טקס פרסי האוסקר ה-97 התקיים הלילה (שני שעון ישראל) בלוס אנג'לס. הכוכב הגדול של הערב היה "אנורה" שסחף את הטקס בצורה מדהימה.
מנקודת מבט מקומית, האירוע הבולט היה הזכייה של "אין ארץ אחרת" הישראלי-פלסטיני בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. את הסרט יצרו במשותף ארבעה במאים - יובל אברהם ורחל שור הישראלים ובאסל אדרה וחמדאן בלאל הפלסטינים. אברהם ושור הצטרפו בכך לרשימה המצומצמת של במאים ישראלים שזכו באוסקר. קדמו להם משה מזרחי וגיא נתיב.
אברהם קרא בנאומו לשחרור החטופים הישראלים, ובצד זאת גם קרא לעצירת ההרס הנוראי של עזה. "עשינו את הסרט הזה, פלסטינים וישראלים, כי ביחד הקולות שלנו חזקים יותר. אנחנו רואים אחד את השני. כשאני רואה את באסל אני רואה את אח שלי, אבל אנחנו לא שווים - אני חי כאדם חופשי והוא חי תחת משטר צבאי. יש דרך אחרת, יש פתרון פוליטי, בלי עליונות אתנית ועם זכויות לאומיות לשנינו".
האקטיביסט והבמאי חתם עם ביקורת על מדיניות החוץ האמריקאית ש"עוצרת את הפתרון הזה", וסיכם "העם שלי יהיה בטוח אם העם של באסל יהיה חופשי. אין דרך אחרת. לא מאוחר מדי לשנות. למען החיים, למען מי שחי. אין דרך אחרת".
אדרה מצידו אמר - "הפכתי לפני חודשיים לאבא ואני מקווה שהבת שלי לא תצטרך לחיות בפחד תמידי כמוני, תחת הכיבוש והאלימות של המתנחלים. אנחנו קוראים לעולם לנקוט בפעולה נגד הטיהור האתני של העם הפלסטיני".
"אין ארץ אחרת" עוסק במאבקן של קהילות מסאפר יטא שבגדה המערבית. ישראל הכריזה על חלקים מהאזור שבו שוכנים הכפרים כעל שטח אש, ובמשך עשורים תושבי המקום מנהלים מאבק נגד הפינוי שלהם. לפני כשנתיים בג"ץ דחה את עתירתם. בתחילת 2023 הודיע צה"ל על כוונתו לפנות מבתיהם כאלף פלסטינים המתגוררים באזור.
הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל ברלין בחורף 2024, וגרף שם במפתיע את הפרס לסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל, אף שהוקרן במסגרת צדדית. מאז גרף קטף שורת פרסים מרכזיים. למרות זאת, הוא לא מצא מפיץ אמריקאי, מה שהופך את הזכייה שלו למרשימה עוד יותר. אולי עכשיו תהיה לו הפצה מסודרת.
הסרט לא קיבל מימון ישראלי כלשהו ולא הוקרן על מסכי הקולנוע בישראל. הוא זמין לצפייה ללא תשלום באתר "שיחה מקומית". תוכלו לצפות בו כאן.
הנאום המלא
"No Other Land" director Basel Adra: "We call on the world to take serious actions to stop the injustice and to stop the ethnic cleansing of Palestinian people." | #Oscars pic.twitter.com/NzoqLKiBSJ
— Variety (@Variety) March 3, 2025
מיד אחרי שאברהם ושור ירדו מן הבמה, עלתה גל גדות. מי שהצטרפה אליה היתה שותפתה ל"שלגיה", שעולה בעוד כשבועיים, השחקנית הצעירה והפרו-פלסטינית רייצ'ל זגלר. השתיים חילקו את הפרס הכי פחות פוליטי שיכול להיות - הפרס לאפקטים מיוחדים, בו זכה "חולית 2". להיט הענק זכה גם בפרס לסאונד הטוב ביותר.
ברשת, רבים חגגו את העובדה שגל גדות העניקה פרס דווקא אחרי ש"אין ארץ אחרת" זכה באחד. תנועת ה-BDS פירסמה לפני הטקס גילוי דעת הקורא לאקדמיה לבטל את השתתפותה. בין החותמים - האני אבו-אסד ("גן עדן עכשיו"), סאלח בכרי, וגם הבמאיות ההודיות מירה נאיר ודיפה מהטה.
