"Agent X"
מה: סגנית נשיא ארה"ב בגילום שרון סטון מגלה שבנוסף לכל הסמכויות שהיא מקבלת עם כניסתה לתפקיד, היא גם אחראית על סוכן חשאי מיוחד שאמור להציל את ארה"ב בכל הפעמים בהן נשיא ארה"ב ורשויות הביטחון האחרות לא מצליחים לעשות זאת.
למה כן: זוכרים את הניחוח הרענן ש"סוכן מחוק" הביאה איתה לעולם כשעלתה לשידור? "Agent X" היא ה"סוכן מחוק" של הסוכנים החשאיים. ג'יימס בונד עם קריצה כפולה, פרועה אבל לא פרועה כמו אוסטין פאוורס ובעיקר: שרון סטון.
למה לא: זוכרים את הניחוח העבש ש"סוכן מחוק" הביאה איתה לעולם כשהעונה השנייה שלה עלתה לשידור? סימנים לניחוח העבש הזה נמצאים כבר בפרק הפתיחה של "Agent X". לא בדיוק הדבר שרשת TNT רצתה שיקרה.
"ג'סיקה ג'ונס"
מה: אחרי שקריירת גיבורת העל שלה הסתיימה בטרגדיה קשה, מנסה ג'סיקה ג'ונס לבנות את חייה מחדש כחוקרת פרטית. המקרים שמופנים אליה מעמתים אותה בשנית עם השדים מהעבר.
למה כן: "ג'סיקה ג'ונס" ממשיך בקו כמעט ישיר את הרוח הטלוויזיונית של מארוול ברשת נטפליקס, שהחלה עם "דרדוויל": פחות גיבורי על מדושני עונג וקורצים למצלמה, הרבה יותר ריאליזם אנושי וקודר. "גסיקה ג'ונס" היא לא רק סדרה שבה נשים הן השולטות והחזקות, בבסיסה היא עוסקת בגיבורה שמתגברת על מערכת יחסים נצלנית, ועושה את זה בלי גלימה וחליפת לטקס אלא בג'ינס וגופיה. קריסטן ריטר נפלאה בתפקיד הראשי, דיוויד טננט הוא נבל מצמרר, ואחרי הכל ולמרות "הכובד" לכאורה, "ג'סיקה ג'ונס" היא פשוט סדרת קומיקס חכמה ומהוקצעת שכיף להעביר בבינג'.
למה לא: חלק ממעריצי הקומיקס שעליו מבוססת הסדרה מלינים כי העיבוד הטלוויזיוני לא עושה איתה חסד. אם אתם שייכים לקבוצה הזאת, קחו את זה בחשבון. מעבר לזה, ולמרות איכויותיה, "ג'סיקה ג'ונס" היא בסופו של דבר סדרה על גיבורת על. מחוברת לקרקע ופגיעה הרבה יותר מהמקובל בז'אנר, אבל עדיין גיבורת על. אם אתם סולדים מהז'אנר, קחו זאת בחשבון.
"Flesh and Bone"
מה: מיני סדרה בת שמונה פרקים של רשת הכבלים Starz (שכבר נרכשה על ידי HOT), המתרחשת על רקע עולם הבלט המקצועי בניו יורק. קלייר אך זה הגיעה מפיטסבורג אל העיר הגדולה וכבר מתבלטת ככוכבת בעלת כישרון ייחודי בחברה לבלט, לשמחתו של המנהל האמנותי ולמגינת לבן של הרקדניות האחרות. כמובן, היא מסתירה סודות אפלים מעברה ונאבקת על מקומה בין אנשים שרק מחכים להזדמנות לטרוף אותה.
למה כן: לא חייבים לאהוב בלט כדי ליהנות מ-"Flesh and Bone", והיא אכן מאוד מהנה וסוחפת עד כדי כך שכאשר נגמר פרק מיד רוצים להמשיך. הסדרה אסתטית מאוד כיאה לתחום שבו היא עוסקת ולעיר שבה היא מצטלמת. להדיוטות כמונו בלי רקע בבלט קטעי הריקוד נראים אמינים ומרשימים, ושרה היי בתפקיד הראשי מצליחה להעביר יפה את התחושה של כישרון גדול, תמימות משוועת וצל מתמיד של קדרות.
