המפגש בין קייט בוש וגיבורי הסדרה "דברים מוזרים" הוא הרגע היפה, המרגש, העוצמתי והמעניין ביותר בטלוויזיה השנה. פשוט ככה. לאפקט שלו רבים כבר שמו לב, ויש נתונים שמגבים אותו: הלהיט שעומד במרכז הסצינה, "Running Up That Hill" של קייט בוש, חזר לחיים בקרב דור חדש של מילניאלים שבכלל לא שמע עליו. ב-1985 הגיע השיר עד למקום ה-30 במצעד המכירות של הבילבורד, ועכשיו הוא נמצא באותו מצעד במקום ה-8, כמעט ארבעים שנה אחרי צאתו.
אבל יותר משהסדרה תרמה לקייט בוש, השיר המדהים שלה הציל את הסדרה. הסצינה הזאת מזכירה מדוע המונים נכבשו מלכתחילה בלב הפועם של חבורת נערים מהוקינס עם יותר מדי זמן פנוי לחפש בו צרות; וכמה מוזיקה יכולה להציל חיים ולרפא ברגעים הכואבים מכל. יותר מכול, בסצינה הזו לבדה טמונים היסודות המסבירים את העונה הרביעית של "דברים מוזרים", ואולי את הסדרה כולה.
שימו לב, ספוילרים מכאן והלאה.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
זאת סצינה מפחידה במיוחד, ועל פניו צפוי לה סוף שנדמה בלתי נמנע, אלים וגרפי - והמוות בעונה החדשה של "דברים מוזרים" הוא גרפי מאוד. אין לאן לברוח. מתוך בית העלמין, מקס האבודה מתמודדת לבדה מול ואקנה, הנבל המרכזי מהאפסייד דאון בעונה הנוכחית, שנראה כבלתי ניתן לעצירה. המפתח למאבק בו לא ברור, ומקס היא פקחית, חריפה ומגניבה - אבל בקושי בת 15 בערך. ואקנה סימן את הטרף, מתעתע בתפיסת המציאות שלו, וכל מה שנותר לו הוא ללכוד את הקורבן באופן סופי.
מהו בעצם ואקנה? הפתרון העלילתי לשאלה הזאת מגיע בסוף חלקה הראשון של העונה, אבל הוא לא מה שמשנה מבחינה מהותית. נפרק ונרכיב: מדובר במכשף רב-עוצמה, ספק אנושי, שמצליח להיכנס לראש של קורבנותיו המתבגרים. הוא מזהה את החרדות הכי גדולות ואת תחושות האשמה המודחקות שלהם עד שהם טובעים בתוכן. ככל שהן מתגברות, הוא משגשג - עד שהן משתלטות על הכול. העיוות הנפשי מתבטא באופן מחריד גם בעיוות גופני, אבל זהו כמובן סימבול: התהליך המנטלי הזה שובר צעירים עד כדי שאי אפשר יותר לזהות את האנשים הנורמטיבים, החזקים כלפי חוץ, שהיו לפני כן.
במילים אחרות: ואקנה הוא מטאפורה לדיכאון חריף. הוא התגלמות כל השדים הנפשיים שאנשים, במיוחד אנשים צעירים, סוחבים על גבם. הוא התיעוב וההרס העצמי, שיכולים להשתולל בתיאבון חסר מעצורים בגילאים של רכבת הרים רגשית, עד כדי חורבן של ממש. הוא האויב הכי גדול של נערים ונערות שממילא כבר צברו עוד טראומה ועוד טראומה. והוא מכה בכולם בהוקינס המקוללת, מקובלים ופריקים, חנונים וספורטאים.
הרי "דברים מוזרים", למרות כל הביקורת על העונה האחרונה, היא לא סדרה על מפלצות או על המלחמה הקרה, וגם אם היא הופכת לפרודיה נהדרת על הפרברים של אמריקה, שנות ה-80 והייצוג הקולנועי של כל אלה - לא שם נמצא הלב שלה. היא סדרה על התבגרות ועל האתגרים הבלתי נגמרים במסע הזה, שפשוט נעזרת בעולם דימויים של סרטי אימה. על ממסד בוגר אדיש, לחץ חברתי, בריונות וחרם - ועל היכולת של חברות לשרוד את כל אלה. זה מה שהופך אותה ליפהפיה.
לרוץ במעלה הגבעה
וכאן אנחנו מגיעים לשיר האהוב על מקס, "Running Up That Hill" של קייט בוש, שהיא שומעת בלי סוף באוזניות של הווקמן (בני דור ה-Z שבינינו, זה מסובך להסביר. לכו לוויקיפדיה לבדוק, גם עבור קודמיכם זאת כבר הייתה טכנולוגיה לא רלוונטית). שלא במקרה, השיר הזה מבטא את כל מה שהיא מרגישה, כמי שסוחבת לבדה את האשמה על מות אחיה בילי - שלא בצדק - ומתקשה לשתף את חבריה, בראשם האקס הטרי לוקאס, בכאב, בבדידות ובבלבול.
"אתה רוצה לדעת איך זה מרגיש?", היא שואלת בתוך עצמה את חבריה. "אתה לא רוצה לפגוע בי, אבל תראה כמה עמוק נמצא הקליע". אם רק אפשר היה לעשות את העסקה הזאת, להחליף בין נקודות המבט, כך שהם יוכלו להבין מה באמת מתחולל שם בפנים.
ואקנה מזהה את הכאב הזה, שבגללו מקס מסתגרת והולכת לאיבוד בתוך עצמה. כשהיא מול הקבר של בילי, הוא מתעתע בה, ולבסוף לוכד אותה. כלפי חוץ היא בלופ או טרנס שאין ממנו מוצא. כלפי פנים היא בגיהנום. רגע לפני שזה אבוד, דסטין מבין בזכות טיפ מננסי ורובין שיש לו מה לעשות. הוא רץ אליה, מברר מה השיר האהוב עליה, מוצא את הקלטת של קייט בוש ומשמיע אותה למקס.
ופתאום משהו קורה. כי כשהחברים שלה משמיעים לה את השיר שהיא הכי אוהבת, הם רואים אותה. פתאום מישהו שותף לתחושות הכמוסות האלה. ואז היא מצליחה לעשות את הבלתי אפשרי - היא מצליחה לברוח מהשד: לרוץ במורד הדרך, וקשה יותר - לרוץ במעלה הגבעה הגבוהה כל כך, ולחזור הביתה. ברקע קייט בוש שרה, והצלילים האלקטרוניים מכים ברגשנות על המסך. ואקנה לא מרפה בקלות, הוא מפיל סלעים ומכשולים, אבל מקס שואבת כוחות מהשיר, ומצליחה לחזור אל עצמה. השיר הזה הציל את חייה.
המלחמה עם ואקנה עוד ארוכה. מקס תישאר עם אוזניות לעוד הרבה זמן, עד שתהיה מוגנת מפני המפלצת. אבל השיר כבר ניצח, כמו שרק מוזיקה יכולה להיות איתך ברגעים הכי עוצמתיים של גיל ההתבגרות. במורד הדרך, במעלה הגבעה, עד שתרגיש מובן. מול זה לא יעמדו לא מצליף המוחות והדמגורגונים שלו, וגם לא שום דבר מוזר שבעולם.