עליית טיק טוק, שובה של המסורת ונקמת הראפר: סיכום 2020 במוזיקה הבינלאומית

בשבועיים האחרונים של נובמבר 2019, הזמר הקנדי דה וויקנד הוציא בטווח של יומיים שני סינגלים. לראשון מביניהם, "Heartless", נדרשו שבועיים כדי להפוך למקום הראשון הרביעי של דה וויקנד בארצות הברית. ההצלחה של "Heartless", הסיטה את תשומת הלב מהסינגל השני, "Blinding Lights", שנכנס למקום ה-11.

בזמן ש-"Hearless" המשיך לעשות חיל, "Blinding Lights" מיהר להתדרדר. כך, שבוע אחרי כן "Blinding Lights" צנח עד למקום ה-52 במצעד, נפילה אדירה. שבוע לאחר מכן השיר המשיך לרדת, למקום ה-63, ושבעה ימים אחר כך ל-72.

כשכבר נראה היה שהסיפור של "Blinding Lights" גמור והוא בדרך לצאת מהמצעד ולהפוך לעוד קטע נשכח, חל המפנה. לוח השנה התחלף מזה של 2019 לזה של 2020, והשנה החדשה האירה פנים לשיר. כך, במקום להתחפף מהמצעד, הקטע שינה כיוון וחזר לטפס. בהתחלה למקום 53. אחרי זה ל-39 וחודש אחר-כך, ב-29 בפברואר, שניה לפני שכל החירפון של 2020 התחיל, טיפס לו השיר בן השלושה חודשים למקום העשירי.


בחרו את השירים שעשו לכם את השנה במצעד של וואלה! תרבות ו-eco99fm ואולי תזכו בפלייסטיישן 5 ואוזניות מתנת וואלה! שופס.

"Blinding Lights" הוא מה שנהוג לכנות Slow Burner. כלומר, שיר שלוקח לו הרבה זמן להידלק. ולהדליק. מה שכן, למרות שדה וויקנד בוודאי היה מאושר שהשיר הצליח אחרי שנראה שהוא בדרך לכישלון, גם הוא לא יכול היה לחזות מה שיקרה איתו הלאה. אם לקצר, מאותו רגע שהשיר נכנס לטופ טן עברו להם 41 שבועות שבהם לא יצא משם. כן, כן. עשרה חודשים השיר הזה לא מפסיק להיות להיט, ומ-Slow Burner הוא הפך לסוג של נס חנוכה. שיר שנראה שלא יכבה לעולם.

"Blinding Lights" אמנם יצא מהטופ 10 בשבוע השני של דצמבר, כשהמצעד החל להתמלא, כמו כל שנה, בשירי חג המולד, אבל ההישג שלו, 41 שבועות בעשיריה, כמעט חסר תקדים. אנחנו אומרים כמעט כי השיא הקודם, של 39 שבועות, שייך גם הוא לשיר שצעד השנה, "Circles" של פוסט מאלון. גם הוא נהנה מהסטגנציה שנוצרה ב-2020.

כש-"Blinding Lights" טיפס לטופ טן, דה וויקנד ויוניברסל, חברת התקליטים שמייצגת אותו, עוד היו אופטימיים. הוצאת האלבום "After Hours" שמננו לקוח הלהיט, כמו גם "Heartless", נקבעו לסוף חודש מרץ. "After Hours" היה אמור להיות אלבום הדגל בחודשיים עמוסים בהוצאות חזקות. האלבום של דה וויקנד נקבע בין אלבומים של ג'סטין ביבר, BTS, סם סמית, פרל ג'אם, מוריסי, ליידי גאגא ודואה ליפה. סדרה של הוצאות בולטות שבו לבשר על סיבובי הופעות מרשימים בקיץ. ואז בארצות הברית הבינו שיש קורונה.

