בדקות הראשונות של "הורסת", קומדיית האימה החדשה של בת חן סבג שהחלה אתמול (שלישי) בהוט, בת דמותה, פליטת הריאליטי אבי (אבישג) קוסמה, מקיימת ראיון מצולם עם כתב רכילות (גיל ריבה בתפקיד עצמו) שמנסה לברר לאן היא נעלמה. הראיון הזה, שבמהרה מתפוצץ, מרגיש כמו דרכה הישירה של סבג להתייחס לשאלות שקיבלה אחרי ההצלחה הגדולה של הסדרה הראשונה שלה, "מטומטמת" - קומדיית הפשע שהפכה ללהיט גדול, זיכתה אותה בשני פרסי אקדמיה וזכתה לרנסנס אחרי שעלתה לשידור בנטפליקס.
אבי קוסמה היא לא עוד פליטת ריאליטי - היא בת למשפחה שנושאת איתה קללה. יותר נכון, הנשים במשפחה נושאות קללה. אמא שלה, הידועה בכינוי "מאגי מחפופה" (קרן מור), היא מעין מכשפה וגם אישה שמתמודדת עם מאניה-דפרסיה. בסצנת הפתיחה של הסדרה, החבר הנוכחי שלה מת במפתיע מיד אחרי שהוא מציע לה להינשא לו. האירוע הזה, שמתרחש במקביל לראיון של אבי, קוטע אותו, מחזיר אותה לעיר הולדתה, שם היא מנסה לסייע לאמה שנראה שאיבדה קשר עם המציאות. כך אבי גם מבינה את הרצינות בקללה שבה תמיד זלזלה - ומנסה לבטל אותה. לדבריה של האם, כל גבר שמתאהב בנשות המשפחה מוצא את מותו.
המסע של אבי מביא אותה לעזוב את תל אביב ולחזור לאשקלון, עיר שמהווה כמעט דמות בסדרה. שם היא גרה עם סבתה (גילת אנקורי באיפור שמוסיף לה כמה עשרות שנים), ונעזרת בשוטרת מקומית וחברת עבר, קלודין צ'יבוטרו (כנרת לימוני), ובלש משטרה בשם חמאווי (איתי לוי בתפקיד טלוויזיוני ראשון) כדי לנסות לפתור את התעלומה. על הדרך היא גם מנסה להתפייס עם האקס ושותפה לריאליטי לשעבר, גולדי (עמית אולמן, הידוע יותר כפדרו גראס).
בעוד הדמות שכתבה וגילמה ב"מטומטמת" נראתה כל כך צעירה לגילה עד שיכלה להיכנס לבית ספר תיכון כשוטרת סמויה, כבר בפעם הראשונה שאנחנו רואים אותה ב"הורסת", סבג רוצה להראות לנו שהיא התבגרה. אלה לא רק השאלות הפולשניות של ריבה על הגיל שלה, אלא גם קצוות השיער האפורים שנוכחים בכוונה והקמטים הקטנים ליד העיניים. ניכר שלסבג, שמעידה שכתבה את הסדרה במשך ארבע שנים, חשוב מאוד לענות על להרבה שאלות שהופנו אליה או ביקורות שהושמעו כלפיה, והיא משתמשת ב"הורסת" כפלטפורמה לכך.
שמונה פרקים יש בעונה הראשונה של "הורסת", ארבעה מהם נשלחו לביקורת. ולמרות שזה מספר הפרקים הממוצע היום כמעט בכל סדרה חדשה שעולה בנטפליקס, עבור סבג זה שינוי משמעותי, כי בשלוש העונות של "מטומטמת" היו יותר מעשרים פרקים בעונה. גם מאחורי הקלעים סבג עבדה כאן עם צוות חדש: אהרון קשלס ("מי מפחד מהזאב הרע") עבד איתה על התסריט, ועל הבימוי אחראית דפנה לוין ("אופוריה") - שני יוצרים שמתאימים במיוחד לעולם המיסטי והמאיים שסבג מנסה לבנות כאן, עולם שבולט כבר מהפתיח היפה של הסדרה, המציג גרסה מעוותת של העיר אשקלון.
לא רק סבג הגיעה ל"הורסת" עם הר של ציפיות - גם אני, כצופה, הגעתי עם ציפייה לצד חשש מסוים. בפעם הקודמת שהעלו בהוט סדרה ששיחקה סביב ז'אנר האימה, קיבלנו את "ג'ודה" של ציון ברוך על הערפד היהודי - סדרה שהיו לה לא מעט מעריצים, אבל גם צופים כמוני שנשבעו שהיא בין התכנים הקשים ביותר לצפייה שנראו כאן. בכלל, כחובב מושבע של ז'אנר האימה, אני חושב שישראל - על הטראומות היומיומיות שאנחנו כאזרחיה חווים - היא כנראה המקום שהכי קשה ליצור בו סרטי וסדרות אימה. בשביל לייצר סצנות עוכרות שלווה, צריך שתהיה שלווה, וכזאת מעולם לא הייתה כאן.
החשש התבדה כבר מהפרק הראשון. "הורסת" משתמשת באימה בעיקר בפן האסתטי. יש כאן רימות, ראש כרות של כלב, גופה עם חיוך מפחיד ושלא נדע - גם זקפה - אבל בפועל, מעל הכול, זאת קומדיה. שלא לומר, קומדיית קאמפ הצוללת לתוך העבר המשפחתי של סבג עצמה, שהצהירה שהסדרה היא המקום שבו היא פוגשת את הצד הרומני-צועני של המשפחה שלה, וגם את החיים בפריפריה.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
מרכז הסדרה מבוסס על המתח שבין אבי - אישה צעירה (אבל כבר לא כל כך) שעדיין מנסה למצוא את הקול והמקום שלה בעולם - לבין אמה, קרן מור בתפקיד כל כך קאמפי ומוגזם עד שכוכבה שביט פתאום נראית כמו דמות שנלקחה מהצגה בתיאטרון גשר. אישה מוטרפת ומטריפה שהחברה והסביבה כבר השליכו מזמן הצדה. בכלל, יש כאן לא מעט גירל פאוור: הנשים בסדרה, ובדגש על החברות המתחדשת בין אבי וקלודין, נלחמות יחד נגד הרעים - שהם לרוב גברים, ולרוב אטומים ומלאים בעצמם מדי בשביל לראות את המציאות נכוחה.
ארבעה פרקים הם בדרך כלל די והותר כדי לגבש חוות דעת על סדרה, אבל אני מודה ש"הורסת" מאתגרת את ההנחה הזאת. מצד אחד, מה שמוגדר כציר העלילה המרכזי בה - הקללה שמוטלת על מי שמתאהב בנשות המשפחה - לא ממש עובד. היוצרים לא הצליחו לייצר תחושה של חשש אמיתי של "מי הבא בתור למות", וההומור הופך את כל האסונות שפוקדים את הדמויות לקלילים וכמעט אגביים. מצד שני, ניכר שנעשה כאן מאמץ גדול לבנות עולם, כזה שבו דמויות שוליים הזויות, מוקצנות ומצחיקות ומלאות קאץ' פרייזים.
בנוסף, "הורסת" מספקת גם פרשנות משעשעת לתרבות הריאליטי והפופ, מה שלרגעים אפילו גרם לי להיזכר ב"תנוחי" הקאלטית של הוט. זה לא רק החולצה של צ'אקי (גיבור סרטי האימה מהאייטיז) חובש כיפה, שאיתה אבי מסתובבת בפרק הראשון, או הליהוק של איתי לוי, שעושה כאן תפקיד לא רע בכלל, או השיחות עם מלהקת של "קשת" שמדברת איתה על "הקרצייה" (מרפרר למדור "העלוקה") - אלא גם רגעים מוגזמים ממש, כמו עינת שרוף שמגלמת כאן את ליזו, המנהלת של אבי, שנתקלת שוב בבורקס - בסצנה שהפעם מסתיימת בצורה הרבה יותר מפחידה.
נראה שמרוב ציפייה לרצות את כולם, בת חן סבג הפכה את "הורסת" לסדרה שהיא לגמרי היא - סדרה שלפעמים מרגישה לא אפויה עד הסוף, ולפעמים מרגישה קצת אפויה מדי. מה שכן, הצפייה בה אף פעם לא משעממת, ומסקרן מאוד לדעת איך היא תמשיך.
שני פרקי הפתיחה של "הורסת" זמינים בהוט ויאודי ונקסט טי-וי. הפרקים הבאים מדי יום חמישי ב-22:00 בהוט 3, הוט ויאודי ונקסט טי-וי.