חברי "זהו זה" פחדו לצאת פתטיים. כעת הם המומים מההצלחה

    "זהו זה" מוציאים שיר מקורי ראשון מזה 30 שנה, ומספרים על הפחד מכישלון, הגעגוע למלחמת המפרץ וההתרגשות מההצלחה ("חשבנו שרוצים אותנו בשביל הנוסטלגיה"). בונוס: גידי גוב מספר על הריב עם אפרים שמיר שהסתיים בשליפת אקדח. ריאיון מיוחד עם חמשת חברי התכנית

    ריאיון עם חמשת כוכבי "זהו זה" - גידי גוב, שלמה בראבא, מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן ואבי קושניר, בעקבות הוצאת שיר מקורי לראשונה מזה כ-30 שנה. ינואר 2021 (מראיין: שגיא בן נון, צלם: ניב אהרונסון, עריכה: ירדנה עבודי פוקס)

    לראשונה מזה 30 שנה חברי "זהו זה" מוציאים שיר מקורי חדש בשם "הפיצה שבלב", שנכתב והולחן על ידי אלון אולארצ'יק והופק ועובד על ידי אמיר לקנר. בדומה לגרסאות הכיסוי המשובחות והמרגשות ששרו חמשת המופלאים בתכניתם בכאן 11, גם בשיר החדש בולטות ההרמוניה הנהדרת ביניהם והכימיה בין כולם. החבורה האגדית מסיימת הערב (חמישי) את העונה השנייה שלה בכאן, ובקרוב תציין שנה לאיחוד ההיסטורי. פגשנו אותם במהלך צילומי הקליפ של השיר, שמושמע בבכורה בוואלה! תרבות, כולל ריאיון ראשוני ומשותף עם גידי גוב, שלמה בראבא, מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן ואבי קושניר (צפו בריאיון הווידאו כאן למעלה).

    השיר החמוד "הפיצה שבלב", שיכול היה להיות מתאים מאוד גם לכוורת לו היתה קיימת, ברושם הראשוני נדמה כקליל, ועם זאת יש בו צד מהורהר ופילוסופי. הוא עוסק בכך שאנחנו תמיד מחפשים את מה שאין. "אנחנו מתחברים לנושא הזה כי אנחנו בני אדם. וזה הטבע של הבן אדם - מה שיש לי הוא לא מספיק טוב, אני רוצה יותר טוב", אומר אבי קושניר, "תמיד יש מסיבה יותר טובה ממול".

    "השיר הזה הוא באמת מין משל כזה, חביב ביותר, על זה שאנחנו מחפשים את מה שאין לנו", מסכים שלמה בראבא, "שמעתי שאיזה שמאן מאלסקה אמר שכל הקורונה הזאת הגיעה כדי שנתעורר להבין שמה שיש לנו זה עולם ומלואו. אנחנו מוקפים בדברים פשוטים, ועם כל החלומות על ציד לוייתנים ומסיבות בלאס וגאס, בסוף בסוף יש את הרוטינה הזאת של היום יום, של סלט הירקות. הוא אומר שהקורונה מסמנת לנו להרגיע את עידן החומר הזה של אמריקה, של עוד ועוד ועוד, כי אנחנו די ברי מזל בסופו של דבר, רובנו".

    גידי גוב: "אתה יודע, לפעמים אתה שומע שיר ופשוט מתחבר אליו, ולא ישר חותך אותו, מנתח אותו ומברר. זה אולארצ'יק, זה מנגינה מקסימה. השיר הוא קצת עצוב - אבל הוא יצא שמח. זה שיר מקסים. קודם כל התחברנו לשיר באופן כללי ואחרי זה כל אחד יכול למצוא בימי הסגר האלה את הפיצה שבלב שלו".

    דבל'ה גליקמן: "יש פה משהו הרבה יותר עמוק. השיר 'הפיצה שבלב' רוצה לגרום לך לחשוב שכאילו יש משהו עמוק מאחורי המילים, בזמן שכל מה שיש בו הוא רק שיר על פיצה. זה על פיצה ספציפית שאני יודע מהי אבל אני לא רוצה לחשוף את זה".

    עוד בוואלה!

