"99 אחוז מהתגובות היו חיוביות, אפילו יותר מחיוביות, הן היו מדהימות. קראו לי 'Bad-ass'. אני אוהבת את הכינוי הזה, כי הפנטזיה שלי כנערה מתבגרת הייתה להיות ברוס וויליס הנשית - ברוס וויליס עם שיער".
את הדברים הללו אומרת לוואלה! תרבות שרלוט לואוז (Charlotte Laws), אישה בעלת תושייה שגרמה להפלתו של האנטר מור, "האיש השנוא ביותר באינטרנט" (The Most Hated Man on the Internet). את הכינוי הוא קיבל בזמנו ברולינג סטון, ובסוף השבוע האחרון עלתה בנטפליקס סדרה בשם הזה, שמעוררת הדים בגלל הנושא הטעון שהיא מעלה - פורנו נקמה ברשת.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
"חלום שחוזר לפעמים/ועושה לי פחד/אני עומד עירום בלי בגדים/וכולם רואים לי ת'תחת".
את ארבע השורות המוכרות הללו כתב יהודה אטלס בספרו "והילד הזה הוא אני". דמיינו, בעיקר הנשים שבינינו, את החלום הזה הופך למציאות, ולא סתם מציאות - אחת כזו שגרועה פי 1,000 מזו שציירו בסוף שנות ה-70 אטלס ודני קרמן. במציאות הזאת כולם לא רק רואים לכן את התחת, הם רואים הרבה יותר, והם גם עושים הרבה יותר: שולחים בקשות חברות ודואגים שתדעו שמדובר בכן, קוראים לכן באין-ספור כינויי גנאי ומבצעים אונס וירטואלי בדרך הכי חזקה והכי כואבת, יום אחרי יום, בלי שתהיה לכן אפשרות להתגונן או להיעלם. ואם לא די בכך, מישהו כבר ידאג לספר לבוס שלכן שאתן מככבות ברשת עם חזה חשוף, והוא ידרוש מכן להתפטר. חייכן ישתנו מקצה לקצה, כל הדרך לגיהינום.
לתרחיש הקיצוני הזה, סרט אימה שהופך למציאות, היה אחראי בתחילת העשור הקודם אדם בשם האנטר מור. "האיש השנוא ביותר באינטרנט" מביא את סיפור עלייתו ונפילתו של מור, שהקים את אתר הנקמה IsAnyoneUp.com ומטרתו הייתה אחת: לשבש את חייהן של נשים באשר הן, כאלה שהכיר ובמיוחד כאלה שלא.
בראשית ימי האינטרנט נכנס לז'רגון הביטוי Incel. האינסלים הם תת-תרבות רשתית, מיזוגנית ואלימה של גברים דחויים שלא מצליחים למצוא אהבה או סתם סקס מזדמן, "מתנזרים שלא מרצון". המקלדת היא הנשק היחיד שלהם ובאמצעותו הם חובטים וירטואלית בנשים, שהן, כמובן, האשמות במצבם. מור אינו אינסל קלאסי - הוא בעיקר סוציופת שאסף סביבו אינסלים. האתר שהקים לא רק העלה תמונות אינטימיות של נשים שהופצו נגד רצונן ובלא ידיעתן, בצירוף כתובות הפייסבוק שלהן ולעתים גם כתובת הבית הפיזית, אלא גם יצר קרקע פורייה להתעללות מתמשכת מצד כל המיזוגנים ביקום. כן, גם דיק-פיקס היו בתפריט, אבל ברור לאיזה מין העסק הזה כוון.
