דפנה ארמוני: "אין לי הכנסות, חברים נתנו לי כסף וקניתי תרופות ואוכל"

(בסרטון מעל: לבקשת וואלה! תרבות, דפנה ארמוני ביצעה השבוע ממרפסת ביתה בתל אביב את להיט הילדים הגדול שלה "אני נקי" - המוכר מהמילים "אני רוחץ ידיים טידידל דידל די" - שכתבה והלחינה דתיה בן דור והפך להימנון ימי קורונה אלה)

לפני שנים, התקיימה בארץ חתונה הזויה אפילו יותר מהריאליטי "חתונה ממבט ראשון". מעשה בכלה ישראלית שהתעקשה להיכנס בברית הנישואים דווקא על רקע השיר "אוהבת אותך, עוזבת אותך" של דפנה ארמוני. וכך, כשהזוג עשה את דרכו אל החופה, התנגנו ברקע המילים המדכאות "כשאתה על ידי, אוחז בידי/ זה עוצר בעדי, רוצה לבדי". הקהל, כמובן, נדהם מהמחזה הבלתי נתפס. אישה שנכחה במקום סיפרה לכותב שורות אלו: "זה היה השלב שבו הבנתי שהכלה, חברת ילדות שלי, ממש סתומה. אחרי זה ניתקתי איתה את הקשר כי נפל לי האסימון שהיא באמת מטומטמת".

"וואו, זה סיפור הזוי לגמרי", צוחקת ארמוני כשהיא שומעת את פרטי הסיפור. "כנראה הכלה היתה שיכורה. אולי שתתה יותר מדי. בניגוד לשיר הזה, אין שיר כלולות מתאים יותר מ'היא תיקח אותך' ששרתי, כי זה שיר אהבה טוטאלי, ויש שם את המשפט 'ותראה בתוך עיניה את פניהם של ילדיך, היא תיקח אותך'. סיפור החתונה הזה מזכיר לי שמישהו סיפר לי שאשתו עזבה אותו, והשאירה לו ליד המיטה את התקליט שלי עם עיגול מסביב לשיר 'אוהבת אותך, עוזבת אותך'. הוא אמר לי שהוא קשור אליי כבר חודשיים ולא מפסיק לשמוע את השיר הזה. שנתיים לאחר מכן פגשתי מישהו ברחוב והוא אמר לי: את זוכרת אותי? אמרתי כן, אתה הבחור שאשתו עזבה אותו והשאירה לו את התקליט שלי על המיטה. הוא אמר, 'נכון, ואת יודעת - מאז חזרנו!' אמרתי לו, יופי, תכיר לי אותה. והוא הכיר לי אותה. זה מאוד שימח אותי".

"אוהבת אותך, עוזבת אותך" הוא שיר שמבטא דיסוננס חריף כבר בשמו. אם תשאלו את ארמוני עצמה, היא חיה יום-יום את אותו דיסוננס, אם כי לעיתים הוא לובש צורות אחרות, בעיקר בימי הקורונה הללו. מצד אחד, קשייה הכלכליים של המוזיקאית הוותיקה והמוערכת העמיקו בעל כורחה לאור הקפאת מקורות הפרנסה שלה מהופעות ומהוראת מוזיקה. הבידוד הוביל גם לבדידות כמי שחיה ללא בן זוג והרחק מילדיה, אמה וחבריה. מצד שני, ארמוני לא רק שאינה מתמסכנת אלא הופכת את האלכוג'ל המר ללימונצ'לו מתקתק: היא מוציאה שיר חדש וקליפ ראשון מזה 30 שנה בהשראת הקורונה (צפו בבכורה מתחת), מצטרפת כשותפה בחברה שמקשטת ביצירתיות ובהומור מסכות הגנה מהוירוס, ואף נענית בשמחה להצעת וואלה! תרבות לצאת למרפסת ולשיר לשכנים את הלהיט הגדול שלה לילדים שהפך להמנון התקופה - "אני נקי" של דתיה בן דור (צפו מעל).