    דבל'ה גליקמן: "לומר 'צעיר ברוחו' זה שטויות. בגיל צעיר הייתי זקן לגילי"

    לכתבה המלאה
    הפיצה שבלב. חברי "זהו זה" (צילום: מיכה לובטון)

    השיר לוקח אותנו לאיטליה, בעוד שאנחנו תקועים בסגר נוסף שיש מי שטוען שהוא מסיבות פוליטיות.

    קושניר: "השיר הזה בעיני לוקח אותנו סתם לנורמליות. זה שיר שמח על נושא עצוב. כששמענו את השיר בחדר החזרות בפעם הראשונה, אמרנו וואו, איזה יופי! וזהו".

    גליקמן: "מאז שהילדה של בראבא שמעה את השיר, היא לא מפסיקה לשיר אותו מבוקר עד לילה. היא מתעוררת בבוקר ושרה 'פיצה, פיצה, פיצה'". בראבא מאשר ומוסיף: "האמת שכל הגן של הילדה שלי בת ה-5 וחצי פשוט באובססיה על השיר. הם עומדים בחצר שם ושרים את השיר. כנראה שיש בזה אלמנט של שיר ילדים, ויש בשיר איזו יכולת מהפנטת".

    בעצם, גרסאות הכיסוי של זהו זה עשו לקורונה מה שפיצות עושות לערב אבוד - נותנות נחמה. הרבה נחמה. ידעתם שתהיה הצלחה כזאת לשירים בתכנית?

    גוב: "לא ידענו ולא היה לנו מושג. בא המפיק והמעבד המוזיקלי המתוק אמיר לקנר, ולאט לאט עשה מאיתנו להקה. השירים ששרנו ב'זהו זה' היו שירים מכווני מטרה כאלה, חלק מהעלילה ובאופן כללי יותר קומיים, עם הצגות ותחפושות. פה פשוט עמדנו 'ערומים' ושרנו ברצינות שירים יפים, בקולות. מתברר שהשילוב שלנו הוא מאוד יפה. ויצאה להקה חדשה לעולם".

    קושניר: "דה גולדן בויז! לדעתי אתה לא יכול לכוון להצלחה. אתה יכול לעשות את מה שאתה עושה הכי טוב, אתה יכול להיות חרוץ. אמיר לקנר בחוכמתו הרבה לקח את הביחד הזה שלנו שבמילא קיים כבר 30-40 שנה, ויצר מאיתנו משהו. האמת מבחינתי, כשאני בא לאולפן לשיר, כשאנחנו מבצעים, אני חושב שכולם מרגישים ככה, זה כאילו כמו שאני עובר טיפול. זה משהו מזכך".

    עוד בוואלה!

    "השלטון מנותק מאיתנו, כבר אין בושה, הם עיוורים למצוקות שלנו"

    לכתבה המלאה

    השיר "הפיצה שבלב" בביצוע חבורת "זהו זה"

    גוב: "פתאום חשבתי על זה שהיום אנחנו כמו מישהו שלומד גיטרה. אז הוא מנגן כל מיני סולואים של אחרים, אז ככה עשינו, שרנו שירים של אחרים יפה ככל יכולתנו. ובאמת היה נהדר. ופתאום הגענו לשלב שאנחנו מוציאים שיר חדש. עכשיו הגיטריסט הזה אומר: אוקיי, הנה הגיטרה שלי.

    מושונוב: "ברגע שאנחנו מתכנסים חמשתנו ביחד, אנחנו יכולים להתגבר על כל כך הרבה מכשולים ופנצ'רים בדרך. לעשות אחרי כל כך הרבה שנים שוב את אותה תכנית, ושזה לא יתקבל בצורה נוסטלגית בלבד אלא כתכנית עכשווית - זה נס. ומצד שני, לא לחשוב שאנחנו נכנסים לאיזור שעלול להיות פתטי - זה הכוח של חמשתנו, לא לחשוב על זה, אלא פשוט להפשיל שרוולים ולעשות. זו הייתה האווירה מהיום הראשון שלנו פה, והיא עדיין קיימת. וזה כוח של חמישה, לא סתם אומרים חמסה".

    גרסאות הכיסוי שהוצאתם זכו להמון ביקורות חיוביות, ולפלייליסט של גלגלצ נכנס הקאבר ל"מיליונים" על רקע המשבר הכלכלי. מה דעתכם על המצב הזה ועל כך שראש הממשלה מצטלם עם המחוסן המיליון אבל לא עם המובטל המיליון?

