"We Will Dance Again" הוא שמו של מופע התרמה גדול לזכר הנרצחים ולמען השורדים מפסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר, שיתקיים הערב (חמישי) בפארק הירקון בתל אביב. ישתתפו בו בין השאר האמנים אסטרל פרוג'קשן, ברי סחרוף, אברהם טל, זהבה בן, בניה ברבי, נגה ארז, שבק ס', מארינה מקסימיליאן, מוש בן ארי, נינט טייב, כנסיית השכל, אסף אמדורסקי - וגם להקת היהודים, שיופיעו עם היוצר והמפיק המוזיקלי איתן רייטר.
סולני הלהקה, תום פטרובר ואורית שחף, מחוברים לאסון גם בעקבות הקשר העז לגיא אילוז, שנחטף ממסיבת הנובה ולאחר מכן נרצח בעזה. אילוז עבד כבקליין של היהודים, וגם עם מתי כספי ושלום חנוך. אמו דוריס ובן זוגה שמוליק הם חברים קרובים של פטרובר ושחף, ושמוליק גם עבד כתאורן של הלהקה.
"אנחנו מכירים את גיא בערך מגיל שש. זה הכי קרוב למשפחה", אומר פטרובר. שחף מוסיפה: "התאורן שלנו שמוליק התחתן עם דוריס, וגיא הוא הבן שלה מנישאים קודמים. שמוליק גידל את גיא והיה לו כאבא לכל דבר. גיא גדל איתנו בעצם, היה עולה להופעות על הבמה, מנגן בגיטרה שלי וכמובן רואה את ההופעה וחווה איתנו את כל הרגעים השמחים האלה. היינו משפחה אחת גדולה, עם טיולים ואירועים".
"היינו בחו"ל ביחד לא פעם ולא פעמיים", אומר פטרובר. "הבן של החברים שלך הוא כמו בן בית. ביקרנו אותו בצבא בשבתות עם ג'חנון. אחרי הצבא, טיטי (כינויה של שחף - ש"ב) אמרה לו, אתה מוזיקאי אז בוא אלינו אם אתה מחפש עבודה. אנחנו גם ככה קבוצה מאוד מלוכדת המון שנים וההצטרפות של גיא הייתה לנו מאוד טבעית. אתה עומד על הבמה, מסתכל שמאלה ורואה את גיא לידך (משתנק מדמעות - ש"ב). זה עושה לי לבכות. הוא היה כמו אח שלי".
"גיא הוא ילד שגדל, נהיה לאיש, עמד לצדנו ועשה עבודה כזאת מדהימה, הוא היה מוזיקאי שיודע בדיוק מה אתה צריך", אומרת שחף. "הרבה אמנים התחילו להכיר אותו מאירוחים אצלנו ולקחו אותו אליהם, מתי כספי, שלום חנוך, איפה הילד וכל מי שהתארח אצלנו ועבר דרכנו לקח את גיא לעבוד איתו". פטרובר: "זה קשור גם לאופי שלו. הוא היה ילד כל כך מתוק וכל כך נעים. היה כיף להיות איתו".
ב-7 באוקטובר, בעת טבח מחבלי החמאס במסיבת הנובה ליד רעים, גיא אילוז הצליח להימלט מרכב שבו נהג אל קבוצת עצים. המחבלים הגיעו לרכב ורצחו את מי שנותר בו. הוא הספיק גם להתקשר למד"א ולדווח שהוא נמצא ברעים, שירו בו, שהוא שוכב מדמם ושארבעה מתו לצדו. בסוף השיחה ביקש לדבר עם אביו מישל ואמר לו: "אבא, אני רק רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך". מישל אמר לו בין השאר: "אל תיפרד מאיתנו, חכה שנייה איתי על הקו", וגיא השיב בשקט: "אני מחכה, אבא".
"בהתחלה ישבנו עם דוריס ושמוליק וחיכינו לשמוע מה קורה", אומר פטרובר. שחף: "החמאס הוציאו עליו ידיעה שהוא נרצח אבל הצבא אמרו לנו שזו לוחמה פסיכולוגית ושזה לא נכון". בסוף נובמבר הגיעה הבשורה האיומה שגיא אילוז מת בבית חולים בעזה. משפחתו של אילוז נפגשה עם מיה רגב, ששוחררה מהשבי, שהעידה כי אילוז היה מאושפז לידה בבית חולים בעזה, ולאחר כשמונה ימים מת מפצעיו.