מעבר לנקודה הישראלית, זה היה הערב הגדול של "אנורה", שסחף את הטקס בצורה מדהימה עם חמישה פרסים וכולם בקטגוריות המרכזיות - הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר (שון בייקר), התסריט המקורי הטוב ביותר (שון בייקר), השחקנית הראשית הטובה ביותר (מייקי מדיסון) והעריכה.
זהו הישג פשוט מטורף ל"אנורה", סרט אינדי שנעשה בתקציב של שישה מיליון דולרים. היוצר שלו, שון בייקר, פעיל כבר מעל עשרים שנה ובמשך רוב הזמן פעל בשוליים של השוליים של התעשייה. עד לפני תשע שנים הוא היה ידוע ליודעי ח"ן בלבד. הוא חבש כל כובע אפשרי בסרט - תסריטאי, עורך, מפיק ובמאי, ולכן זכה בארבעה אוסקרים בערב אחד, משהו שאף אחד לא עשה אף פעם. וולט דיסני זכה פעם בכמות כזו של פסלונים באותו טקס, אבל על סרטים שונים.
מעבר לאהבה לסרט, הבחירה בו גם היתה הצהרת תמיכה בקולנוע העצמאי האמריקאי ובסרטים בועטים שמופקים מחוץ לפלטפורמות הסטרימינג. ואכן, בייקר הקדיש את נאום הזכייה שלו כדי לזמר שיר הלל למסך הגדול, והדגיש בהתלהבות עד כמה חשוב ללכת לקולנוע ועד כמה חשוב ליצור מלכתחילה סרטים לקולנוע, ולא לשום מקום אחר.
מכל הזכיות של "אנורה", הכי מפתיעה היתה זו של מייקי מדיסון, על תפקידה כעובדת בתעשיית מין המתחתנת עם אוליגרך צעיר, ואז נאבקת במשפחתו האלימה שמבקשת להיפטר ממנה. בגיל 25 ו-342 ימים, היא הפכה לזוכה התשיעית הכי צעירה בפסלון, והפתיעה את מי שנחשבה פייבוריטית והיתה יכול להיות אימא ואפילו סבתא שלה - דמי מור.
מדיסון פרצה ב"היו זמנים בהוליווד" של קוונטין טרנטינו, שבמקרה או שלא העניק את פרס הבימוי לשון בייקר, שמצידו הודה לטרנטינו - כי בלעדיו לא היה מכיר את מדיסון, ובלעדיה לא היה את הסרט הזה.
העובדה שבגיל צעיר כל כך, מדיסון היא רק התשיעית הכי צעירה שזכתה באוסקר בקטגוריה הזו מוכיחה עד כמה הוליווד אוהבת צעירות. בקטגוריית השחקן הראשי הזוכה הכי צעיר אי פעם היה בן 29, שמבחינת האקדמיה זה כבר גיל קשיש לנשים. אגב, זה היה אדריאן ברודי, אליו נגיע תכף.
אדריאן ברודי הצטרף לרשימה מצומצמת של שחקנים שזכו באוסקר לשחקן הראשי פעמיים, והוא היחיד שעושה זאת כשבשתי הפעמים גילם שורד שואה. הפעם הראשונה היתה על "הפסנתרן" כשהיה צעיר אלמוני, והשנה זכה כשחקן מבוסס, מבוגר ומוכר יותר על "הברוטליסט", בו הוא מגלם יהודי הונגרי המהגר לארצות הברית אחרי מלחמת העולם השנייה ומתקשה להתגבר על הטראומה שהוא נושא מימי השואה. ברודי נשא נאום ארוך ובלתי נגמר, ממש כמו הסרט, וכשהתזמורת התחילה לנגן כדי להפסיק אותו ביקש שתפסיק בעצמה כדי שיספיק להודות להוריו וסיים עם אמירה פוליטית כללית ומעורפלת על כך שהשואה צריכה ללמד אותנו להילחם נגד שנאה, גזענות, אנטישמיות ודיכוי.
אגב, בשתי קטגוריות המשחק הראשיות הזוכים היו יהודים - גם אדריאן ברודי וגם מייקי מדיסון.