האפקט של המגפה על עולם המוזיקה היה מיידי. תחום ההופעות, גורם ההכנסה מספר אחד של מוזיקאים כיום, נכנס להקפאה מוחלטת. אם אין הופעות, המשמעות היא שגם לא מוכרים כמעט מרצ'נדייז, מה שאומר שגם גורם ההכנסה מספר שתיים של המוזיקאים הלך. שרשרת המזון של עולם המוזיקה המשיכה להיעצר כשנסגרו המועדונים וחנויות המוזיקה. אם זה לא מספיק, מקומות עבודה עברו לעבודה מהבית, משמע - אנשים הפסיקו לשמוע מוזיקה מאפליקציות בדרך לעבודה וממנה. ממש במיידי, אפליקציות המוזיקה השונות דיווחו על ירידה של עשרות אחוזים בשימוש בהן.

מבחינת דה וויקנד, הסיטואציה החדשה גרמה לכך שהוא לא יכול היה להסתובב בין אולפני טלוויזיה וגופי תקשורת ברחבי העולם כדי לקדם את מכירות אלבומו. ההשפעה הייתה מיידית: אחרי הבאזז של השבוע הראשון, המכירות של "After Hours" נעצרו.

במקביל, חברת התקליטים המתחרה, וורנר מיוזיק, העבירה את כל עובדיה לעבוד מהבית. התוצאה הייתה שנוצרה פרצת אבטחה במחשבי החברה והאלבום של דואה ליפה, אלבום הדגל של החברה ל-2020, דלף לרשת שבועיים לפני צאתו. החברה נאלצה להקדים את הוצאת האלבום, בהודעה ברשתות החברתיות שבה נראית דואה ממררת בבכי.

הבלגן חגג ותעשיית המוזיקה החליטה לעצור הכול, להפסיק לעבוד ולדחות כל מה שאפשר. פסטיבלים בוטלו, סיבובי הופעות נדחו בלי למצמץ ל-2021 וכל האלבומים שהיו אמורים לצאת נדחו לתאריך לא ידוע, ביניהם אלה של ליידי גאגא וסם סמית. ואז קרה דבר מדהים. כמו הדיווחים בחדשות על חיות הבר שחדרו למרכזי הערים בזמן הסגר, כך גם עולם המוזיקה לא נותר בוואקום.

באופן שלא נחזה על ידי אנשי העסקים, התגלה שבזמן שתעשיית המוזיקה נמצאת בחל"ת, אנשים ממשיכים לשמוע מוזיקה. למעשה, לא סתם לשמוע, אלה הרבה יותר מלפני כן. אחרי הירידה בכמות ההאזנות למוזיקה באפליקציות בתחילת הסגר, כעבור פחות מחודש חלה לא סתם התאוששות בנתונים, כי אם צמיחה. חצי עולם היה בבית ומסתבר שאנשים, כשיש להם פנאי, אוהבים לשמוע מוזיקה. מי היה מאמין.

במקום שהסגר יוריד את כמות המאזינים באפליקציות השונות, מדי שבוע הן רק עלו. וכמו אותן חיות בר, את המקום של ההוצאות הממוסדות של אמני הענק, תפסו שורה של אמנים חדשים שפרצו בעיקר דרך אפליקציה שפונה לבני נוער צעירים: טיק טוק. באמצעות אתגרי הטיק טוק - משתמשים רוקדים בהמוניהם לצלילי אותו שיר עלום והופכים אותו ללהיט - צמחו בשלוש השנים האחרונות לא מעט להיטי ענק. הבולטים שבהם היו "Old Town Road" של ליל נאס אקס ו"Dance Monkey" של Tones & I מ-2019.

למרות שכבר ערב הסגרים טיק טוק הייתה גורם משפיע בתחום יצירת הלהיטים, מהרגע שחברות התקליטים יצאו לחל"ת, הבמה הפכה להיות כמעט אך ורק שלהם. אמנים שעד לפני שבוע היו אנונימיים לגמרי החלו לכבוש את צמרות המצעדים. שמות חדשים כמו דוג'ה קאט, מייגן די סטליון ו-DaBaby תפסו את הפסגה של מצעד הבילבורד והחלו לקבוע את סדר היום בעולם החדש.

אבל כמו שלא באמת חשבתם שחזירי הבר ינכסו לעצמם את רחובות חיפה לנצח, כך גם הכוחות החזקים בתעשיית המוזיקה התעוררו די מהר. במאקרו הנתונים לא נראו טובים והתחזיות של האנליסטים לא היו אופטימיות. בבריטניה העריכו את הצטמקות תעשיית המוזיקה ב-2020 ב-50 אחוז, כך על פי הגרדיאן הבריטי. באותו הזמן במגזין המוזיקה האמריקני ספין העריכו שתעשיית המוזיקה תכניס ב-2020 כשלושים מיליארד דולרים פחות מב-2019.

אז מה שנשאר זה המיקרו, שהוא תעשיית המוזיקה המסורתית, זאת של להקליט שירים ולהוציא אותם. תעשייה כמו של פעם. כזאת שמוכרת תקליטים. והכוונה, בין היתר, היא לתקליטים של ממש. בחברת סוני מיוזיק, שביחד עם וורנר מיוזיק ויוניברסל שולטת ב-95 מהשוק, יצאו בצעד מבריק. הם איתרו את שתי כוכבות השעה מעולם הטיק טוק, דוג'ה קאט ומייגן די סטליון, והחליטו לעשות עליהן קופה. את דוג'ה קאט הן החתימו והצמידו לה את ניקי מינאז', ולהיט הטיק טוק של דוג'ה "Say So" הפך לדואט שעם הקרדיט של ניקי הצליח לכבוש את המקום הראשון באמריקה. גם עם מייגן הם עשו move כשהצמידו לה את אמנית הדגל של החברה, ביונסה. יחד עם מייגן היא הפכה את "Savage" לדואט. גם כאן התוצאה הייתה מקום ראשון.

שני המהלכים האלו הרגישו קצת כמו המוסכמה הנושנה "אם אתה לא יכול להילחם בהם, הצטרף אליהם". יוניברסל, לעומת זאת, החליטה לדרוש את חלקה בהכנסות באמצעים הקלאסיים, באמצעות הרפרטואר העשיר שלה. הצעד הראשון היה להוציא את "כרומטיקה", האלבום של ליידי גאגא שהיה אמור לצאת בתחילת אפריל אבל נדחה בגלל הבלגן. הוא יצא בסוף מאי והיה לאלבום הגדול הראשון שיוצא בסגר.

"כרומטיקה" הפך להצלחה אדירה. הוא מכר, על פי הערוץ בלומברג, כחצי מיליון עותקים בארה"ב, כשמונים אחוז מהם עותקים פיזיים. כן, כן, פיזיים. יעני תקליטים, קלטות ודיסקים. אמנם אנחנו חיים בעולם של סטרימינג, אבל מכירה של עותק פיזי היא כסף גדול. התקליט של ליידי גאגא נמכר באתר שלה ב-28.5 דולרים, בעוד מניגון של כל 16 הקטעים של האלבום בספוטיפיי מרוויחים משהו כמו חמישה סנט. לא צריך להיות גאון במתמטיקה כדי לדעת מה יותר משתלם לאמן.

ההצלחה של "כרומטיקה" עוררה את כולם. חברות התקליטים כאילו הוציאו מנשר לכל האמנים שחתומים אצלם עם המלצה להוציא אלבום, ומהר. עיקר האמנים שניצלו את ההזדמנות היו החבר'ה הוותיקים. אלו עם הרפרטואר והקהל שמזמין וינילים ודיסקים מאמזון. וכך, אלבומים של אמנים שכבר שכחנו החלו לצאת בכמויות. הרשימה פשוט מפעימה. בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, אלניס מוריסט, גרייטפול דד, אירייז'ר, קיילי מינוג, דיפ פרפל, פריטנדרס, מטאליקה, טוני ברקסטון, טריקי, מרלין מנסון, אלישה קיז, קט סטיבנס, פבליק אנמי, בון ג'ובי, דולי פרטון, מריה קארי, קווין עם אדם למברט, מלני סי, טרוויס, הגורילאז, באסטה ריימס, אלביס קוסטלו, AC/DC, אנדריאה בוצ'לי, סמשינג פמפקינס, טורי איימוס, הקילרז ופול מקרטני, כולם הוציאו אלבומים בחצי השנה האחרונה בהצפה מטורפת.

ולא רק מאמני העבר חברות התקליטים דרשו תוצרים. גם כוכבי השעה נקראו לדגל. כוכבי הקיי פופ החמים BTS הוציאו באופן מוגזם אלבום שני השנה, ואילו להקת הבנות הקוריאנית בלאקפינק הוציאה אלבום מיוחד ומצליח לשוק דובר האנגלית. בגזרת האמריקניות, ההוצאות של קייטי פרי ומיילי סיירוס עוד היה מתוכננות מראש. אלו של טיילור סוויפט ואריאנה גרנדה - קצת פחות. סוויפט הפתיעה עם שני אלבומים שיצאו בלי התראה עם סאונד אינדי, בעוד גרנדה שלפה אלבום משום מקום שהפך להצלחה אדירה. גם הן הראו לנו שכל עולם המוזיקה רתום למשימה.

ביחס לשנים האחרונות, אלבומים מכרו השנה במספרים יפים. התחושה שקיבלנו ב-2020 היא שקצת מיהרו להספיד אותם. מבין כל האלבומים שיצאו השנה, שניים בלטו במיוחד במכירות שלהם. קודם כל היה "Map of Soul: 7" של הרכב הבנים הקוריאני BTS, שמכר קרוב לשישה מיליון עותקים בעולם. ההצלחה של BTS הגיעה השנה לרמות חדשות, וההרכב עשה לחלוטין קרוס-אובר מסצנת הקיי פופ למיינסטרים העולמי. יעידו על כך גם שני הלהיטים שלהם שהגיעו השנה למקום הראשון בארצות הברית, הבולט מביניהם היה "Dynamite".

כאמור, BTS הוציאו השנה שני אלבומים, כמו גם טיילור סוויפט. "Folklore" האלבום הראשון שהוציאה השנה, הביא תוצאות טובות במיוחד. הוא מכר למעלה משני מיליון עותקים בעולם, מספר שנחשב כיום לפנומנלי. מדובר באלבום הנמכר ביותר באמריקה ב-2020, שמצליח לעקוף שם רק במעט את האלבום "Fine Line" של הארי סטיילס. הבריטי. סטיילס, יוצא להקת הבנים וואן דיירקשן, עבר אף הוא את רף השני מיליון מכירות, אם כי בגלל שהאלבום יצא בסוף 2019, "רק" כמיליון וחצי מהן היו השנה.

ההסתגלות של תעשיית המוזיקה למצב החדש/ישן הזכירה לרבים את הדרך שבה הדברים התנהלו פעם, ורבים התחברו מאוד למה שקורה. זאת אמנם שנת 2020, אבל הרעיונות כאילו היו לקוחים מ-1984. כך, לדוגמה, רדיו 1 של ה-BBC ארגן סינגל צדקה שכל ההכנסות ממנו הלכו לעמותות שנפגעו בגלל הקורונה. כמו בפורמט של בנד אייד, שאיחדה את כוכבי השעה לשיר הצדקה "Do They Know it's Christmas", כך עשו השנה ב-BBC. התחנה גייסה שורה של סטארים כמו דואה ליפה, כריס מרטין, דייב גרוהל, אלי גולדינג, ג'ס גלין ואחרים. חבורת האמנים חידשה את "Times Like These" של הפו פייטרס, כשכל האמנים המשתתפים הקליטו מביתם את חלקם בשיר וגם צילמו את עצמם לצורך הקליפ.

המפיק של ה-BBC איחד את כל החלקים לשיר, שהפך להצלחה אדירה והגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. החידוש צדקה הזה הוריד מהמקום הראשון חידוש צדקה אחר. מדובר היה בגרסת כיסוי ל-"You'll Never Walk Alone", אותו ביצע הקפטן תום מור, פנסיונר שנלחם במלחמת העולם השנייה וחגג יומולדת 100 בשבוע שהשיר הגיע לפסגה. השיר בוצע ביחד עם מקהלת ה-NHS, שירות הבריאות הציבורי בבריטניה, אליו גם הלכו ההכנסות מהשיר. מור קיבל על פועלו תואר סר. 2020, את מרגשת.

גם בארצות הברית לא נשארו חייבים. באמריקה שני הכוכבים הגדולים של עולם הפופ כרגע, ג'סטין ביבר ואריאנה גרנדה, חברו להקלטת דואט ברוח הסגר. הבלדה "Stuck with U" תיארה את מצבם של רוב האמריקנים בחודש מאי - תקועים בבית. ההכנסות מהשיר כולן הלכו לצדקה, הפעם למוסדות חינוך לילדי הצוותים הרפואיים שנלחמים בקורונה.

השיר, כצפוי, כבש את המקום הראשון בארצות הברית. ההצלחה שלו העלתה לכותרות את הצורה שחברות הענק מתנהלות והיתרון שלהם על אמנים עצמאיים וכוכבי הטיק טוק. זה קרה בזכות הראפר טקאשי סיקס ניין, אחת מהדמויות הכי מעוררות מחלוקת כיום בעולם המוזיקה. מעבר לחזות הלא ממש אסתטית של סיקס ניין, שכוללת שיער בצבעי נאון ופנים מכוסים קעקועים באופן מוגזם, גם השירים שלו בעייתיים. סיקס ניין הוא עבריין מורשע על הפשעים הכי דוחים שיש. ניצול מיני של קטינים, החזקת נשק וסחר בסמים. הוא נכנס לכלא, אבל הצליח להשתחרר מוקדם לאחר שהלשין על חבריו מהכנופיה. השירים שלו עמוסים בשפת רחוב סקסיסטית ואלימה בצורה הירודה ביותר. כל זה, באופן מדהים, לא הפריע לו, או בעצם עזר לו, להפוך לכוכב בין-לאומי ענק.

בשבוע שיצא "Stuck with U" שחרר טקאשי את "Gooba", הסינגל הראשון מתוך אלבומו השלישי. השיר הניב תוצאות מדהימות והפך למוזרם ביותר בעולם באותו השבוע. למרבה ההפתעה, כשפורסם המצעד האמריקני על ידי הבילבורד כעבור שבוע, "Gooba" נכנס רק למקום השלישי, בעוד "Stuck with U", שהוזרם פחות ממנו, נכנס למקום הראשון.

השיר של ביבר וגרנדה אמנם נהנה, בניגוד לשיר של טקאשי, גם משידורי רדיו רבים, שגם מחושבים במצעד, אבל זה לא היה הגיים צ'יינג'ר המרכזי. "Stuck with U" יצא במקביל לאפליקציות גם בפורמטים פיזיים - תקליטוני 7 אינץ', קלטות ודיסקים. כל מי שקנה את אחד מההוצאות האלו, קיבל גם את השיר להורדה.

לפי שיטת ספירת המצעד באמריקה, 150 ניגונים בשירותי הסטרימינג שווים למכירה אחת. הסינגל של ביבר וגרנדה מכר כ-30 אלף עותקים פיזיים, שהפכו בעצם ל-60 אלף מכירות, מפני שכל עותק הגיע עם ההורדה, שגם אם לא מומשה עדיין נחשבת לרכישה. כלומר, העותקים הפיזיים היו שווי ערך לכעשר מיליון הזרמות באפליקציות, כמות שהספיקה לו להפוך לשיר מספר אחת באותו שבוע.

טקאשי התעצבן והרגיש נגזל. הוא יצא עם סרטונים זועמים לרשתות שזכו להרבה הדים. כאשר הבין שעצבים לא יעזרו לו, טקאשי החליט לעשות מעשה חכם. לא עבר חודש מאז ש-"Gooba" יצא והוא הוציא סינגל חדש בעל השם הגאוני "Trollz", יעני טרולים, קטע מקושקש שמארח את ניקי מינאז'. טקאשי, שעכשיו הבין איך דברים עובדים, הוציא את השיר במקביל גם על פורמטים פיזיים - תקליט, קלטת ודיסק. המעריצים שלו נהרו ו"טרולים" נכנס למקום הראשון באמריקה.

בגלל שהשיר היה אלתור ולא באמת להיט, כעבור שבוע הוא ירד מהמקום הראשון אל ה-34. טקאשי חשף בסיפור הזה נקודת תורפה במצעד האמריקני. הוא הוכיח שאפשר שיהיה לך "להיט" עם שיר שהוא לא להיט. מעבר למהלך הגאוני, זאת הייתה הנקמה שלו על כך ש-"Gooba" נושל מהפסגה. בבילבורד הבינו את הרמז ובעקבות מקרה "טרולים" שינו את החוקים. מכירה כפולה, הם קבעו, כבר לא חוקית. כלומר, אם קנית סינגל וקיבלת גם הורדה, זה נחשב רק למכירה אחת.

גם לאחר השינוי בחוקים, הפורמט הפיזי המשיך להיות דומיננטי בקביעת המיקומים במצעד. כבר 15 שנים שמכירות סינגלים פיזיים בארצות הברית נחשבות לתחום כמעט זניח, אבל ב-2020 זה לחלוטין היה הבון-טון. כך, 16 מתוך 21 השירים שהגיעו למקום הראשון בבילבורד השנה יצאו על תקליט, דיסק או קלטת. במקרה של חלק מהשירים, מלבד "טרולים", אפשר להיות בטוחים שלא היו מגיעים לפסגה בלי הסינגל הפיזי. ביניהם הקטעים "Franchise" של טרוויס סקוט, "קרדיגן" של טיילור סוויפט, "Life Goes On" של BTS ו-"Watermelon Sugar" של הארי סטיילס. כן, כן, גם האריסטוקרטיה של עולם המוזיקה נעזרה בטריק הזה.

כל המהלכים האלו נראים ציניים, אבל בסופו של דבר צריך לזכור שזאת תעשייה, ותעשייה רוצה להכניס כסף. זה עבד. בשנה הקשה הזאת יוניברסל דיווחה על הכנסות שיא מהזרמות שירים. ברבעון השלישי של השנה הכניסה החברה מכך 1.1 מיליארד דולר, שזה כ-200 מיליון דולרים יותר מהרבעון המקביל ב-2019.

ההתמקדות ב-2020 בפן המוקלט של התעשייה הולידה כל מני תהליכים מעניינים. תהליך אחד כזה הוא פתיחה של שלוחות בעוד ועוד טריטוריות. ליוניברסל, לשם דוגמה, יש כבר נציגויות ב-60 מדינות, ובחודש יוני התבשרנו שב-2021 תפתח גם נציגות ישראלית.

רבים הרימו גבה ותהו למה צריך לפתוח בתל אביב משרדים של חברת תקליטים שעיקר הכנסתה הוא מהכוכבים הגדולים ביותר בעולם. את התשובה לכך הם קיבלו חודש אחר כך, כשביולי המגזין Music Business Worldwide פרסם מחקר שהראה שהגלובליזציה של המוזיקה נשחקת. המחקר בחן את חלקם של אמנים מחו"ל בטריטוריות שונות והוא גילה שהמוזיקה הבין-לאומית תופסת, למעשה, פחות מ-40 אחוז מהשוק. בממוצע - 61 אחוזים מהמוזיקה שמאזינים לה בכל מקום היא מקומית, הוסבר שם. יש מדינות, נכתב במחקר, שזה אפילו יותר קיצוני. בצרפת, לדוגמה, 18 מ-20 האלבומים הנמכרים ביותר ב-2019 היו צרפתים.

מכאן הובן שהמטרה של פתיחת המשרדים בישראל היא לא לשווק בצורה יותר טובה את הוויקנד או טיילור סוויפט. את זה חברת הליקון, שייצגה בארץ את הקטלוג של יוניברסל למעלה מ-30 שנה, עשתה בצורה טובה ומצליחה במשך שנים. המטרה של יוניברסל היא פשוט להרחיב את הנתח שלה בעוגה בישראל. את חלקה בשוק הבין-לאומי כבר יש לה. עכשיו החברה הולכת להחתים אמנים מקומיים, כי מקומי, כך מתבררסתבר, זה נתח הארי משוק המוזיקה. הכניסה הזאת יכולה להיות דרמטית מאוד לשוק המוזיקה הישראלי. חברות תקליטים וחברות אמרגנות מקומיות יתקשו להתחרות בכסף ובניסיון של יוניברסל, שבקלות תוכל להחתים את כל מה שזז כאן.

גם וורנר וסוני מרחיבות את הפעילות שלהן בכל מיני טריטוריות בעולם, ונראה שלפחות מהאספקט הזה יצא משהו טוב מהקורונה. המקומי התחזק על חשבון הגלובלי, אם כי תמיד צריך לזכור שגם כשדברים נראים לנו מקומיים, את הכסף הגדול ממנו עושים בעלי החברה בחו"ל. וזה כבר לא רק במוזיקה.

למרות ש-"Blinding Lights" הוא להיט השנה הבלתי מעורער של 2020, מבחינת הוויקנד הייתה תחושה חמוצה בסיום השנה. למרות הביקורות המעולות וההצלחה האדירה בשנה הבעייתית הזאת, שמו של הוויקנד נפקד מרשימת המועמדים לטקס הגראמי של השנה, שפורסמה בסוף נובמבר. ההחלטה הזאת עוררה הרבה שאלות. "After Hours" ו-"Blinding Lights" היו נקודות האור של עולם המוזיקה ב-2020, ואחרי שנמנע מהוויקנד לעשות קופה מסיבוב ההופעות שילווה אותם, עכשיו גם נמנעה ממנו ההכרה של הממסד.

שבועיים אחר-כך, כאמור, "Blinding Lights" יצא אחרי 41 שבועות מעשרת הגדולים באמריקה, ובסיום העגום הזה של השנה הוויקנד נראה קצת מושפל. אבל לזמר הקנדי היו תכניות משלו. הוא הקליט את "Blinding Lights" מחדש, הפעם כדואט עם הזמרת הספרדיה המסקרנת רוסלייה, ששרה את חלקה בשפת האם שלה. הדואט נתן חיים מחודשים לשיר, שחזר, אחרי היעדרות של שבוע אחד בלבד, לעשירייה הפותחת. היה בצעד הזה הצהרת כוונות רצינית מצד הוויקנד. 2020 אולי התפספסה לי, אבל אני מוכן לפדות את מה ששלי ב-2021.

• The Weeknd - Blinding Lights
• Tones & I - Dance Monkey
• Roddy Ricch - The Box
• Dua Lipa - Don't Start Now
• (SAINt JHN - Roses (Imanbek Remix
• Harry Styles - Watermelon Sugar
• Shawn Mendes & Camilla Cabello - Senorita
• DaBaby & Roddy Ricch - ROCKSTAR
• Lewis Capaldi - Someone You Loved
• Drake - Toosie Slide

• "Map of Soul: 7" של BTS (כ-5.9 מיליון עותקים)
• "Foklore" של טיילור סוויפט (כ-2.1 מיליון עותקים)
• "After Hours" של הוויקנד (כ-1.8 מיליון עותקים)
• "Fine Line" של הארי סטיילס (כ-1.6 מיליון עותקים)
• "Future Nostalgia" של דואה ליפה (כ-1.5 מיליון עותקים)
• "The Album" של בלאקפינק (כ-1.3 מיליון עותקים)
• "Please Excuse Me for Being Anti-Social" של רודי ריץ' (כ-1.1 מיליון עותקים)
• "Divinely Uninspired To A Hellish Extent" של לואיס קפלדי (כ-1 מיליון עותקים)
• "Chromatica" של ליידי גאגא (כ-0.9 מיליון עותקים)
• "Legends Never Die" של Juice WRLD (כ-0.8 מיליון עותקים)

מקורות: Billboard, Rolling Stone, Wikipedia, World Music Award