"מה שקורה בתקופה הזאת זה פשוט אסון. טרגדיה. נורא ואיום. גם בגלל הבדידות וגם בגלל שאין כסף", אומרת ארמוני לוואלה! תרבות. "אני נמצאת בבידוד יותר מחודש, בלי בן זוג, בלי הילדים, בלי משפחה ובלי חברים. אני נעולה בבית מאז 7 במרץ. אני גם דואגת לאמא שלי, שנמצאת לבד בבית-אבות בדיור מוגן בגליל, ואף אחד לא יכול ללכת להיות איתה. היא לבד לבד שם. כל בוקר אני קמה ומתפללת לקדוש ברוך הוא שישמור לי עליה, ושאף אחד לא יהיה נגוע שם חס וחלילה. אני אגיד לך דבר שאולי יישמע הזוי, אבל אני כאילו מודה לאלוהים שהיא כבר התחילה להיות דמנטית בכזאת רמה שהיא כבר חצי מרחפת כזאת בחצי השנה האחרונה. כל פעם שאני ואח שלי באנו אליה, לפני משבר הקורונה - היא ריחפה. היתה בפייד אאוט כזה. תודה לאל שהיא נמצאת במצב כזה כי אין לה אומדן של זמנים, אז היא לא ממש יודעת מתי אני נמצאת ומתי אני לא נמצאת. זה הזוי".

"מטריד אותי מאוד איך לא בודקים את כל הדיירים והעובדים בדיור המוגן, ולא רק במקומות שיש לפחות חולה מאומת אחד. למה מחכים? שיגלו שהיה אחד ולא בדקו והוא הדביק עוד 20? איפה ההיגיון? יש פה הפקרות, הזנחה ובגידה פושעת בדור קסום שהולך ונעלם, ומתים בחרפה ובבדידות מנותקת מיקיריהם. אני חרדה לגורלה של אמא שלי למרות שהיא במקום קסום והצוות וההנהלה נפלאה. הם מבחינתם עושים כמיטב הבנתם, אך איפה התפקוד של המדינה ומשרד הבריאות בלקיחת אחריות על כל הסיפור הנוראי הזה?"

לאורך השנים ארמוני התמודדה לא פעם עם קשיים כלכליים, אולם בימי הקורונה הקשיים החריפו בגלל בעצירת הפרנסה שלה גם מהופעות וגם מהוראה. "במשך שנים רבות יש לי מינוס מאוד מאוד גדול", אומרת ארמוני, "וכל השנים אני מחזירה כל חודש 2,500 שקל רק על הלוואה מהבנק. וזה חוץ משכר הדירה, אוכל, תרופות, מים, חשמל, טלפון, נסיעות ודברים הכי בסיסיים שבנאדם זקוק להם. עם כאלה מינוסים חייתי ושרדתי, ואחרי שהחזרתי כבר חצי מהחובות המאוד גדולים, עכשיו אין לי הכנסות, אני לא יכולה להחזיר חובות ואני אצטרך לעבוד הרבה יותר קשה. קשה לי מאוד לשלם עכשיו את שכר הדירה. אני מקווה שאצליח להחזיק מעמד".

"אכלתי אותה גם בגלל שבלאגן הקורונה עצר את הוראת המוזיקה שלי בבית ספר יסודי בתל אביב. זה לא מטעם משרד החינוך אלא מטעם יובל חינוך של עיריית תל אביב. לימדתי חמישה חודשים אבל אין לי שישה חודשים כדי שאני אהיה זכאית לקבל תמורה כלשהי. ותראה איזו אחראית אני: עוד לפני שהלימודים נפסקו הודעתי למנהלת שלא אגיע למסיבת פורים בבית ספר כי אני אזרחית ותיקה עם מחלות רקע ולא הייתי רוצה לסכן את עצמי, כי בשיעורים ילדים מתעטשים לי לתוך הפרצוף, וזה מפחיד אותי. הזמנתי בפייסבוק אנשים שרוצים ללמוד אצלי שיעורי מוזיקה פרטיים דרך זום, אשמח אם יפנו אליי בנושא".