"הברוטליסט" זכה גם בשני פרסים נוספים - לצילום ולמוזיקה המקורית. "עד שייצא עשן לבן" הסתפק בפרס התסריט המעובד, ו"יופי מסוכן" בפרס האיפור ועיצוב השיער.
הטקס עמד כמובן בסימן תופעת התרבות "מרשעת", אחד הלהיטים הכי גדולים של השנה ("הקול בראש 2" היה להיט גדול יותר, אבל בניגוד אליו, לא היה צפוי לזכות בשום דבר ואכן יצא בידיים ריקות). בהמשך לכך, מי שהוציאו אותו לדרך הן שתי הכוכבות של שובר הקופות העצום - אריאנה גרנדה וסינתיה אריבו, שהציגו מחרוזת של שירים מתוכו ומתוך "הקוסם מארץ עוץ", שהיה כמובן הבסיס לו.
מונולוג הפתיחה של קונאן היה מן הטובים שראינו בשנים האחרונות, וכלל בדיחות מעולות על חשבון ההשתלטות של אמזון על המותג של ג'יימס בונד, הסקנדל סביב "אמיליה פרז", AI והכנסייה הקתולית.
הביצוע המחשמל של אריבו וגרנדה
אדם סנדלר הולך יחף
הפרס הראשון בטקס היה כרגיל בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר. רוברט דאוני ג'וניור העניק אותו לקירן קאלקין על הופעתו כצעיר יהודי מבולבל בדרמת השואה הקומית "כאב אמיתי". זהו כמובן האוסקר הראשון של השחקן, שבתחילת דרכו היה ידוע בעיקר כאח של מקולי, והפך לאחד השחקנים המוערכים בתעשייה, לא מעט בזכות תפקידו כרומן רוי בסדרה "יורשים".
אגב, קאלקין הופיע בתפקיד קטנטן בצד אחיו ב"שכחו אותי בבית" ועכשיו הוא השני מהקאסט של הסרט הזה שזוכה באוסקר לשחקן משנה, וזאת אחרי ג'ו פשי שזכה בפסלון על "החבר'ה הטובים". קאלקין הודה בנאום לג'סי אייזנברג, שכתב וביים את הסרט וגם מככב בו בצידו - "אתה גאון", הצדיע לו על הבמה. את שאר הנאום שלו הקדיש לשיחה אישית עם זוגתו ג'ס, שלדבריו הבטיחה לו עוד שני ילדים אם יזכה באוסקר.
את פרס שחקנית המשנה קטפה זואי סלדנה, אחת היחידות שיצאו ללא פגע מן הסקנדלים סביב "אמיליה פרז". במידה מסוימת זה גם היה סוג של פרס מפעל חיים לשחקנית, שהופיעה בשלל להיטי ענק - כולל סרטי "אווטאר", "שומרי הגלקסיה" ו"הנוקמים". סלדנה התייפחה על הבמה בנאום הזכייה המרגש שלה וסיימה אותו באמירה פוליטית למדי - "אני נכדה גאה של מהגרים", היא הצהירה, ואז הזכירה כי נרשמה כאמריקאית הראשונה שמוצאה דומיניקני הזוכה באוסקר. סלדנה סיימה בהבטחה כי היא לא תהיה האחרונה.
סלדנה מדברת ספרדית בסרט, ועמיתי אור סיגולי הזכיר בסיקור המצוין שלו בסריטה כי זו הפעם השישית בה שחקן או שחקנית זוכים באוסקר על תפקיד שאינו באנגלית (לא כולל סרטים אילמים). קדמו לסלדנה: רוברט דה נירו ב"הסנדק" (משנה), סופיה לורן ב"שתי נשים" (ראשית), מריון קוטיאר ב"החיים בוורוד" (ראשית), רוברטו בניני ב"החיים יפים" (ראשי) ויון יו-ג'אנג ב"מינארי" (משנה).
קטגוריית השיר המקורי השנה היתה מהחלשות בתולדות האוסקר, ולמרות ואולי בגלל זה האקדמיה הזמינה את אחד המוזיקאים הגדולים אי פעם להציג אותה - לא אחר מאשר מיק ג'אגר. הוא התבדח שמפיקי הטקס רצו את בוב דילן, שלא הסכים כי אמר שהשירים הכי גדולים השנה היו ב"אנונימי לגמרי" על אודותיו (ואלה לא שירים מקוריים אז כמובן שהם לא רלוונטיים). לא ברור אם הוא צחק או לא, אבל הפרס הלך גם כן לאמיליה פרז, על השיר "El Mal".
