לפני כחצי שנה, בדצמבר 2022, הודיעו ברשת 13 שישדרו ריאיון ראשון ובלעדי עם האנס ונשיא המדינה לשעבר, משה קצב, 15 שנים לאחר שהתראיין לתקשורת בפעם האחרונה. לפי הפרסומים והפרומואים שכבר שודרו, העיתונאית סיון כהן סבן נפגשה עם קצב כדי לשמוע את הצד שלו בפרשה והוא אמור היה להיות משודר בשני חלקים במסגרת התוכנית "רגע האמת". עצם ההחלטה לראיין את קצב, אנס מורשע שהשתחרר מהכלא בשנת 2016 מבלי שהודה מעולם במעשיו וכמובן שגם לא הביע חרטה, עוררה ביקורת ציבורית רחבה שהובילה את הנהלת רשת לגנוז את הסרט ימים לפני השידור ולהודיע כי היא "איננה מרגישה שלמה עם התוצאה הסופית". כנראה שמישהו ברשת הלך לסדנת קבלה עצמית, כי אתמול 'זכינו' לראות את אותו ריאיון במסגרת מה שהם כינו 'סרט תיעודי' על פרשת קצב ובפועל היה כתבה ארוכה מהרגיל.
ציניות בצד, הסיבה האמיתית לשידור הסרט על פרשת קצב דווקא כעת ברורה לכל - הסדרה "אלף" שמשודרת בימים אלה ביס ובסטינג טיוי ומבוססת על הספר באותו השם של אודליה כרמון, אחת המתלוננות נגד קצב ומי שהייתה מוכרת כאלף ממשרד התחבורה, מקבלת ביקורות חיוביות ובאזז רב וכנראה מישהו בערוץ חשב שגם הם יצליחו לסחוט עוד רייטינג מאחת הפרשות שטלטלו את מדינת ישראל. בפועל, מי שמחזיקים בידיהם פרי באושים צריכים לדעת שהוא לעד יהיה אסור למאכל.
מה שהיה בתחילה ריאיון, שודר אתמול כספק סקירה היסטורית של פרשת קצב (כולל קריינות רכה שמזכירה סרט טבע) שמציגה את כל הצדדים מלבד את אלה של המתלוננות. רשימת המרואיינים מצומצמת יחסית וכוללת בעיקר את עו"ד ציון אמיר שהיה עורך דינו של קצב, את התובעת בתיק עו"ד אירית באומהורן, הד"ר יובל יועז וגם את קצב עצמו. מלבד שיקולים צרים של רייטינג, אין שום סיבה לתת שוב במה למי שהגיע למעמד של האזרח מספר אחת וניצל אותו כדי להמשיך ולפגוע בנשים שכפופות לו.
למרות כל השנים שחלפו, נראה שהאנס משה קצב נותר בדיוק אותו האדם שהיה באותה מסיבת עיתונאים מפורסמת שבה התפרץ על גדי סוקניק ("דיברתם מספיק!") במופע אימים של זעם וניתוק מהמציאות. היות שהריאיון הפך לסרט, אנחנו לא יכולים לשמוע האם כהן סבן שאלה את קצב שאלות קשות, אנחנו מקבלים את התשובות שלו כמונולוגים ארוכים שמפוזרים לאורך הסרט. מה שברור הוא שהוא עדיין מאשים את כולם ואת כולן מלבד את עצמו.
צריך לשפשף את העיניים ולנקות את האוזניים כדי להבין כמה חוסר בגרות ואפס תחושת אחריות יש באיש הזה, שעדיין מספר לעצמו את אותה עלילה מופרכת על מסע צלב שהתנהל נגדו מהיום שבו נבחר לתפקיד נשיא המדינה. קצב רואה את עצמו כקורבן, אדם ששילם את המחיר היקר ביותר רק בגלל שהאליטות והתקשורת זעמו על כך שמישהו כמותו (ואני מוסיף, מזרחי מהפריפריה) הגיע לתפקיד החשוב במדינה. למעשה, הדברים של משה קצב הופכים אותו לחבר ראוי לפאנל "הפטריוטים" בערוץ 14, ונשאלת השאלה איך זה לא קרה עד עכשיו.
צפיתי בסרט בקשב רב וקשה לומר שמופיע בו אפילו פרט אחד חדש על הפרשה, או משהו שמי מהמרואיינים לא אמר כבר עשרות פעמים בכל כך הרבה הזדמנויות שונות. עורכת הדין באומהורן עדיין מביעה את הזעם שלה כלפי פרקליט המדינה לשעבר מני מזוז על כך שהסכים ללכת על הסדר הטיעון עם קצב, עורך הדין ציון אמיר, אדם שהמילה נרקיסיסט כאילו הומצאה עליו, רק ממשיך להאדיר את הייצוג הנפלא שנתן ללקוח שלו (קצב) בזמן אמת ומסביר איפה הלקוח טעה, ויועז מספק פרשנות משפטית לפרשה שהיא מצד אחד ישנה מכדי לעניין ומצד שני חדשה מכדי שנשכח את הפרטים שלה. בסופו של דבר, כל מה שנותרנו איתו זה כשעה של אנס מתקרבן. שמות הקורבנות לא עולים לרגע על דל שפתיו של קצב, הוא עדיין מסרב להודות שניהל כל סוג של מגע אינטימי עם הנשים שתקף, ולמעשה החרטה היחידה שהוא מביע היא על כך שהוא נכנס לפוליטיקה.
אם מאזינים ממש טוב לדבריו, אפשר לשמוע רגע אחד שבו האמת כמעט חומקת מבין שפתיו, זה קורה כאשר הוא מדבר על הסיבה שבגללה סירב ברגע האחרון להסדר הטיעון שהיה יכול להוציא אותו מהפרשה כמעט ללא נזק, אבל חייב אותו להודות בכמה אינטראקציות אינטימיות עם נשים שעבדו תחתיו. קצב מתחיל להגיד "למה שאס.." (ככל הנראה למה שאספר) ואז מתקן את דבריו ל"למה שאשקר". מי שעוד היו זקוקים לתזכורת לעזות המצח של האיש הזה, קיבלו אותה אתמול שעה שנחשפנו שוב לשקרן פתולוגי ואנס מורשע שהגיע לבית הכי מכובד בישראל.
משה קצב לא נשמע כמו מי שמתבייש, הוא ניצל את הבמה שניתנה לו כמו שניצל את הנשים שעבדו תחתיו, ואף בחוצפתו אמר ש"רק תשעה אנשים שמעו אותו עד היום". ממש כאילו היה בעצמו אישה מוחלשת ולא אחד האנשים החזקים במדינה עם סוללת עורכי דין ועושי דברו שרק דאגו לשלמו ולאינטרסים שלו. הבושה והחרפה שידבקו ברשת 13 על שידור ה"סרט" הזה לא יעברו בזמן הקרוב, ולא יעזור גם הניסיון שלהם לבקרת נזקים בדמות שידור ריאיון ישן עם אורלי רביבו מיד אחרי הסרט עם קצב. במקום זאת, אני ממליץ לצפות בריאיון המצוין שקיימה דנה ויס עם רביבו ושודר בחדשות השבת, שמציע פרשנות הרבה יותר רחבה על הפרשה, וגם לצפות ב"אלף" המצוינת ולהיחשף למציאות שמשה קצב מקווה שכולנו נתעלם ממנה.