משפט הפתיחה שתכננתי לכתבה הזו הוא "איזו עונת אירוויזיון משעממת יש לנו כאן בישראל". אבל אז בוודאי העיניים שלכם היו מתגלגלות בחוריהן, הייתם מפסיקים לקרוא את שאר הטור, ורצים היישר אל אזור התגובות כדי להקליד "הכתב לא מבין שום דבר" ולעלוב בי כמו שרק טוקבקיסטים יכולים. אבל באמת, איזו עונת אירוויזיון משעממת יש לנו.
כלומר, מה יש לנו בעונה הזו - עוד ידיעה על "הושחת שלט אירוויזיון במאלמו"? נו, נקווה שהעירייה של אחת הערים הכי פלסטיניות באירופה מקציבה מספיק כספים לשילוט מחדש. עוד בלוגרי אירוויזיון שאנחנו מאדירים יותר ממה שמגיע להם מחרימים אותנו? בסדר, אז וויליאם ודבן מ-Wiwibloggs פחדנים עלובים, הנה שחררנו קצת עצבים. בית קולנוע בלונדון מבטל את מסיבת הקרנת האירוויזיון הציבורית הכי גדולה בבירת בריטניה עם קשקושים על הכלה, שוויון ועוד מילות מפתח שאנשי ה-woke רוקנו מכל תוכן? אצטט תגובה של חבר שעבדתי איתו בעבר לדברים מהסוג הזה: "מזיז". אתם יודעים לבד את מה.
לבלוגרים אפשר לנסות לעשות הנחה על כך שאין להם כוח להתמודד עם הרעל הפרו-פלסטיני בתגובות ובדיווחים עליהם. אבל ישראל מודרת גם מדירוגי החובבים בעולם. נסביר: ברגע שמתחילים להתפרסם שירי אירוויזיון, חובבים רבים מתחילים לדרג את השירים. המדרגים אוהבים לראות אחרים מתעניינים בדעתם, והגולשים אוהבים להגיב עם "מה? שמת את מלטה מעל אוסטריה? בלוטות הטעם שלך מקולקלות!".
השנה, רוב המדרגים מתחילים את הדירוג עם שקופית "ישראל לא מדורגת", חלקם מוסיפים שאם היו מדרגים אז הוריקן היה מוצב במקום ה-37, והמהדרין מוסיפים מילים כמו ג'נוסייד ואימוג'ים של אבטיח. אני מציע לכם לא להיכנס לאזור התגובות על הסרטונים לפני השינה, רמת השנאה שם כלפי ישראל, בלי שום קשר לשיר ולעדן גולן, יכולה להדיר שינה מכל אחד.
האם זה אומר שהכל אבוד ואפשר לבטל את הטיסה? בסוף השבוע נכתב באתר מתחרה שזו שנה לשלוח את Home של קובי מרימי ולא לבזבז אותה על הוריקן. קודם כל לא, אף שנה אינה שנה לשיר היחיד בהיסטוריה של ישראל שקיבל אפס נקודות עגלגל מכל צוותי השיפוט. שנית, דווקא בגלל שהשיר מצליח לגעת בכל כך הרבה אנשים ולבאס לא מעט הייטרים, לגמרי יש לישראל סיכוי להגיע לגמר, למרות שההצבעה בחצי הגמר היא 100% הצבעת הצופים.
חשוב להבין שבאירוויזיון עצמו אין שום משמעות לשנאה אלא רק למה שאוהבים. שיר שקיבל 10,000 הצבעות ו-200 אנשים אמרו שהוא דוחה שווה אותו דבר כמו שיר שקיבל 10,000 הצבעות ו-200,000 איש שאמרו שהוא זוועה. רק מי שמצביע נחשב. אם הקהילות היהודיות באירופה והישראלים שחיים ביבשת יתארגנו וינצלו את כל 20 ההצבעות שלהם עבור השיר הישראלי, בנוסף לאירופאים חובבי ישראל ששומרים על שקט ברשתות החברתיות, לחלוטין יש סיכוי. לא סתם בשנה שעברה נועה קירל קיבלה 12 נקודות בהצבעות שאר העולם גם בחצי הגמר וגם בגמר.
בואו נחזור לסרטוני ריאקשן. בפסקה השנייה כאן עקצתי את החובבים, חלק מכתבי האירוויזיון, ואפילו את עצמי עם "בלוגרים שאנחנו מאדירים יותר ממה שמגיע להם". זו ההזדמנות לבדוק ערוץ ריאקשן ביוטיוב עם הרבה יותר עוקבים מאלו שכתבתי עליהם בשבוע שעבר - Jus' 2 React.
