ספוילר "ווסטוורלד" עונה 3 פרק 7
רגע לפני סוף העונה אנחנו מקבלים את אחד הפרקים הכי בעייתיים בה, כזה שחושף את מגבלותיה ביתר שאת. אין ספק שהאקשן מגניב לגמרי. אוקיי, מלבד חוסר היכולת של מוסאשי לכוון תת-מקלע, אבל כל השאר. החל בכלי הנשק החכמים, דרך קרב האחת-על-אחת בין דולורס למייב ואיבוד הזרוע, וכלה בקריסה המשותפת של שתיהן בעקבות הפעימה האלקטרו-מגנטית. אך למרבה הצער, כמעט כל יתר הדברים בפרק נעים בין המתיש למגוחך.
אז אוקיי, זה פרק של תשובות ותגליות רבות. גם קטנות יחסית: וויליאם, באפיונו כחריג, מוגדר כעת כמת על ידי המערכת, כלומר מבחינת העולם; הווירוס ששרלוט השתילה בו נועד לאפשר לה לחדור אל אותה מערכת ולאתר בה את מיקומו של סולומון; קרי, מתקן האשפוז של וויליאם לא נמצא בסונורה, מקסיקו (על פי הנוף בחוץ נראה שהוא בסן פרנסיסקו); כיילב עשה אחת ועוד אחת והבין מיהי דולורס. והיו גם תגליות ששופכות אור על כמה מהסוגיות הגדולות של העונה: מה בדיוק סראק עושה (תוכנית עריכת החריגים שלו פועלת רק בעשרה אחוז מהאנשים. היתר מוקפאים), התפקיד של אפליקציית "ריקו" העבריינית באיתור האנשים שהמערכת רוצה להיפטר מהם, חלקו של כיילב במסגרת הזו, מה באמת קרה בעברו.
שכבה אחרי שכבה נחשף הזיכרון של כיילב: קודם הם במלחמה ברוסיה, אחרי כן הם בעצם שכירים בארצות הברית ואז פרנסיס נורה על ידי גורמים חיצוניים. לבסוף, כפי שרמז הפרק החמישי לעונה, כיילב היה זה שהרג את חברו. במובנים רבים זו הייתה הקבלה נוספת בין כיילב לדולורס. בתחילת העונה ראינו אותו מתעורר שוב ושוב כשם שהיא התעוררה בפארק אל הלופ הנצחי שלה כבת החוואי. עכשיו הוא מתעורר שוב ושוב אל האמת שלו, מוקף בגופים קפואים של אנשים שסררו ובוודאי יופשרו לפני שכל זה ייגמר, נדון להיות זה שיגאל את העולם מהנתיב הצר שנכפה עליו.
אלא שעם כל הכבוד להקבלה, והיא באמת יפה ופיקחית, סיפורו של כיילב רחוק מלהיות אפקטיבי באותה מידה. הגדולה בסיפור של דולורס ובעונה הראשונה כולה הייתה שחווינו את אותו בלבול שדולורס חוותה, ליווינו אותה לאורך כל הדרך וגילינו יחד איתה מה בעצם קורה. כאשר היה רגע של גילוי, למשל כשהאיש בשחור חשף בפניה ובפנינו שהוא וויליאם, הוא היה תמציתי ומחכים גם עבור מי שראה אותו מגיע. במקרה של כיילב, בדומה לסיפור של סראק לפני שני פרקים, הגילוי ההדרגתי של עברו מתואר בלי ברק ובאריכות יתרה, מספר לנו בפרוטרוט דברים שחלק גדול מהם כבר הסקנו בעצמנו. זהו מקרה נוסף שבו אנחנו נמצאים מספר צעדים לפני הדמויות, ובכל זאת "ווסטוורלד" מתעקשת להוליך אותנו יחד איתן פסע אחר פסע.