"אכלתי אותה גם כי הופעות סגורות שהיו אמורות להיות לי בוטלו. לדוגמא, הייתי אמורה להופיע בקפה ביאליק ב-13 במרץ, שזה יום ההולדת שלי. רצו לחגוג לי, והיו אמורים להגיע גם קהל וגם משפחה וחברים. אבל כבר ב-7 במרץ החלטתי מראש לוותר על ההופעה הזאת, אפילו שאני זקוקה לכסף הזה, כי כבר הבנתי מראש שאני צריכה להיות המבוגר האחראי ולתת דוגמה. אז הכנסתי את עצמי לבידוד מבחירה עוד לפני ההנחיות של הממשלה. כתבתי לחברים ששום וירוס לא יהרוס לי את היומולדת. עשיתי במקום זה מסיבת זום. מאז, כל שישי בערב אני עושה מסיבת 'בידודפני' עם חברים וחברות. מי שמרגיש בודד מוזמן, שיפנה אליי דרך הפייסבוק. הילדים שלי הכינו לי כמתנה ליומולדת קופסת לב ענק אדומה עם ערכת בידוד - אלכוג'ל, קרמים, לקות וצבעים לציפורניים ועוד. חברים שאלו אותי מה אני רוצה ליומולדת. לא רציתי שום דבר. הם נתנו לי כסף. אתה יודע מה עשיתי עם הכסף? בגלל שאני אדם שיודע לשרוד קניתי לחודשיים מראש קדימה תרופות, אוכל ומוצרים בסיסיים חיוניים".

"אכלתי אותה גם כי אחרי 23 שנה בהבימה, התיאטרון חייב לי המון. לא שילמו לי כל מיני דברים שמגיעים לי, ואני לא היחידה. ובכלל, המצב עכשיו לא פשוט. התעשיה קורסת".

המצב הנוכחי בהחלט לא קל. חסכת כסף לאורך השנים?

"אף פעם לא הרווחתי מספיק בשביל שיהיה בכלל ממה לחסוך, כי אז לא הרוויחו כמו היום! מי שאין לו דירה שקיבל בירושה יהיה לו מאוד קשה לחסוך גם היום. ופעם היה עוד יותר קשה"

לדעתך המדינה צריכה לעזור יותר לאמנים?

"חצי שנה הייתי יו"ר איגוד אמני ישראל, ועשיתי הרבה מאוד דברים כולל לקדם עזרה לאמנים הנזקקים, במיוחד הוותיקים. מדובר היה במיליון שקל לשנה בעזרת שרת התרבות לשעבר לימור לבנת. הייתי מאוד פעילה בלה"ב (לשכת ארגוני העצמאיים בישראל). ישבתי בוועדות ביחד עם עורך דין רועי כהן נשיא לה"ב ודיברתי על זה שחייבים לייצר קרנות למען אמנים כמו במדינות אחרות. שאמנים יוכלו לשבת וליצור. אמרתי שאמנים הם הלב של המדינה. כי כשזקוקים להרים את המורל, מי נמצא שם? האמנים. הראשונים שנרתמים לעזור הם האמנים. אבל האמנים גם צריכים כסף כדי ללכת למכולת - ואת זה לא זוכרים במשך כל השנה".

"חשוב מאוד שהמדינה תתמוך בעצמאיים ותשווה את מה שהשכירים מקבלים למה שהעצמאיים מקבלים. בגלל שאני אזרחית ותיקה אני מקבלת איזשהו סכום קטנטן והזוי. את זה המדינה חייבת לשנות, ולעזור הרבה יותר, לא רק לאמנים אלא לכל האזרחים הוותיקים. כשהמדינה משלמת לבנאדם מבוגר רק 1,500 שקל לחודש זה לעג לרש, ולי בכלל הורידו ל-161 שקל. איך בן אדם יכול לשרוד מזה?".

את כמובן צודקת. ועם זאת, יש לך שיר שנקרא "זה תלוי רק בנו".

"לימדתי את השיר הזה בבית ספר, ולימדתי אותם על תקופת המחאה החברתית שהיתה ברוטשילד, על דפני ליף ועל 'העם דורש צדק חברתי'. ותלמיד שלי מחינוך מיוחד שאל אותי בהפתעה: 'מה, דפנה, באמת אין לך דירה משלך? אז איפה את גרה? איפה את ישנה? אם את רוצה, תבואי לגור איתנו בבית שלנו!'. זה מרגש".