"יש לה קול יפה, הקול שלה כל כך יפה, באמת, זה מדהים", נאמר אחרי המשפט הפותח בשיר, ובסוף הבית הראשון: "אלוהים אדירים, הקול שלה מדהים, אני אוהב את זה. השיר עד עכשיו פשוט יפה". בסוף הקליפ היוטיובר אומר: "קליפ מדהים, שיר מדהים, אלוהים אני נדהם. הקול שלה כל כך מיוחד". נכון לזמן כתיבת שורות אלה, לסרטון התגובה הזה יש יותר מ-55 אלף צפיות.
והנה דוגמה לכך שלחץ מתון אך מנומס יכול לעשות שינוי. אונור אוז, יוטיובר טורקי שבשנים האחרונות יוצר סרטוני תגובה לשירי אירוויזיון, פרסם בשבוע שעבר סרטון "להגיב על ישראל או לא? אני מבולבל!". במשך קרוב לשמונה דקות הוא מתפלסף עם עצמו בשאלה כל כך הרת גורל, סותר את עצמו כשהוא אומר שהוא אינו פוליטי ורוצה לעסוק במוזיקה בלבד, אך כל מה שהוא עושה זה לדבר על פוליטיקה. הסרטון זכה בסך הכל לכ-3,400 צפיות, לא מרשים, אך יותר מ-350 תגובות בנוסף למאות שאוז קיבל באופן פרטי. כתוצאה מכך, בשבת בלילה הוא פרסם סרטון חדש - עם ריאקשן לעדן גולן.
"בשבילי, הערך העליון של האירוויזיון הוא א-פוליטיות, והגעתי למסקנה שאם לא אגיב לכל המדינות המשתתפות זו תהיה צביעות. אני יודע שזה לא ישמח את כולם. אני מוזיקאי, אני אוהב מוזיקה, אני אוהב את השיר, ואם אתם שונאים את זה - אין לי מה לעשות". הסרטון החדש, שבו הוא מתלהב מאוד מהשיר, עבר תוך פחות מיממה 20 אלף צפיות וקיבל יותר מ-600 תגובות.
קתרינה היא בלוגרית נוספת שתחילה ויתרה על סרטון ריאקשן מחשש לעוצמת התגובות נגדה, אך החליטה בסופו של דבר כן להציג כזה, ובינתיים זכתה ל-52 אלף צפיות בשלושה ימים. מיד בסוף השיר היא פורצת בבכי ומתנצלת: "זה היה מוסר כפול, סליחה שסיבכתי את זה כשסירבתי (להכין סרטון) על המדינה שלכם. אני מקווה שתוכלו לסלוח לי". ומה היא חושבת על השיר עצמו? "השיר יפהפה לחלוטין… זה יוצא דופן", והיא חוזה שעדן תסיים במקומות 12-15 בגמר.
טוב, לא נכתוב כאן על כל סרטון ריאקשן שיוצא כי אין לזה סוף, אבל אם בא לכם לראות עוד תגובה שמרחיבה את הלב, הנה פדרו ריבאס מספרד, שבשלושה ימים הגיע ליותר מ-84 אלף צפיות ויותר מ-1,500 תגובות. "גם אם חייתם במערה ואין לכם מושג על המתרחש בישראל, השיר הזה גורם לכם לחשוב". בסיום הקליפ ריבאס אומר: "היא מסתכלת למעלה, לאלה שהלכו. כשיר, זה שיר יפהפה, אבל יש לו גם מסר עוצמתי… אני לגמרי תומך ואני רוצה לשלוח חיבוק גדול לכל מי שאיבד מישהו… תודה שהבאתם את זה לאירוויזיון".
ואיפה אנחנו בהימורים? פתחתי את הכתבה עם "משעמם" ואסגור אותה עם משעמם. בששת השבועות שמובילים לתחילת החזרות ההימורים די סטטיים, משהו בסגנון של "זינקה מקום אחד" ו"התרסקה מקום אחד", כי איך אפשר בלי להעצים את הדרמה, אבל בימים שחלפו מפרסום השיר, ישראל נעה בין המקום ה-7 ל-8, לרוב במקום השמיני, הבאמת באמת מכובד.
אם אתם רוצים לעזור לדגל ישראל להתנוסס גם במקומות שפחות אוהבים אותנו, אתם יכולים להיכנס לסקר שכאן ולסמן את ישראל כמנצחת של חצי הגמר השני.