לאחר שבועות של מחלוקות, התכתשויות ומהומות, סוף כל סוף הגיע הערב הגדול של תעשיית הקולנוע הישראלית - פרסי אופיר, שהתקיימו הלילה (שלישי) באשדוד.
כצפוי, הסרט שהצית את האש, "פוקסטרוט" של שמוליק מעוז, התגלה כזוכה הגדול, עם שמונה פרסים, כולל בפרס הסרט הטוב ביותר, מה שמקנה לו את הזכות לייצג את ישראל בקרב על מקום בחמישיית המועמדים לאוסקר בקטגוריית השפה הזרה.
הסרט, כזכור, כבר קטף את אריה הכסף, הפרס השני בחשיבותו בפסטיבל ונציה, משלושת הפסטיבלים החשובים בעולם. כמו כן, היום נודע כי נרכש להפצה בארצות הברית בידי סוני פיקצרס קלאסיקס, מהחברות החזקות בתחום. לפי הערכות החזאים באמריקה, "פוקסטרוט" ניצב כאחד הפייבוריטים המובילים לקבל מועמדות לפסלון המוזהב, יחד עם "קודם הם הרגו את אבא שלי" הקמבודי, אותו ביימה דווקא אנג'לינה ג'ולי, "הכיכר" השוודי, "120 פעימות לב בדקה" הצרפתי, "חסרי אהבה" הרוסי ו"העלבון" הלבנוני.
ליאור אשכנזי, כוכב הסרט, שעמד על המוקד בשבועות האחרונים, זכה בפרס השחקן הראשי הטוב ביותר. הוא הקדיש את הפסלון לבתו, שעומדת להתגייס לצה"ל בשנה הבאה. "לא כי היא חייבת, כי היא רוצה, מתוך אהבה לארץ הזו", כדבריו. הוא המשיך ואמר כי "פוקסטרוט" הוא "הסרט הכי ישראלי שנעשה פה בשנים האחרונות. זה לא על אשכנזים ומזרחיים או על ימין ושמאל. זה סרט עלינו. אין ישראלי שלא יצפה בסרט הזה ולא ימצא את עצמו שם".
כמו כן, זכה הסרט בפרסי הבימוי, הצילום, העריכה, העיצוב האמנותי, המוזיקה המקורית והפסקול.
הבמאי שמוליק מעוז אמר בנאום הניצחון: "פעם הייתי חייל, לחמתי בקרבות עקובים מדם. 'פוקסטרוט' נעשה מתוך אהבה למקום, לאנשים שחיים בי ולקולנוע. שום שקר והסתה לא יוכלו להכתים את האהבה הזאת, זאת אהבת אמת".
שרת התרבות מירי רגב מיהרה להגיב לזכייה: "אני מתביישת שהאקדמיה לקולנוע בישראל מעמידה כפאר היצירה, וכמועמד שלנו לפרס האוסקר - סרט שבחר להעליל שקר על צה"ל. אני יכולה לומר בוודאות שאם ההצבעה הייתה מתקיימת בקרב הציבור הרחב ולא במועדון הסגור של האקדמיה לקולנוע התוצאה הייתה אחרת לגמרי. לא נותר לי אלא להתנצל בפני החיילים".
כמו כן, התפרסמו דיווחים לפיהם השרה בודקת אפשרות לשלוח לאוסקר סרט אחר במקום "פוקסטרוט". לפי בדיקת וואלה! תרבות, תקנון האקדמיה האמריקאית לקולנוע אינו מאפשר מהלך שכזה. שמוליק מעוז אמר לנו על כך: "רגב ממשיכה להגחיך את עצמה". אשכנזי הוסיף: "לא חושב שזה תלוי בה. זה קצת יהיר לומר שהיא יכולה להתערב לאמריקאים".
ועוד בטקס: "לא פה לא שם" קטף את שני הפרסים בקטגוריית המשחק הנשיות - לשאדן קנבורה בקטגוריית השחקנית הראשית ולמונא חווה בקטגוריית שחקנית המשנה.
"געגוע", שהיה מועמד ל-13 לפרסים, הסתפק בפרס התסריט לשבי גביזון. עמי סמולרצ'יק מ"פיגומים" קטף את פרס שחקן המשנה ו"מוטלים בספק" את פרס הליהוק. "בן גוריון, אפילוג" לקח את הפרס לסרט הדוקו הארוך הטוב ביותר.
כמו כן, איש הקולנוע הוותיק נסים דיין קיבל את פרס מפעל החיים, והעורכת והבמאית ערה לפיד פרס מיוחד על הישגים אמנותיים לאורך השנים.