"אני בן אדם שורד. אפשר לצלם את התכנית 'הישרדות' על החיים שלי. מגיל אפס, דרך גידול הילדים לבד ועד היום. הבת שלי אומרת - אמא, את נתת לנו את הכלים להפוך כל לימון ללימונדה, גם כשלא היה לך כלום לא הרגשנו שחסר לנו משהו. בגלל שכל החיים שרדתי אני יודעת יותר טוב מאחרים שקשה להם להתמודד עם הסיטואציה הקשה של ימי הקורונה. אצלי יש תכונה של חריצות, אני מוצאת איך להסתדר. וכל יום בחיי אני חייבת לעשות לפחות מעשה טוב אחד, ורצוי יותר, אחרת מה שווה היה לחיות את אותו יום".

לקושי הכלכלי ולבדידות הרגשית של ימי הקורונה נוספו רגעים מדאיגים ומתוחים שעברה ארמוני בגלל שבנה עדן טס לפרו ב-10 במרץ רגע לפני שהממשלה סגרה את הגבולות במסגרת המאבק בווירוס. "אני נכנסתי ללחץ, אמרתי לו 'תקשיב, יכול להיות שיסגרו שם את השמיים. זה לא זמן לנסוע'. אבל הוא כבר קנה את הכרטיסים ותכנן הכל. לאחר שהגיע לקוסקו, עוד לפני שנסגרו השמיים כשהנחתי שזה מה שהולך לקרות, אמרתי לו 'תחזור הביתה', אבל הוא אמר לי 'אמא, הכל בסדר' ושלח לי תמונות יפות של נופים".

ב-16 במרץ, שישה ימים בלבד לאחר שהמריא עדן למדינת העולם השלישית הזאת, הכריז הנשיא הפרואני מרטין ויסקרה על סגר מלא במדינה שיימשך שבועיים שנכנסו לתוקפם יום למחרת. במסגרתו נסגרו גם גבולות המדינה. בתקשורת פורסם כי מאות ישראלים נתקעו במדינה. "שמעתי שהבן שלי לפני הטיסה היה במסיבה שבה היה חולה קורונה, ידעתי שהוא צריך להיות בבידוד, נכנסתי ללחץ מזה שהוא שם ופחדתי שהוא יחלה בעודו בפרו", אומרת ארמוני, "הוא יצא לטיול בהרים שקשה לנשום בהם בגבהים וחששתי שחלילה יתחיל לפתח תסמינים שם במקום המרוחק מהבית. היה לי כמה ימים של חיפוש אחריו. התחלתי לצלצל לאל על, למשרד החוץ, לחדר המצב וחברת מגנוס איתור וחילוץ. נכנסתי לווטסאפ של כל המשפחות שמחפשות את הילדים שלהם. עדכנתי את אח שלי שיהיה בעניינים. עברתי הרבה מאוד סרטים בסיפור הזה. היו כל מיני פחדים. דיווחו בתקשורת שיש הוסטל בקוסקו ולישראלים ששהו בו נאמר שאם הם יוצאים ממנו הם לא יכולים לחזור. ידעתי שהבן שלי נמצא שם בהוסטל, והתברר שהוא נמצא בדיוק בהוסטל עליו כתבו. פחדתי שהוא לא נמצא עם חבר'ה ישראלים".

"אם משרד החוץ הישראלי לא היה מתערב הייתה קורית תקרית דיפלומטית והיו נתקעים שם יותר מאלף ישראלים", היא מדגישה. "בסוף שלחו ארבעה מטוסים לחלץ אותם. קוסקו נמצאת במרחק 22 שעות נסיעה מלימה, המקום ממנו אל על הטיסה אותם חזרה. שלחו להם אוטובוסים שהחזירו אותם במשך 27 שעות (!) כי עשר פעמים עצרה אותם המשטרה בדרך. אני מודה לאל על, ודורשת מהמדינה להציל את החברה ואת חברות התעופה, כי זו הגאווה של המדינה שלנו. מגיע להם כל הכבוד שהם התחילו לגייס אנשים פרטיים שכל אחד תרם 50 אלף דולר כדי שיוכלו לעשות את הנסיעה לחלץ את כל המטיילים. זאת ערבות הדדית וזה מרגש בצורה בלתי רגילה, המחוות והעזרה שאנשים מעניקים. כשקראתי על האמא לתאומים בת ה-49 שנפטרה, נשבעת לך שאני מרגישה שבא לי לאמץ את התאומים האלה, כי יש לי כבר ניסיון בלהיות חד הורית ולגדל תאומים".