בשבת הבאה, 6 ביולי, היה אמור אילוז לחגוג יומולדת 27. באותו יום ישובו היהודים להופעה בקיסריה ולא ישכחו אותו לרגע אחד. "לא תכננו לעשות קיסריה ביומולדת של גיא, זה יצא באופן מאוד מיסטי ומקרי", אומרת שחף, "קיבלנו תאריך, אמרנו אוקיי. לשמוליק נודע מה התאריך והוא אמר, זה היומולדת של גיא. אמרנו, וואו. אנחנו כמובן נציין את היומולדת של גיא". פטרובר: "בנוסף לגיא, בעקבות המלחמה כבר לא נמצאים איתנו עוד הרבה אנשים שהיו אמורים להיות בהופעות שלנו, כחלק מהקהל שלנו. אנחנו מתייחסים לזה בכל ההופעות שעשינו מאז 7 באוקטובר. ההופעות בשבילנו עכשיו זו שמחה מהולה בעצב. מצד אחד, אנחנו מרגישים שבהופעות אנחנו פורקים את כל מה שיש עלינו, ומצד שני אני מרגיש שאני נשבר, לא פעם ולא פעמיים תוך כדי ההופעה, אני מודה. כי עוברים לך דברים בראש". שחף: "אנחנו נזכרים בגיא, שעמד בפינה הזאת מצד ימין כל הזמן בהופעות, ועכשיו הפינה הזאת ריקה וזה נורא קשה".
אחרי ה-7 באוקטובר יש שירים שקשה לכם לשיר? נניח "עוד ארון אחד", "מחפש תשובה" או "קח אותי"?
פטרובר: "אין שיר ספציפי אחד כזה. בהופעה כל פעם יש משפטים משירים שונים, שאתה אומר: אוי, וואו. היום כמעט כל בן אדם ששר שירים אומר פתאום יש לי מילים שמתחברות לי למצב. אז גם אצלנו דברים מתחברים למצב שאנחנו נמצאים בו היום, ויש שירים שמקבלים משמעות אחרת בלי שהתכוונו אליה".
שחף: "אני יכולה להגיד שהשיר 'פעמון מלחמה' זה שיר כמעט מדויק למצב. אנחנו פחות מדברים על איזה סוג של שלום או משהו כזה, זה לא קיים אצלנו, אבל תומס חווה דברים אז הוא כתב בטקסטים דברים שבהחלט מתאימים למצב עכשיו".
בשלב זה, בני הזוג מקריאים לי ביחד את הבית הראשון של השיר שמקבל כעת משמעות חדשה: "פעמון מלחמה מצלצל בדלתות/ אנשים מופתעים זה לא יכול להיות/ ואני כמו תמיד בלי לשאול שאלות/ אני נועלת ת'דלת מכבה ת'אורות".
בחודש שעבר היו אמורים היהודים להופיע במועדון בברוקלין, ניו יורק. כפי שפורסם ב"ישראל היום", אחרי שכבר נקבע תאריך, בעל המועדון כתב לנציג הלהקה "לא נוכל לארח את האירוע שלכם", וציין שהמקום "מעדיף להימנע מאירועים או מעשים טעונים פוליטית". "זה אחד האירועים הבאמת הזויים", אומר פטרובר, "ידענו שאנחנו מגיעים וציפינו לזה. היינו מוכנים לזה שיקרה שם משהו, שיחכו לנו קצת מפגינים בחוץ, אבל לא היינו מוכנים לזה שאחרי שחתמנו וסגרנו עם בעל המקום פתאום הוא ישבור אחורה ויבטל לנו את המופע, בטענה שהוא לא מוכן למופע עם גוון פוליטי. זה היה מפתיע". שחף מוסיפה: "אני יודעת שבעל המקום קיבל איומים חיצוניים, אמרו לו שזו לא הופעה של להקת רוק אלא הופעה ממקום אחר ופוליטי ותכל'ס הוא די פחד על חייו".
כעת אומר פטרובר כי זו לא ההופעה היחידה שבוטלה להם בגלל אנטישמיות, על פי החשד שלהם: "מה שמדהים שאחרי שכמעט סגרנו עם מקום אחר בניו יורק, גם הוא ביטל אחרי איזה שבוע-שבועיים. במקרה הזה בעל המקום לא כתב למה בדיוק, הוא פשוט בסוף אמר 'אני לא רוצה'. אנחנו מעריכים שזה מאותן סיבות. האבסורד פה זועק לשמיים. אחרי הדבר המופרע שעשו לישראל, הופכים את הקערה ומתנפלים על ישראל בגלל שאנחנו מגיבים? איפה השכל הישר? יש מדינה אחרת שהייתה מגיבה בצורה שונה? זה מדהים.
"יש עכשיו בכל העולם אנטישמיות ברמה שלא הייתה עשרות שנים, זה לא נתפס, ואנחנו מוצאים את עצמנו עם השם הזה של הלהקה, 'היהודים', שגם ככה תמיד שאלנו את עצמנו מה בחרנו לעצמנו כזה שם - פתאום מצאנו את עצמנו במצב שבו אנחנו מרגישים שאנחנו מייצגים פה את כולם. זה לא מה שבאנו להגיד כשבחרנו בהתחלה בשם הלהקה. באנו להגיד שיש גם יהודים כמונו, חילונים, אחרים. בחרנו שירים על אמונה ועל חיפוש. עכשיו אנחנו כאילו כבר לא מחפשים, כבר מצאנו. הזרקורים עלינו. בטח כשמבטלים לנו הופעות. זה מאוד מוזר. זו תקופה לא הגיונית, מלאה בכאב קשה מנשוא ולא נתפס. אני מרגיש שאני חי בתוך חלום בלהות".