לראשונה אי פעם, לא היו בטקס פוליטיקאים או פוליטיקאיות, אך כמובן שהפוליטיקה הגיחה פה ושם על הבמה.
למיס עאמר, שקטפה בשנה שעברה את האופיר על "סופת חול", העניקה את הפרס לשחקנית המשנה הטובה ביותר וסיפרה כי בחרה למשוך מחזה פרי עטה מפסטיבל עכו כ"סולידריות נגד השתקת הנרטיב הפלסטיני". בהמשך הצהירה כי "ניצור עם מימון או בלי מימון, ואם צריך ניצור גם מהכלא, בדיוק כמו המשוררת דארין טאטור".
אשת הנשיא, נחמה ריבלין, העניקה את הפרס לסרט תיעודי ארוך וסיפרה "אני מאוד אוהבת קולנוע, בעיקר סרטים איטיים. אני אוהבת לצלול פנימה ולקחת איתי רגעים. קולנוע מאפשר לנו להסתכל פנימה, וגם אם לא אהבנו מה שראינו זה עדיין שם, וזה של מישהו. אנחנו יוצאים מהאולם עם תחושות, וזה הבחירה שלנו מה לעשות איתן".
רשימת הזוכים המלאה:
פרס הסרט הטוב ביותר: "פוקסטרוט"
פרס הבמאי הטוב ביותר: שמוליק מעוז ("פוקסטרוט")
פרס השחקן הראשי הטוב ביותר: ליאור אשכנזי ("פוקסטרוט")
פרס השחקנית הראשית הטובה ביותר: שאדן קנבורה ("לא פה, לא שם")
פרס התסריט הטוב ביותר: "געגוע" (שבי גביזון).
שחקן המשנה הטוב ביותר: עמי סמולרצ'יק ("פיגומים")
שחקנית המשנה הטובה ביותר: מונא חווה ("לא פה, לא שם")
פרס הצילום הטוב ביותר: גיורא ביח ("פוקסטרוט")
פרס העריכה הטובה ביותר: גיא נמש, אריק להב לייבוביץ' ("פוקסטרוט")
פרס המוזיקה המקורית הטובה ביותר: אופיר לייבוביץ', עמית פוזזנסקי ("פוקסטרוט")
פרס הפסקול הטוב ביותר: אלכס קלוד ("פוקסטרוט")
פרס עיצוב התלבושות: מאיה לייבוביץ' ("המועדון לספרות יפה של גברת ינקלובה")
פרס העיצוב האמנותי: עראד שאואט ("פוקסטרוט")
פרס הליהוק הטוב ביותר: אורית אזולאי ("מוטלים בספק").
סרט התעודה הטוב ביותר מעל שישים דקות: "בן גוריון, אפילוג" (יריב מוזר)
סרט התעודה הטוב ביותר מתחת שישים דקות: "מקווה שאני בפריים" (נטעלי בראון).
הסרט הקצר הטוב ביותר: "נפילות" (ארז תדמור).
בפתח הטקס, יו"ר האקדמיה מוש דנון נשא דברים והתייחס כמובן לסערה סביבו וסביב תעשיית הקולנוע כולה. "אנחנו מספרי סיפורים, אנחנו לא בוגדים - וכן, אנחנו גם מספרים את הסיפור על הסכסוך הישראלי-פלסטיני". דנון הודה גם כי יש מקום לבדק בית "עמוק" באקדמיה ובתעשייה והצהיר כי יש בהן רצון עז לתקן ולשפר. בסיום דבריו, ביקש מן הדוברים והדוברות שיבואו אחריו "לא להטיח עלבונות באחר".
שעה לפני פתיחת פרס אופיר, אליו כזכור לא הוזמנה השנה, נשאה שרת התרבות והספורט מירי רגב נאום ארוך ותקיף במיוחד, אותו העבירה בעמוד הפייסבוק שלה בשידור חי. בתחילת דבריה התייחסה לסצנה השנויה במחלוקת בסרט "פוקסטרוט", בה מתואר פשע מלחמה של צה"ל: "אתם מכירים את ישראל ואת הצבא, אתם יודעים כמה מוסריים החיילים שלנו ואיזה גן עדן הקמנו. איך אתם מעזים להציג את חיילי צה"ל הורגים במחסום ערבים וקוברים את הגופות שלהם? זה שקר מזוויע ועלילת דם".
