יש דבר אחד שאי אפשר להתעלם ממנו כאשר מדברים על העונה השנייה של "תאג"ד", דרמת הצבא היומית שחזרה השבוע למסכים של צופי yes: פרק הזמן העצום שחלף מאז הסתיימו שידורי העונה הראשונה והסופר מצליחה שלה. שלוש וחצי שנים (הפרק האחרון של העונה שודר בדצמבר 2016) וקליף-האנגר מטורף שהשאיר את כולנו עם השאלה: האם רותם פולק הפרמדיקית (דניאל גל) תשרוד את הפציעה מההתנקשות? ושאלה חשובה אף יותר - האם יכול להיות שאחת ההצלחות הישראליות הכי גדולות שהיו כאן בשנים האחרונות, תסתיים ללא המשך? השבוע קיבלו שתי השאלות האלה תשובות משמחות: רותם פולק עדיין איתנו, והיא עושה את זה בעונה השנייה של "תאג"ד".
"במהלך השנים זה כבר התחיל להרגיש כאילו דברים מתחילים להתמסמס", מודה יניב זנבה, מי שמגלם את החובש הקרבי דקל צגאי. "מצד שני השאלה 'מה קורה עם העונה השנייה' עלתה בכל מקום שהגעתי אליו. אין, אין דבר יותר מתבקש מתאג"ד עונה שנייה", הוא אומר בחיוך. "תקשיב לי", מצטרף אורן פפיסמדוב, הלא הוא "טטרו", החבר הכי טוב של דקל בתאג"ד. "בכל פעם שאנחנו הולכים יחד ברחוב, לא משנה איפה, אנשים שואלים 'מה', 'מתי', 'איפה'".
אני פוגש את השניים בדירה השכורה של זנבה בתל-אביב, הכי רחוק שאפשר מאווירת מדי הב' ואפודי החובשים של הסדרה ובכל זאת - מבט אחד על הדינמיקה של השניים יגרום לכם לחשוב שאתם בביקור על הסט. "אני ויניב נשארנו בקשר לאורך כל התקופה", מספר פפיסמדוב, "וכשחזרנו לצלם את העונה השנייה גם נפגשנו בכל סוף שבוע כדי לעבוד על הטקסטים לשבוע הקרוב".
זה הזמן להזכיר שכאשר "תאג"ד" עלתה לשידור בשנת 2016, אף אחד מחברי הקאסט לא נחשב למוכר במיוחד. למעשה, כפי שמזכירים לי השניים, אל פרימיירת העונה הראשונה אף כלי תקשורת רציני לא שלח צוותי צילום. "ואז עוד לא הייתה קורונה", צוחק פפיסמדוב, "פשוט לא האמינו שסדרה יומית בלי שמות גדולים יכולה להפוך להצלחה". כמעט ארבע שנים אחרי ואי אפשר להתווכח עם ממדי ההצלחה של "תאג"ד", הבייבי של ציון רובי שיצר, כתב, ביים וכנראה עשה גם מסאז' ומנטורינג לשחקני הסדרה: היא שברה את כל שיאי הצפייה בדרמה של חברת yes, נמכרה לפראמאונט האמריקאית (שם עלתה השנה בשם "68 Whiskey"), קיבלה מועמדות לפרס האקדמיה לדרמה הטובה ביותר והזניקה את הקריירה של תומר קאפון (החוג"ד דניאל אמריליו, שלא חזר לעונה השנייה).
ובכל זאת, כאשר משבר הקורונה עדיין לא חלף, כל פרטי הטריוויה הנוצצים נראים כמו זיכרון רחוק, עולם התרבות הישראלי הוא בין הענפים שנפגעו הכי קשה מהמשבר, ושחקנים כמו זנבה ופפיסמדוב איבדו את מקור ההכנסה שלהם.
איך הצלחתם לשרוד את הקורונה?
זנבה: "אחרי שסיימנו את הצילומים של העונה השנייה, היה משהו שאני ואורן היינו צריכים להתחיל לעבוד עליו".
פפיסמדוב: "רצינו לעבוד על מופע שלנו שיעלה ביחד עם העונה השנייה כדי לנצל את המומנטום".
זנבה: "ישבנו עם הסוכנת שלנו והבאנו צוות כותבים לעבוד על חומרים ולבסוף הכל התפקשש".
פפיסמדוב: "זה הפסד הכנסה של מאה אחוז".
אז איך בכל זאת משלמים שכר דירה אתם שואלים? "אני חי על אדים כרגע", מודה זנבה, "רק עכשיו מצאתי עבודה, לפני חודש בערך. אני עובד בהוסטל עם נערים בסיכון בהוד השרון. זאת עבודה שאני מכיר, עבדתי בה לפני שלוש שנים בדרום. זה תחום שאני נורא אוהב אז לא מרגיש לי מאולץ לעבוד בו". פפיסמדוב, נשוי ואב לתינוק בן מספר חודשים, נקלע גם הוא למשבר לא פשוט "למזלי אני ואשתי גרים אצל ההורים שלה בהוד השרון אז מבחינת שכר דירה יש לנו ראש שקט, אבל להיות שחקן בתוך כל הדבר הזה? אתה אף פעם לא רגוע. כל תקופת הקורונה חשפה את הבלוף שנקרא יחס מדינת ישראל כלפי האזרחים שלה, כלפי העצמאיים בפרט, לא משנה מי נמצא בראש, לא דואגים לאזרח הקטן".