בניסיון להיטיב את מצבה הכלכלי בדרך יצירתית, ארמוני מגלה כי בימים אלה היא נכנסת כשותפה ל-De-Mayo, מיזם של ייצור פאצ'ים יצירתיים ומשעשעים להדבקה על מסיכות ההגנה מהקורונה, שעיצבה סיגל דה מיו. לליין קוראים "Match the Patch". "זה הופך את הדבר הנוראי הזה, הקורונה, למשהו עם קריצה, ואת הבאסה לסבבה. וזה נותן גם עוד שכבה של הגנה על המסכה, זה בכל זאת נושם ואפשר להעביר את זה ממסיכה למסיכה. זה הופך הכל לקל יותר".

השפעה נוספת של עידן הקורונה מתבטאת בשיר חדש ומקסים שמוציאה בימים אלה ארמוני, "בוא ניסע" שמו, שיצרה עם דניאל יעקובוביץ', בנו של הסקספוניסט והמוזיקאי ירוסלב יעקובוביץ'. השיר מלווה בקליפ (צפו מעל בבכורה בוואלה! תרבות), שהוא הקליפ הראשון שארמוני מוציאה מזה כ-30 שנה. חתום עליו הבמאי מיקי בהגן, שגם ביים את שני הקליפים היחידים שהוציאה ארמוני עד היום, ללהיטיה "אוהבת אותך, עוזבת אותך" ו"היא תיקח אותך".

"השיר הוקלט בלוס אנג'לס לפני שלוש שנים", אומרת ארמוני. "חשבתי שזה טיימינג מושלם להוציא דווקא בימי הקורונה, כשכולם בבית, שיר שנקרא 'בוא ניסע' העוסק בלהיות ביחד, לנסוע למקומות ולהיות בחוץ. זה שיר על דבר שכל כך חסר עכשיו - חופש. וגם על שמחת חיים".

למה לקח לך 30 שנה להוציא קליפ חדש?

"הילדים שלי בני 27, קודם היתה כמעט שנה של הריון. הייתי פול טיים אמא. אדם אחד שגם מפרנס. הייתי צריכה להיות גם אמא וגם אבא שלהם. זה לוקח זמן. אני מרגישה שעכשיו אני מדביקה את הזמן שאבד לי".

לא רק שירה החדש מתכתב עם נגיף הקורונה אלא גם קלאסיקה מהעבר - להיט הילדים הענק "אני נקי" שכתבה והלחינה דתיה בן דור והתפרסם בביצועה של ארמוני בקלטת שירי המשחק לילדים שבה השתתפה בשנת 1994. השיר הפך להיות אחד מהמנוני ימי הקורונה והוא כולל את המילים הבלתי נשכחות: "אני רוחץ ידיים/ טידידל דידל די/ בסבון ומים/ טידידל דידל די/ והלכלוך מהר מהר בורח/ וטוב לי טוב עכשיו וגם שמח/ כי אני נקי/ וכשאני נקי/ אני מותק". הצענו לארמוני לשלב את הימנון התקופה עם הטרנד הנוכחי - שירת המרפסות, ולבצע את "אני נקי" ממרפסת ביתה בתל אביב את השיר, והיא זרמה מיד עם ההצעה. צפו בביצוע בסרטון שמופיע בתחילת הכתבה.

"שרתי לתלמידים שלי בבית ספר גם את 'אני נקי', כי הנושא הזה היום הוא קריטי, ואמרתי להם שהם באמת צריכים לשטוף טוב טוב את הידיים", אומרת ארמוני. "אני פונה לכל מי שרוצה להשתמש בשיר הזה היום כדי שאוכל להרוויח מזה כסף. הייתי שמחה למשל להופיע עכשיו בפרסומת עם השיר הזה".

במדינה מתוקנת היית אמורה להתעשר על הלהיט הזה. ניחוש פרוע - זה לא קרה. ואולי דווקא יש זינוק אדיר בתמלוגי הביצוע שלך מאשכולות על השיר בימי קורונה?