רגב תקפה גם את יו"ר האקדמיה מוש דנון שלא הזמין אותה לטקס, ונימק זאת במטאפורה כי לא מזמינים לחתונה אורחת שתעליב את החתן והכלה. "החתונה הזו היא לא שלך, היא לא מכספך הפרטי. בחרתם לא להזמין את הכלה והכלה היא מדינת ישראל, שמממנת את החתונה שלכם ב-400 אלף שקל. איפה נשמע דבר כזה, לעשות את החתונה בלי להזמין את הכלה?". את הנאום סיימה השרה בשני איומים: האחד, הסכם הקולנוע החדש שייחתם בשנה הבאה יהיה שונה מקודמו. השני, שתבחן מחדש בכמה - אם בכלל - צריך משרדה לתמוך בטקס פרסי אופיר ובטקס פרסי התיאטרון.
בדקות שלפני הטקס, יו"ר האקדמיה לקולנוע, מוש דנון, אמר לוואלה! תרבות כי הוא שלם עם ההחלטה לא להזמין פוליטיקאים, ובהם השרה מירי רגב. "אני שלם עם ההחלטה שהערב הזה צריך להיות ערב של הקולנוע הישראלי, ולא במה פוליטית. אני שלם מאוד".
מצד אחד ביטאת את חששך שהשרה תבזה שוב את טקס פרסי אופיר ותסית. מצד שני, עלו טענות שאתה פוגע בחופש הביטוי שלה ומרים לה להנחתה.
"אני לא חושב שפגענו לה בחופש הביטוי. ביקשנו שעתיים של שקט ושלווה. אנחנו לא הארגון שיאפשר או לא יאפשר לשרה להתבטא. הרמה להנחתה? ההרמה להנחתה היחידה שקרתה כאן שהיא מלכתחילה הייתה במבוכה לבוא, כי היה חשש שהיא תאלץ ללחוץ את היד של שמוליק או של מישהו אחר. אז מבחינתה, סידרנו לה את הערב".
השחקן רן דנקר, כוכב "מוטלים בספק", התייחס בשיחה עם וואלה! תרבות לסערת אי הזמנת רגב לטקס: "אני חושב שההחלטה שלא יהיו פוליטיקאים בערב הזה השנה היא נכונה. ואולי נצליח להתבגר מההחלטה הזאת ולא נרגיש שהיא מאיימת. למה להרוס ערב כל כך יפה כשאתה בא לתת הצטיינות? רוצים להגיד ליוצר שהוא עשה עבודה מצוינת, למה לחרבן על זה?". הבמאי שבי גביזון נשאל מה דעתו על החלטת מפיקי הסרט שלו, האחים אדרי, לא להגיע לטקס במחאה על אי הזמנת רגב: "זה חבל. יחד עם זה אני מבין אותם. הם בתקשורת יותר צפופה עם הממשל ועם מירי. אני באופן אישי חשבתי שאסור היה להזמין אותה, שטוב מאוד שלא הזמינו אותה, אני חושב שלא צריך להזמין פוליטיקאים לטקסים האלה. אני חושב שמה שהיה פה בשנה שעברה היה ביזוי האקדמיה, וטוב שלא הזמינו".
יריב מוזר, במאי ומפיק "בן גוריון אפילוג", נשאל על ידי וואלה! תרבות מה ראש הממשלה הראשון, בן גוריון, היה אומר על השרה מירי רגב. "יש סצנה בסרט, שבה בן גוריון מכנס אנשי רוח אצלו בבית, ואומר להם: זה הזמן שלכם, נגמרה המלחמה, הקמנו את המדינה. עכשיו אתם קחו את החופש שלכם לעשות את מה שאתם צריכים לעשות. זה המסר, על זה הוקמה המדינה, וכך זה צריך גם להמשיך".
במאי הסרט "פוקסטרוט", שמוליק מעוז, אמר כי בניגוד לטענת רגב שלפיה הסצנה האחרונה בסרט היא הסצנה הקשה לא כך הדבר. "הסצנה האחרונה בסרט היא סצנה רומנטית של יחסים בינו לבינה, ואם אני לא טועה זה מה שמירי רגב אמרה שהיא אוהבת ב'ספרות זולה' של טרנטינו, יחסים שבינו לבינה. נכון שהיא אולי לא צריכה לראות את כל הסרטים, אבל אלא שהיא מדברת עליהם כדאי שהיא תראה".
גם משמאל וגם מימין היו כאלה שטענו שהסרט מכוון יותר לעולם מאשר לישראל.
"כל במאי הוא שגריר של נשמתו. יצירה אמורה לבטא את עולמו הפנימי של היוצר. היא לא משקפת מציאות. היא מקצינה אותה, מעוותת אותה, כדי לייצר דיאלוג".
מה מרגש יותר, לזכות בטקס פרסי אופיר או בפסטיבל ונציה?
"שניהם. כאן זה הבית, כאן זה החיבוק".
