הסדרה הזו כל כך עסוקה בלזעזע, עד שהיא שוכחת שפעם היה לה לב

העונה השלישית של "אופוריה" עלתה באיחור אופנתי, וכבר לפני עלייתה עלו לא מעט ביקורות על החוטים הפרומים מהעונה האחרונה - כאלה שלא היה ברור איך ייפתרו עם קפיצת השנים. אחת הבעיות הגדולות שהגולשים הציפו הייתה, איך לא, החוב של רו לסוחרת הסמים לורי.

זה לא קו עלילה שולי. ברגע טעון במיוחד, אמא של רו מורידה באסלה סמים בשווי עשרות אלפי דולרים - מהלך שהופך אוטומטית לחוב אסטרונומי של בתה. לורי גם הבהירה לרו שאם לא תצליח לסגור את החוב, היא "תמכור אותה למרבה במחיר".

אז לא לחינם מעריצי הסדרה דאגו מהפתרון. אבל הבעיה האמיתית צצה כשסם לוינסון בחר לפתור אותו מהר מדי - ובקלות גדולה מדי.


שימו לב, מכאן והלאה ספוילרים לשני הפרקים הראשונים לעונה.

כבר בסצנה הראשונה אנחנו רואים את רו נאבקת לעבור את הגבול ממקסיקו חזרה לארצות הברית, ברמפה מאולתרת. די מהר ברור שהיא ככל הנראה מבריחה סמים, והצופה מבין לאן זה הולך.

ואז, כמעט כבדרך אגב אנחנו קופצים לרו שעובדת בקיוסק עישון. שם מוסבר שבמשך כמעט ארבע שנים לורי פשוט נתנה לה לחמוק. כשהיא כבר מגיעה, היא מתנהלת כמו פקידת שומה: מצמידה ריבית, מוסיפה חישובים, ומחליטה שרו חייבת לה מיליונים - אבל "תסתפק" במאה אלף דולר בלבד.

לא רק הפתרון בעייתי, אלא גם הדרך. אותה לורי, סוחרת הסמים האימתנית עם תחביב הצפרות הקריפי, זו שאיימה לחטוף ולמכור את רו - פתאום נותנת לה לחיות שנים ואז מגישה לה חשבונית.

קשה להאמין שזה מה שהתגלגל מאחורי הקלעים כל הזמן הזה, אבל רגע אחרי, כשרו מתגלגלת לידיו של הסרסור אלאמו שמצהיר בפשטות שהיא "שלו", זה כבר חטא על פשע. בשלב הזה, הצופה נשען בעיקר על המשחק של זנדאיה כדי להמשיך להאמין.

קשה להאמין שמה שנותר מהנער האלים והנרקיסיסטי הוא היס מן הרכרוכי שמופיע בעונה השלישית. נייט, שחנק, איים והצמיד אקדח לראשה של מאדי, נראה כאן כמו גרסה מרוקנת של עצמו.

כשקאסי מעלה סרטונים מביכים בתלבושת מינימלית לעיני כל, והתגובה של נייט כמעט לא קיימת, קשה שלא להיזכר בסצנות מהעונות הקודמות. למשל, אותה סצנה ביריד עם מאדי, שבה האלימות שלו מתחילה לבצבץ מתוך תחושת השפלה ושליטה.

יש מי שיטען שנייט פשוט לא אוהב את קאסי כמו שאהב את מאדי, ולכן התגובה שונה. אבל זה מפספס את הנקודה. האלימות של נייט לא נבעה רק מאהבה, אלא מצורך בשליטה ובבעלות. לכן, כשהוא מאפשר לארוסתו להפוך את עצמה לנחלת הכלל בלי כמעט תגובה - משהו שם לא מסתדר.

אפשר לטעון שמדובר בהתפתחות דמות שעברה שנים של עייפות, שחיקה וטראומה. אבל התפתחות דורשת תהליך. כאן אין תהליך, יש קפיצה. נייט לא משתנה אלא מתחלף.

מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב

אם קו העלילה של לורי הרגיש כמו קיצור דרך תסריטאי, קאסי מעלה שאלה גדולה יותר לא רק על הכתיבה אלא על כוונת המשורר. הבחירה להפוך את קאסי לשפנפנת אונליפאנס היא טריוויאלית. היא המשך כמעט טבעי מדי לדמות שמאז ומתמיד הוגדרה ופעלה דרך נקודת המבט הגברית. אז כשמה שאנחנו מקבלים הוא המשך מאוד קל - עדיין עם נייט ועדיין מחפשת את האישור הגברי - הסדרה בוחרת כיוון צפוי מדי שכבר חווינו בעבר מקאסי.

וזו לא רק הבחירה עצמה, אלא האופן שבו היא מוצגת. הסצנות עצמן מרגישות פטישיסטיות במיוחד, אפילו ל"אופוריה". הסצנות הממושכות מתעכבות על הגוף שלה הרבה יותר מאשר על משמעות הבחירה שלה והעמקה בדמותה. במקום שהצופה יזכה לפרק את הדימוי העצמי שלה או לראות את המחירים שהיא משלמת, נדמה שהמצלמה פשוט שמחה להיות שם.