חשבתם לוותר על משחק?
זנבה: "ממה שאני מרגיש? אני לא רואה את המשחק, שהוא מקצוע שאני נורא אוהב, כמניה בטוחה. זה לא משהו שאני יכול להסתמך עליו כפרנסה חודשית או לטווח הארוך. תמיד יש לי משהו בצד שאני עושה כדי לא ליפול, אין לי מישהו שישלם לי שכר דירה במקומי. אני צריך לשלם חשבונות, אחי".
פפיסמדוב: "אפשר להתפרנס ממשחק אבל אתה צריך להתפרס על המון דברים: אתה צריך לעשות תיאטרון, אתה צריך לעשות הופעות, אתה צריך לעשות טלוויזיה ועוד אלף ואחד דברים או שאתה צריך לעשות ריאליטי".
החברות בין פפיסמדוב וזנבה עברה כבר מזמן מן המסך אל המציאות. הישיבה איתם מרגישה לפעמים כמו מפגש בין שני חברים טובים שעושים יחד מילואים, מבינים אחד את השני בלי לדבר ומשלימים משפטים. ובמקום שבו מקביליהם בני ה-18 עוקצים זה את זה על המסך, הגרסאות הבוגרות שלהם (פפיסמדוב בן 30 וזנבה בן 29), לא מפסיקים לפרגן. אז עד כמה אתם באמת דומים לדקל וטטרו? "אני חושב שהדמות שלי מאפשרת לי להוציא החוצה דברים שאני לא מוציא ביום יום", מודה פפיסמדוב, "בחיים אני מאוד רגיש סביבתית, בן אדם מחושב כזה. טטרו מאפשר לי להוציא את החיה. הוא שם את עצמו על השולחן, למשל כמו בפרק הראשון בו הוא אומר בפנים 'אני רוצה להיות חוג"ד'!'. אצלי אין דבר כזה, הוא סוג של אלטר אגו".
ודקל הוא גם האלטר אגו שלך?
זנבה: "כן, אבל הפוך. ביום יום אני נורא דעתן, אני אוהב לשתף את מה שיש לי להגיד. דקל הרבה יותר מחושב ממני, הוא סוג של אסטרטג כזה, אני יותר 'באד בוי' ודקל הוא יותר ילד טוב ירושלים שמנסה לא להסתבך, אבל מסתבך בגלל הדרעק הזה (מצביע על פפיסמדוב ושניהם צוחקים). יותר מזה, דקל מכחיש גזענות, אין לי מושג איפה הוא חי בכלל הוא חי באילוז'".
ובאמת, הדמויות של טטרו ובמיוחד של דקל, מהוות תוספת צבע משמעותית לעולם הרחב של "תאג"ד", לא רק בהווי הפנימי שלהם שחורג מקווי העלילה המרכזיים, אלא גם בייצוג העדתי ("אתה מגלם גרוזיני?" שואל זנבה את פפיסמדוב, שמתקן אותו מיד, "אומרים גאורגי"). אם יש נושא אחד שבוער בשיח שלנו בזמן האחרון יותר מהקורונה, הוא ההפגנות יוצאות הדופן שפרצו לאחר שג'ורג' פלויד האפרו-אמריקאי, נחנק למוות על ידי שוטר לבן. מהומות שהעלו אל ראש סדר היום בארה"ב ובעולם את נושא שוויון הזכויות וקמפיין Black Lives Matter.
מה דעתכם על נושא הייצוג העדתי שלכם? אתם מרגישים שאתם שליחים של קהילה?
ֿ
זנבה: "עניין הטייפ קאסט הזה הוא שיח יומיומי מתמשך בינינו. שחקן אתיופי צריך לשבת בחיבוק ידיים בבית ולחכות שתסריטאי כלשהו יכתוב דמות אתיופית בתסריט בשביל שאני אקבל אודישן. ככה זה עובד. מבחינתי? תן לי לעשות הכל, תשלח אותי אפילו לאודישן לדמות של רוסי. לא בשביל לבדוק עם עצמי עד כמה אני יכול להיות טוב, אלא בשביל להביא בשורה אחרת. בשביל להראות שאני יכול לעשות משהו אחר, אני יכול להיות שחקן ראשי בסדרה שהיא לא 'נבסו'. אתה מבין מה אני אומר?