"אם הייתי יודעת איזה להיט גדול זה יהיה הייתי מבקשת יותר כסף על הביצוע של זה. קיבלתי על זה גרושים. הצטלמתי שלושה ימים לכל הקלטת הזאת, ואם אני לא טועה, קיבלתי פר יום צילום רק 250 דולר, וזהו. ומוזר גם שקיבלתי אפס תמלוגי ביצוע על השיר הזה. זה ממש ניצול. האמת, תדע לך שדווקא מגיע פירגון לאשכולות (החברה המחלקת את תמלוגי הביצוע לאמני ישראל - ש"ב). אם מישהו עוזר לאמנים זה אשכולות. אילי גורליצקי שיהיה לי בריא ואתי המזכירה הם היחידים שהצילו אותי כל פעם מחדש, הם ולא אקו"ם ולא אמ"י. כשהייתי זקוקה לכסף לשכר דירה ולא היה לי - רק אשכולות עזרו, היו כל כך בסדר ונתנו לי מקדמות על סמך מה שאני אמורה לקבל. גם עכשיו לא עוזרים לי אקו"ם ולא אמ"י, וזה אחרי שהייתי יושבת ראש אמ"י חצי שנה".

"כל הזמן אני מרגישה בלב צורך להתנצל בפני הילדים שלי שהבאתי אותם לעולם כל כך קשה, להתנצל בפניהם שלא יכולתי להביא אותם לעולם יפה וטוב יותר. תראה מה שקורה עכשיו. כואב לי על הילדים שלי, על כך שהיום כשהם היו אמורים להיות בשיא הפריחה שלהם, למצוא זוגיות, להתאהב ולהתכרבל, אבל כל אחד מהם בלי בני זוג. זה כואב לי שהעולם הזה מכריח עכשיו אנשים להיות בניתוק מגע, וזה נורא".

ולך עצמך חסרה זוגיות?

"להגיד לך את האמת? ממש לא חסרה לי. אני לא יודעת להסביר למה. אני כבר כל כך הרבה שנים לבד. כבר 20 שנה לבד. זה המון זמן להתרגל למשהו. אני לא יכולה להגיד לך שאם פתאום יבוא משהו שידחוף אותי לזה אני אתנגד, אבל אני לא רואה את זה קורה בזמן הקרוב. יש לי כל כך הרבה דברים שעדיין לא עשיתי ואני רוצה להדביק את הקצב בהם. יש לי מספיק דברים להתעסק איתם עוד שנים - להקליט, ללמוד איך לצייר עוד דברים, לבשל ולאפות וללמוד את כל השיטות והדרכים, לראות סרטים וסדרות. אתה לא תאמין אבל לא ראיתי סדרה יותר מעשרים שנה. הסדרה האחרונה שראיתי היתה 'שולחן לחמישה'. ותשמע, יש לי חברים מאוד טובים וחברות מאוד טובות, אנשים שהם חלק מהחיים שלי. אני מאחלת לכל אחד שיהיה לו חברים וחברות כמו שיש לי בחיים".

דפנה ארמוני נולדה לפני 64 שנים בקיבוץ רביבים, בת לאדריכל נוף ולמטפלת ילדים. היא שירתה בלהקת גייסות השריון ולאחר מכן בצוות הווי חיל האוויר, במסגרתו היתה סולנית השיר "בתוך" ששר הצוות בפסטיבל הזמר והפיזמון 1977. שנה לאחר מכן שיחקה בסרט "הלהקה" של אבי נשר.

פריצתה הגדולה של ארמוני התרחשה בשנת 1979 כשנבחרה להופיע עם אריק איינשטיין ושלום חנוך. "אריק היה אדם עדין נפש וצנוע. הוא מאוד הזכיר לי את אבא שלי. גם שמו היה אריק. ושניהם היו יפי תואר. כל פעם שאני שומעת את אריק ושלום אני מקבלת צמרמורת. קשה לי להיות אובייקטיבית כי הייתי כל כך קרובה אליהם. הם לקחו אותי תחת חסותם. זה היה בשבילי לחיות את החלום. תקופה כל כך מיוחדת. אני זוכרת את ההתרגשות של הקהל שבא להופעה, אנשים למדו את השירים כדי ליהנות מכל שיר. זה היה חווייתי ומאוד מרגש. אני מסכימה עם מה שיצחק קלפטר אמר לוואלה! תרבות. באמת לא משמיעים מספיק את אריק היום ברדיו. גם לא משמיעים מספיק את שלום ואת מאיר אריאל ואת הדור המייסד. אני מקווה שתקופת הקורונה קצת תחזיר אותנו למקורות שלנו".