אפשר לטעון שזו בדיוק הנקודה, ואולי מאחורי הקלעים זו באמת הנקודה. הסדרה מבקרת את ההחפצה של קאסי דרך ההקצנה שלה, אבל ככל שההקצנה מתגברת היא כבר מפספסת את הפואנטה והופכת ללא ברורה.כל זה מעלה שאלה גדולה בהרבה לגבי הבחירות של לוינסון: האם הבחירות האלה בכלל משרתות את הדמות של קאסי, או פנטזיה רחבה בהרבה של הסדרה עצמה?

בתחילת הצילומים לעונה השלישית געשה הרשת בשמועות, לצד תמונות שדלפו, שלפיהן דמותה של מאדי תהפוך לחשפנית בעונה החדשה. במבט לאחור, אפשר להניח שהתמונות הוצאו מהקשרן, ואולי בכלל נלקחו מסצנה שבה מאדי מגיעה לבקר את רו בעבודה.

בין אם מדובר בסיבוב פרסה תסריטאי ובין אם בפרשנות שגויה - אין מאושרת ממני שזו לא הייתה הבחירה. מאדי נותרה נאמנה לעצמה, והגרסה הבוגרת שלה מתאימה כמו כפפה לאחת הדמויות האהובות והעקביות בסדרה.

מהעבודה בייצוג אמנים, תפקיד שדורש אמביציה וביטחון עצמי בשמיים כיאה למאדי, ועד החובות שלה ושל אמה, שהיא מסייעת לשלם, מאדי מצליחה להישאר דמות עם עמוד שדרה ברור. היו לא מעט רגעים בעבר שבהם היא הוצגה כמי ששואפת להיות "אשתו של" גבר עשיר, אבל ההחלטה לא ללכת לכיוון הצפוי מעניקה לה מורכבות שחסרה לרבות מהדמויות האחרות.

גם הסצנה שבה מאדי פוגשת לראשונה את קאסי, לבושה במעיל פרווה בחום של לוס אנג'לס לצד הבריכה, משאירה אותה מדויקת לעצמה. ההשווצה הטווסית מול מי ששברה את ליבה מתאימה לחלוטין לאופיה - במיוחד כשהיא משתלבת בהחלטה המחושבת לנקמה שמגיעה מיד אחר כך.

אחת הטרגדיות הגדולות של העונה הנוכחית היא האובדן של הפסקול. עוד לפני עלייתה, לברינת' שיתף שהמוזיקה שלו לא תלווה את העונה - והלבבות כבר החלו להישבר. מה שנראה כמו החלטה יצירתית התגלה מהר מאוד כטעות מהותית.

היוצרים אולי לא הבינו עד הסוף עד כמה הצליל הייחודי של לברינת' הפך לחלק בלתי נפרד מהדנ"א של הסדרה. "אופוריה" לא נבנתה רק מדמויות ועלילה אלא גם מאווירה. מהאיפור הדרמטי, שגם הוא כמעט נעלם העונה, ועד האסתטיקה שכבשה את הרשת - אבל מעל הכול, מהפסקול שליווה כמעט כל רגע והעניק לו משמעות נוספת.

כשהקול של לברינת' נדם, נוצר ואקום. כמו כאב פנטום, אפשר כמעט "לשמוע" את מה שחסר בסצנות מסוימות. למשל, כשמאדי מגיעה לפגישה עם קאסי וברקע מתנגנים כינורות שמרגישים כמו סרט דיסני, פרי שרביטו של המלחין האגדי הנס צימר, הסצנה מרגישה כאילו נתלשה מסדרה אחרת.

גם לברינת' עצמו לא נשאר אדיש להיעדרותו, ועקץ בסטורי כשכתב: "אולי אני אעלה שיר חדש בכל יום ראשון בשעה 21:00?", בדיוק בזמן עליית פרקי הסדרה.

עם כל מה שנאמר ומה שעוד ייאמר, "אופוריה" הייתה ותישאר אחת הסדרות המשפיעות של העשור האחרון. היא לא רק דיברה לדור שלם - היא יצרה סביבה כת. קהל מלוכד שנשאב לאסתטיקה, למוזיקה ולדמויות המורכבות, והתמסר להן כמעט ללא תנאים.

העונה הראשונה שיגעה את הצופים, והשנייה כבר הפכה לשיחת היום כמעט בכל מקום. הרשת התמלאה בפירוקים לפרטי פרטים של כל סצנה, ניתוחים פסיכולוגיים של כל דמות, ואובססיה לאסתטיקה ולאופנה שעל המסך.

דווקא בגלל זה, הפספוס של העונה השלישית מורגש יותר. סם לוינסון לא יצר קהל פסיבי - אלא צופים פיכחים. כאלה שמכירים כל פרט וכל סתירה. ועם ההיכרות הזו מגיעה גם ציפייה, כזו שרק הלכה והתעצמה לקראת מה שאמורה להיות עונת הסיום.

וכאן מגיע המשבר. לא רק ברמת העלילה או הדמויות, אלא בתחושה שהסדרה איבדה שליטה על עצמה. במקום לסגור קצוות, היא מדלגת מעליהם. במקום להעמיק, היא מקצרת. הספקות שליוו את העונה עוד לפני שעלתה התבררו כמדויקים להפליא. וקשה שלא לתהות, האם לא היה עדיף לעצור בזמן? לסיים עם העונה השנייה, לפני שהמורשת נסדקת.

פרק חדש של "אופוריה" עולה מדי יום שני ב-HBO מקס.