הנאום של קאלקין
הנאום של סלדנה
גולדי הון ואנדרו גרפילד העניקו את האוסקר בקטגוריית סרט האנימציה הארוך לאחד האנדרדוגים הגדולים של הלילה - הסרט הלטבי דל התקציב "עם הזרם". זו הפעם הראשונה שבה לטביה זוכה באוסקר, והלטבים בישראל בטח מתרגשים. קונאן אובריאן התבדח בתגובה - "הכדור במגרש שלך, אסטוניה".
גם ברזיל רשמה היסטוריה, כשזכתה לראשונה באוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר הודות ל"אני עדיין כאן". הדרמה הפוליטית הזו לא התקשתה להביס בתחרות את "אמיליה פרז" הצרפתי עתיר הסקנדלים.
עוד היסטוריה: פול טזוול זכה באוסקר עיצוב תלבושות על "מרשעת" והפך בכך לגבר השחור הראשון שזוכה בקטגוריה הזו. כצפוי, "מרשעת" גם זכה בפרס עיצוב ההפקה.
הציוץ הכי ויראלי הערב
לסיכום: "אנורה" הוביל את הטקס עם חמש זכיות, וכולן בקטגוריות יוקרתיות. "הברוטליסט" ניצב מאחוריו עם שלוש זכיות. "אמיליה פרז" המושמץ בכל זאת זכה בשני פרסים, וכך גם "מרשעת" ו"חולית 2". שאר הסרטים הסתפקו בפרס אחד, אם בכלל. "אנונימי לגמרי", למשל, יצא מהטקס בידיים ריקות למרות שהיה מועמד ברוב הקטגוריות הבולטות.
"אמיליה פרז" אמנם זכה בשני פסלונים, אבל מתוך 13 קטגוריות בהן היה מועמד - כלומר, הוא הפסיד ב-11 קטגוריות, ובכך השווה את השיא של חמישה סרטים אחרים שרשמו את ההישג המפוקפק הזה. האחרון שבהם היה "כוחו של הכלב".
רשימת הזוכים המלאה
הסרט הטוב ביותר: "אנורה"
הבימוי הטוב ביותר: שון בייקר ("אנורה")
השחקן הטוב ביותר: אדריאן ברודי ("הברוטליסט")
השחקנית הטובה ביותר: מייקי מדיסון ("אנורה")
שחקן המשנה הטוב ביותר: קירן קאלקין ("כאב אמיתי")
שחקנית המשנה הטובה ביותר: זואי סלדנה ("אמיליה פרז")
התסריט המקורי הטוב ביותר: "אנורה"
התסריט המעובד הטוב ביותר: "עד שייצא עשן לבן"
סרט הדוקו הטוב ביותר: "אין ארץ אחרת"
סרט האנימציה הטוב ביותר: "עם הזרם"
הסרט הבינלאומי הטוב ביותר: "אני עדיין כאן" (ברזיל)
הצילום הטוב ביותר: "הברוטליסט"
העריכה הטובה ביותר: "אנורה"
עיצוב ההפקה הטוב ביותר: "מרשעת"
עיצוב התלבושות הטוב ביותר: "מרשעת"
האיפור ועיצוב השיער הטוב ביותר: "The Substance"
האפקטים הטובים ביותר: "חולית 2"
הסאונד הטוב ביותר: "חולית 2"
המוזיקה המקורית הטובה ביותר: "הברוטליסט"
השיר המקורי הטוב ביותר: "El Mal", "אמיליה פרז"
הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר: "I'm Not A Robot"
סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר: "In the Shadow of the Cypress"
סרט הדוקו הקצר הטוב ביותר: "The Only Girl in the Orchestra"
הטקס הועבר בישראל בשידור ישיר בערוץ יס מוביז דרמה, כולל סיקור השטיח האדום לפני הטקס. גרסה ערוכה ומתורגמת תשודר ביום שלישי, 4 במרץ, בשעה 21:30 ביס מוביז דרמה, יס ויאודי ובסטינג פלוס.