למה לא: קצת קשה להימנע מהתחושה שבסרט הזה כבר היינו, אולי כי האינטריגות, התחרותיות ורוע הלב של השואוביז הבימתי מוכרים משלל יצירות קודמות, דוגמת "שורת המקהלה", "סמאש" ואפילו "נערות שעשועים". מעבר לזה, הסדרה נוטה להתפזר עם שלל תתי-עלילות והתמקדות מיותרת בדמויות המשנה, ואפילו כך לא באמת מצליחה ליצוק לרובן עומק של ממש.
"Into The Badlands"
מה: דרמת אקשן ואמנויות לחימה פוסט אפוקליפטית של AMC ("המתים המהלכים", "שובר שורות", "מד מן") על לוחם ונער שחוברים זה לזה כדי להימלט מעולם קשה. הסדרה נפתחת במונולוג הזה: "המלחמות נערכו לפני זמן כה עד שאף אחד כבר לא זוכר. אפלה ופחד שלטו עד שהגיעה עת הברונים. שבעה גברים ונשים שחישלו סדר מן הכאוס. אנשים נסו אליהם להגנה. ההגנה שלהם הפכה לשעבוד. הם אסרו על רובים ואימנו צבאות של לוחמים קטלניים שלהם קראו 'קליפרז'. העולם הזה בנוי על דם. אף אחד אינו תמים כאן. ברוכים הבאים לבדלנדס".
למה כן: אין משהו כמוה בטלוויזיה, סדרת אמנויות לחימה עם תחושה קאמפית של סרטי קונג פו משנות השבעים, קומפלט עם איברים הנעים במהירות כשוט (כולל הסאונד אפקט כמובן)וקולות של עצמות מתפצחות. אמנם קשה לומר שהסדרה אינה לוקחת את עצמה ברצינות, יש לה בעיה קלה בתחום הזה, אבל סצנות הקרב בה הן בעליל ובמכוון נוגדות את חוקי הטבע, כך שיש איזושהי קריצה מובנית. מעבר לזה מדובר רק בששה פרקים, לא התחייבות ארוכת טווח.
למה לא: היא לא באמת מרשימה. יש בה משהו מאוד מצועצע ומאוד חורק, מה שמתבטא במיתולוגיה המתאמצת ונעדרת המקוריות עם שמות מומצאים מאולצים-למשמע (מלבד "הקליפרז" יש את הברונית שקוראת לעצמה "האלמנה", חבורת הפורעים הנודדים הם "Nomads" והיד ודאי נטויה). ההגזמה הכללית ניכרת במיוחד בדמותו של הברון האכזרי קווין, שנראה ומתנהג כמו קלישאת בעל מטעים דרומי בימי העבדות. אבל קרוב לוודאי שהמרכיבים הבעייתיים והחמורים מכל נעוצים במשחק לקוי של לא מעט מהקאסט, ובתזמור מקרטע בסצנות שאמורות להיות חוד החנית של הסדרה - המכות.
"!Donny"
מה: דוני דויטש מגלם גרסה פיקטיבית של עצמו בקומדיה חדשה של רשת USA שעוקבת אחר חייו של איש טלוויזיה וניסיונותיו הכושלים להתמודד עם העולם.
למה כן: לכאורה מדובר בקומדיה דלוחה ובנאלית. בפועל, "!Donny" נהנית מהומור שחור וממשחק טוב של כל הקאסט. החל מהמפיקה הלחוצה של דויטש, דרך העוזרות האישיות המופרכות וכלה בדויטש עצמו. חובבי טלוויזיה שמודעים לעצמם ייהנו. לפחות מהפרק הראשון, כן?
למה לא: מדובר בקומדיה מאוד נישתית. דמיינו את "רוק 30" אבל לא מהוקצעת וללא גבולות. לא קל להתחבר ל"!Donny" וסביר להניח שהדבר יהיה בעוכריה.