    גוב: "אני לא חושב על זה כרגע, בהקשר הזה".

    גליקמן: "ההוא גם הסכים להצטלם עם ראש הממשלה, זה הדדי".

    מושונוב: "יש את המצוקה הגדולה הזאת, אנחנו התאחדנו, וכשמגיעים לשירים זאת עוד התכוונות שמתחת לפני השטח. זה משהו שאנחנו לא כל כך יודעים לזהות מה הדבר הזה שמחבר פתאום את האנשים. אתה שר את 'מיליונים', ברור שאתה יודע שזה שיר עם כוח, אבל אתה לא מבין את עוצמת הכוח שלו כי האקטואליה זזה יחד עם השיר".

    עוד בוואלה!

    שלמה בראבא: "אני עומד כל בוקר מול הראי ואומר לעצמי 'אתה ראוי, מגיע לך'"

    לכתבה המלאה
    כוכבי "זהו זה" בריאיון לוואלה! תרבות (צילום: מערכת וואלה!, וואלה! NEWS)

    אתם מחוסנים נגד קורונה?

    כולם חוץ מבראבא וגליקמן: "כן". בראבא: "אני מחכה לחיסון הצ'צ'ני, שאומרים שהוא הטוב מכולם". גליקמן אומר כי לא התחסן על רקע העובדה שנדבק בקורונה, בעת צילומי הסרט "אוסלו" של HBO בפראג, כפי שנחשף בוואלה! תרבות.

    "אני חייב לספר לך משהו", אומר גליקמן, "כשעזבתי לחודשיים לצילומים לסרט בפראג, שם יצא שהבמאי האמריקאי המאוד נחשב שמע על זה שאני מאיזו תכנית בשם 'זהו זה'. הוא שאל אותי והתעניין. הראיתי לו קצת ביוטיוב. סיפרתי לו שהתכנית הזאת רצה למעלה מ-20 שנה, ושעכשיו פתאום אחרי הרבה שנים חזרנו. אז הוא אמר, אה חזרתם לעשות מין ספיישל כזה? אמרתי לו: לא, אנחנו חוזרים כבר הרבה זמן וזה תפס עוד פעם מחדש. הוא אמר לי: 'אין לזה אח ורע בעולם!'".

    החודש מציינים 30 שנה למלחמת המפרץ. כשפרצה הקורונה רבים השוו את התקופה למלחמת המפרץ. ועכשיו זה נראה כבר משהו אחר, חוץ מזה שהפרויקטור נחמן אש נשמע כמו שמו של דובר צהל דאז נחמן שי, ומזה ש"זהו זה" עדיין משודרת ומפיגה חרדות.

    קושניר: "במלחמת המפרץ היה יותר כיף".

    גליקמן: "זה דומה ששניהם בתקופה של משבר. אלא שאז היינו ברצף של תכניות כשהיה פתאום המשבר ההוא. פה התכנסנו לצורך המשבר".

    גוב: "אין ספק שהעם היהודי, כשנהיה מצב של פאניקה, אנחנו יכולים לשעשע ולחזור. אנחנו כמו להקה. זה לא שביום יום כל ה-30 השנה האלה התראינו. לא. כמעט ולא התראינו, רק פה ושם דיבורים בטלפון. אין ספק שאלה שני מצבי מצוקה שיצרו את השמחה הזאת".

    מושונוב: "גם במלחמת המפרץ, רק להזכיר לכם, אחרי הטיל הראשון כל אחד נמלט לדלת אמותיו באיזושהי צורה. ואז פתאום צלצלו אלינו שרוצים לעשות תכנית. אמרנו 'לא עושים תכנית עכשיו, זאת תקופה יותר מדי רצינית וקשה מכדי לעשות תכנית'. המפיקה אמרה: 'בואו נשב רק לדבר, לא צריך להתחייב שעושים תכנית'. באנו עם כל המפיקים והכותבים, ישבנו, וזאת היתה מין כיתה טיפולית כזאת. כל אחד סיפר את הסיפור האישי שלו. ולאט לאט, מהסיפורים האישיים האלה, נוצרו המערכונים האלה. אני זוכר את אי הרצון לעשות את זה בהתחלה כי לא הבנו כמה אנחנו חשובים בעיני אנשים אחרים. אתה לא מודע לדברים האלה. אותו דבר פה. היתה את אותה תחושה ברגע הראשון - כן? לא? יאללה, מיד נכנסים לעניין. וזו מתנה שאנחנו אחד ליד השני".

