Raised by Wolves
שירות הסטרימינג החדש HBO מקס נולד עם מיתוג מאוד מבלבל. זו לא HBO שהכרנו לאורך העשורים האחרונים, אם כי גם התכנים שלה שם, אלא השירות של וורנר בראדרז. ככזה תכני המקור שלו אמורים להיות כאלה שלא מתאימים בדיוק ל-HBO אבל כן משלימים אותם. לא נדרש הרבה זמן עד שהגיעה הסדרה הראשונה שבאמת עושה את זה. "Raised by Wolves" - ניסיון הבימוי הטלוויזיוני הראשון של הבמאי הוותיק רידלי סקוט ("הנוסע השמיני", "בלייד ראנר" וכו') - הפכה במהירות לסדרה החדשה המדוברת ביותר של השירות החדש וכבר חודשה לעונה שנייה (לפי שעה לא ברור מתי תגיע לישראל - בין אם כרכש של גוף מקומי ובין אם כחלק מהשירות כולו).
סקוט אחראי על בימוי שני הפרקים הראשונים שמתווים את הקו הוויזואלי של הסדרה, וגם נמנה על מפיקיה. סיפור המעשה מתרחש בכוכב מסתורי שבו שני אנדרואידים מגדלים מספר ילדים אנושיים כדי להשיק מחדש את המין האנושי אחרי שכדור הארץ הושמד במלחמת ענק. חיי ההתיישבות הקטנה משתנים כאשר למקום מגיעה חללית, ואיתה מאבקי הדת שמהם נמלטו. טראוויס פימל, ראגנר ב"ויקינגים", הוא הפרצוף הכי מוכר בסדרה, אבל את התפקידים המרכזיים, אימא ואבא, מאיישים שני שחקנים לא מוכרים במיוחד: אמנדה קולין הדנית ואבו בכר סלים הבריטי.
אפשר להבין מה משך את סקוט לפרויקט הזה. הכוכב הזר כולל יצורים שמעלים על הדעת את "הנוסע השמיני", וישותם של האנדרואידים - המרכיב המעניין ביותר בסדרה - מזכירה את "בלייד ראנר". סקוט בורא את הסיפור באמצעות ויזואליה מרהיבה, מקים לתחייה עולם חדש שבכל זאת מזכיר את זה שלנו, ועושה זאת בעזרת לוק רטרו. הן במרכיבים המד"ביים - לוקח את עצמו ואותנו אל העיצובים של תחילת דרכו, בשנות השבעים של המאה ה-20, ולפעמים גם אפקטים שנראים כמו הומאז' להם, בעיקר בקטעי תעופה; והן באימג'ים שמוכרים לנו מההיסטוריה המדממת של מלחמות הדת בעולם האמיתי.
עם כל התרומה של סקוט - הכוללת גם את בנו, לוק סקוט שביים שלושה פרקים נוספים מתוך העשרה שמרכיבים את העונה - בפועל מי שיצר את הסדרה, מגולל את הסיפור ופורס תחתיו מורשת שלמה הוא ארון גוזיקובסקי (תסריטאי הסרט "אסירים" בכיכובם של יו ג'קמן וג'ייק ג'ילנהול). "גודלו בידי זאבים" רוחשת ממיתולוגיה, ועל סמך ראיונות עם גוזיקובסקי הוא יודע בדיוק מה הוא עושה ולאן הוא רוצה ללכת - חמש-שש עונות, הוא כבר יודע מה הסוף וכו'.
אלא שהאיזון לאורך העונה הראשונה מאוד לא אחיד. מצד אחד הסדרה מעמיסה בפרטי מיקרו ומצד שני מקמצת במידע של המאקרו - טיב הכוכב, סיפורי רקע והיסטוריה מעבר להצצות פלאשבק קלות. הבחירה הזו מקנה לסדרה תחושה של שרירותיות יתר, אף שהיא כנראה מחושבת מאוד: עוד ועוד מרכיבים מושלכים לקלחת. במקרה הטוב עלינו ללקט רמזים ובמקרה הגרוע למשוך בכתפיים ולהמשיך הלאה. בשלב מסוים זה משמים, ובמקרים אחרים - כמו של דמות שלא אכפת לנו ממנה הרואה חזיונות דתיים/מאבדת את שפיות דעתה - גם מתיש להפליא. למעשה, לאורך הרבה יותר מדי זמן בעונה הראשונה, כמעט כל הדמויות בסדרה דלות ולא מעניינות. היוצאים מן הכלל הם אימא ואבא, המעניינים בפני עצמם ומרתקים ביחד.
עם זאת, ברגעיה הטובים של "גודלו בידי זאבים", השילוב בין הכוכב הזר והמוזר שהגה גוזיקובסקי לבין היצירתיות של סקוט מניבה משהו באמת מיוחד. כזה שמצד אחד נשען על מורשת מוכרת (מאוד) של מדע-בדיוני, ומצד שני מהפנט, מעורר סקרנות ולא נראה כמו שום דבר אחר בטלוויזיה כרגע. אם הסדרה רק תשכיל להפחית את מינון האניגמטיות ב-10-20 אחוזים ולהקדיש את הזמן הנותר לפיתוח דמויות, אולי ביום מן הימים תעמוד בשורה אחת עם הקלאסיקות של רידלי סקוט.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
הרחק (Away)
בדיוק כמעט מוזר להחשיד, בספטמבר לפני שנתיים עלתה בהולו הסדרה "המשימה הראשונה" בכיכובו של שון פן שעסקה, ובכן, בהכנותיה של המשלחת הראשונה של המין האנושי לכוכב הלכת האדום, ולא פחות ביקיריהם שהם עתידים להותיר מאחור. הסדרה - שבישראל זמינה ב-yes - בוטלה לאחר עונה אחת קצרה מחוסר עניין הציבור, כך לפי הולו, אבל העניין הטלוויזיוני בנושא בהחלט נותר בוער שכן "הרחק" החדשה של נטפליקס משתגרת בדיוק לתוך קווי המתאר של הסדרה הנפלאה והאיכותית ההיא. אלא שהפעם הנחיתה הרבה פחות רכה.
זוהי דרמת מדע בדיוני בכיכובם של הילרי סוונק, ג'וש צ'ארלס ומארק איווניר, העוסקת בחללית שיוצאת למשימת מחקר ראשונה למאדים כשעל סיפונה צוות מובחר של אסטרונאוטים מכל העולם: ארצות הברית, רוסיה, סין, הודו ובריטניה. אם המשימה תתנהל כמתוכנן, הם ישהו הרחק מהבית ומיקיריהם במשך שלוש שנים, מה שאומר שמערכות היחסים שלהם בכדור הארץ ובחלל יעמדו למבחן, והם יצטרכו להילחם על חייהם ולא לסטות מהמסלול בניסיון להשיג את המטרה החשובה ביותר של האנושות. את הסדרה מפיקים ג'ייסון קייטימס ("אורות יום שישי"), מאט ריבס ("כוכב הקופים", "הבאטמן" החדש) ואד זוויק ("רוחות של תשוקה", "שלושים ומשהו"), שגם ביים את הפרק הראשון, אבל לא בטוח שהשורה הזו בימד"ב תסב לו גאווה גדולה.
נקודת הפתיחה של הסדרה איומה משום שהיא שוזרת בחוסר חן שלל קלישאות ומשפטים כתובים מדי עם פטריוטיות מלוקקת ומבנה עייף, ששוב נשען על כלי הפלאשבקים השחוק כדי להכיר לנו את הנפשות הפועלות. אלא שאיתו או בלעדיו, עיצוב הדמויות עצל מלכתחילה - הרוסי מניאק, הסינית מרוחקת ורק האמריקאית הגיבורה ויפת נפש מוכנה להקריב את עצמה למען כולם. אגב יש בסוונק משהו שתמיד נראה מרוחק ובלתי נגיש, ומזל גדול שהיא מצליחה לפצות על זה באמצעות משחק נהדר וטבעי. יכולותיו של ג'וש צ'ארלס, המשחק את בן זוגה שנשאר מאחור, הן כבר עובדה ידועה בשטח, אבל שאר השחקנים לא באמת מצליחים לפרוץ את השבלונות שהוקצו להם. מארק איווניר עדיין תקוע בדמות הרוסי האגרסיבי שיש ללמוד לחבב בכוח, וחבל.
המשך העונה מגלה חוסר אחידות כמעט סכיזופרני, כזה שהופך את "הרחק" למעט בעייתית מבחינת המלצה או חוסר המלצה. הפרק השלישי למשל, שעוסק בלו הסינית, מקסים כמעט מתחילתו ועד סופו וממצב אותה בקלות כדמות המעניינת ביותר בסדרה. השביעי, לעומתו, נגוע גם הוא בכתיבה גרועה, בעוד השמיני מרהיב ויזואלית, וכך הלאה. אם להכליל בגסות, החלקים שמתרחשים בתוך קירות החללית הם המעניינים יותר שכן ככל שהצוות לומד להכיר זה את זה, והצופים לומדים להכיר אותם, מתפתחות אמפתיות מפתיעות ונוצרים רגעים שובי לב. פלוס, כמובן, דברים שמשתבשים בחלל נוטים להיות אקסטרה מלחיצים וממגנטים. בחצי הדרך למאדים הקשר עם כדור הארץ הופך לבעייתי עקב המרחק המצטבר, ואז גם מתחדדים ההבדלים בין שני החצאים של הסדרה: "הרחק" מתעקשת מעצם הגדרתה להביט אחורה ולעסוק גם במה שקורה כאן, אבל בהשוואה לאקשן החללי, ההתרחשויות בכדור הארץ נותרות מפוהקות וסתמיות. קשה להאמין שהעונה השנייה, שכבר הוזמנה, תשנה את יחסי הכוחות הבעייתיים, אבל ייתכן שבשביל התקווה הזו שווה לתת ל"הרחק" הזדמנות כלשהי (ובינתיים לפנטז כיצד "המשימה הראשונה" הייתה עושה את זה הרבה יותר טוב).
All Creatures Great and Small
ספרו של הווטרינר אלף ווייט, תחת הפסבדונים ג'יימס הריוט, יצא בעברית בשלהי הסבנטיז תחת השם "כל היצורים גדולים כקטנים", במקביל לעיבוד טלוויזיוני פופולרי של ה-BBC. כעת הוא חוזר עם עיבוד חדש בערוץ 5 הבריטי (שלפי שעה לא ידוע אם נרכש בישראל) לסדרה מעדות "דוק מרטין" ו"משפחת דארל" - דרמות קומיות טובות לב המתרחשות בעיירות קטנות על רקע נופים מרהיבים. במקרה הזה: קורותיו של בן דמותו של הסופר בשנות השלושים של המאה הקודמת, רופא חיות עירוני סקוטי צעיר המגיע אל יורקשייר שבאנגליה, אזור של טבע פראי ושדות ירוקים, כדי לשמש כשוליה של הווטרינר המקומי.
המהות של "כל היצורים גדולים כקטנים" כה מקורקעת, פשוטה, שורשית ואוהבת. היא אולד סקול במפגיע, מה שניכר בכל היבט בה. הסיפורים שהיא מגוללת צפויים, קל מאוד לנחש כבר בדקות הראשונות של כל פרק לאן הסיפור הולך. אף על פי כן, קשה להפחית בערכה של סדרה מעין זו בימי הקורונה, ובפרט בשבועות של הסגר, מהרבה טעמים. נופי יורקשייר המרהיבים מספקים את החוסר למי שנבצר ממנו לטוס או אפילו לצאת אל הטבע. החזרה בזמן אל לפני שמונים ומשהו שנים עוקרת אותנו בקלות וביעילות מהכאן והעכשיו.
וכפי שאומר לג'יימס הבוס החדש שלו: "לא פחות מאשר אתה מטפל בחיות, עליך להתמודד עם הבעלים שלהן". ואכן, "כל היצורים" מפגינה לא רק אהבה רבה כלפי בעלי חיים על ארבע, אלא גם חיבור אנושי - משהו שהמציאות כיום לא מקלה עלינו להשיג. הגם שקרוב לוודאי שלא תקבלו שום דבר חדש בצפייה בסדרה, במקרה שלה לא בטוח שיש בו צורך, לפחות לעת עתה.