תמונות רבות של נשים במצבים אינטימיים הועלו לאתר בלא ידיעתן. אחת מהן הייתה קיילה לואוז, שתמונה שלה בחזה חשוף הגיעה לאתר. ברגע שזה קרה, החלה הפצצה נגד מור לתקתק נגדו ללא ידיעתו. מאחר שלא היה, ועדיין אין בארה"ב, חוק פדרלי נגד פורנו-נקמה, לקיילה לא היו הרבה כלים למנוע את המשך ההפצה. כך היא לפחות חשבה, עד שאמה שרלוט נכנסה לתמונה. באמצעות מרדף נחוש, ולמרות הטרדות אלימות חוזרות ונשנות מצד מור ו"המשפחה" (האינסלים שתמכו בו ברחבי הרשת), היא סייעה להפלתו של מור והחזירה את הצבע ללחיים לא רק של בתה, אלא של עשרות קורבנות נוספות.
"הבת שלי חיה את זה שוב ושוב", מספרת שרלוט לואוז, "היא סבלה מטראומה במהלך הצילומים ולאחר מכן כשראתה את הסדרה. עכשיו היא מתחילה להתאזן, להרגיש טוב יותר עם הפרסום ותשומת הלב המוקדשת לנושא, היא מבינה שהחשיפה עוזרת".
אחרי שעלה לנטפליקס "נוכל הטינדר", הגיבור שלו, שהרס חיים לנשים בדרך אחרת, צבר בישראל רגעים לא מעטים של תהילה. לא חששת שתהיה גלוריפיקציה כזו גם למור?
"זה בהחלט היה החשש שלי, אבל לשמחתי התבדיתי כשצפיתי בסדרה. הוא צויר בה כאדם העלוב וחסר הביטחון שהוא. השנאה שלו כלפי אחרים הוצגה במלוא עוצמתה. אני לא חושבת שהיה אי פעם רשע מרושע כמוהו, השנאה והשחצנות זורמים לו בעורקים. הסדרה השמיעה את קולן של הקורבנות. האנטר הוצג כמו האיש שהוא: חד-ממדי. הוא אדם שלא מבין מה חשוב בחיים".
כמו כל מאבק עיקש, גם זה של שרלוט החל בחוסר אמון מוחלט של הרשויות כלפיה. בסדרה מסופר כיצד כשהגישה את התלונה במשטרה, נאמר לה על ידי החוקרת "הבת שלך לא הייתה צריכה לצלם את התמונה הזאת אם היא לא רצתה להיחשף". האשמת הקורבן הייתה פופולרית, ואנחנו לא מדברים על שנות ה-80, אלא על 2011. למעשה, את התגובות הללו היא עדיין שומעת לא אחת.
הרבה דברים השתנו מאז. בואי נקפוץ ל-2022, לחשיפה המוגברת יותר של האינטרנט ולתנועת MeToo. נניח שהמקרה הזה קורה היום, את חושבת שהיה קל או קשה יותר להתמודד איתו?
"MeToo שינתה את החברה. אני חושבת שהאנטר מור היה זוכה להרבה פחות תהילה במדיה היום. ב-2012, כשחקרתי את האתר שלו, הייתי במאבק מול התקשורת, שמבחינתה מור היה 'קול' וחדשני. הוא קיבל כותרות, תמונות שער וכתבות, התראיין במגזינים והעיתונים הנחשבים ביותר. הוא התארח בתוכניות מיינסטרים (שאחת מהן שימשה זרז גדול לנפילתו, ד.ר.). הכתבות היום הן יותר בכיוון של 50/50. חלקן עדיין מפרגנות לו, אבל חלקן האחר מציג את הקורבנות ושמו של מור עולה רק במקרים הכרחיים. זה סימן מעודד, החברה השתנתה לטובה. עיתונאים רבים הבינו את הטעות ומפצים עליה היום. בזמנו סימנו אותי כשקרנית, אמרו שזו אשמת הקורבנות, לא הייתה אמפתיה. כל זה השתנה".
הדוקו הסתיים בניצחון של לואוז והקורבנות. מור נכנס לכלא ונאסר עליו להשתמש ברשתות החברתיות, מה שהלכה למעשה מחק אותו מהתודעה הציבורית. "העונש שלו היה קל מדי, אבל העובדה שנאסר לתקופה בכל זאת הרתיעה", אומרת לואוז, "אני מקווה שיהיה חוק פדרלי נגד פורנו-נקמה, כי בחוקי המדינות העבירות הללו נחשבות לפעוטות".