    עוד בוואלה!

    "פעם הלכתי להפגנות, עכשיו הזמן ליהנות": ריאיון בלעדי עם גידי גוב

    לכתבה המלאה
    מתנה שאנחנו זה לצד זה. "זהו זה 2020" (צילום: חניתה בראונשטיין)

    "מה שיפה בהשוואה בין מלחמת המפרץ והיום", מוסיף מושונוב, "זה שבהתחלה לקחנו את הדמויות המוכרות - באבא בובה וכל שאר החברים שהיו הקביים שלנו בזיכרון. ואחד הסמלים שהתכנית עדיין רלוונטית ובועטת זה שאנחנו כבר לא צריכים את הבאבא בובה".

    "יש לומר את האמת", אומר גליקמן. "אני חושב שאת כולנו הפתיעה ההצלחה, ואפשר להגיד שזה הצליח. אני זוכר את כולנו בפגישות עם חששות מאוד מאוד גדולים לאכזב, וכאילו לנפץ את המיתוס הזה של 'זהו זה'".

    גוב: "נכון".

    גליקמן: "ואמרנו: 'אנשים רוצים את זה רק בגלל נוסטלגיה. אסור רק לרכב על הנוסטלגיה'. התחלנו לחפש מתכונים איך לעשות את זה באופן כזה שאנשים כן יקבלו. מה שקרה פה זה הפתעה עצומה לכולם".

    קושניר: "יכולנו לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים באותו הרגע. יושב פה זמר שעשה כל כך הרבה שירים. אתה יכול לבחור שיר שאתה יודע שיהיה שלאגר? אין דבר כזה במקצוע הזה".

    בראבא: "יש שיר ששרנו שמתמצת את החוויה שלנו, 'זו ילדותי השנייה'. זו ילדותנו השנייה".

    עוד בוואלה!

    אבי קושניר כבר בן 60, ובעיקר עושה לו טוב לשחק בארגז החול עם חבריו ל"זהו זה"

    לכתבה המלאה
    חברי "זהו זה" (צילום: חניתה בראונשטיין)

    גידי, מכיוון שעסקינן בשיר שכתב אלון אולארצ'יק, שעוסק בפיצה, אני חייב לבדוק איתך אם נכון הסיפור שרק מעטים מכירים על המסע של כוורת באמריקה, במהלכה רבת עם אפרים שמיר, ומרחת פיצה על הגיטרה שלו?

    גוב: "אתה יודע מה, זה היה פיצה".

    גליקמן: "מה, רבתם באמת?"

    גוב: "כן, לשבריר שנייה".

    ובאמת מרחת פיצה על הגיטרה שלו?

    "כן, מרחתי פיצה על הגיטרה החדשה של אפרים. גיטרת דאבל נק לבנה חדשה שלו".

    בראבא: "נו, פלא שאפרים מר כזה"

    גליקמן: "לא התנצלת?".

    גוב: "לא התנצלתי. הוא הרג אותי, פשוט הרג אותי. אבל מאז אנחנו חברים טובים".

    ואם זה לא מספיק הזוי, לפי האגדה, בשלב זה אמריקאי שלף אקדח. זה נכון?

    גוב: "זה נכון. מנהל הפקה אמריקאי אחד או הסאונדמן, רובי. הוא ראה שאנחנו רבים לפני ההופעה, (וצעק) 'היי, די, חבר'ה, ריכוז'. והוא הוציא אקדח.. זה אמריקאי, זה בדי.אן.איי שלו. זה כמו אחד אוכל פלאפל מהלחץ, הוא הוציא אקדח. אבל הוא לא ירה בנו לשמחתי".

    עוד בוואלה!

    כוכבי "זהו זה!" לא התאחדו בשביל להפחיד אותנו, לחנך אותנו או לנזוף בנו - וזה מעולה

    לכתבה המלאה

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully