חלפה פחות משנה מאז נפרדו צופי "סיפורה של שפחה" מגילעד המסויטת בפרק הסיום, שבא חשבון עם רבות מדמויות הגברים המדכאים של השלטון האוטוקרטי הנורא, אך גם לא סיפק קתרזיס אמיתי, ובכך היה נאמן יותר מכל לרוח היצירה. עכשיו "סיפורה של שפחה", המבוססת כזכור על ספרה של מרגרט אטווד משנת 1985, זוכה לסדרת בת בשם "העדויות", שמבוססת בעצמה על ספר ההמשך שהוציאה אטווד ב-2019 (ותורגם לעברית על ידי קטיה בנוביץ' בהוצאת כנרת זמורה דביר), ונכתב על רקע הצלחת העיבוד הטלוויזיוני והאקלים הפוליטי של התקופה.
ברוס מילר, יוצר הסדרה המקורית, החל לעבוד על העיבוד ל"העדויות" כבר לפני מספר שנים. לצורך כך הוא העביר את מוקד העיסוק שלו מסדרת האם, מה שלדעת רבים פגע בעונותיה המאוחרות של "סיפורה של שפחה". אליזבת מוס, שגילמה את ג'ון, מעורבת כאן כמפיקה בפועל, בין היתר, והפרויקט כולו מלווה בברכתה של אטווד. עלילת "העדויות" מתרחשת כ-15 שנים לאחר אירועי הספר הראשון, וכפי שמתחוור כבר מהפתיחה, גילעד לא רק שלא נכחדה, אלא המשיכה לשגשג.
גיבורת הסדרה היא הנערה אגנס, בגילומה של צ'ייס אינפיניטי, שפרצה בשנה שעברה בענק עם "קרב רודף קרב" זוכה האוסקר, בתו המאומצת של הקצין הבכיר מקנזי (נייט קורדרי, "עבור כל האנושות"). היא אינה מכירה את אמה הביולוגית וחיה חיים נוחים יחסית למעמדה. יש לה "מרתות" המשרתות אותה, ואם חורגת, פולה (איימי סיימץ, "סוויט טות'"), מאמינה אדוקה שמתייחסת אליה בנוקשות ומקפידה הקפדה יתרה על חוקי גילעד. אגנס לומדת בבית הספר על שם הדודה לידיה, שבו מוכשרות בנותיהן של אנשי הקצונה הבכירה, הלבושות בגלימות ורודות או סגולות בהתאם לגילן ולבגרותן המינית. דודה לידיה עצמה (אן דאוד הפנטסטית, שזכתה באמי על תפקידה בסדרה המקורית) נוכחת כאן במלוא עוצמתה, ומעמדה בגילעד, למי שחששו, איתן מתמיד.
בניגוד לאגנס, דייזי (לוסי האלידיי) מגיעה מהטריטוריה החופשית של קנדה, והיא לובשת גלימה בצבע פנינה, בהתאם למי שבחרו להצטרף לגילעד. היא מוצמדת לאגנס בתהליך חונכות, וברגע שמתברר שדייזי היא למעשה מרגלת של המחתרת, הטון של הסדרה משתנה לשילוב של דרמת נעורים ומותחן ריגול. חברותיהן לספסל הלימודים, כמו שונמית המפונקת (רוואן בלאנשרד) והולדה פעורת העיניים (איסולדה ארידס, "תיקון מידות"), משלימות קאסט שחושף כיצד מרגיש השבי עבור מי שנולדו לתוכו, בניגוד למי שנלקחו אליו. בכך אולי טמון ההבדל העיקרי של "העדויות" מ"שפחה".
בניגוד לשפחות, בנות המעמד הגבוה בגילעד אינן עוברות השפלות פומביות, אך הן חיות בפחד מתמיד, צופות בהוצאות להורג של מרגלים ובוגדים וחשופות לניצול מצד הקרובים אליהן, גם אם מדובר באבות של חברותיהן לספסל הלימודים. במקביל, הן מנסות לפתח אישיות עצמאית בסתר ולהתמודד עם גורלן כ"כלות" המיועדות למפקדים.
אין חדש תחת העננות התמידית
ניכר שמילר למד מהביקורת על "סיפורה של שפחה", שם סיימו את עלילת הספר כבר בעונה הראשונה, מה שהוביל לכך שהעונות המתקדמות חזרו על עצמן ללא מטרה ברורה. עשרת פרקי העונה הראשונה של "העדויות" (ששלושת הראשונים בהם עולים מחר, רביעי, וכולם נשלחו מראש לביקורת) מכסים רק כרבע מעלילת הספר, ומאפשרים היכרות מעמיקה עם הדמויות, מערכות היחסים שלהן והעולם של מי ש"חיים טוב" בגילעד. הם גם בוחנים את הסקרנות של הבנות מול עולמה של דייזי, המספרת להן על מציאות שבה נשים שולטות בגופן.
מתחילתה, "העדויות" מרגישה מוכרת, הרבה בזכות העיצוב הוויזואלי שבו המעמדות בגילעד מובאים בצבעוניות של גוונים חזקים אך עצובים, ובזכות צילום שבו אור חזק אף פעם לא חודר את מה שמרגיש כמו עננות תמידית. גם הפסקול שלה, שכולל הבלחות של רוק נשי מהניינטיז, כמו "Dreams" של הקרנבריז, שחווה רנסנס בזכות טיקטוק (ועוד לפני כן "נערות דרי"), מהווה תזכורת לחופש הקנדי שנותר מאחור.
אך מה שמרגיש כמו האמת הכואבת ביותר הוא שהסדרה לא באמת מצליחה לומר משהו חדש על המציאות הנוכחית בארה"ב. בעידן שבו זכות הבחירה של נשים על גופן נמצאת תחת מתקפה, המבטים של אגנס וחברותיה אינם מיוסרים כמו אלו של ג'ון, אלא מלאי פליאה וזעזוע ככל שהן מבינות את חומרת המערכת שבתוכה גדלו. אולי בעוד כמה שנים הסדרה הזאת תיראה אחרת, לדור שלא הכיר מציאות אחרת.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
מי שבאה להציל את הסדרה מעצמה היא דודה לידיה (דאוד), כשהסדרה משתמשת בפלאשבקים כדי לחקור לעומק כיצד אישה חופשייה הפכה ל"קאפו" שמדכאת את בנות מינה. ההצצות לעברה של לידיה הופכות את הדמות המורכבת הזאת, שכבר נכתב על אודותיה רבות, למורכבת אף יותר, וככל שאנחנו יכולים לרחם עליה יותר, כך גם אנחנו שונאים אותה יותר.
למרות שיש בה לא מעט רגעים שמרגישים כאילו היא מנסה להיות בסך הכל עוד סדרת נעורים תקופתית עם טקסי יציאה לחברה ונשפים סטייל "ברידג'רטון", "העדויות" היא בסופו של דבר עוד מסע סיזיפי לעומקו של הסיוט שבאובדן חופש הבחירה. מי שברחו מ"סיפורה של שפחה" בגלל תחושת המחנק לא ימצאו כאן יותר אוויר, אבל כן ימצאו עוד קצת מהמזוכיזם הזה. לחובבי הז'אנר, כמו שאומרים.
שלושת הפרקים הראשונים של "העדויות" יהיו זמינים החל ממחר ב-10:00 בדיסני פלוס ישראל, ולאחר מכן פרק בשבוע מדי יום רביעי.