בנוסף לעבודה המקצועית, ארמוני היתה גם בת זוגו של חנוך. "התאהבתי בשלום כמה שנים לפני שבכלל הכרתי אותו. התאהבתי ביכולת הכתיבה שלו שהייתה מופלאה בעיניי וגרמה לי להבין שיש בכלל מילים לשירים. לא העלתי אז בדעתי שיום אחד אופיע איתו בכלל ובטח לא שאהיה בת זוג שלו שש שנים!".

לאחר שארמוני השתתפותה בהצגה "הוצאה להורג" בקאמרי מאת חנוך לוין ובבימויו, ובאלבום ובמופע "עמק הנהר האדום" שבו ביצעה את השיר "אני שמורת טבע", באמצע שנות השמונים הוציאה את אלבום הבכורה שלה (מתוך שניים בלבד שהוציאה). שלום חנוך כתב והלחין את רוב השירים באלבום, בהם הלהיטים "אלה", "אוהבת אותך עוזבת אותך" ו"היא תיקח אותך".

יש מצב לשיתוף פעולה חוזר שלך עם שלום? אולי לקבל ממנו שיר חדש?

"צריך לשאול אותו. דווקא יש איזה שיר שהוא כתב לי בזמנו, כשעבדנו על התקליט ביחד, ולא פורסם. אני צריכה פשוט למצוא אותו. שמע, יש לי כל כך הרבה דברים שמחכים לצאת. אירחתי את שלום בזאפה, כשעשיתי סדרה של הופעות שם בעזרת אביב גפן המתוק, וגם אירחתי את יצחק קלפטר, ירמי קפלן, דניאל סלומון, דנה עדיני וריקי בן ארי".

בחודש הבא תמלא שנה למותה של דודתך ראומה אלדר, שהיתה אשת רדיו מיתולוגית ומוכרת כקול מאחורי השעון הדובר. איזה זיכרון בלתי נשכח חקוק בלבך מראומה?

"אוי, ראומה, ראומה המתוקה. כשהייתי בת 15 ביליתי שלושה ימים ולילות איתה ועם בעלה, שגרו בווינגייט. היא לימדה אותי כל מה שצריך בלשון כדי שאוכל לעשות את הבגרות שלי. כל פעם כשעבדתי על תקליט הייתי מתקשרת אליה כדי לשאול איך מבטאים דברים נכון. היא רצתה לשיר איתי ביחד. אני חושבת שאני מאוד דומה לה. משהו באופי של שתינו - מצד אחד רצינות רבה לכל דבר שאנחנו עושות, גם אמנותית וגם בחיים האישיים ובהורות. ומצד שני המון הומור. היה לי נחמד לברך אותה כל בוקר כשהייתי מזמינה השכמה".

על מה את מתחרטת?

"יש מישהי אחת שהייתי צריכה לנהוג אחרת איתה. ספגתי את הרוע שלה ולא הייתי מספיק חזקה עדיין, הייתי מאוד עדינה. אני מתחרטת שלא הדפתי אותה כי לא ידעתי איך. אבל זה היה בשבילי שיעור לחיים. ללמוד שיש רוע בעולם. וללמוד להתנהל עם זה אחרת. מאז כבר העפתי אותה מחיי".

מה קבוצת הווטסאפ הכי יוצאת דופן שאת חברה בה?

"יש לנו עכשיו קבוצת ווטסאפ של להקת גייסות השיריון, וכל פעם מגיעות לנו תמונות משם. חברים שם משה בקר, מאיר סוויסה, שמוליק בודגוב ועדי רנרט שהיה בן זוג שלי. הייתה בלהקה עוד מישהי בשם דפי שהיא חברה טובה שלי עד היום. התאורן שלנו נפטר לצערנו. אני בכלל בקשר עם אנשים מהעבר שלי, כמו דויד ברוזה".

שהיה גם בן זוגך. וגם שלום חנוך היה. מי מהשניים מאהב יותר טוב, חנוך או ברוזה?

צוחקת. "אוי די, זו שאלה נוראית. אני יכולה רק להגיד שאת כל מי שאהבתי אני אוהבת ותמיד אוהב".