גם שאר הפרק היה רחוק מלהשביע רצון. הוא לא בזבז זמן לפני שהציג לנו כמה תשובות לשאלות מהפרק הקודם: כן, שרלוט יוצאת נגד דולורס עכשיו, אחרי שמשפחתה פוצצה. וכן, מי שחוזרות לסייע למייב הן קלמנטיין (אנג'לה סרפיאן) והאנאריו (טאו אוקאמוטו). שתיהן שם לכמה דקות ואז נמוגות להן בחזרה אל הנשייה לשאר הפרק. מילא הן, הצד של מייב הוא משהו שהן מכירות היטב, אבל למה לכל הרוחות ששרלוט תתייצב לצד מייב? "התוכנית שלה היא שכולנו נמות", שרלוט אומרת לסאטו/מושאסי/דולורס 4, רגע לפני שהיא עצמה לוקחת חלק במוות/נטרול שלו. הגיוני. ועוד בשליחותו של האדם שמצהיר שאין מקום גם לבני האדם וגם למארחים. סופר-הגיוני. למען הסר ספק, יש היגיון באיבה של שרלוט לדולורס המקורית. היא רואה גם בה אשמה במוות של "משפחתה". אולם מכאן ועד לסייע במישרין או בעקיפין לאיש שבעצמו הורה לפוצץ את המשפחה שלה - הדרך ארוכה ובלתי סבירה, או לכל הפחות בלתי מנומקת.
על פניו ישנו משהו יפה בחבירה של מייב ושרלוט. מה שמנחה את האחת הוא הניסיון לשמור על בטחונה של בתה, ואילו האחרת זה עתה חשה על בשרה, בכל מובן, את המשמעות של אובדן כה עצום. אבל תחת לתת לכיוון הזה שהות להבשיל - במקום דקות המסך הארוכות שזכו להן ההיסטוריות של סראק ושל כיילב, למשל - החבירה בין השתיים מחדדת דווקא את הפגמים במניעיה של מייב. סומכת על אדם שהוא כה בעליל נגדה ונגד בני מינה, בכללם בתה.
זה האיש שמייב יוצאת מגדרה כדי לתת לו את המפתח למידע של "הכור", שהוא גם המפתח ל"סאבליים", גן העדן שבו נמצאים בתה וחברים נוספים. לא מזמן הוא איים על מייב בגיהנום נצחי אם לא תסייע לו - האם זה לא גורל שאימא תעדיף להמר עליו מאשר לבטוח בסראק עם גורל בתה? בפרט כי הוא מצהיר בפירוש שאין מקום גם למארחים וגם לבני האדם? אז מה, היא מצפה שאת גן העדן שלהם סראק ישמר בלי לחשוש שעוד 500 שנה, נניח, יבוא מישהו ויחלץ אותם משם אל העולם האמיתי לקראת חורבנו? ראינו איך אחרי שרכש את דלוס החריב מיד את כל המידע בווסטוורלד שאין לו בו צורך.
אם על מהלכיה של מייב עוד אפשר להתווכח, זה לא המקרה עם שלישיית וויליאם, ברנרד וסטאבס, שאחראים להתפתחות האווילית ביותר בפרק. האיש בלבן אומר להם בפירוש שכדאי להם להרוג אותו כי אחרת הוא עצמו יהרוג אותם. אין ברור מזה. אבל לא, "אולי נצטרך אותו" (קרי: עדיין יש לו שימוש בעלילה), והפרק מסתיים עם וויליאם האוחז בידיו רובה שמכוון אליהם. מעבר לכך שהבחירה של ברנרד פשוט מטומטמת וכל ההתנהגות שלו ושל סטאבס כלפי וויליאם לא פחות מרשלנית, הסצנה הסופית ריקה מתוכן. אנחנו באמת אמורים לחשוש לחייהם רגע לפני הפרק האחרון? בפרט ברנרד, שכל העונה מכשירה את הקרקע לגילוי הגדול של תפקידו בכל הסיפור הזה? נו באמת. "ווסטוורלד" אמורה להיות מתוחכמת מזה.
לקראת הפרק האחרון לעונה בשבוע הבא, נותרנו עם כמה קושיות מרכזיות. אחת מהן התבשלה מתחת לאפנו בפרק הזה. כאשר דולורס וכיילב מגיעים אל סולומון, הוא מזהה אותו כ"סובייקט U454.1". האות U היא זו שניתנת לאותם בעייתיים שהמערכת מסמנת, דוגמת כיילב ועכשיו וויליאם. דקות ספורות אחרי כן סטאבס מתנדב לאתר במערכת תיעוד של "חריגים", שבניגוד לוויליאם ושכמותו - כלומר סוררים שנרשמו כנעדרים או מתים - הטיפול עבורם עבד. סטאבס מצליח לשלוף את הנתונים של כיילב, אלא שהפעם המספר שלו שונה. מה שתמוה במיוחד במספר הזה הוא שראינו אותו רגע לפני כן, בתחילת אותה סצנה - אבל תחת שמו של וויליאם.