לפני תשע שנים הוציאה להקת היהודים את אלבום האולפן החמישי והאחרון עד כה, "יותר לא", ויותר לא הוציאו. בקרוב ישחררו סינגל ראשון מאלבום מקורי חדש שעליו הם עובדים בימים אלה.
למה עבר כל כך הרבה זמן מאז שיצא האלבום האחרון שלכם?
שחף: "תמיד לוקח לנו הרבה זמן. יש לנו עשרות שירים במגירה".
פטרובר: "זה עניין של לקחת פרספקטיבה. בסופו של דבר אנחנו משאירים הרבה דברים בצד. זה כיף, אחרי שנים, להיכנס להקלטות שוב. אתה כמוזיקאי מרגיש תחושה של קדושה. אצלנו באולפן יש משהו מלא הדר. אנחנו נותנים להקלטות את הכבוד. זה דבר מיוחד. אנחנו עושים מזה קטע".
המלחמה השפיעה על הכתיבה שלכם? האם יש מצב למצוא גם מחאה פוליטית באלבום החדש?
פטרובר: "מכיוון שאנחנו לא להקה פוליטית, רוב הדברים שאנחנו כותבים הם מאוד אישיים ונקודתיים. כשאני כותב, אני יוצא מנקודת מבט של בן אדם, לא של מנהיג שאומר בואו אחריי, אלא יוצא דווקא מהסיפור הקטן".
אורית, בעבר לפחות לא חששת להיות מקושרת לאמירה פוליטית. בשנת 2002 כיכבת בחידוש של "מאמי", אופרת רוק שעוסקת בין השאר בכיבוש השטחים, בשאיפה הבלתי נשלטת לכוח ובתאווה האדירה למלחמות חורמה שגורמות לחורבן.
שחף: "כולנו רצינו פה שלום ושלווה ואהבה עם שכנינו, ולקחו לנו את זה. לקחנו לנו את זה הרצון לחיות בשלום ובשלווה. זהו זה, נגמר. עכשיו יש תחושת שואה ומלחמות והכל חוזר לנו בפרצוף".
מה דעתכם על כך שראש הממשלה מעודד את השתמטות החרדים מהצבא בזמן מלחמה ומנגד מבקש להכביד את העומס על חיילי המילואים?
שחף: "לדעתי כולם צריכים להתגייס, זה לא אמור ליפול רק על החילונים".
פטרובר: "הבן שלנו קיבל צו גיוס. ברור שאני מלא חששות. גם הדבר הזה אמור לחבר בין כולם. אנחנו שווים ולא אמור להיות מישהו ששווה יותר מאחר".
בשנה הבאה תציינו 30 לאלבום הבכורה שלכם, "מציאות נפרדת". איך אתם מסתכלים עליו ועל הדרך שעשיתם בפרספקטיבה של שלושה עשורים?
שחף: "אנחנו עדיין בדרך, כל הזמן. אנחנו לא עוצרים. כל הזמן פנינו קדימה, לתעשייה ולהופעות".
פטרובר: "נכון, אנחנו מרגישים שעוד לא עשינו כלום. עוד לא הוצאנו את האלבום הזה שאנחנו מחכים לו".
שחף: "אנחנו מרגישים שהאלבום הכי גדול שלנו עוד לפנינו"
פטרובר: "מהרגע הראשון הרגשנו שאנחנו צריכים להילחם על המקום שלנו. זה לא השתנה".
בספטמבר 2003 ראיינתי את להקת היהודים לעיתון הארץ. זה קרה זמן קצר אחרי שנינט טייב זכתה ב"כוכב נולד" הראשון, וקודם לכן, בחצי גמר הריאליטי, ביצעה גרסת כיסוי ללהיטם של היהודים, "קח אותי". בריאיון אמר לי פטרובר בין השאר: "כמה שהממסד יחבק אותנו, אין סיכוי שנשתנה ונזוז לכיוון המרכז. נראה שהמרכז ימשיך לזוז לעברנו. לעולם לא נמכור את עצמנו לפרסומת, כמו סאבלימינל, אף על פי שלא פעם פנו אלינו והציעו לנו הרבה כסף קל".
מאז האמירה הזאת שלכם, לפני קצת יותר מ-20 שנה, זזתם חזק לכיוון המרכז, התמסחרתם במידה מסוימת - וגם כיכבתם בפרסומת לאפליקציית קניות.
שחף: "לגבי הפרסומת, זו אני הכרחתי אותו לעשות את זה! זה לא הוא!"
פטרובר: "מה המסקנה? לא להקשיב לי. (צוחק) זו המסקנה. אתה יודע מה, אין לי מה להגיד על זה, החיים קורים. נכון, עשינו פרסומת, אני לא מצטער על זה. כל דבר נכון לרגע שלו. אני חושב שבחבורה הזאת שלנו, למרות שעברו 29 שנה מהאלבום הראשון, אנחנו בהחלט הולכים באותה הדרך. לא זגזגנו ולא זזנו. אני מאוד גאה בזה ושמח שזה ככה. זו אחת הסיבות שהקהל הולך איתנו עד היום".