מאז יציאת הסדרה היא זוכה, כאמור, לשפע של תגובות חיוביות, אבל השדים מהעבר עדיין לא נעלמו. "קיבלתי לא מעט תגובות שליליות, הבת שלי זוכה להצעות חשודות מאנשים מוזרים שמציעים לה לצאת לדייט ומריירים עליה וירטואלית", אומרת לואוז, "קיבלתי גם הודעות שממשיכות להאשים את הנשים שצילמו את עצמן, הודעות כמו 'תתמודדי עם זה - הבת שלך זונה' וגם איומים מרומזים כמו 'אם היית עוזבת את האנטר לנפשו, הכול היה יותר טוב'".
ומה לגבי "המשפחה" של האנטר?
"ברובם הם נעלמו. הם התחילו להשתעמם כשהאנטר הלך לכלא והתנתקו זה מזה. הם גם יותר מבוגרים עכשיו, יש סיכוי שאפילו יצאו מבתי ההורים שלהם. אם תבדוק את חשבון הטוויטר של מור, תראה שרוב העוקבים מבקרים אותו עכשיו. הוא קפא בזמן, רוב 'הילדים' שלו המשיכו הלאה. האנטר מעולם לא שינה את דעתו ואורח חייו, הוא היה ונשאר מיזוגן נטול חרטות. הוא אמר שהלוואי שהאתר שלו היה הולך פי עשרה רחוק יותר, ואני מניחה שהוא התכוון לכך שרצה לגרום לרצח או להתאבדות".
"האיש השנוא ביותר באינטרנט" הוא דוקו מרתק, משום שהוא מגשים גם את הסיוטים וגם את הפנטזיות האפלות ביותר של הטבע האנושי בעת ובעונה. המוטיב של מארק צוקרברג ואדוארדו סברין כשפתחו את facemash, שהפך לימים לפייסבוק, היה מציצני, אבל לא פלילי. מור לקח את אותו היצר כמה צעדים קדימה והפך את השימוש בו למפלצתי. באופן לא מפתיע, חלק מהנשק שלו היה פרופיל הפייסבוק של הבחורה, באמצעותו חיבר בינה לדפים שלה ברשתות. מדובר בדחף שחור ואפל שיכול להפוך באחת לסיוט הגדול ביותר שלנו, כפי שהיטיב לבטא זאת אחד הקורבנות של האתר, דווקא גבר: "זה מרתק אותך, עד שאתה מוצא את עצמך שם".
רבות מהקורבנות חייבות ללואוז תודה, ולה היה מסר אחד חשוב לה להעביר: חייבים להגיש עזרה לאלה שזקוקים לה. "זה מגיע רק אם אתה נלחם עבור הקורבנות, נותן קול לאלה שלא יכולים להשמיע אותו, עובד כדי לעשות שינוי בחברה. הייתי רוצה שהדבר הזה יאחד את הקרעים באומה שלנו. יש לנו שתי מפלגות שמחזיקות אחת בגרונה של השנייה, אבל פורנו-נקמה הוא קונצנזוס. כולם מסכימים שיש בעיה עם החוק ושהוא צריך להשתנות. אולי זה מה שישמש גשר לאחדות פוליטית".
מור עצמו שוחרר ונעלם מהעין הציבורית. הרשתות החברתיות העניקו לו את הכוח להרוס, וכעת, כשנאסר עליו להיות בהן, כוחות העל שלו נעלמו. "אחד העוקבים שלי בטוויטר טוען שהוא עובד עכשיו ברשת המזון Doordash כשליח פיצה", אומרת לואוז בחיוך, "לא יודעת אם זה נכון, אבל אם זה אמיתי זה מאוד משעשע".