מה המשמעות של כל זה? בהתחשב בכך שסטאבס מיד קפץ על ההזדמנות להוציא את הנתונים, אין לנו אלא להסיק שהוא שינה אותם בכוונה. לא ברור לאיזה צורך, אולם עצם העובדה שעשה את זה מעורר חשד לגבי מניעיו. האם הוא מנסה לסייע לדולורס? בהתחשב בקרב ביניהם באירוע הצדקה, זה לא נראה מאוד סביר. אולי הוא בכלל משרת את הצד השני? בסוף הפרק השלישי של העונה, כאשר שרלוט הגיעה אל סראק היא גילתה שני דברים. ראשית, האישה שאת גופה היא מאכלסת פעלה בהיחבא להביא לסראק את המידע של "הכור" על כל אורחי הפארקים. שנית, סראק יודע אפילו יותר מהצפוי. "את לא חושבת שאת האדם היחיד תחת שליטתי?", אמר, מרמז על חפרפרת נוספת שיש לו בדלוס. האם סטאבס הוא האדם הזה? מתלווה אל ברנרד כל העת ובפועל מדווח לסראק. זה גם יסביר איך בדיוק הגיח משום מקום בתוך בניין משרדי "אינסייט" בפרק החמישי, כשקונלס שוטט שם עם ברנרד.
תהייה נוספת בנוגע להמשך: כאשר דולורס לוחצת על הכפתור שמפעיל את הפעימה האלקטרו-מגנטית, היא משביתה מכשירים אלקטרוניים בכל הטווח הקרוב, בהם גם סולומון ושלל מכשירי ההקפאה שבתוכם שוכבים ה"חריגים" שהמערכת לא הצליחה לערוך. בכלל זאת, כמובן, גם ז'אן מי, אחיו של סראק. ההולוגרמה של סראק מסבירה כי כל האנשים הללו מוקפאים עד שיוכלו למצוא דרך "לתקן" אותם, מה שהצרפתי בוודאי מקווה להשיג באמצעות המידע של דלוס.
עכשיו נשאלת השאלה - האם היעדר החשמל הורג את הקפואים או שמא מפשיר אותם? האופציה השנייה נשמעת הגיונית יותר מבחינה עלילתית - הגחתם של כל כך הרבה גורמים מסוכנים בבת אחת משרתת את המטרה של דולורס, ואילו מפגש בין ז'אן מי לאחיו ללא ספק יהיה טעון יצרים. בהתאם, מה שהרבה פחות הגיוני הוא לאפשר מלכתחילה היתכנות לסיטואציה כה מסוכנת, לשחרר בלחיצת כפתור - פשוטו כמשמעו - את האנשים שעל פי התחזיות יביאו לסוף העולם.
ולבסוף, על אף כיבויה של דולורס, מותם של קונלס ומוסאשי והפניית הגב של שרלוט, עדיין יש שכפול נוסף שלה. אנחנו לא יודעים באיזה גוף, אבל בדיווח האחרון ששמענו היא הייתה בגרמניה. התוכנית של דולורס המקורית, מבטיח סארו לקלמנטיין, כבר בעיצומה. השליח שלו רגע לפני כן יצא לדרך, ונראה שהספיק לצאת עוד לפני שהטבח החל. שם הפרק, "פיון עובר", הוא מונח בשחמט המתאר מצב שבו פיון נמצא סמוך לשורה האחרונה של הלוח בלי שאף כלי יוכל למנוע ממנו להגיע לסוף ולהשתדרג, להפוך למלכה. מן הסתם כיילב הוא המוכתר, מה שהופך את דולורס לשחקנית השחמט - אבל עדיין לא למנצחת.
העונה השלישית של "ווסטוורלד" משודרת בימי שני ב-HOT, yes וסלקום tv.