשאי עם פרסטיז'ת העל, שנלחם ברשעים מעבר לים.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה הן סדרות השנה הלועזיות שלכם? הצביעו בסקר הגדול
"הרכש החדש" ("The Recruit"), סדרת ריגול בת שמונה פרקים שעלתה בנטפליקס בסוף השבוע האחרון, גם היא סוג של פארודיה, אם כי בכסות של דרמת אקשן. ה-CIA שלה הוא ארגון מסואב, רווי תככים ונושאי תפקידים בכירים, שלחלקם אישיות גבולית וחוסר יכולת לשמור על שפתיים חתומות. בקיצור, בסיס טוב כמעט לכל סדרה.
אוון הנדריקס (נואה סנטינאו) הוא עו"ד צעיר שהחל לעבוד ב-CIA, וכפי שניתן לנחש, עו"ד בארגון הביון המפורסם בעולם הוא לא משפטן שרץ מבית משפט לבית משפט, צועק "אובג'קשן" ודופק נאום מנצח לעבר חבר המושבעים. למעשה, במהותו הוא אמור להיות פקיד אפור שמתנהל מול קלסרים עבי כרס, אבל הנדריקס המחוצף הוא לא בדיוק טיפוס ששוקט על השמרים, אלא אחד שמלכלך את הידיים, יוצא למשימות בשטח, טס בהלוך עם חליפת שלושה חלקים וחוזר עם טי שירט שקנה בחנות מזכרות.
האתגר האמיתי מתחיל כשהנדריקס מאתר מכתב איום של סוכנת לשעבר בארגון, מה שמאלץ אותו לעלות על טיסות חוצות אוקיינוסים, רק כדי למצוא את עצמו במקומות שלא דמיין, להגן על רוצחת בלארוסית אכזרית (לורה האדוק), ולהקיף את עצמו במתנקשים ובטיפוסים שהם לא בדיוק איי איי איי. על הדרך הוא גם צריך להתמודד, כמובן, עם כמה חבר'ה ותיקים שלא ממש מתים על הנסיקה הפתאומית שלו, שהרי ידוע שבכל ארגון, ובמיוחד כזה שמתעסק בריגול, אלה שחולקים איתך מסדרון יותר מסוכנים מאלה שבחוץ.
"הרכש החדש" היא סדרת חניכה עם יותר ממשמעות אחת. לא רק הנדריקס עובר טבילת אש, אלא גם האיש שמגלם אותו. עד כה בלט סנטינאו בן ה-26 בלהיטי נוער כמו "לכל הנערים שאהבתי" ו"משפחת פוסטר". עכשיו הוא עולה למגרש של הגדולים עם דמות שונה לחלוטין. למראית עין יש לו את כל מה שצריך - חצי חיוך שחצני שתמיד מרוח לו על הפרצוף עם מסר של "אני יותר טוב מכם", שיק צעיר ויופי של זילניאל.
הבעיה היא שמשהו לא בשל שם. נכון שהדמות של אוון אמורה מלכתחילה לייצר אמביוולנטיות וסנטינאו בהחלט משדר שקשה להיות לגמרי בעדו אבל גם לא נגדו, אלא שהבוסריות שלו ניכרת והוא לא מייצר אמון מלא בדמות שלו. למרבה המזל, הצוות המנוסה סביבו עושה את העבודה - האדוק נהדרת בתור הרוצחת מקס מלאדזה, קולטון דאן ("סופרסטור") וארטי מאן ("המפץ הגדול") משלבים כוחות היטב בתור שני עורכי הדין שמנסים להפיל את אוון מהרגע הראשון, וכריסטיאן ברון ("אורפן בלאק") גונב את ההצגה בתפקיד קטן כג'אנוס פרבר, מפעיל שחי על הקצה ועומד לחטוף התקף לב בכל רגע. הדמות שלו היא זו שממחישה יותר מכל את רמת החרדה שמלווה סוכני CIA ואת עובדת היותם חשופים לתוחלת חיים קצרה במיוחד.
החרדה אכן בולטת ומתנוססת מעל הכסות הקומי-דרמטית של "הרכש החדש". למעשה, הסדרה הזאת היא התקף חרדה ארוך ומתמשך, אותו הצליח היוצר אלכסי האולי (יוצר "הטירון") להעביר מהמסך אל הצופה. אחת הדמויות נשאלת לשלומו של אוון ומשיבה "כרגע הוא בסדר, עד שיקפוץ כהרגלו לבריכת כרישים", וזו אכן התחושה שעוברת - שום דבר לא בסדר, גם כשהכול, לכאורה, כבר מסתדר. אין רגע אחד להסדרת הנשימה.
ומחרדה לאינטליגנציה. כהרגלן של סדרות אחרות בז'אנר, גם בזו אין ממש חיבור אמיתי להיגיון. אוון טס, מקפץ ומפזז ברחבי העולם - מתימן דרך לבנון ועד מזרח אירופה - בשבועיים, וכל זאת כשהוא מקיים פרוצדורות משפטיות שאמורות לקחת חודשים ואולי שנים. ב-ס-ד-ר. מצד שני, מי שרואה סדרות מהסוג הזה לא מצפה מלכתחילה לכך שהיגיון יכתיב את סדר יומו, כך שרצוי פשוט להתעלם מכל הכשלים הלוגיים והחורים בעלילה, ולא חסרים כאלה.
חוסר היגיון בסיסי הוא לא המוטיב היחיד ש"הרכש החדש" גנב מהז'אנר. אין כמעט קלישאה שלא משובצת בסדרה הזאת - הטאלנט הצעיר והמורד שמסתכל למוות פעם אחר פעם בעיניים וגורם לו להשפיל את עיניו, הבוס הזועף שאף פעם לא מרוצה, החבר'ה מהמשרד שמנסים לשים רגליים, נרטיב ה"אל תסמוך על אף אחד" ועוד. התחושה היא שראינו את זה כבר מיליון פעם. למה שזה יעבוד?
שאלה טובה, אבל זה עובד. למרות כל חסרונותיה, "הרכש החדש" היא בסופו של דבר בינג' אולטימטיבי. גם אם לא כל הקצוות נסגרים, גם אם הוא מעליב כל פיסת בינה במוח, גם אם סנטינאו לא ממש נוצץ בתפקיד הראשי, עדיין מדובר באחת הסדרות הכי כיפיות שהפציעו על המסך בתקופה האחרונה, כזו שמספקת אקורד סיום מרענן ל-2022. הצרה היא שכמו תמיד בנטפליקס, גם הפעם לא תבואו על סיפוקכם ותצטרכו להישאר במתח עד העונה הבאה, שמי יודע מתי ואם בכלל תצא.