"זה די מעצבן, התעשייה הזאת נורא מקובעת. לפעמים אני בא לאודישן ואני מזהה איפה אני אמור להיות רק בגלל שיש שם אתיופים, נשבע לך (צוחק). זה מצחיק עצוב, זה מעצבן וזה מתיש".
מה הסיכוי שיקראו לך לאודישן אם לא כתוב באפיון הדמות שמדובר בבחור אתיופי?
"אני יכול לספור כמה פעמים זה קרה על כף יד אחת. ואפילו לא צריך את כל האצבעות".
גם פפיסמדוב לדבריו סובל מטייפקאסט משלו. "אני מרגיש שאני סובל מלא להיות מ'היפים והנכונים'. אתה יודע, הדמות של הגיבור, זה עם הקול העמוק הזה והלסת המרובעת. אני אספר לך סיפור מצחיק, ליהקו לא מזמן סרט גאורגי, אני מתקשר ליניב ואני אומר לו 'אחי, סוף סוף האפליה תעבוד לטובתי'. אין, אני מכיר את העדה הזאת הכי טוב שאפשר, את הטיפוסים והדמויות. אני יוצא מהאודישן ואומר לו 'לא התקבלתי'. ישבתי בבית מתוסכל שבוע, עד שהאפליה הייתה אמורה לעבוד לטובתי גם לא קיבלתי את זה".
סלחו על משחק המילים אבל גם במקרה הזה לא הכל שחור. "אחרי כל הקשיים שדיברנו עליהם", אומרים השניים, "לשבת בפרמיירה של העונה השנייה ולראות את עצמך על המסך זה שווה את הכל". ופפיסמדוב מחדד: "אתה חי את החיים שלך רק פעם אחת, אתה רוצה להיות שחקן? תסבול בשביל זה ובסוף הכל יהיה שווה את זה. אני מאמין שהאיכות תמיד מתגלה בסוף, אתה נשאר בתחום מספיק זמן, אנשים נושרים ואז זה מתגלה. תראה את המקרה של ליאור רז? כוכב ענק ולמרות שגם הוא לא 'יפה ונכון', גילו כמה שהוא מוכשר".
בלי להיכנס ליותר מדי קווי עלילה, אפשר לומר שגם במקום מושבו החדש של התאג"ד, בגבול הצפוני ועם עלילת המתח החדשה שעוברת מדרום הארץ אל רמת הגולן, שם נקרא הצוות לטפל בפליטים ממלחמת האזרחים בסוריה, לצמד דקל את טטרו מצפים לא מעט רגעים מרגשים. העונה הזוגיות החברית בין השניים מקבלת גם צלע שלישית בדמות החיילת עדן, אותה מגלמת עדן סבן. "היא פשוט מדהימה", אומר פפיסמדוב, "היא באה והתפוצצה ביחד איתנו. לי וליניב כבר יש דינמיקה ואנחנו יודעים לאלתר וכשנכנס מישהו מבחוץ זה לא קל לקבל אותו, והחיבור איתה היה מיידי".
למה עוד אפשר לצפות מהדמויות שלכם העונה?
זנבה: "אני חושב שיש הבדל גדול בין העונה הראשונה והשנייה. בראשונה יש פחות אזכורים לכך שאני אתיופי ואתה גיאורגי. בעונה השנייה אנחנו עולים טיפה בנושא הזה, בעיקר בזכות התסריט של ציון. זה כמעט מאבד שליטה (צוחק), הוא (פפיסמדוב - ב"ב) חושב שהוא שחור".
פפיסמדוב: "יש הרבה הומור שחור בסדרה (צוחק). ציון לוקח את הנקודה המאוד כואבות של מה זה להיות שחור בארץ ומתפרע איתה עד הסוף. הוא מביא את הביקורת בעקיפין, צוחק עליה. זה מאפשר לנו להביא את עצמנו לתוך התסריט, לתת אמון בכל הדבר הזה".
היה חשש לחזור לעונה השנייה בלי תומר קאפון שהיה הכוכב הגדול? הבנתי שהוא עזב ממש לפני הצילומים.
זנבה: "אנחנו לא כל כך מתעסקים בדברים האלה. בעונה הראשונה במעט שיצא לנו לעבוד איתו כי קווי העלילה שלנו לא חפפו, תומר היה אחלה גבר, בחור מעניין ושחקן מצוין".
פפיסמדוב: "נכון, יש לנו גם מלא תוספות מדהימות לקאסט בעונה החדשה, לא רק עדן (סבן), יש גם את דניאל ליטמן (שמגלם את עומר, רופא בגדוד גולני) ואת דור הררי שהוא מבחינתי הברקת העונה והלך להיות ענק".
"אני חייב להגיד לך", אומר זנבה, "הסתכלתי על העונה החדשה ואני יודע כמה זמן עבר וכמה אנחנו השתנו ועדיין זה מרגיש לי החיבור הכי טבעי. הכל זורם כאילו לא חלפו כמעט ארבע שנים. בתכלס? אני לא הייתי שם לב".